חננאל ובר מביט בפרשת “וישב” ורואה את הסכנה שבמלחמת אחים בימינו. הידברות בין חלקי עם ישראל היא שתאחה את הקרעים
מבחינה מוסרית ותקדימית לעם ישראל, פרשת “וישב” הינה הקשה מכולן, והסיבה ידועה. זו הפרשה שבה חטאו בני ישראל בחטא הגדול מכולם – שנאת אחים. אותו חטא שהיה אחראי לשעבוד מצרים, חזר בבית שני וגרם לגירוש אדום, שממנו עם ישראל סובל נוראית עד עצם היום הזה. ולכן, כדאי להתעמק בדינאמיקה המשפחתית של שנאת האחים דאז, ולנסות להפיק את הלקחים הנדרשים לימינו אנו.
אפשר לייחס הרבה מאד חטאים שבתורה – בכל הדורות – לאי ניצולו הראוי של האדם בתכונה הייחודית שנתן לו הקב”ה – כוח הדיבור. למה אני מתכוון? כאשר נתנה חווה לאדם הראשון את פרי עץ הדעת, מדוע לא שאל אותה אדם “מה זה? מאיפה קטפת את הפרי הזה? האם זה פרי מעץ הדעת?” הוא לא טרח לדבר, להשתמש בכוח ששם אותו כנזר הבריאה, ומיד נכשל וגרר עמו מטה את כל האנושות.
בזמן שישב יעקב הצדיק בארץ מגורי אביו, הוא לא הסתיר את אהבתו היתרה לבנו יוסף, אלא הגדיל ועשה לו, ורק לו, כתונת פסים. מבחינה פסיכולוגית אפשר לתרץ את התופעה כביטוי לגעגועיו העזים לאשתו האהובה, רחל. את אהבתו אליה הוא הרעיף על בנה, שהזכיר לו אותה בחזותו הנאה ובמידותיו הטובות. יעקב אולי היה גם מושפע מרגשי אשמה על מותה אחרי פליטת פיו ה”יפתחית” לפיה מי שגנב את התרפים “לא יחיה”. רגשות אלה אולי הגבירו את אהבתו הבלתי מרוסנת כלפי יוסף.
כאשר הנער האהוב הביא “את-דִיבתם רעה אל-אביהם” (בראשית לז, ב) החלו אחיו לשנוא אותו. יעקב שסבל משנאתו של אחיו עשו, ושאביו סבל משנאתו של ישמעאל, היה צריך לשים לב שכפי שישמעאל ועשו למעשה גורשו מן המשפחה, כך חוששים אחד עשרה בניו מבנו מיוסף. בעיניהם דינו היה דין רודף, כי יעקב לא החדיר בלבם ולא אמר להם, במיוחד אחרי פרשת ראובן ובלהה, ש”בני-יעקב שנים עשר” הם (בראשית לה, כב) ושלכולם יהיה חלק באומה ובנחלה שבארץ הקודש.
יוסף היה צריך, כמובן, ללבן עם אחיו את חשדותיו לגבי התנהגותם, ולא להוציא שם רע עליהם. (ע”פ המדרש הוא אכן נענש מידה כנגד מידה על דבריו) אט אט הטינה בין האחים גברה. הוא הוציא דיבתם רעה, אביהם לא חיזק את מעמדם, ואפילו הביע את אהבתו כלפי יוסף בצורה הגורמת לקנאה. אחרי חלומותיו של יוסף, במקום לשמור את הדבר בלבו, הנער ה”מפונק” התגאה בכך שאכן הוא מחשיב עצמו מעליהם, ובכך הכריע את גורלו. מילה אחת מרגיעה אל האחים מאבא, בשולחן ערב שבת הייתה עושה נפלאות להשכיח את השנאה. וגם שתיקתו של יוסף בנושא חלומותיו הייתה יכולה להוביל לכיוון היסטורי אחר לחלוטין. מה הכוונה?
ליצחק, ליעקב ולבניו היה ידוע שעם ישראל יהיה גר “בארץ לא להם ועבדום ועִנו אֹתם ארבע מאות שנה” (בראשית טו, יג). יש לשים לב לאתנחתא מתחת למילה “אֹתם”. ע”פ הרב נבנצל, משמעות הדבר היא שיהיו שתי תקופות — בראשונה הם יהיו גרים בארץ לא להם, ובשנייה יעבדום ויענו אותם. שתי התקופות תהיינה בסך הכל ארבע מאות שנה. חז”ל סופרים את ארבע מאות השנה מלידתו של יצחק. ברם, יצחק חי מאה ושמונים שנה, ואת כל שנותיו חי בארץ הקודש. לכן, לא מן הנמנע שכל ארבע מאות השנים תהיינה בארץ הקודש בתנאים דומים לאלו שבהם חי יצחק. ובכל זאת, כיצד תתגשם הנבואה של “ועבדום ועִנו אֹתם”? בדרך שבה חי שבט לוי במצרים שלא שועבד כלל, אלא קיים את הגזירה בלימוד תורה! כמה טובה יותר, חלקה יותר הייתה יכולה להיות ההיסטוריה שלנו עם מילה נוספת של יעקב, מילה פחות מיוסף ושאלה אחת מהאחים אל אביהם לגבי מעמדם במשפחה.
יש לשים לב שבמכירת יוסף כמעט כל חמשת הדיברות בין אדם לחברו הופרו: “לא תרצח” — כי האחים שמעון ולוי ממש רצו לרצוח את יוסף. “לא תנאף” — מכירתו של יוסף כמעט נגמרה בחטא זה עם אשת פוטיפר. “לא תגנוב” — אכן, יוסף הוגנב מצרימה. “לא תענה” — האחים השביעו איש את רעהו לא לגלות לאיש את מעשיהם הנורא. “ולא תחמוד” — שהיא היא מקור שנאת החינם שנוצרה באי קיומו של “הדיבר הראשון” — אותו דיבר שהאדם הראשון חטא בו — ‘דבר’!
כידוע, גם בית שני הוחרב על רקע שנאת אחים כאשר יהודי התעקש לגרש את בר- קמצא מסעודתו, וסירב להתפייס. הסירוב היה למעשה סירוב להדברות איש עם רעהו. ברם, האם האחריות לתוצאות הנוראות הייתה רק על שני הניצים, או גם על כל אחד מהאורחים? מדוע לא קם אחד וניסה לגרום לשני היהודים לדבר איש עם רעהו? גם על האפאתיות של יתר האורחים באותה סעודה שכללה חכמי ישראל רובצת התוצאה הלאומית הנוראה שהפילה את האומה כולה. מי שהיה חסר שם היה אחד בדמותו של אהרון הכהן שהיה נוהג לקרב ניצים, אפילו ע”י שקרים שהיה מספר לכל אחד בנפרד על הצער שהמחלוקת גורמת לשני, עד שנפגשו ונפלו איש על צוואר רעהו. מי ייתן שנזכה גם בדורנו, בכל דור, ובכל מגזר בדמות אחת לפחות כמו זו של אהרון — אוהב שלום, רודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה.
ובכן, מהו הלקח שלנו מההיסטוריה העגומה הזו? לדאבוננו, אפילו אחינו החילונים קלטו את המסר החשוב, אך בהקשר אחר לגמרי. הם טוענים שהפתרון לשנאת שונאינו כלפינו הינו הדיבור. “שלום עושים עם אויבים” הם טוענים. אם זה נכון עמם, הרי קל וחומר שזה נכון בין אחים. יש ספק שהידברות בין ישראל וישמעאל תואיל, כי התהום בינינו הוא תהום של שנאה דתית ושאיפה לחיסולנו. אבל, בין יהודי דתי ויהודי חילוני — הרי כולנו יהודים! מדוע לא ישבו גדולי הרבנים עם מנהיגי החילונים, ראשית, להכיר זה את זה, ואח”כ לשוחח על הנושאים במחלוקת. אם עשו רץ “לקראתו [של יעקב] “ויחבקהו ויפֹל על-צוארו וישקהו ויבכו” (בראשית לג, ד), גם החילונים והדתיים, השמאלנים והימניים – יהודים כולנו – מסוגלים להגיע לאחווה ורעות כזו, כן יהי רצון.
חננאל ובר
“אין את האמצעים הכספיים”
יאיר נתניהו הגיש ערעור על חיובו לפצות את עורך “וואלה” לשעבר ברבע מיליון שקל בתביעת הדיבה שהוגשה נגדו: “עלול לקרוס כלכלית”
ראש הממשלה בנימין נתניהו עם בנו יאיר, למחרת ניצחון הליכוד בבחירות 2015 (צילום: יונתן זינדל)
יאיר נתניהו, בנו של ראש הממשלה לשעבר, הגיש בקשת רשות ערעור על ההחלטה לחייבו לפצות ב-250 אלף שקלים את עורך “וואלה” לשעבר אבי אלקלעי בגין הוצאת דיבה. בונות הפייסבוק והטוויטר שלו.
ביהמ”ש דחה את בקשתו של יאיר נתניהו לעיכוב תשלום רבע מיליון שקל לעורך “וואלה” לשעבר אבי אלקלעי • “לא הביא ולו בדל ראייה” לכך שהתשלום יגרום ל”קריסה כלכלית” • נתניהו חויב בתשלום נוסף
יאיר נתניהו, בנו של ראש הממשלה, עם עורך-הדין של המשפחה, יוסי כהן (צילום: פלאש 90)
בית משפט המחוזי דחה את בקשתו של יאיר נתניהו, בנו של ראש הממשלה לשעבר, לעכב תשלום פיצוי של רבע מיליון שקל לעורך “וואלה” לשעבר אבי אלקלעי. בית משפט השלום חייב את נתניהו לשלם את מלוא סכום התביעה של אלקלעי נגדו, לאחר שנתניהו לא הגיש כתב הגנה. גם בקשתו של נתניהו לבטל את פסק הדין ולאפשר לו להגיש כתב הגנה – נדחתה והוא חויב בתשלום הוצאות בסך כ-30 אלף שקל (עוד לפני כן איפשר בית המשפט לנתניהו הבן להגיש כתב הגנה בכפוף לתשלום הוצאות של 5,000 שקל, אך הוא סירב).
הסגנון המשתלח של יאיר נתניהו מגיע שוב ושוב לאולמות בית המשפט • נתניהו עצמו – לא תמיד • עם פתק מרופא המשפחה, או סתם כי שכח • כשהוא כן בא, צפו למופע אימים • כעת, אחרי שנדרש לשלם פיצויים בגובה מאות אלפי שקלים, הוא מגייס כסף מהציבור לטובת “עזרה משפטית לאנשי ימין” • אם הכספים יגיעו בסוף לכיסו, הדבר עלול לסבך את אביו בפלילים
קיץ 2009. נתניהו נבחר שוב לראשות הממשלה אחרי עשור במדבר האופוזיציוני, אבל יש לו עניינים דחופים לא פחות מניהול המדינה. כשהוא למד על כך שבמוסף היומי של “ידיעות אחרונות” עומדת להתפרסם כתבת מגזין על יאיר נתניהו לקראת גיוסו, ראש הממשלה עוצר ישיבה במוסד, מפנה מהחדר את ראשי מערכת הביטחון ומנהל מערכה לצינזור הכתבה. בהמשך הוא נפגש עם מו”ל “ידיעות אחרונות”, ארנון (נוני) מוזס, ומבקש ממנו לטפל בעניין..
יהודה נוני צייר ואומן דיגיטלי בשלוב קנווס וצבעי שמן. מופיע בסדנאות של סמסונג בישראל ובניורק. נוני הוא המאייר של תכנית הטלויזיה של אברי גלבוע של מדד ישראל בערוץ 13 ומרצה על חיי האמנות של האוניברסיטה של בר אילן
<nuniy5552@gmail.com>;
דבר המערכת: האמת שלי והאמת שלך
מי מאתנו לא בטוח שיש לו מה להגיד, רק שבדרך כלל אין לו למי להגיד את מה שיש לו לומר? מי מאתנו לא חושב שרק הוא יודע ומבין מה שהולך פה, ומי נגד מי, ומי אוכל את מי ומי צודק ומי לא. מי מאתנו לא היה לפחות פעם אחת זבוב על הקיר בחדר הסגלגל בבית הלבן, או לפחות בלשכתו של ראש ממשלת ישראל, ויודע בדיוק – אבל בדיוק, מי אמר מה למי מתי ואיפה, ושלא יבלבלו לו את המוח עם עובדות?
מי מאתנו לא נאלץ להתעמת עם חברים, ידידים או בני משפחה, שגם הם היו זבוב על הקיר, והם שמעו בדיוק הפוך ממה שאתם שמעתם, ואתה חושב שהם לא מבינים כלום, והם בטוחים שאתה טפש שלא יודע כלום ולא מבין שום דבר?
לפעמים מגיעים הדברים לכדי מריבות של ממש, עד כדי סיום של מערכות יחסים ארוכות, או קטיעתם של מערכות יחסים עוד בטרם התחילו.
בתרבות הדיבור והוויכוח העכשוויות, נדמה שחלק מאתנו הסיר את כל הכפפות, ואין לו בעייה לשנוא את בעל הדעה האחרת, עד כדי נכונות לאלימות מילולית ואפילו יותר מזה. מילים של הסתה ושנאה משתחררות היום בקלות בלתי נסבלת, ולעומד מן הצד נדמה שהמרחק בין הצדדים אינו ניתן עוד לגישור.
מילון ממשלת השינוי, מ’מצדה פרטית’ ועד ‘קורח ועדתו’
מילון ממשלת השינוי, מ’מצדה פרטית’ ועד ‘קורח ועדתו’
רוביק רוזנטל | 24 ביוני 2022
השנה הסוערת של הממשלה, שלוותה במוטציית קורונה עדכנית, בפיגועי בודדים ובקרבות מילוליים מגיעה לסיומה, ויש מילון עשיר למדי. מי באמת טען שהזנות היא המקצוע העתיק ביותר בעולם, מה אומרות אימהות גרמניות לילד שלא רוצה לגמור מהצלחת, והאם באמת אין קשר בין לחם ומלחמה
הממשלה המאתגרת שקמה בעקבות מערכת הבחירות של 2021 מתפזרת, ונכון לשבוע זה המדינה הולכת לסיבוב בחירות חמישי בשלוש שנים. ימיה של הממשלה הולידו מילון ביטויים חדש, לא כולו על טהרת הנימוס הבריטי.
העידן שאחרי אליזבת: מדינות בחבר העמים הבריטי שוקלות להתנתק מהכתר
מקנדה ועד האיים הקריביים, גוברים הקולות הקוראים לנטוש את הקשר הסמלי עם הארמון בלונדון, לצד התחשבנות ציבורית עם מורשת הקולוניאליזם ואף קריאות לפיצויים. עם זאת, ברוב המדינות המהלך יהיה מורכב מבחינה חוקתית
ראש ממשלת אנטיגואה וברבודה, מדינת איים בים הקריבי, בישר בשבוע שעבר על כוונתו לקיים משאל עם בסוגיית המלוכה, “כנראה” בשלוש השנים הקרובות. האומה הזעירה באיים האנטיליים – פחות מ־100 אלף איש ואישה, שבריר ממספר האנשים הנתונים באופן טקסי למרותו של הכתר הבריטי – מתכוונת ככל הנראה להפוך לרפובליקה בהקדם. הנסיך אדוארד – בנה הצעיר של אליזבת השנייה, מלכת הממלכה המאוחדת – שמע על כך כבר באפריל, בביקורו באנטיגואה וברבודה. “זה אינו מעשה עוין”, אמר ראש ממשלת אנטיגואה וברבודה גסטון בראון בריאיון טלוויזיוני, אלא “צעד אחרון להשלמת העצמאות”.
סבב הקרבות בקווקז: האש בין ארמניה לאזרבייג’ן התלקחה מחדש, מאות נהרגו
עימותים הסתיימו “הודות למעורבות בינלאומית”, מסרה מועצת הביטחון של ארמניה, לאחר ניסיונות כושלים של רוסיה לתווך להפסקת אש
אזרבייג’ן דיווחה בשבוע שעבר ש־71 מחייליה נהרגו בעימותי גבול עם ארמניה ביומיים הקודמים, בקרבות הקשים ביותר שהתחוללו בין שתי המדינות מאז 2020. בארמניה דווח שהפסקת האש שהוכרזה בבוקר נשמרת עדיין לאורך הגבול. ההסלמה באה בזמן שדעתה של רוסיה – בעלת בריתה הקרובה ביותר של ארמניה – מוסחת בשל מלחמתה בת שבעת החודשים באוקראינה.
“יחידות רוסיות ברחו חזרה לרוסיה”: האוקראינים הפתיעו את כל העולם
בממשל האוקראיני גאים בהישגי הצבא, ששחרר שטחים נרחבים מידי הרוסים גם בזכות תרגיל הטעיה, ומבהירים לאלה השוקלים לנסוע מישראל לאומן: זה על אחריותכם
“השבוע הייתי באזורים ששוחררו מהרוסים בחרקיב שבמזרח אוקראינה, וראיתי אנשים שמחים”, סיפר לי סרגיי לשנקו, יועצו של נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי. “יש המון גשרים הרוסים, אתה לא יכול לעבור מעיר לעיר וצריך לעשות עיקופים, יש בעיות עם קליטת הטלפון והאינטרנט ואזורים בלי חשמל. המצב לא טוב, צריך להודות. אבל לאט לאט החיים חוזרים לשגרה, ולמרות הקשיים אנשים אומרים לנו שהם שמחים”.
מנהיג השמרנים בשוודיה אולף קריסטרסון פתח אתמול במלאכת הרכבת הממשלה החדשה, לאחר שגוש מפלגות הימין במדינה זכה בניצחון דחוק בבחירות הכלליות. “עכשיו אני מתחיל במשימת הקמתה של ממשלה חדשה וחזקה”, אמר קריסטרסון בשבוע שעבר, עם פרסום התוצאות הסופיות. “נחזיר את הסדר בשוודיה על כנו”.