Latest update November 18th, 2017 12:06 AM

פרשת השבוע: פרשת צו

                          י”ב בניסן תשע”ז’, 8 באפריל 2017

אש התמיד בפרשת צו

פרשת צו חוזרת ועוסקת בתורת הקורבנות שהופיעה כבר בפרשה הקודמת, פרשת ויקרא. פרופסור נחמה ליבוביץ’ כבר הסבירה את ההבדלים בין שתי הפרשות: ההבדל הוא קהל היעד: פרשת ויקרא מיועדת לכלל בני ישראל ואילו פרשת צו מופנית לכוהנים. בפרשת ויקרא נמצא את הפירוט המתייחס לסוגי הקורבנות (בעלי חיים, סולת, חיטה, שמן) והנסיבות להבאתם (חטא, שגגה, נגיעה בדבר טמא).

הרבה אילה מירון-שעשוע

המרכז ליהדות מתקדמת

על השיירים

פרשת תרומת הדשן המופיעה בפרשת השבוע, מלמדת אותנו כי מלאכת פינוי האשפה והניקיון בסיומה של ארוחה – אינן מלאכות בזויות. לפעמים השוליים חשובים ומעניינים יותר מאשר המרכז

לאחר שנפרשה בפרשה הקודמת מערכת הקורבנות, באה פרשתנו ופונה אל הכוהנים האחראיים על עבודתם. פרטים שלא היה צורך לפורטם בפרשת הפתיחה, מופיעים עתה כחלק מחובת היישום. ביניהם ישנה פרשה קטנה ומעוררת למחשבה, פרשת תרומת הדשן:

ד”ר משה מאיר

אתר כיפה

פרשת צו מנקודת המבט של הכוהנים

וַיַּקְרֵב אֶת-בְּנֵי אַהֲרֹן וַיִּתֵּן מֹשֶׁה מִן-הַדָּם עַל-תְּנוּךְ אָזְנָם הַיְמָנִית וְעַל-בֹּהֶן יָדָם הַיְמָנִית וְעַל-בֹּהֶן רַגְלָם הַיְמָנִית וַיִּזְרֹק מֹשֶׁה אֶת-הַדָּם עַל-הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב.”

חלקה הראשון של הפרשה ממשיך את העיסוק בקורבנות שהחל בפרשה הקודמת, פרשת ויקרא; ואולם ההתייחסות בפרשת צו ממוקדת יותר בנקודת המבט של הכוהנים, בעוד בפרשת ויקרא נקודת המבט היא של מביא הקורבן. בתחילת הפרשה מובא ציווי על תרומת הדשן, ואחר כך דיני קורבן מנחה, קורבן חטאת, קורבן אשם, קורבן שלמים ואיסור אכילת חֵלֶב.

החלק השני של הפרשה עוסק בשבעת ימי המילואים, כלומר בקיום טקסי חנוכת המשכן שעליהם נצטווה משה בפרשת תצווה. במסגרת זו הוקדשו אהרן ובניו לכהונה, הולבשו בבגדים המיוחדים להם ונמשחו בשמן המשחה. שיאו של תהליך חנוכת המשכן, היום השמיני למילואים, יפורט בפרשה הבאה, פרשת שמיני.

פרשת צו: הבניין שנעלם

אֻכָּל או לא אֻכָּל? סיפור הסנה הבוער בציור מקתדרלת סנט פטרסבורג; ויקימדיה

המשפט המפורסם מספר שמות “וְהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּל” מהווה תעלומה. פתרונה נעוץ בסיפור היעלמותו של הסביל הקל. ולסיום: חידה ל”מיטיבי לכת

 המשפט מספר שמות “וְהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּל” מהווה תעלומה • פתרונה נעוץ בסיפור היעלמותו של הסביל הקל • בסיום הטקסט: חידה ל”מיטיבי לכת”

אֻכָּל או לא אֻכָּל? סיפור הסנה הבוער בציור מקתדרלת סנט פטרסבורג; ויקימדיה.

אנחנו קוראים בפרשה שלנו מה דינו של כלי נחושת שבושל בו סוג מסוים של קרבן, הנקרא חטאת (ויקרא ו, 21): “וְאִם-בִּכְלִי נְחֹשֶׁת בֻּשָּׁלָה וּמֹרַק וְשֻׁטַּף בַּמָּיִם”. נדמה לי שאפילו תלמידי תיכון בדור הנוכחי, שלימוד הדקדוק, עמוד התיכון של מדעי הרוח, בטל בו למעשה, לא יתקשו לענות על השאלה מה הבניין של שלושת הפעלים הנמנים כא: בֻּשָּׁלָה, וּמֹרַק, וְשֻׁטַּף. כל קורא מוזמן לענות על שאלה פשוטה זו לפני המשך הקריאה.

יונתן כהן

אתר מידה

קורבן העולה וקורבן תודה

פרשת צו ממשיכה את הפרשה של השבוע שעבר וגם היא מתייחסת לקורבנות שנהגו להעלות בבית המקדש, אבל להבדיל מפרשת ויקרא שדיברה על הקורבנות בהקשר של כל העם, הפרשה הזו מדברת במיוחד על הכוהנים. בפרשה ישנם תשעים וששה פסוקים. המספר תשעים ושש בגימטרייה = צו.

בפרשה מוזכרים במיוחד קורבן העולה וקורבן התודה.

טל שלו

מרכז שלו