בישראל טוענים כי דברים שאמר מזכ”ל האו”ם באן קי מון בגנות הכיבוש מהווים רוח גבית לטרור. דו”ח על השפעתם של עסקים בהתנחלויות על הכלכלה הפלסטינית מוכיח שישראל צריכה לבדוק את עצמה בראש ובראשונה
ביום שלישי (26 בינואר) הגיע תורו של מזכ”ל האו”ם, באן קי-מון, לספק לראש הממשלה בנימין נתניהו את המנה השבועית של “העולם כולו נגדנו”, ברוטב של “הערבים רוצים להשמידנו”. אחרי שהשגריר דן שפירו הרים לביבי להנחתה, כשהעז למתוח ביקורת על מדיניות ההתנחלויות (18 בינואר), הסתכן המזכ”ל ודרך גם הוא על יבלת ההתנחלויות; הוא לא רק הגדיר את הבנייה החדשה “צעדים פרובוקטיביים”, אלא מתח קו ישר בין הצעדים הללו לבין הטרור הפלסטיני. באן הדגיש שהוא לא מצדיק את ירי הרקטות מעזה ואף לא את ההסתה נגד ישראל, אך “כפי שעמים מדוכאים הפגינו במשך הדורות, טבעי הדבר להגיב לכיבוש, המשמש לעתים קרובות מדגרה לשנאה ולקיצוניות”. באן ציין כי התסכול הפלסטיני צמח תחת משקלם של כיבוש בן חצי מאה ושיתוק בתהליך המדיני.
בתגובה לדבריו של באן אמר נתניהו כי “הפלסטינים לא רוצים לבנות מדינה – הם רוצים להשמיד מדינה והם אומרים זאת בריש גלי. הם רוצים לרצוח יהודים”. הוא קבע כי “הם לא רוצחים למען השלום והם לא רוצחים למען זכויות אדם”. נניח, לצורך מאמר זה, שהאבחנה של נתניהו מדויקת ושהמניע של ילדה בת 13 ושל נער בן 15 לדקור יהודים היה רצון להשמדת מדינת ישראל והשמדת יהודים. אך מה בנוגע ליותר מ-99 אחוזים מהפלסטינים שחיים תחת כיבוש ישראלי? גם הם לא רוצים לבנות מדינה משלהם, אלא להרוס את מדינת ישראל? את התשובה, וגם הצעה לתרופה למצב, אפשר למצוא בדברים שאמר החודש (18 בינואר) הרמטכ”ל גדי אייזנקוט. “האוכלוסיות מעורבבות”, אמר החייל מספר אחד, “למרות גל הטרור אנחנו עומדים על זה שתהיה הפרדה בין טרור לאוכלוסייה, ושמדי יום ייצאו לעבודה בישראל וביו”ש 120 אלף פלסטינים, שמביאים פרנסה לבני משפחתם. אני חושב שזה אינטרס ישראלי, זה מרסן”.
לתרופה שמציע הרמטכ”ל יש בעיה. ההיסטוריה המודרנית, כולל דברי ימי מדינת ישראל, מוכיחים שיש לה השפעה מוגבלת ביותר על גוף הסובל מקולוניאליזם כרוני. צה”ל נמצא בגדה המערבית לא רק, ואולי גם לא בעיקר, כדי להגן על תושבי מדינת ישראל. החיילים, השוטרים ואנשי השב”כ הם חלק בלתי נפרד ממפעל ההתנחלויות. בין המפעל הזה זה לבין האינטרס הביטחוני והמדיני של ישראל אין דבר וחצי דבר (שלא לדבר על מוסר ודמוקרטיה). הכיבוש הישראלי הוא עסק כלכלי, שמכניס לבעליו כמויות גדולות של כסף. כמו בכל משטר קולוניאליסטי-קפיטליסטי, משטר שישראל היא האחרונה בעולם לקיימו, נעשה הדבר על חשבון משאבי הטבע של הילידים וניצול כוח העבודה הזול שלהם. עוד כמה מקומות עבודה לפועלים פלסטינים באתרי הבנייה בישראל ובהתנחלויות, הם כוסות רוח למת.
דו“ח מקיף שארגון Human Rights Watch פרסם החודש [19 בינואר] מתאר את מנגנוני הכיבוש שאליהם התייחס מזכ”ל האו”ם. הפרטים המובאים במסמך נחשבים מן הסתם בעיני נתניהו כחלק מ”ההסתה הפלסטינית” שמעודדת טרור. ואף על פי כן, נפרט כמה מממצאי הדו”ח, שכותרתו היא “כיבוש בע”מ. תרומתם של עסקים בהתנחלויות להפרת זכויותיהם של פלסטינים בידי ישראל”.
על אף העובדה שניצול של משאבי טבע בשטח כבוש מפר את המשפט ההומניטרי הבינלאומי, ישראל הנפיקה היתרים ל-11 מחצבות של התנחלויות בגדה המערבית. מחברי הדו”ח מספרים אף על חברה אירופית אשר קיבלה היתר להפעיל מחצבה בשטח סמוך לכפר בית פאג’ר (על אדמה פלסטינית), שעליו הכריזה ישראל כי הוא אדמת מדינה. לעומת זאת, ישראל סירבה להנפיק היתרים כמעט לכל המחצבות [מחצבות ”מתות”] בבית פאג’ר, כ-40 במספר, וכמעט לכל מחצבה אחרת בבעלות פלסטינית בשטח הגדה המערבית, הנתון לשליטתה המינהלית (שטח C, המהווה כשישים אחוזים משטח הגדה). הבנק העולמי מעריך שהאיסור שישראל מטילה בפועל על הנפקת היתרים להפעלת מחצבות לפלסטינים עולה לכלכלה הפלסטינית לפחות 241 מיליון דולר לשנה.
זהו כסף קטן בהשוואה לעלות ההגבלות האחרות שישראל מטילה על הפלסטינים בשטח C, שרובן קשורות במישרין למדיניות ההתנחלות, לתנועה, ולשימוש בקרקע; הבנק העולמי אומד את הנזק לכלכלה הפלסטינית ב-3.4 מיליארד דולר לשנה. חקלאים בשטח C נפגעים קשה במיוחד מהמדיניות הבלתי חוקית והמפלה של ישראל בתחום הקצאת הקרקעות והמים, שבגללה רבים מהם מאבדים את פרנסתם המסורתית. הגבלות אלה מובילות להעמקת האבטלה ולירידה בשכר בשטחי הגדה המערבית. ראש מועצת הכפר מרדא, שחלק ניכר מאדמותיו הופקעו לצורכי הרחבתה של התנחלות אריאל, אמר לארגון: “פעם היו לנו עשרת אלפים חיות משק, עכשיו תוכל בקושי למצוא מאה, בגלל שאין להן איפה לרעות”.
עקב כך, לרבים מתושבי הכפר, כמו לאלפי פלסטינים אחרים (13-11 אלף בני אדם), לא נותרה ברירה אלא לעבוד בהתנחלויות ובאזורי התעשייה הסמוכין אליהן. בדיון שהתקיים בוועדה לפניות הציבור של הכנסת בסוף 2013 אמרה יו”ר הוועדה עדי קול (יש עתיד), כי משרדי הממשלה מניחים לנצל את מצוקתם של הפועלים הללו, בכך שהם מעלימים עין מהפרה של זכויות אדם בסיסיות של העובדים הפלסטינים.
ואחרי כל זה, שרים ודיפלומטים ישראלים אינם מתביישים להאשים את האיחוד האירופי, שהחליט לסמן את מוצרי ההתנחלויות, כי הוא גוזל את פת לחמם של הפלסטינים. לעג לרש שנאלץ לבלוע את כבודו כדי להביא לחם צר לילדיו, תוך שהוא ממלא את כיסיהם של מעסיקיו-כובשיו.
לפני מספר שבועות, לשכת העיתונות הממשלתית הזמינה כתבים זרים לסיור באחד המפעלים בהתנחלויות, והפגישה אותם עם פועלים פלסטינים שם. מובן מאליו שהפועלים אשר דיברו בנוכחות בעל הבית סיפרו עד כמה הם מרוצים מכך שיש להם פרנסה. אולי לכך התכוון מזכ”ל האו”ם כשדיבר על הכיבוש כמדגרה לשנאה ולקיצוניות. אבל, כמו שאמר נתניהו בתגובה לדברים אלה: “האו”ם איבד מזמן את הנייטרליות שלו ואת הכוח המוסרי שלו”. הוא צודק. הארגון הבינלאומי החזק ביותר בעולם, שבמשך שני דורות מניח לקיים משטר קולוניאליסטי ולפתחו, איבד מזמן גם את הנייטרליות וגם את הכוח המוסרי שלו.
Aug 14, 2017 0
Dec 18, 2022 0
Dec 07, 2022 0
Dec 07, 2022 0
Dec 01, 2022 0
Dec 07, 2022 0
Nov 15, 2022 0
Nov 13, 2022 0
Nov 13, 2022 0
יאיר נתניהו הגיש ערעור על חיובו לפצות את עורך “וואלה” לשעבר ברבע מיליון שקל בתביעת הדיבה שהוגשה נגדו: “עלול לקרוס כלכלית”
אורן פרסיקו 24.08.2021 4
ראש הממשלה בנימין נתניהו עם בנו יאיר, למחרת ניצחון הליכוד בבחירות 2015 (צילום: יונתן זינדל)
יאיר נתניהו, בנו של ראש הממשלה לשעבר, הגיש בקשת רשות ערעור על ההחלטה לחייבו לפצות ב-250 אלף שקלים את עורך “וואלה” לשעבר אבי אלקלעי בגין הוצאת דיבה. בונות הפייסבוק והטוויטר שלו.
ביהמ”ש דחה את בקשתו של יאיר נתניהו לעיכוב תשלום רבע מיליון שקל לעורך “וואלה” לשעבר אבי אלקלעי • “לא הביא ולו בדל ראייה” לכך שהתשלום יגרום ל”קריסה כלכלית” • נתניהו חויב בתשלום נוסף
שוקי טאוסיג 03.09.2021
יאיר נתניהו, בנו של ראש הממשלה, עם עורך-הדין של המשפחה, יוסי כהן (צילום: פלאש 90)
בית משפט המחוזי דחה את בקשתו של יאיר נתניהו, בנו של ראש הממשלה לשעבר, לעכב תשלום פיצוי של רבע מיליון שקל לעורך “וואלה” לשעבר אבי אלקלעי. בית משפט השלום חייב את נתניהו לשלם את מלוא סכום התביעה של אלקלעי נגדו, לאחר שנתניהו לא הגיש כתב הגנה. גם בקשתו של נתניהו לבטל את פסק הדין ולאפשר לו להגיש כתב הגנה – נדחתה והוא חויב בתשלום הוצאות בסך כ-30 אלף שקל (עוד לפני כן איפשר בית המשפט לנתניהו הבן להגיש כתב הגנה בכפוף לתשלום הוצאות של 5,000 שקל, אך הוא סירב).
הסגנון המשתלח של יאיר נתניהו מגיע שוב ושוב לאולמות בית המשפט • נתניהו עצמו – לא תמיד • עם פתק מרופא המשפחה, או סתם כי שכח • כשהוא כן בא, צפו למופע אימים • כעת, אחרי שנדרש לשלם פיצויים בגובה מאות אלפי שקלים, הוא מגייס כסף מהציבור לטובת “עזרה משפטית לאנשי ימין” • אם הכספים יגיעו בסוף לכיסו, הדבר עלול לסבך את אביו בפלילים
שוקי טאוסיג ואורן פרסיקו 07.12.2022 2
קיץ 2009. נתניהו נבחר שוב לראשות הממשלה אחרי עשור במדבר האופוזיציוני, אבל יש לו עניינים דחופים לא פחות מניהול המדינה. כשהוא למד על כך שבמוסף היומי של “ידיעות אחרונות” עומדת להתפרסם כתבת מגזין על יאיר נתניהו לקראת גיוסו, ראש הממשלה עוצר ישיבה במוסד, מפנה מהחדר את ראשי מערכת הביטחון ומנהל מערכה לצינזור הכתבה. בהמשך הוא נפגש עם מו”ל “ידיעות אחרונות”, ארנון (נוני) מוזס, ומבקש ממנו לטפל בעניין..
יהודה נוני צייר ואומן דיגיטלי בשלוב קנווס וצבעי שמן. מופיע בסדנאות של סמסונג בישראל ובניורק. נוני הוא המאייר של תכנית הטלויזיה של אברי גלבוע של מדד ישראל בערוץ 13 ומרצה על חיי האמנות של האוניברסיטה של בר אילן
<nuniy5552@gmail.com>;
מי מאתנו לא בטוח שיש לו מה להגיד, רק שבדרך כלל אין לו למי להגיד את מה שיש לו לומר? מי מאתנו לא חושב שרק הוא יודע ומבין מה שהולך פה, ומי נגד מי, ומי אוכל את מי ומי צודק ומי לא. מי מאתנו לא היה לפחות פעם אחת זבוב על הקיר בחדר הסגלגל בבית הלבן, או לפחות בלשכתו של ראש ממשלת ישראל, ויודע בדיוק – אבל בדיוק, מי אמר מה למי מתי ואיפה, ושלא יבלבלו לו את המוח עם עובדות?
מי מאתנו לא נאלץ להתעמת עם חברים, ידידים או בני משפחה, שגם הם היו זבוב על הקיר, והם שמעו בדיוק הפוך ממה שאתם שמעתם, ואתה חושב שהם לא מבינים כלום, והם בטוחים שאתה טפש שלא יודע כלום ולא מבין שום דבר?
לפעמים מגיעים הדברים לכדי מריבות של ממש, עד כדי סיום של מערכות יחסים ארוכות, או קטיעתם של מערכות יחסים עוד בטרם התחילו.
בתרבות הדיבור והוויכוח העכשוויות, נדמה שחלק מאתנו הסיר את כל הכפפות, ואין לו בעייה לשנוא את בעל הדעה האחרת, עד כדי נכונות לאלימות מילולית ואפילו יותר מזה. מילים של הסתה ושנאה משתחררות היום בקלות בלתי נסבלת, ולעומד מן הצד נדמה שהמרחק בין הצדדים אינו ניתן עוד לגישור.
מילון ממשלת השינוי, מ’מצדה פרטית’ ועד ‘קורח ועדתו’
מילון ממשלת השינוי, מ’מצדה פרטית’ ועד ‘קורח ועדתו’
רוביק רוזנטל | 24 ביוני 2022 |
השנה הסוערת של הממשלה, שלוותה במוטציית קורונה עדכנית, בפיגועי בודדים ובקרבות מילוליים מגיעה לסיומה, ויש מילון עשיר למדי. מי באמת טען שהזנות היא המקצוע העתיק ביותר בעולם, מה אומרות אימהות גרמניות לילד שלא רוצה לגמור מהצלחת, והאם באמת אין קשר בין לחם ומלחמה
הממשלה המאתגרת שקמה בעקבות מערכת הבחירות של 2021 מתפזרת, ונכון לשבוע זה המדינה הולכת לסיבוב בחירות חמישי בשלוש שנים. ימיה של הממשלה הולידו מילון ביטויים חדש, לא כולו על טהרת הנימוס הבריטי.
מקנדה ועד האיים הקריביים, גוברים הקולות הקוראים לנטוש את הקשר הסמלי עם הארמון בלונדון, לצד התחשבנות ציבורית עם מורשת הקולוניאליזם ואף קריאות לפיצויים. עם זאת, ברוב המדינות המהלך יהיה מורכב מבחינה חוקתית
מאת הוושינגטון פוסט
אזרחים בריטים חולקים כבוד אחרון למלכה אליזבת, בשבוע שעבר בלונדון. צילום: איי. אף. פי
ראש ממשלת אנטיגואה וברבודה, מדינת איים בים הקריבי, בישר בשבוע שעבר על כוונתו לקיים משאל עם בסוגיית המלוכה, “כנראה” בשלוש השנים הקרובות. האומה הזעירה באיים האנטיליים – פחות מ־100 אלף איש ואישה, שבריר ממספר האנשים הנתונים באופן טקסי למרותו של הכתר הבריטי – מתכוונת ככל הנראה להפוך לרפובליקה בהקדם. הנסיך אדוארד – בנה הצעיר של אליזבת השנייה, מלכת הממלכה המאוחדת – שמע על כך כבר באפריל, בביקורו באנטיגואה וברבודה. “זה אינו מעשה עוין”, אמר ראש ממשלת אנטיגואה וברבודה גסטון בראון בריאיון טלוויזיוני, אלא “צעד אחרון להשלמת העצמאות”.
עימותים הסתיימו “הודות למעורבות בינלאומית”, מסרה מועצת הביטחון של ארמניה, לאחר ניסיונות כושלים של רוסיה לתווך להפסקת אש
אזרבייג’ן דיווחה בשבוע שעבר ש־71 מחייליה נהרגו בעימותי גבול עם ארמניה ביומיים הקודמים, בקרבות הקשים ביותר שהתחוללו בין שתי המדינות מאז 2020. בארמניה דווח שהפסקת האש שהוכרזה בבוקר נשמרת עדיין לאורך הגבול. ההסלמה באה בזמן שדעתה של רוסיה – בעלת בריתה הקרובה ביותר של ארמניה – מוסחת בשל מלחמתה בת שבעת החודשים באוקראינה.
בממשל האוקראיני גאים בהישגי הצבא, ששחרר שטחים נרחבים מידי הרוסים גם בזכות תרגיל הטעיה, ומבהירים לאלה השוקלים לנסוע מישראל לאומן: זה על אחריותכם
“השבוע הייתי באזורים ששוחררו מהרוסים בחרקיב שבמזרח אוקראינה, וראיתי אנשים שמחים”, סיפר לי סרגיי לשנקו, יועצו של נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי. “יש המון גשרים הרוסים, אתה לא יכול לעבור מעיר לעיר וצריך לעשות עיקופים, יש בעיות עם קליטת הטלפון והאינטרנט ואזורים בלי חשמל. המצב לא טוב, צריך להודות. אבל לאט לאט החיים חוזרים לשגרה, ולמרות הקשיים אנשים אומרים לנו שהם שמחים”.
הגוש בן ארבע המפלגות זכה ב־176 מושבים, ש־73 מהם בידי מפלגת הימין הרדיקלית, “השוודים הדמוקרטים”. בכך רשם רוב זעום על השמאל, שזכה ב־173 מושבים
מנהיג השמרנים וראש הממשלה המיועד של שוודיה, אולף קריסטנסון. צילום: AFP
מנהיג השמרנים בשוודיה אולף קריסטרסון פתח אתמול במלאכת הרכבת הממשלה החדשה, לאחר שגוש מפלגות הימין במדינה זכה בניצחון דחוק בבחירות הכלליות. “עכשיו אני מתחיל במשימת הקמתה של ממשלה חדשה וחזקה”, אמר קריסטרסון בשבוע שעבר, עם פרסום התוצאות הסופיות. “נחזיר את הסדר בשוודיה על כנו”.