Latest update September 19th, 2017 4:37 PM

פרשת השבוע: וארא

א’ שבט תשע”ז,  28 בינואר 2017

אלוהים מבטיח לקחת את ישראל לעם

משה ואהרן לפני פרעה, ציור של בנג’מין וסט

אלוהים  בפני משה את השם המפורש, ומטיל עליו להבטיח לבני ישראל שהם עומדים להיגאל ממצרים כדי להפוך לעמו ולבוא אל הארץ המובטחת. בני ישראל אינם מקשיבים אל משה “מקוצר רוח ומעבודה קשה”, וכשאלוהים מורה למשה ללכת שוב אל פרעה, משה מקשה: “הן בני ישראל לא שמעו אלי, ואיך ישמעני פרעה?”.

סיפור הדברים נפסק לשם תיאור קצר של שושלת משפחת משה ואהרן, שבאים יחד עם תיאור שושלת שבט ראובן ושמעון.

 From Wikipedia

איך תרימו מחאה חברתית בעשרה שלבים?

מחאת האוהלים בשרות רוטשילד, 2011 (צילום: ראובן קסטרו)

גבשו צוות. תכינו רזומה. תשיגו לגיטימציה מלמעלה. תחלקו עבודה ואל תפגעו במחנה שלכם. וגם קצת צניעות לא תזיק. 10 התנאים הדרושים, לפי משה רבינו ואהרון, להובלת מחאה חברתית מוצלחת.

הרבה נגה ברנר סמיה

אתר בינ”ה

עשר המכות שהוכו המצרים

עשר המכות מתוך הגדת מנטובה, 1560

עיקרן של פרשת “וארא” ושל הפרשה העוקבת “בוא” הוא בעשר המכות שהוכו המצרים, וראשיתן – בהצהרת כוונותיו של האל הגואל הצהרת כוונות זו מתמצית בשבעה משפטים בעלי מבנה דומה: כולם פותחים בפעלים חזקים, גוף ראשון, זכר, יחיד, המתחילים בו’ החיבור: והוצאתי, והצלתי, וגאלתי (ו’ / 6); ולקחתי, והייתי (שם, 7), והבאתי, ונתתי (שם, 8). הדגשה זו באה לומר, כי לא מרד עבדים

צופית מלר

 

המכה שלא הייתה

מכת דבר מאת ג’ון מרטין

קריאה זהירה של הטקסט המקראי מעלה כי מכת הדבר לא יצאה לפועל אלא נשארה בגדר איום בלבד.

כולנו מכירים את עשר המכות, אך האם אכן ספרנו נכון? • קריאה זהירה של הטקסט המקראי מעלה כי מכת הדבר לא יצאה לפועל אלא נשארה בגדר איום בלבד •  ד”ר יונתן כהן בעקבות הטעות הנפוצה

פרופ’ יונתן כהן

סיפור עקשנותו של פרעה

סיפור עקשנותו של פרעה, שמביאה על האומה המצרית כליה, מוכר לכולם: בני ישראל מבקשים לצאת ממצרים ופרעה מסרב. עקב כך, הקב”ה מביא על מצרים עשר מכות איומות ו… עדיין פרעה ממשיך לסרב ולמנוע את יציאתם.
נשאלת השאלה, כיצד יתכן שפרעה ממשיך להתעקש ומסרב לראות את הקשר הישיר בין המכות, לבין כוח אלוקי נעלה, המנהיג את העולם ובכללו את הטבע

טבע, טבע אנוש, וחוסן הגמישות:

לב וְהַפִּשְׁתָּה וְהַשְּׂעֹרָה, נֻכָּתָה: כִּי הַשְּׂעֹרָה אָבִיב, וְהַפִּשְׁתָּה גִּבְעֹל. לא וְהַחִטָּה וְהַכֻּסֶּמֶת, לֹא נֻכּוּ כִּי אֲפִילֹת, הֵנָּה.

נראה לי כי אין פירוט כזה באף תיאור של מכה אחרת ברשימת המכות. גם רש”י הרגיש בקושי והציע הסבר. פתרונו די טכני – שלולא שני פסוקים אלה הקורא היה נבוך במכה הבאה בשואלו: מה נשאר בשדה עבור ה”ארבה”?

הרב שמואל קליצנר

אתר כיפה