ואולי אלוהים דווקא כן משחק בקובייה? ואם הוא משחק בקובייה, מה יהא על אמונותיו של האדם, על תקוותיו, על מי יישען בעת צרה, במי יבטח? ספר איוב מזמין את קוראיו לחוויה מערערת ומטלטלת. אחרי ציוויי התורה ומעמד הר סיני, אחר נבואותיהם של ישעיהו וירמיהו ושאר הנביאים, אחר תפילותיו של תהלים, מגיע איוב ומנתץ את הכול. את סיפור הפתיחה המפואר של ספר איוב אפשר לסכם במשפט: היה היה איש צדיק, שלא עשה כל חטא, ובכל זאת, חייו הפכו לגיהנום עלי אדמות.
המספר נוטל אותנו בידיו אל מאחורי הפרגוד, אל מקום שבו לא היה איוב ולא היו רעיו שיופיעו בהמשך. ושם מתגלה האמת הקשה. שם נגלה שאכן איוב אינו ראוי לכל עונש, אלוהים עצמו הוא שמעיד על תומתו. מדוע בכל זאת איוב סובל? מאחורי הפרגוד אנו מגלים את הסיבה. אלוהים והשטן משחקים.
לא מעשיו הרעים של איוב הביאו עליו את אסונו, אלא מעשיו הטובים. האל שרואה את איוב פונה אל השטן ומפנה את תשומת ליבו – הנה אדם שאין בו רבב. השטן טוען שאפילו איוב אינו מושלם והנה מתחיל המשחק. “שְׁלַח נָא יָדְךָ וְגַע בְּכָל אֲשֶׁר לוֹ” אומר אלוהים.
ולאחר שאיוב מאבד את כל אשר לו, את ממונו ואת ילדיו, אומר אלוהים לשטן – הנה אתה רואה! והשטן אינו מוצא פגם, אך מוסיף לטעון (בפרק ב) שאילו איוב היה נפגע בגופו, או אז לא היה עוצר בלשונו והיה מטיח דברים כלפי מעלה. אך איוב מתפלש בעפר, מבכה את גורלו, ועודו מחזיק בתומתו. וכעת יודע הקורא שגם אלוהים וגם השטן לא מצאו רבב באיוב המסכן.
ובתוך החורבן שאחרי, יצוצו הנפשות התועות, המבקשות סדר בעולם שקרסו בו הסדרים. שלוש נקודות מבט מלוות את הספר. האחת היא נקודת המבט של רעיו של איוב. הללו מכירים את איוב כאיש תם וישר, אך סבורים שאם יד אלוהים פגעה בו, הרי שיש סיבה, הרי שנמצא בו פגם.
נקודת המבט השנייה היא זו של איוב עצמו, הוא היודע את נפשו וחש שידיו נקיות, והוא מתעקש לעמוד איתן אל מול האשמות רעיו. איוב חש שהצדק עימו, אך אין לו דרך לדעת זאת.
וישנה נקודת מבט נוספת, זו נקודת המבט שלנו, הקוראים. אנחנו יודעים את מה שלא יודעים רעיו של איוב ומה שלא יודע איוב עצמו, אנחנו היינו מאחורי הפרגוד, וראינו את השטן ואת אלוהים משחקים. את מה שאיוב חש, אנחנו יודעים.
וכך מופיעות להן זו לצד זו, נקודת המבט האנושית, זו המבקשת להיתלות בעולם מסודר ויציב. לצידה מופיעה תחושת החשד המקננת בליבו של איוב, חשד שמא העולם אינו מציית לכללי הצדק. ומעל כולם מרחפת האפשרות המטרידה, זו שרק בעולם הסיפור היא הופכת לוודאות – זו האפשרות שאכן אנחנו מוטלים בעולם שוב ושוב כמו קובייה במשחק.
כיצד יתמודד איוב עם הזעקות העולות מליבו? כיצד מתמודדים רעיו? והאם ניתן להכיל את האפשרות השלישית – זו המותירה אותנו נטושים, נתונים ביד גורלנו. ספר איוב מזמין אותנו ל 42 פרקים שגם בסופם ספק אם נמצא מנוח.
כתב: דניאל שרשבסקי
**אנא לחצו על הנושא אליו תרצו לעבור**
