פרשת השבוע: דברים

ט באב תשע”ט    10 באוגוסט 2019

פרשת ‘דברים’ היא הפרשה הפותחת

 את ספר דברים, החמישי והאחרון בחמשת חומשי התורה. הפרשה השבוע נופלת גם על ערב תשעה באב, יום הזיכרון והאבל על חורבן בית המקדש הראשון והשני. יום שהפך ברבות השנים סמל כללי לאבל חורבן וגלות.

משה פותח את הפרשה בדברים, בהוראות ובאזהרות. הוא מתקרב לסוף ימיו והוא דואג. יש לו עניין שעם העבדים שיצא ממצריים בהובלתו, יבנה חברה שמבוססת על חוק וצדק.

ערן ברוך

אתר בינה

פרשת דברים ראשון

מפרשה זו ועד סוף ספר דברים, מדבר משה עם בני ישראל על הדרך שעשו במדבר ועל האתגרים הצפויים להם בכניסה לארץ. דברים אלו נאמרים בערבות מואב, תחנתם האחרונה במדבר, בשנה הארבעים ליציאת מצרים, מא’ בשבט ועד למותו של משה בז’ באדר.

את פרשת דברים קוראים תמיד בשבת שלפני תשעה באב, ועל שם ההפטרה שבת זו נקראת “שבת חזון“. יש קהילות שבהן קוראים את אחד מן הפסוקים בפרשה, הפותח במילה “איכה”, במנגינת טעמי המקרא של מגילת איכה.

פרשת דברים לאן נעלמו הכהנים

משה רבנו | איור: אפריים משה ליליין, 1908

חומש דברים שאותו אנו מתחילים לקרוא השבת, “משנה-תורה” בפי חז”ל, משך את תשומת לבם של פרשנים וחוקרים כבר מהרגע הראשון. בניגוד לשאר התורה – שבה רוב התוכן נאמר מפי מספר אנונימי, ובו הוא משבץ את דברי ה’, משה והדמויות השונות, רובו המכריע של חומש דברים הוא נאום (או שניים). נאום ארוך ורציף כמעט לגמרי שמושם בפיו של דובר אחד – משה. האמורא הבבלי אביי ביטא זאת בחלוקתו בין הקללות שבנאום משה לבין מקבילותיהן שבחומש ויקרא (בבלי מגילה לא ע”ב):

אלון ברנד

אתר מידה

פרשת דברים מבט מספסל הארבעים

השוואת דברי משה בעניין משבר המנהיגות שחווה לתיאור הדברים בספר במדבר מלמדת על ריכוך שחל ביחסו אל העם. כעת מתמקד מבטו של משה לא בקושי אלא בברכה

נאום טוב מצטיין ביכולתו לגעת בשומעיו ולהיכנס לליבם. ערב הכניסה לארץ, לאחר ארבעים שנה של הליכה מתישה במדבר, עומד משה מול בני ישראל בעבר הירדן ופורס בפניהם את משנתו. משה, המנהיג המגמגם, אשר מעיד על עצמו “לא איש דברים אנכי”, עומד בפני העם ונואם בפניהם את כל ספר “דברים”.

נעמה גולן

אתר מקור ראשון