אי וולקני נוצר בלב האוקיינוס. הוא פורץ בתִמרות קיטור ואש ובהמשך מתקרר, מתגבש וניצב איתן מול גלי הים. מה נדרש כדי לגבש עם שנולד? כיצד הופכים אותו לחסון ועמיד לתלאות הזמן? בהקמת ישות חדשה, הכוללת עם רב, נדרשים סמלים מוחשיים, תהליכים קבועים ושגרה מייצבת דינמיקת שינויים.

הצורך להעניק ביטוי מוחשי לקשר בין העם לאלוהיו יצר את קרבן התמיד. זו המצאה מקורית שיצרה דפוס יומי קבוע, מוגדר, לפולחן האל ויצירת שגרה מוצקה לעמו. “וזה אשר תעשה על המזבח: כבשים בני שנה שנים ליום, תמיד” (כט, לח). קרבן התמיד הפך לעוגן יומי. מימוש הגדרותיו המדויקות מִסגרוּ את סדר היום. הוא הקרין עוצמת עשייה והמשכיות, גם בעת נדודים שבהם יום אחד אינו דומה לקודמו. שגרה מוכרת מונעת הפתעות, מאחדת את האנשים סביב מופעיה המרכזיים ומותירה להם פנאי לעיסוקיהם האישיים ולהתפתחותם.

קשיחות תהליכי השגרה מחויבת כדי למנוע שינויים תכופים שעלולים להיות מדרון חלקלק לאי בהירות, לבלבול ולחוסר לכידות.

קרבן התמיד נועד לחזק את הקשר בין העם לאלוהיו ויצר את התשתית ההכרחית לבנות עם ואמונה חדשים.

בבואנו ליצור יש מאין אנו חייבים לאמץ דפוס דומה: קביעת שגרה המאפשרת יצירה, חידוש וגיבוש.

איור: מיכל בן חמו

(צילום: דובר צה”ל)