לנוכח ההסתננות הימית המתגברת באזורנו, אוסטרליה מציגה מדיניות אחרת: חסימה מוחלטת של ספינות המסתננים דרך הים • מדובר במבצע צבאי לכל דבר, כולל שמירה על סודיות • התוצאה: כמות ההסתננות מהחוף ירדה לאפס
מסתננים מורחקים מאורסטרליה. צילומסך
המקרה האחרון שבו טבעו מאות פליטים לאורך החוף הלובי בים התיכון המחיש את המשבר ההולך וגובר של פליטים המנסים להסתנן בכל דרך לארצות מערביות, כדי להציל את חייהם או לשפר את רמת החיים. ניסיונות הימלטות אלה כרוכים בתשלומי עתק למבריחים, נטילת סיכונים כבדים לאורך הדרך ולבסוף סיכוי רב למעצר. ובכל זאת, אנשים אלה עושים זאת באמונה שיזכו להישאר בארץ המובטחת, גם אם ייעצרו על-ידי הרשויות. מדינות אירופה, ובמיוחד אלה לאורך הים התיכון החשופות פוטנציאלית לחדירה מאסיבית מכיוון צפון אפריקה באמצעות הברחות כאלה, פוחדות מאוד מנחשול זה של מסתננים.
הן יכולות ללמוד משהו מאוסטרליה. בין השנים 2012-2013, אוסטרליה הייתה מוצפת בעשרות אלפי מסתננים מארצות רבות – כולם דרך הים. אוסטרליה, אז תחת ממשל של מפלגת לייבור השמאלית, לא אכפה בצורה נוקשה את החוקים, הרבה אנשים הסתננו אל חופי היבשת הפרוצים, ומי שנתפס הושאר במחנות על חשבון משלם המיסים. כל זה השתנה עם עליית הקואליציה הליברלית-לאומית לשלטון.
כדי להפגין רצינות בכל נושא ההגירה הבלתי מבוקרת, שר ההגירה סקוט מוריסון השיק את “מבצע גבולות ריבוניים” (Operation Sovereign Borders) שמטרתו הייתה הורדת התופעה לאפס. כפי שמוריסון הבהיר בתדריך לעיתונאיםבתחילת המבצע:
מבצע גבולות ריבוניים הינו תגובת הממשלה לעצירת זרם הכניסות הבלתי חוקיות של ספינות שהחל והתרחש תחת הממשל הקודם, ובמסגרתו יותר מ-50,000 איש הגיעו בצורה בלתי חוקית לאוסטרליה בכ-800 אוניות כאלה; כל זה עלה למשלם המיסים האוסטרלי יותר מ-9 מיליארד דולר [אוסטרלי] ולמרבה הצער הביא למותם של יותר מ-1,100 איש בים.
זהו מבצע לשמירת הגבול… תהיה מעכשיו גישה קשוחה יותר. נחישותנו לבצע את מה שהבטחנו לציבור האוסטרלי – לעצור את הספינות – היא מוחלטת. אלה שמחפשים להגיע לכאן בספינות לא יקבלו את מבוקשם. הם ייתקלו בשורה ארוכה של אמצעים בכל הרמות שמטרתם להרתיע, לשבש, ולמנוע את כניסתם לאוסטרליה, ובוודאי להבטיח שהם לא יתיישבו באוסטרליה.
על אף שהוא מנוהל על-ידי גוף אזרחי (ספציפית, שירות המכס והגנת הגבולות של משרד ההגירה), המבצע הוא מבצע צבאי לכל דבר: העומד בראשו הוא ליוטננט גנרל (אלוף) אנגוס קמבל, והצי אחראי לביצוע. ישנם צוותים נפרדים להפרעה, איתור והחזרה של ספינות ומסתננים. על-פי אתר המבצע, ישנו שיתוף פעולה הדוק בין הצוות המקצועי שמאייש את פעולות המבצע לבין שלל המשרדים הממשלתיים המעורבים בבעיית ההסתננות הבלתי חוקית, כולל רשויות הקשורות לביטחון המדינה.
איפול תקשורתי
מטרת המבצע היא פשוטה: לעצור את ספינות ההברחה. אם אפשר בתחילת מסע ההפלגה, ואם לא – אז לפני שהם מגיעים לחופי המדינה. לצורך זה מגויסים משאבי מודיעין ניכרים, אוניות צי וצוות כוח אדם המיוחד למשימה. ע”פ הערכת מערכת החדשות האוסטרלית ABC, מדובר בהשקעה של לא פחות מ-3.2 מיליארד דולר אוסטרלי בשנה. ובכל-זאת, מחיר המדיניות הקודמת של החזקת אנשים לאורך זמן היה גבוה יותר: “ההחלטות של הממשלות הקודמות, שהביאו למותם בים של 1,200 איש ו-15,000 איש שעדיין מחכים במחנות ובמקומות אחרים מעבר לים, שלא מקבלים ויזות, ו-11 מיליארד דולר [אוסטרלי] בניפוח תקציבי אדיר [הינה אופציה גרועה יותר]”, כך על-פי שר ההגירה מוריסון.
עוד חלק חיוני של המבצע הוא שמירת הסודיות, שוב כמו במבצע צבאי. מתקני השהייה נמצאים על איים מבודדים מהיבשת. כמו כן, יש איפול תקשורתי חזק על כל פרטי המבצע, והממשלה שבה ומדגישה את הסיבות לכך: הגנה על הקצינים, ובמטרה למנוע ממבריחים מידע חיוני על שיטות ותזמון של מבצעי תפיסה. בתחילת המבצע, הממשלה הייתה נותנת תדריכים שבועיים (לא יומיים, כדי שמבריחים לא יוכלו להסיק מסקנות מבצעיות כלשהן), וגם אז היא נתנה לתקשורת רק מה שחשבו לנכון. בנוסף, ניתן גיבוי מלא לאנשים שלהם. והכי חשוב – שום שינוי במדיניות ושום סטייה ממנה, ויהי מה.
מדיניות אפס נשארים
ישנו עקרון אחד חד וברור לכל המבצע – אף אחד לא נשאר. נקודה. מי שנתפס – או שמוחזר מיד בספינה שעליה בא, או מובא למתקן בדיקה – לא מתקן שהייה – ומורחק מגבולות המדינה בתוך 48 שעות לכל היותר. גם מי שמגיע לו כדין מעמד פליט מועבר למדינה שלישית, ולצורך מאמצים אלה, הממשלה האוסטרלית הגיעה להבנות הדוקות עם מדינות המוצא של המסתננים, ועם מדינות צד שלישי כדי לדאוג לכך. כל בעיה שיש לאוסטרלים במבצע – כולל חדירה למים הטריטוריאליים של מדינות אחרות כדי לעצור ספינות, נעשית ישירות מול הממשלות והרחק מאור הזרקורים.
ממשלת אוסטרליה גם עושה מאמצי תעמולה נרחבים בארצות המוצא בשפות רבות – ערבית ופרסית, אלבנית וויאטנאמית – כדי להבהיר לנמלטים ולמהגרים הפוטנציאלים שאין שום סיבה לבזבז כסף על מבריחים, כי אין סיכוי שיקבלו ויזה או כל אישור שהייה אחר בגין בריחה או הסתננות לאוסטרליה. מאמצים אלה כוללים כרזות בשפות אלה, כמו גם שימוש בערוץ יו-טוב, בו מפקדי המבצע מבהירים את המסר החד והחד-משמעי של הממשל האוסטרלי: המטרה להניא כל מי שחושב על הכשרה בדיעבד של הסתננות בלתי חוקית למדינה שלהם – שדבר כזה לא יקום ולא יהיה. כפי שאומר גנרל קמפבל באחת מההודעות הרבות:
ישנן רק שתי אופציות לאנשים הנוסעים בצורה בלתי-חוקית לאוסטרליה. הם ייורטו, ואו שהם יוחזרו או שיישלחו למדינה אחרת. יישוב מחדש באוסטרליה הוא לא אופציה.
סקרי דעת קהל מראים שהציבור באוסטרליה תומך ברובו הגדול – 71% – במדיניות החזרת הספינות. כמובן, החשודים המידיים – ארגוני זכויות אדם ופרופסורים חסודים – לא רואים בעין יפה את המדיניות הנוקשה של הממשלה כשכל זה נתון במעטה סודיות. סוכנות הפליטים של האו”ם, ה-UNCHR, הזהירה את אוסטרליה כי יתכן ומעשיה נוגדים את החוק הבינלאומי. עצם העובדה שמאמר מקיף ובד”כ הגון של ABC על נושא המבצע מתעקש לקרוא לכל המסתננים “מבקשי מקלט” בצורה בלתי-ביקורתית מראה, כצפוי, מהי גישת התקשורת הליברלית בנושא.
ובכל-זאת, קשה להתווכח עם תוצאות. מאז החל מבצע ‘גבולות ריבוניים’, כמות הספינות שיוצאות כמו גם אלה שהצליחו לחדור צנחה והיא קרובה לאפס. אין ספק שמדובר במאבק מתמשך – גם על-פי הרשויות, מבריחי בני אדם לא הולכים לפרוש מעסקיהם; אלה ממשיכים להשתלם. אבל הנחישות וההשקעה הממשלתית לא צפויות לרדת, ודוברים שמרנים בארצות אחרות כמו בריטניה כבר ממליצים לאמץ את ה”מודל האוסטרלי” לצורך התמודדות עם הסתננות בלתי-חוקית. מכל בחינה שהיא, האוסטרלים הוכיחו שממשלה נחושה המוכנה להתמודד בקשיחות אך מקצועיות עם הבעיה, מסוגלת בהחלט להחיל ריבונות על גבולותיה, לרווחת האזרחים ולשיפור מצב הביטחון הכללי.
>
Aug 14, 2017 0
Dec 18, 2022 0
Dec 07, 2022 0
Dec 07, 2022 0
Dec 01, 2022 0
Dec 18, 2022 0
Oct 05, 2022 0
Aug 21, 2022 0
Aug 21, 2022 0
יאיר נתניהו הגיש ערעור על חיובו לפצות את עורך “וואלה” לשעבר ברבע מיליון שקל בתביעת הדיבה שהוגשה נגדו: “עלול לקרוס כלכלית”
אורן פרסיקו 24.08.2021 4
ראש הממשלה בנימין נתניהו עם בנו יאיר, למחרת ניצחון הליכוד בבחירות 2015 (צילום: יונתן זינדל)
יאיר נתניהו, בנו של ראש הממשלה לשעבר, הגיש בקשת רשות ערעור על ההחלטה לחייבו לפצות ב-250 אלף שקלים את עורך “וואלה” לשעבר אבי אלקלעי בגין הוצאת דיבה. בונות הפייסבוק והטוויטר שלו.
ביהמ”ש דחה את בקשתו של יאיר נתניהו לעיכוב תשלום רבע מיליון שקל לעורך “וואלה” לשעבר אבי אלקלעי • “לא הביא ולו בדל ראייה” לכך שהתשלום יגרום ל”קריסה כלכלית” • נתניהו חויב בתשלום נוסף
שוקי טאוסיג 03.09.2021
יאיר נתניהו, בנו של ראש הממשלה, עם עורך-הדין של המשפחה, יוסי כהן (צילום: פלאש 90)
בית משפט המחוזי דחה את בקשתו של יאיר נתניהו, בנו של ראש הממשלה לשעבר, לעכב תשלום פיצוי של רבע מיליון שקל לעורך “וואלה” לשעבר אבי אלקלעי. בית משפט השלום חייב את נתניהו לשלם את מלוא סכום התביעה של אלקלעי נגדו, לאחר שנתניהו לא הגיש כתב הגנה. גם בקשתו של נתניהו לבטל את פסק הדין ולאפשר לו להגיש כתב הגנה – נדחתה והוא חויב בתשלום הוצאות בסך כ-30 אלף שקל (עוד לפני כן איפשר בית המשפט לנתניהו הבן להגיש כתב הגנה בכפוף לתשלום הוצאות של 5,000 שקל, אך הוא סירב).
הסגנון המשתלח של יאיר נתניהו מגיע שוב ושוב לאולמות בית המשפט • נתניהו עצמו – לא תמיד • עם פתק מרופא המשפחה, או סתם כי שכח • כשהוא כן בא, צפו למופע אימים • כעת, אחרי שנדרש לשלם פיצויים בגובה מאות אלפי שקלים, הוא מגייס כסף מהציבור לטובת “עזרה משפטית לאנשי ימין” • אם הכספים יגיעו בסוף לכיסו, הדבר עלול לסבך את אביו בפלילים
שוקי טאוסיג ואורן פרסיקו 07.12.2022 2
קיץ 2009. נתניהו נבחר שוב לראשות הממשלה אחרי עשור במדבר האופוזיציוני, אבל יש לו עניינים דחופים לא פחות מניהול המדינה. כשהוא למד על כך שבמוסף היומי של “ידיעות אחרונות” עומדת להתפרסם כתבת מגזין על יאיר נתניהו לקראת גיוסו, ראש הממשלה עוצר ישיבה במוסד, מפנה מהחדר את ראשי מערכת הביטחון ומנהל מערכה לצינזור הכתבה. בהמשך הוא נפגש עם מו”ל “ידיעות אחרונות”, ארנון (נוני) מוזס, ומבקש ממנו לטפל בעניין..
יהודה נוני צייר ואומן דיגיטלי בשלוב קנווס וצבעי שמן. מופיע בסדנאות של סמסונג בישראל ובניורק. נוני הוא המאייר של תכנית הטלויזיה של אברי גלבוע של מדד ישראל בערוץ 13 ומרצה על חיי האמנות של האוניברסיטה של בר אילן
<nuniy5552@gmail.com>;
מי מאתנו לא בטוח שיש לו מה להגיד, רק שבדרך כלל אין לו למי להגיד את מה שיש לו לומר? מי מאתנו לא חושב שרק הוא יודע ומבין מה שהולך פה, ומי נגד מי, ומי אוכל את מי ומי צודק ומי לא. מי מאתנו לא היה לפחות פעם אחת זבוב על הקיר בחדר הסגלגל בבית הלבן, או לפחות בלשכתו של ראש ממשלת ישראל, ויודע בדיוק – אבל בדיוק, מי אמר מה למי מתי ואיפה, ושלא יבלבלו לו את המוח עם עובדות?
מי מאתנו לא נאלץ להתעמת עם חברים, ידידים או בני משפחה, שגם הם היו זבוב על הקיר, והם שמעו בדיוק הפוך ממה שאתם שמעתם, ואתה חושב שהם לא מבינים כלום, והם בטוחים שאתה טפש שלא יודע כלום ולא מבין שום דבר?
לפעמים מגיעים הדברים לכדי מריבות של ממש, עד כדי סיום של מערכות יחסים ארוכות, או קטיעתם של מערכות יחסים עוד בטרם התחילו.
בתרבות הדיבור והוויכוח העכשוויות, נדמה שחלק מאתנו הסיר את כל הכפפות, ואין לו בעייה לשנוא את בעל הדעה האחרת, עד כדי נכונות לאלימות מילולית ואפילו יותר מזה. מילים של הסתה ושנאה משתחררות היום בקלות בלתי נסבלת, ולעומד מן הצד נדמה שהמרחק בין הצדדים אינו ניתן עוד לגישור.
מילון ממשלת השינוי, מ’מצדה פרטית’ ועד ‘קורח ועדתו’
מילון ממשלת השינוי, מ’מצדה פרטית’ ועד ‘קורח ועדתו’
רוביק רוזנטל | 24 ביוני 2022 |
השנה הסוערת של הממשלה, שלוותה במוטציית קורונה עדכנית, בפיגועי בודדים ובקרבות מילוליים מגיעה לסיומה, ויש מילון עשיר למדי. מי באמת טען שהזנות היא המקצוע העתיק ביותר בעולם, מה אומרות אימהות גרמניות לילד שלא רוצה לגמור מהצלחת, והאם באמת אין קשר בין לחם ומלחמה
הממשלה המאתגרת שקמה בעקבות מערכת הבחירות של 2021 מתפזרת, ונכון לשבוע זה המדינה הולכת לסיבוב בחירות חמישי בשלוש שנים. ימיה של הממשלה הולידו מילון ביטויים חדש, לא כולו על טהרת הנימוס הבריטי.
מקנדה ועד האיים הקריביים, גוברים הקולות הקוראים לנטוש את הקשר הסמלי עם הארמון בלונדון, לצד התחשבנות ציבורית עם מורשת הקולוניאליזם ואף קריאות לפיצויים. עם זאת, ברוב המדינות המהלך יהיה מורכב מבחינה חוקתית
מאת הוושינגטון פוסט
אזרחים בריטים חולקים כבוד אחרון למלכה אליזבת, בשבוע שעבר בלונדון. צילום: איי. אף. פי
ראש ממשלת אנטיגואה וברבודה, מדינת איים בים הקריבי, בישר בשבוע שעבר על כוונתו לקיים משאל עם בסוגיית המלוכה, “כנראה” בשלוש השנים הקרובות. האומה הזעירה באיים האנטיליים – פחות מ־100 אלף איש ואישה, שבריר ממספר האנשים הנתונים באופן טקסי למרותו של הכתר הבריטי – מתכוונת ככל הנראה להפוך לרפובליקה בהקדם. הנסיך אדוארד – בנה הצעיר של אליזבת השנייה, מלכת הממלכה המאוחדת – שמע על כך כבר באפריל, בביקורו באנטיגואה וברבודה. “זה אינו מעשה עוין”, אמר ראש ממשלת אנטיגואה וברבודה גסטון בראון בריאיון טלוויזיוני, אלא “צעד אחרון להשלמת העצמאות”.
עימותים הסתיימו “הודות למעורבות בינלאומית”, מסרה מועצת הביטחון של ארמניה, לאחר ניסיונות כושלים של רוסיה לתווך להפסקת אש
אזרבייג’ן דיווחה בשבוע שעבר ש־71 מחייליה נהרגו בעימותי גבול עם ארמניה ביומיים הקודמים, בקרבות הקשים ביותר שהתחוללו בין שתי המדינות מאז 2020. בארמניה דווח שהפסקת האש שהוכרזה בבוקר נשמרת עדיין לאורך הגבול. ההסלמה באה בזמן שדעתה של רוסיה – בעלת בריתה הקרובה ביותר של ארמניה – מוסחת בשל מלחמתה בת שבעת החודשים באוקראינה.
בממשל האוקראיני גאים בהישגי הצבא, ששחרר שטחים נרחבים מידי הרוסים גם בזכות תרגיל הטעיה, ומבהירים לאלה השוקלים לנסוע מישראל לאומן: זה על אחריותכם
“השבוע הייתי באזורים ששוחררו מהרוסים בחרקיב שבמזרח אוקראינה, וראיתי אנשים שמחים”, סיפר לי סרגיי לשנקו, יועצו של נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי. “יש המון גשרים הרוסים, אתה לא יכול לעבור מעיר לעיר וצריך לעשות עיקופים, יש בעיות עם קליטת הטלפון והאינטרנט ואזורים בלי חשמל. המצב לא טוב, צריך להודות. אבל לאט לאט החיים חוזרים לשגרה, ולמרות הקשיים אנשים אומרים לנו שהם שמחים”.
הגוש בן ארבע המפלגות זכה ב־176 מושבים, ש־73 מהם בידי מפלגת הימין הרדיקלית, “השוודים הדמוקרטים”. בכך רשם רוב זעום על השמאל, שזכה ב־173 מושבים
מנהיג השמרנים וראש הממשלה המיועד של שוודיה, אולף קריסטנסון. צילום: AFP
מנהיג השמרנים בשוודיה אולף קריסטרסון פתח אתמול במלאכת הרכבת הממשלה החדשה, לאחר שגוש מפלגות הימין במדינה זכה בניצחון דחוק בבחירות הכלליות. “עכשיו אני מתחיל במשימת הקמתה של ממשלה חדשה וחזקה”, אמר קריסטרסון בשבוע שעבר, עם פרסום התוצאות הסופיות. “נחזיר את הסדר בשוודיה על כנו”.