אברהם ושרה בדרכם לכנען. פייר לאסטמן, 1633-1583, צייר הולנדי
שמן על בד, מוזיאון הרמיטאז’, סנט-פטרסבורג, רוסיה
סיפורם של יצחק ורבקה בארץ פלישתים (בראשית כ”ו / 11-1) הינו גירסה שלישית בספר בראשית של סיפור עממי, שחזר ונשנה גם בתקופות מאוחרות. עיקרו סיפור מעשה בחסיד (או איש צדיק) ואשתו היפה, שבעלי-שררה בארץ מושבם חומדים לקחתה לעצמם. פעמיים מופיע הסיפור על אברהם ושרה (בראשית י”ב / 20-10 – עם פרעה במצרים, ובבראשית כ’ / 19-1 – עם אבימלך הפלישתי, מלך גרר). הופעתו בפרשת “תולדות” היא גירסה שלישית של אותו סיפור, וראוי להתייחס אל כל השלושה כמיקשה אחת.
לפן המוסרי של סיפור זה התייחסתי כבר בפרשה אחרת (1), בה הדגשתי את השפעתו של סיפור זה על בני תקופתנו. כאן יודגשו אספקטים נוספים – מוסריים, לשוניים וספרותיים של אותו סיפור.
כמו סיפורי-עם רבים, גם סיפור זה מתחיל באבסנטנציה (אבסנטנציה = עזיבת מקום), כלומר, הגיבור עוזב את מקום מגוריו ומגיע לסביבה זרה לו לחלוטין. סביבה זרה היא, מן הסתם, תנאי לכך שהגיבור איננו מוגן ע”י אלוהיו, שבגלגולו הפרימיטיבי היה אל מקומי (2), ולא על ידי בני משפחתו או שבטו, והוא מופקר לחסדיו של שליט רודן או עריץ, ולמנהגים זרים, תכופות – אף בלתי ידועים לו, ובכך התנהגותו שלו עומדת למבחן כאדם תלוי וחסר ישע.
שלד העלילה הוא זהה: אברהם/יצחק עובר עם אשתו שרה/רבקה לארץ/חבל-ארץ זר לו. בידעו שאשתו היא יפת-תואר, ואדוני הארץ עשויים לחמדה לעצמם ולהרוג אותו, הוא מנסה להערים עליהם בבקשו ממנה שתאמר כי אחותו, ולא אשתו היא. הרעיה, אם האומה, מסכימה, ומכיוון שהתחזית מתממשת, והשליט חומד אותה (היא נלקחת לביתו במקרה של אברהם) והבעל, אמנם, זוכה לא רק בחייו אלא גם בהטבות כספיות תמורת “אחותו”. הוא איננו עושה דבר לחלצה מן הגורל הצפוי לה בארמון. כאן מתרחש “מעשה נסים” ואצבע אלוהים היא שגואלת את האישה משבייה, ומחזירה אותה לחיק בעלה.
ההיבט המוסרי
התערבות מגבוה נדרשה בכל שלושת הסיפורים שלנו, בשל התחושה הכבדה שמותיר מעשהו של הבעל, המפקיר את רעייתו כדי לזכות ברווח לעצמו, ואינו עושה מלכתחילה כדי לחלצה מגורלה. גם חז”ל מתייחסים לפן מוסרי זה, כמו לעובדה שהבעל גם משקר כדי לחלץ את עצמו מן המצוקה. הפתרונות לקשיים מוסריים אלה נמצאו באופנים שונים:
האחד – בסיפור אברהם מסביר לנו הסופר המקראי בגוף הטקסט כי, בעצם, לא היה כאן שקר. אברהם אומר לאבימלך: “וגם אמנה אחותי בת אבי היא, אך לא בת אמי, ותהי לי לאישה” (כ’ / 12). “פיתרון” זה, כמו גם עצם הבעיה של הפקרת אשתו, מעוררת תהיות אחרות. הרמב”ן, למשל, תוהה: “כיצד עשה אברהם סחורה באשתו האהובה? ואם תאמר שחשש להרג – והרי גילוי-עריות הוא אחד מג’ דברים שעליהם נאמר: יהרג ואל יעבור”.
פיתרון שני – הגירסה השנייה של הסיפור, זו של פרק כ’, מדגישה ששום נזק מוסרי לא התרחש כאן, למעשה, כיוון שאצבע אלוהים מנעה זאת מבעוד מועד: “ואבימלך לא קרב אליה” (פס’ 4). גם בסיפור השלישי, סיפור יצחק ורבקה, מדגיש הסופר המקראי: “מה זאת עשית לנו, כמעט שכב אחד העם את אשתך והבאת עלינו אשם” (כ”ו / 10). כלומר, הטכסט רומז לנו כאן כי המעשה לא נעשה, בעצם.
פיתרון שלישי מופיע בסיפור אברהם: אברהם לא שיקר. הוא, פשוט, לא הכיר את מנהגי המצרים, אליהם הגיע כשהוא עמוס במנהגי ארץ המוצא שלו, באזור ארם-נהרים, מסופוטמיה. חפירות ארכיאולוגיות שנעשו בעיר נוזי (Nuzi) בשנים 1931-1925 (3) חשפו, בין השאר, מקבילות לסיפורים במקרא, כמו גם מאות תעודות וחוזי-נישואין, המזכירים את המנהגים המתוארים בסיפורי האבות, כמו סיפור הגר ושרה, זכויות בן האישה החוקית מול בן השפחה, ועוד. בין התעודות הללו נמצאה גם אחת בה נאמר, כי גבר המגיע עם אשתו לעיר אחרת, ונשקפת בה סכנה לביטחונה, יש להכריז עליה שהיא אחותו (בלשון נוזי: “אחותותו”), גם אם אין קרבת-דם בין השניים, וגם אם ידוע לכל שאינה אחותו. בר-כוכבא (4) מציין בהקשר זה, כי “להכרזה יש משמעות מאגית. ברגע שהבעל מכריז על אשתו שהיא ‘אחותו’, הוא הופך אותה ל’טאבו’. איש לא יעז לגעת בה. על פי מנהג זה מתבאר הסיפור על אברהם ושרה במצרים. אברהם מגיע למצרים וחושש לגורל אשתו. מאחר שמוצאו מסופוטמיה, הוא מפעיל את אמצעי ההגנה המקובל במולדתו, ומכריז על אשתו שהיא ‘אחותו’. אולם מנהג זה, שהיה רווח בין העמים השמיים, לא היה ידוע במצרים. המצרים מבינים את ההכרזה כפשוטה, ולוקחים את שרה. אברהם לא הפקיר, אפוא, את אשתו, אלא ניסה להגן עליה. לרוע מזלו הוא נפל קורבן לטעות מצערת”.
בר-כוכבא, הרואה רצף כרונולוגי בין הסיפורים ועריכתם, מצא לנכון לפרש את בקשתו של אברהם לשרה בפרק י”ב / 13: “אמרי נא אחותי את, למען ייטב לי בעבורך וחייתה נפשי בגללך”. כתוספת של עורך מאוחר, שכתב את הסיפור בלא שידע על אותו מנהג מסופוטמי של הכרזת האישה כ”אחות”, וסבר “שאברהם רצה לתעתע במצרים: הוא נתן להם את שרה בידיעה שלא יוכלו לעשות לה דבר, והוא יפיק מכך רווחים – ‘למען ייטב לי בעבורך’ “.
צבי אדר (5) לעומת זאת, דבק בטיעון שלא טעות מצערת היתה זו, אלא, בפירוש, מעשה לא מוסרי: “אותה ותרנות (של אברהם, צ.מ.) עוברת את גבולותיה, שעה שהוא מוסר את שרה לפרעה (י”ב / 20-10) או לאבימלך (כ’), כי מעשים אלה גוררים בעקבותיהם גם השפלה עצמית, גם אי-צדק כלפי הזולת, כלפי אבימלך לא פחות מאשר כלפי שרה – וצודק אבימלך בהטיחו דברים נגד אברהם של שחטא לצדק האנושי היסודי: ‘מעשים אשר לא ייעשו עשית עמדי’ (כ’ / 9)”. אדר מחזק את טיעונו זה בדוגמאות נוספות המעידות על אופיו של אברהם, ועל “ותרנותו” כתכונה שאיננה חיובית דווקא, כגון במקרה של ותרנותו לשרה בעניין שילוח הגר.
על טענת אי-הצדק כלפי המלך משיב בנימין הלוי (6) תשובה שעניינה הוא ספרותי, לא פילוסופי, מתוך גישה ריאליסטית ומפוכחת של המצוי, לא הרצוי: “כולם – המלך, האבות, הסופר המקראי – עוברים בשתיקה על גזילת האישה, על כך אין מגנים את המלך, כי זוהי המציאות. הנווד-הגר בארץ זרה אינו יכול להתדיין עם המלך – הוא רק יכול לרמותו. אבל בסיפור הוא יכול להשפילו ולהתנקם בו, לעשותו מנוגע, ירא ומתחנן בפני האב… ‘ויראו האנשים מאד’… למספר לא חשוב אם צדק אברהם או לא, שהרי באי-צדק התחיל המלך, וזה גם לא מעניינו. העיקר בעיניו: האל של אברהם הגן עליו והכריח את המלך לתת לו ללכת בשלום, עמוס מתנות” (ההדגשות במקור). גישתו הספרותית של בנימין הלוי באה לידי ביטוי גם במקומות אחרים בסיפורי האבות. ברוח זו, למשל, הוא פוטר את יעקב מאשמת המרמה, ובפרשה שלנו הוא מסכם את עמדתו בדברים הבאים: “המספרים והשומעים המקראיים גם הביטו אחרת על התנהגות האבות. הם נהנו ממעשי התרמית של אברהם ויצחק, וראו בהם ‘סידור’ של המלך ע”י האב הקדמון (פס’ 19). יש סיפורי-עם רבים אצל כל העמים שבהם הרועה ‘מסדר’ את הצייד או החקלאי, האיכר את בעל האחוזה, הבן הקטן והמקופח את האחים הגדולים, האח הצעיר את אחיו הבכור והיורש. סיפורים אלה משקפים את ‘ניגודי המעמדות’ בחברות הקדומות. העם מספר ושומע בהנאה רבה כיצד החלש מרמה את החזק ו’מסדר’ אותו בסופו של דבר (כמו גם העכבר, ה’מסדר’ את החתול בסרטיו של וולט דיסני, צ.מ.). תוך הזדהות עם גיבורו האהוב מתקן העם את מצבו לפחות בסיפור!”.
צופיה מלר
“אין את האמצעים הכספיים”
יאיר נתניהו הגיש ערעור על חיובו לפצות את עורך “וואלה” לשעבר ברבע מיליון שקל בתביעת הדיבה שהוגשה נגדו: “עלול לקרוס כלכלית”
ראש הממשלה בנימין נתניהו עם בנו יאיר, למחרת ניצחון הליכוד בבחירות 2015 (צילום: יונתן זינדל)
יאיר נתניהו, בנו של ראש הממשלה לשעבר, הגיש בקשת רשות ערעור על ההחלטה לחייבו לפצות ב-250 אלף שקלים את עורך “וואלה” לשעבר אבי אלקלעי בגין הוצאת דיבה. בונות הפייסבוק והטוויטר שלו.
ביהמ”ש דחה את בקשתו של יאיר נתניהו לעיכוב תשלום רבע מיליון שקל לעורך “וואלה” לשעבר אבי אלקלעי • “לא הביא ולו בדל ראייה” לכך שהתשלום יגרום ל”קריסה כלכלית” • נתניהו חויב בתשלום נוסף
יאיר נתניהו, בנו של ראש הממשלה, עם עורך-הדין של המשפחה, יוסי כהן (צילום: פלאש 90)
בית משפט המחוזי דחה את בקשתו של יאיר נתניהו, בנו של ראש הממשלה לשעבר, לעכב תשלום פיצוי של רבע מיליון שקל לעורך “וואלה” לשעבר אבי אלקלעי. בית משפט השלום חייב את נתניהו לשלם את מלוא סכום התביעה של אלקלעי נגדו, לאחר שנתניהו לא הגיש כתב הגנה. גם בקשתו של נתניהו לבטל את פסק הדין ולאפשר לו להגיש כתב הגנה – נדחתה והוא חויב בתשלום הוצאות בסך כ-30 אלף שקל (עוד לפני כן איפשר בית המשפט לנתניהו הבן להגיש כתב הגנה בכפוף לתשלום הוצאות של 5,000 שקל, אך הוא סירב).
הסגנון המשתלח של יאיר נתניהו מגיע שוב ושוב לאולמות בית המשפט • נתניהו עצמו – לא תמיד • עם פתק מרופא המשפחה, או סתם כי שכח • כשהוא כן בא, צפו למופע אימים • כעת, אחרי שנדרש לשלם פיצויים בגובה מאות אלפי שקלים, הוא מגייס כסף מהציבור לטובת “עזרה משפטית לאנשי ימין” • אם הכספים יגיעו בסוף לכיסו, הדבר עלול לסבך את אביו בפלילים
קיץ 2009. נתניהו נבחר שוב לראשות הממשלה אחרי עשור במדבר האופוזיציוני, אבל יש לו עניינים דחופים לא פחות מניהול המדינה. כשהוא למד על כך שבמוסף היומי של “ידיעות אחרונות” עומדת להתפרסם כתבת מגזין על יאיר נתניהו לקראת גיוסו, ראש הממשלה עוצר ישיבה במוסד, מפנה מהחדר את ראשי מערכת הביטחון ומנהל מערכה לצינזור הכתבה. בהמשך הוא נפגש עם מו”ל “ידיעות אחרונות”, ארנון (נוני) מוזס, ומבקש ממנו לטפל בעניין..
יהודה נוני צייר ואומן דיגיטלי בשלוב קנווס וצבעי שמן. מופיע בסדנאות של סמסונג בישראל ובניורק. נוני הוא המאייר של תכנית הטלויזיה של אברי גלבוע של מדד ישראל בערוץ 13 ומרצה על חיי האמנות של האוניברסיטה של בר אילן
<nuniy5552@gmail.com>;
דבר המערכת: האמת שלי והאמת שלך
מי מאתנו לא בטוח שיש לו מה להגיד, רק שבדרך כלל אין לו למי להגיד את מה שיש לו לומר? מי מאתנו לא חושב שרק הוא יודע ומבין מה שהולך פה, ומי נגד מי, ומי אוכל את מי ומי צודק ומי לא. מי מאתנו לא היה לפחות פעם אחת זבוב על הקיר בחדר הסגלגל בבית הלבן, או לפחות בלשכתו של ראש ממשלת ישראל, ויודע בדיוק – אבל בדיוק, מי אמר מה למי מתי ואיפה, ושלא יבלבלו לו את המוח עם עובדות?
מי מאתנו לא נאלץ להתעמת עם חברים, ידידים או בני משפחה, שגם הם היו זבוב על הקיר, והם שמעו בדיוק הפוך ממה שאתם שמעתם, ואתה חושב שהם לא מבינים כלום, והם בטוחים שאתה טפש שלא יודע כלום ולא מבין שום דבר?
לפעמים מגיעים הדברים לכדי מריבות של ממש, עד כדי סיום של מערכות יחסים ארוכות, או קטיעתם של מערכות יחסים עוד בטרם התחילו.
בתרבות הדיבור והוויכוח העכשוויות, נדמה שחלק מאתנו הסיר את כל הכפפות, ואין לו בעייה לשנוא את בעל הדעה האחרת, עד כדי נכונות לאלימות מילולית ואפילו יותר מזה. מילים של הסתה ושנאה משתחררות היום בקלות בלתי נסבלת, ולעומד מן הצד נדמה שהמרחק בין הצדדים אינו ניתן עוד לגישור.
מילון ממשלת השינוי, מ’מצדה פרטית’ ועד ‘קורח ועדתו’
מילון ממשלת השינוי, מ’מצדה פרטית’ ועד ‘קורח ועדתו’
רוביק רוזנטל | 24 ביוני 2022
השנה הסוערת של הממשלה, שלוותה במוטציית קורונה עדכנית, בפיגועי בודדים ובקרבות מילוליים מגיעה לסיומה, ויש מילון עשיר למדי. מי באמת טען שהזנות היא המקצוע העתיק ביותר בעולם, מה אומרות אימהות גרמניות לילד שלא רוצה לגמור מהצלחת, והאם באמת אין קשר בין לחם ומלחמה
הממשלה המאתגרת שקמה בעקבות מערכת הבחירות של 2021 מתפזרת, ונכון לשבוע זה המדינה הולכת לסיבוב בחירות חמישי בשלוש שנים. ימיה של הממשלה הולידו מילון ביטויים חדש, לא כולו על טהרת הנימוס הבריטי.
העידן שאחרי אליזבת: מדינות בחבר העמים הבריטי שוקלות להתנתק מהכתר
מקנדה ועד האיים הקריביים, גוברים הקולות הקוראים לנטוש את הקשר הסמלי עם הארמון בלונדון, לצד התחשבנות ציבורית עם מורשת הקולוניאליזם ואף קריאות לפיצויים. עם זאת, ברוב המדינות המהלך יהיה מורכב מבחינה חוקתית
ראש ממשלת אנטיגואה וברבודה, מדינת איים בים הקריבי, בישר בשבוע שעבר על כוונתו לקיים משאל עם בסוגיית המלוכה, “כנראה” בשלוש השנים הקרובות. האומה הזעירה באיים האנטיליים – פחות מ־100 אלף איש ואישה, שבריר ממספר האנשים הנתונים באופן טקסי למרותו של הכתר הבריטי – מתכוונת ככל הנראה להפוך לרפובליקה בהקדם. הנסיך אדוארד – בנה הצעיר של אליזבת השנייה, מלכת הממלכה המאוחדת – שמע על כך כבר באפריל, בביקורו באנטיגואה וברבודה. “זה אינו מעשה עוין”, אמר ראש ממשלת אנטיגואה וברבודה גסטון בראון בריאיון טלוויזיוני, אלא “צעד אחרון להשלמת העצמאות”.
סבב הקרבות בקווקז: האש בין ארמניה לאזרבייג’ן התלקחה מחדש, מאות נהרגו
עימותים הסתיימו “הודות למעורבות בינלאומית”, מסרה מועצת הביטחון של ארמניה, לאחר ניסיונות כושלים של רוסיה לתווך להפסקת אש
אזרבייג’ן דיווחה בשבוע שעבר ש־71 מחייליה נהרגו בעימותי גבול עם ארמניה ביומיים הקודמים, בקרבות הקשים ביותר שהתחוללו בין שתי המדינות מאז 2020. בארמניה דווח שהפסקת האש שהוכרזה בבוקר נשמרת עדיין לאורך הגבול. ההסלמה באה בזמן שדעתה של רוסיה – בעלת בריתה הקרובה ביותר של ארמניה – מוסחת בשל מלחמתה בת שבעת החודשים באוקראינה.
“יחידות רוסיות ברחו חזרה לרוסיה”: האוקראינים הפתיעו את כל העולם
בממשל האוקראיני גאים בהישגי הצבא, ששחרר שטחים נרחבים מידי הרוסים גם בזכות תרגיל הטעיה, ומבהירים לאלה השוקלים לנסוע מישראל לאומן: זה על אחריותכם
“השבוע הייתי באזורים ששוחררו מהרוסים בחרקיב שבמזרח אוקראינה, וראיתי אנשים שמחים”, סיפר לי סרגיי לשנקו, יועצו של נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי. “יש המון גשרים הרוסים, אתה לא יכול לעבור מעיר לעיר וצריך לעשות עיקופים, יש בעיות עם קליטת הטלפון והאינטרנט ואזורים בלי חשמל. המצב לא טוב, צריך להודות. אבל לאט לאט החיים חוזרים לשגרה, ולמרות הקשיים אנשים אומרים לנו שהם שמחים”.
מנהיג השמרנים בשוודיה אולף קריסטרסון פתח אתמול במלאכת הרכבת הממשלה החדשה, לאחר שגוש מפלגות הימין במדינה זכה בניצחון דחוק בבחירות הכלליות. “עכשיו אני מתחיל במשימת הקמתה של ממשלה חדשה וחזקה”, אמר קריסטרסון בשבוע שעבר, עם פרסום התוצאות הסופיות. “נחזיר את הסדר בשוודיה על כנו”.