Jul 18, 2015 מנהל תרבות ואמנות 0
המנון ה-LSD של הביטלס, שחגג את לונדון הפופית של שנות השישים, מזדהר שוב ברנסנס המאוחר של בירת הממלכה ההולכת ונסדקת
המנון ה-LSD של לנון ומקרטני (למרות ההכחשות) שחגג ברוק פסיכדלי את לונדון הפופית של שנות השישים, כשהאפור של אחרי המלחמה זרח לפתע בשלל צבעי טכניקולור, מזדהר שוב ברנסנס המאוחר של בירת הממלכה ההולכת ונסדקת, ומהסדקים קורן אור סהרורי. העיר שמכרה את נשמתה לאלילי הממון הנישאים כזיקפות מתכת וזכוכית ממעל, בוהקים בשמש הקופחת של הקיץ הלוהט.
בגני קנסינגטון — שביום קיץ חם שבים ונראים כיערות ציד מלכותיים ממאות קודמות — אל מולגלריית הסרפנטיין מתח את אבריו הפלאיים הביתן הזמני, ה-15 במספר, שתיכנן האדריכל הספרדי סלגאס קאנו, והוא נדמה למין אוהל נוודים בדיוני שהגיע מהעתיד, למין מעי לוויתן בעל עור כפול, עשוי מחומרים שקופים וחצי־שקופים, צבעוניים, זרחניים, שהמון האנשים נבלע בתוכו, מפעפע מבעד לחמוקיו ונפלט צוהל מצדו האחר, מבעד לקשתות של סרטים צבעוניים ארוגים באלכסונים. במעי הביתן מפתה מורכבותם של הצללים הצבעוניים.
מעברו השני של הסרפנטיין, גוף המים המחלק את הפארק לשניים, ניצב הביתן התאום של גלריית הסרפנטיין (שני הביתנים היו בעברם בתי תה בפארק) ובו נאחז האגף החדש שתיכננה זאהה חדיד, הנדמה למין כוכב ים מסורבל ורק כשנכנסים לתוכו נגלה יופיו חסר השחר, כארמון אגדות תת־ימי שהאור חודר אליו מבעד למשפכים המפלחים את חללו הארוטי.
בחצר הגלריה מפכה המזרקה הזמנית של ברטרנד לביאר — פקעת אדירה של עשרות צינורות השקיה ביתיים וצבעונים שנעקדו יחדיו — מתרוממת כראש־מדוזה ססגוני מתוך הבריכה ונחשיה מתיזים מים לכל עבר. שגרת הגן האנגלי הפרטי שהופקעה והומרה למעשה אמנות לשמחת הציבור.
במרחק הליכה קצר מהגופניות החמוקית העתידנית של חדיד וארעיות המזרקה הצבעונית, נעצר הזמן בנצח פסלו של הנרי מור, ”הקשת”, מ-1978, מתרומם כצוק לשפת המים. ומבעד ל”קשת” נגלה נוף הנמתח לכל אורכו של הפארק, ובקצה, בנקודת המגוז של הפרספקטיבה התחומה בין זרועות הפסל, ניצב ארמון קנסינגטון.
הפסל, שסותת משיש, חוצה את גבולות הזמן, אל הנצחי, ומחזיר את יוהרת אנוש על שערי הניצחון שלה אל עצם הטבע, אל כוחות הטבע, עד שהוא עצמו היה לאחד מהם. הפסל נדמה למין עצם בריח של דינוזאור ענק שנכחד מזמן, שמכל זווית גופו משתנה, כחלוק נחל אדיר שהמים שחקו את נוקשות מסתו.
ZOBOP, ג’ים לאמבי, מדרגות הרויאל אקדמי, לונדון צילום: עוזי צור
בבניין החניון המאסיבי בסגנון האר־דקו ברחוב ברוואר, בלב הסוהו, הופקעה הקומה העליונה למען חגיגת האור, הצבע והקול במיצב (או מיצג) של האמן והמוסיקאי הגרמני קרסטן ניקולאי.
אחרי שעולים בארבע קומות החניון, ביופיין המודרניסטי־תעשייתי, מגיעים אל הקומה החמישית; שם גואים ונסוגים שוב ושוב באפלה מבני אור צבעוני, כנופים מופשטים של יופי מזוכך, מוכפלים עד אין סוף לכל עבר. דמויות המבקרים ניצבות נגדם כצלליות שחורות של יצורים מכוכב אחר, ומכשירי הטלפון הניידים, שבהם מנסים המבקרים ללכוד את הקסם המתעתע, מזדהרים כגחליליות חייזריות בעלטה, המלווה בצליל אלקטרוני “מונוטוני” הבוחן את גבול השמיעה האנושי.
בחלל אחר, בחושך, כנגד קיר של אור בהיר, שורות שורות של “תקליטי ויניל” שקופים בשלל צבעים, חופפים מעט זה על זה, בוראים כנגד האור הלבן אליפסות של צבעי משנה. ביחד מתקבל מין “תבליט” של פופ טהור, וכל מבקר יכול ליטול מהתקליטים ולהניח אותם על ארבעת הפטיפונים שבעמדת התקליטן הניצבת כנגד נד התקליטים, וליצור מיקס מוסיקלי משל עצמו, להפיק קול מהצבע, מהאור. המעניין הוא שלכל תקליט יש שני חורים באמצע, ולאורך הקירות השחורים עדיין נמתח מעקה המתכת שמנע מהמכוניות החונות להתנגש בהם.
כנגד נהרת צבעי הפופ ניצב ערירי, בכיכר סנט ג’יימס, פסל ”האדם הנשרף” של ארון דמטץ. דמות אדם בגודל טבעי ש”נחצבה” בגזע עץ ואז הועלתה באש יחד עם בסיס הגזע על קליפתו המחורצת. את האדם המפוחם, הפריך והפגיע, האמן יצק בארד שחור, ממיר את שבריריותו לחוסן ועוצמה חשאיים. בסדקים הנבקעים באבריו השרופים (סדק עמוק וארוך חורץ את גבו כעמוד שדרה נגטיבי) נאחזים עלים יבשים וחריוני היונים הירקרקה מוטלת על חזהו המפוחם כמדליות מותכות. כפסל ”הנסיך המאושר” מסיפורו מוכה התוגה של אוסקר וויילד לאחר שהופשט מחמודותיו, מוקף בכל הירוק והוד הבניינים הציבוריים הוויקטוריאניים ושלוות הפקידים השאננה המערטלים בכיכר את הכריכים של שעת הצהריים.
לא הרחק משם, בכיכר טרפלגר, ניצב על הכן הרביעי החסר פסלו החדש של האמן הגרמני־אמריקאי הנס האקה, ”סוס מתנה”. נבואת הקץ, כנבואת יונה לנינווה, מהדהדת בעצמות שלד הסוס השחור הנישא, מאיים ביופיו הנגטיבי, מעל המולת הכיכר, שהיתה פיטם הקיסרות שהשמש פעם לא שקעה בה ועכשיו בירתה היא אחת מערי הממון העולמיות (מנותקת משאר הארץ), שמדדי הבורסה שלה חולפים בסך בסרט הקשור לצוואר הסוס שבשרו נאכל ממנו על ידי “אוכלי הנבלות” מהסיטי.
בגלריית סאטצ’י בצ’לסי חוגגים חגיגה פגאנית; אמנות חדשה מאפריקה ואמריקה הלטינית. בחלל הכניסה הרחב קיבץ ז’אן־פרנסואה בוקל, ממרטיניק, 97 אלף שקיות ניילון כחולות, בורא בימה ענקית ואמורפית. ניתן להקיף את ה”בימה”, וראשי האנשים מהעבר השני נדמים לאוניות וספינות רחוקות החולפות באופק הים הסינטטי, הממוחזר.
בריכת השמן השחור של ריצ’רד וילסון, המוצגת קבע במרתף הגלריה, מהדהדת בים הכחול ממרטיניק. ציוריו הברוטאלים המורעלים של אדוארדו ברלינר, כדמות בשחור הגוהרת על צב ענקי בצבעי אדמה על רקע דשא ארסי, מנסה לנסר את שריונו במסור, בעוד הצב מדדה קדימה ומטיל צל סמיך וחם בקרקעית הציור הדשן.
בתערוכת משנה בגלריה, ”מת — חגיגה של המוות”, נישא עד לאמירי התקרה ”סופרמן יפה” שיצר דיוויד הרברט. מין דחליל המיועד לשריפה פולחנית בקרחת יער. לשלד העץ החשוף, המפרק פרקים ומרפקים וחוליות וצלעות כסרטן, מולבשים מדי הסופרמן, כמו היה תינוק מגודל המחותל בחיתולים צבעוניים. אך כפות ידיו וראשו תכלכלים כשל ברמינן ופניו כפני הצלוב המיוסר. במגפיו האדומים פשה כבר הטחב המוריק וציפורים צהבהבות מקננות על כתפיו הגרומות ומחלפות שערו שהאפיר.
שני ראשי גברים שפיסל דאלאס זייץ, הנדמים לפסלים הימי־ביניימים המגולפים מעץ — ראש גבר אפריקאי ששפתו התחתונה נמתחה סביב צלחת כאקט פולחני, והצלחת היא צלחת מזכרת עם ראשי התיבות והכתר המלכותי של אליזבת רגינה, לצדו ראשו הסגפני של קדוש נוצרי שעיניו נעקדו בבד שחור, כעיניה של הסינגוגה או אלת הצדק, ועורו שחום כעורו של האפריקני — צמד פולחנים הנושקים זה לזה בזרותם ובאחדותם, מבעד לאירוניה האנטי־קולוניאלית.
מדרגות ה”רויאל אקדמי” נשטפו בזרמים של צבע, כְּלַבה פסיכדלית, המעצימים את הפאר האימפריאלי של בניין המוזיאון. זו גיאומטריה צבעונית תלת־ממדית שיצר ג’ים לאמבי, המובילה אל “תערוכת הקיץ” המסורתית (גלגול של הסלונים של פעם) ואל התערוכה המקיפה לג’וזף קורנל, שרק למענה כדאי להגיע ללונדון. קורנל, שנשאר ספון במרתף ביתו אך השפעתו משם היתה ועודנה חובקת עולם, הוא מסוג האמנים המשפיע על אמנים אחרים כתת־מודע. קורנל הפך את חומרי הגלם של חייו למזבחות חילוניים של דמיון “אקזוטי”.
בחצר האקדמיה חונים ענני ברזל כסופה מאיימת. לשפת התמזה צימח מבנה התיאטרון הלאומי הברוטליסטי אגף חדש וארעי, בנוי כולו מקורות עץ שנצבעו באדום רווי, כסכימה של טירה אניגמטית נטולת חלונות, המוטבעת כחותם שעווה אדומה על צבעוניותה הפסיכדלית של העיר.
הכתבה פורסמה באתר הארץ ב 7-17-2015
Aug 14, 2017 0
Dec 18, 2022 0
Dec 07, 2022 0
Dec 07, 2022 0
Dec 01, 2022 0
Oct 20, 2022 0
Oct 18, 2022 0
Oct 01, 2022 0
Sep 10, 2022 0
יאיר נתניהו הגיש ערעור על חיובו לפצות את עורך “וואלה” לשעבר ברבע מיליון שקל בתביעת הדיבה שהוגשה נגדו: “עלול לקרוס כלכלית”
אורן פרסיקו 24.08.2021 4
ראש הממשלה בנימין נתניהו עם בנו יאיר, למחרת ניצחון הליכוד בבחירות 2015 (צילום: יונתן זינדל)
יאיר נתניהו, בנו של ראש הממשלה לשעבר, הגיש בקשת רשות ערעור על ההחלטה לחייבו לפצות ב-250 אלף שקלים את עורך “וואלה” לשעבר אבי אלקלעי בגין הוצאת דיבה. בונות הפייסבוק והטוויטר שלו.
ביהמ”ש דחה את בקשתו של יאיר נתניהו לעיכוב תשלום רבע מיליון שקל לעורך “וואלה” לשעבר אבי אלקלעי • “לא הביא ולו בדל ראייה” לכך שהתשלום יגרום ל”קריסה כלכלית” • נתניהו חויב בתשלום נוסף
שוקי טאוסיג 03.09.2021
יאיר נתניהו, בנו של ראש הממשלה, עם עורך-הדין של המשפחה, יוסי כהן (צילום: פלאש 90)
בית משפט המחוזי דחה את בקשתו של יאיר נתניהו, בנו של ראש הממשלה לשעבר, לעכב תשלום פיצוי של רבע מיליון שקל לעורך “וואלה” לשעבר אבי אלקלעי. בית משפט השלום חייב את נתניהו לשלם את מלוא סכום התביעה של אלקלעי נגדו, לאחר שנתניהו לא הגיש כתב הגנה. גם בקשתו של נתניהו לבטל את פסק הדין ולאפשר לו להגיש כתב הגנה – נדחתה והוא חויב בתשלום הוצאות בסך כ-30 אלף שקל (עוד לפני כן איפשר בית המשפט לנתניהו הבן להגיש כתב הגנה בכפוף לתשלום הוצאות של 5,000 שקל, אך הוא סירב).
הסגנון המשתלח של יאיר נתניהו מגיע שוב ושוב לאולמות בית המשפט • נתניהו עצמו – לא תמיד • עם פתק מרופא המשפחה, או סתם כי שכח • כשהוא כן בא, צפו למופע אימים • כעת, אחרי שנדרש לשלם פיצויים בגובה מאות אלפי שקלים, הוא מגייס כסף מהציבור לטובת “עזרה משפטית לאנשי ימין” • אם הכספים יגיעו בסוף לכיסו, הדבר עלול לסבך את אביו בפלילים
שוקי טאוסיג ואורן פרסיקו 07.12.2022 2
קיץ 2009. נתניהו נבחר שוב לראשות הממשלה אחרי עשור במדבר האופוזיציוני, אבל יש לו עניינים דחופים לא פחות מניהול המדינה. כשהוא למד על כך שבמוסף היומי של “ידיעות אחרונות” עומדת להתפרסם כתבת מגזין על יאיר נתניהו לקראת גיוסו, ראש הממשלה עוצר ישיבה במוסד, מפנה מהחדר את ראשי מערכת הביטחון ומנהל מערכה לצינזור הכתבה. בהמשך הוא נפגש עם מו”ל “ידיעות אחרונות”, ארנון (נוני) מוזס, ומבקש ממנו לטפל בעניין..
יהודה נוני צייר ואומן דיגיטלי בשלוב קנווס וצבעי שמן. מופיע בסדנאות של סמסונג בישראל ובניורק. נוני הוא המאייר של תכנית הטלויזיה של אברי גלבוע של מדד ישראל בערוץ 13 ומרצה על חיי האמנות של האוניברסיטה של בר אילן
<nuniy5552@gmail.com>;
מי מאתנו לא בטוח שיש לו מה להגיד, רק שבדרך כלל אין לו למי להגיד את מה שיש לו לומר? מי מאתנו לא חושב שרק הוא יודע ומבין מה שהולך פה, ומי נגד מי, ומי אוכל את מי ומי צודק ומי לא. מי מאתנו לא היה לפחות פעם אחת זבוב על הקיר בחדר הסגלגל בבית הלבן, או לפחות בלשכתו של ראש ממשלת ישראל, ויודע בדיוק – אבל בדיוק, מי אמר מה למי מתי ואיפה, ושלא יבלבלו לו את המוח עם עובדות?
מי מאתנו לא נאלץ להתעמת עם חברים, ידידים או בני משפחה, שגם הם היו זבוב על הקיר, והם שמעו בדיוק הפוך ממה שאתם שמעתם, ואתה חושב שהם לא מבינים כלום, והם בטוחים שאתה טפש שלא יודע כלום ולא מבין שום דבר?
לפעמים מגיעים הדברים לכדי מריבות של ממש, עד כדי סיום של מערכות יחסים ארוכות, או קטיעתם של מערכות יחסים עוד בטרם התחילו.
בתרבות הדיבור והוויכוח העכשוויות, נדמה שחלק מאתנו הסיר את כל הכפפות, ואין לו בעייה לשנוא את בעל הדעה האחרת, עד כדי נכונות לאלימות מילולית ואפילו יותר מזה. מילים של הסתה ושנאה משתחררות היום בקלות בלתי נסבלת, ולעומד מן הצד נדמה שהמרחק בין הצדדים אינו ניתן עוד לגישור.
מילון ממשלת השינוי, מ’מצדה פרטית’ ועד ‘קורח ועדתו’
מילון ממשלת השינוי, מ’מצדה פרטית’ ועד ‘קורח ועדתו’
רוביק רוזנטל | 24 ביוני 2022 |
השנה הסוערת של הממשלה, שלוותה במוטציית קורונה עדכנית, בפיגועי בודדים ובקרבות מילוליים מגיעה לסיומה, ויש מילון עשיר למדי. מי באמת טען שהזנות היא המקצוע העתיק ביותר בעולם, מה אומרות אימהות גרמניות לילד שלא רוצה לגמור מהצלחת, והאם באמת אין קשר בין לחם ומלחמה
הממשלה המאתגרת שקמה בעקבות מערכת הבחירות של 2021 מתפזרת, ונכון לשבוע זה המדינה הולכת לסיבוב בחירות חמישי בשלוש שנים. ימיה של הממשלה הולידו מילון ביטויים חדש, לא כולו על טהרת הנימוס הבריטי.
מקנדה ועד האיים הקריביים, גוברים הקולות הקוראים לנטוש את הקשר הסמלי עם הארמון בלונדון, לצד התחשבנות ציבורית עם מורשת הקולוניאליזם ואף קריאות לפיצויים. עם זאת, ברוב המדינות המהלך יהיה מורכב מבחינה חוקתית
מאת הוושינגטון פוסט
אזרחים בריטים חולקים כבוד אחרון למלכה אליזבת, בשבוע שעבר בלונדון. צילום: איי. אף. פי
ראש ממשלת אנטיגואה וברבודה, מדינת איים בים הקריבי, בישר בשבוע שעבר על כוונתו לקיים משאל עם בסוגיית המלוכה, “כנראה” בשלוש השנים הקרובות. האומה הזעירה באיים האנטיליים – פחות מ־100 אלף איש ואישה, שבריר ממספר האנשים הנתונים באופן טקסי למרותו של הכתר הבריטי – מתכוונת ככל הנראה להפוך לרפובליקה בהקדם. הנסיך אדוארד – בנה הצעיר של אליזבת השנייה, מלכת הממלכה המאוחדת – שמע על כך כבר באפריל, בביקורו באנטיגואה וברבודה. “זה אינו מעשה עוין”, אמר ראש ממשלת אנטיגואה וברבודה גסטון בראון בריאיון טלוויזיוני, אלא “צעד אחרון להשלמת העצמאות”.
עימותים הסתיימו “הודות למעורבות בינלאומית”, מסרה מועצת הביטחון של ארמניה, לאחר ניסיונות כושלים של רוסיה לתווך להפסקת אש
אזרבייג’ן דיווחה בשבוע שעבר ש־71 מחייליה נהרגו בעימותי גבול עם ארמניה ביומיים הקודמים, בקרבות הקשים ביותר שהתחוללו בין שתי המדינות מאז 2020. בארמניה דווח שהפסקת האש שהוכרזה בבוקר נשמרת עדיין לאורך הגבול. ההסלמה באה בזמן שדעתה של רוסיה – בעלת בריתה הקרובה ביותר של ארמניה – מוסחת בשל מלחמתה בת שבעת החודשים באוקראינה.
בממשל האוקראיני גאים בהישגי הצבא, ששחרר שטחים נרחבים מידי הרוסים גם בזכות תרגיל הטעיה, ומבהירים לאלה השוקלים לנסוע מישראל לאומן: זה על אחריותכם
“השבוע הייתי באזורים ששוחררו מהרוסים בחרקיב שבמזרח אוקראינה, וראיתי אנשים שמחים”, סיפר לי סרגיי לשנקו, יועצו של נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי. “יש המון גשרים הרוסים, אתה לא יכול לעבור מעיר לעיר וצריך לעשות עיקופים, יש בעיות עם קליטת הטלפון והאינטרנט ואזורים בלי חשמל. המצב לא טוב, צריך להודות. אבל לאט לאט החיים חוזרים לשגרה, ולמרות הקשיים אנשים אומרים לנו שהם שמחים”.
הגוש בן ארבע המפלגות זכה ב־176 מושבים, ש־73 מהם בידי מפלגת הימין הרדיקלית, “השוודים הדמוקרטים”. בכך רשם רוב זעום על השמאל, שזכה ב־173 מושבים
מנהיג השמרנים וראש הממשלה המיועד של שוודיה, אולף קריסטנסון. צילום: AFP
מנהיג השמרנים בשוודיה אולף קריסטרסון פתח אתמול במלאכת הרכבת הממשלה החדשה, לאחר שגוש מפלגות הימין במדינה זכה בניצחון דחוק בבחירות הכלליות. “עכשיו אני מתחיל במשימת הקמתה של ממשלה חדשה וחזקה”, אמר קריסטרסון בשבוע שעבר, עם פרסום התוצאות הסופיות. “נחזיר את הסדר בשוודיה על כנו”.