כמו המהגרים שמגיעים לאירופה, יום אחד מיליוני פלסטינים עלולים פשוט לצעוד לכיוון גדרות ישראל במטרה לחפש לעצמם עתיד טוב יותר. אל תגידו אז לא ידענו
(מהגרים בבודפשט צועדים לעבר הגבול עם אוסטריה. (צילום:צילום מסך: טוויטר)
ילד מת אחד על החוף מזעזע אותנו, קורע את הלב. הם ההורים שיודעים ומבינים שזה עלול להיות הילד שלהם. מאות אלפי אנשים שמוכנים לעשות הכל כדי לחיות, זה הסיפור. וזה לא משנה אם הם נסים על נפשם מאימת דאע”ש או בורחים מרעב וממחלות באפריקה. בשורה התחתונה מדובר בבני אדם שמהמרים על הקלף היחיד שעוד נותר להם. בהיעדר תקווה ואפשרויות, הם מהמרים על חייהם וחיי ילדיהם.
ואנחנו מסתכלים על אירופה ולא מבינים שלנעשה שם יש השלכה עלינו. כי יבוא יום שגם השכנים שלנו מעזה ירגישו את אותה תחושה שחשים הפליטים שמנסים להגיע לחוף מבטחים. שמחפשים לעצמם ולילדים שלהם עתיד טוב יותר. שחולמים שיהיו להם חלומות.
כן, זה יקרה גם כאן. בעוד עשר שנים או 20, זה לא משנה. יום אחד מיליוני פלסטינים רעבים, עייפים ומותשים יתחילו פשוט לצעוד לכיוון ישראל. נחיל של אנשים שלא יכולים יותר, שלא מסוגלים.
בני אדם שנקעה נפשם מהסגר, מזה שמחליטים בשבילם מה יאכלו וישתו. הורים שידעו שלא משנה מה, חייהם של ילדיהם יהיו גרועים יותר מחייהם שלהם. מיליוני אנשים שאנחנו מתעלמים מהמצוקה שלהם באופן סיסטמטי. גם הם, כמו הפליטים שמגיעים לאירופה, ירגישו שאין ברירה.
דוח שפרסם האו”ם לפני מספר ימים מזהיר כי אם המצב הכלכלי של עזה לא ישתפר עד 2020, היא לא תהיה ראויה למגורים. המלחמה בשנה שעברה חיסלה כמעט לחלוטין את מעמד הביניים ברצועה, והותירה מאות אלפי אנשים ללא קורת גג. תושבי הרצועה נשענים על סיוע הומניטרי – אין בנייה, אין פיתוח, אין ייצור. כמעט שני מיליון איש, שעל פניו חיים מאוויר.
ישראל היא כמובן לא האחראית היחידה למצב הקשה. מצרים בונה עכשיו עשרות קילומטרים של בריכות דגים על הגבול, מפרידה עצמה מהעזתים. שלטון חמאס הוא זה שעודד חפירת מנהרות לכיוון ישראל. מדובר בארגון טרור, לא בארגון חסד. ובצדק יהיה מי שיאמר שחמאס נבחר בבחירות דמוקרטיות; איש לא הכריח את התושבים להצביע לאיסמעיל הנייה.
אבל ברגע שהייאוש ישתלט, הטיעונים ההגיוניים כבר לא ישנו לאיש. אנחנו נהיה הכתובת, הם יגיעו אלינו. בזמן שהנציגים הישראלים יילחמו על דעת הקהל באולפנים ממוזגים, ואנשים יילחמו על חייהם בשמש הקופחת. ואי אפשר יהיה לירות בהם, לא להפציץ אותם, לא לחסל.
כן, יהיו הגיבורים שיציעו לנהוג נגדם ביד קשה. את המתלהמים שידרשו “לפגוע בכל מי שמאיים לפגוע בנו”. אבל בשורה התחתונה כולנו יודעים שזה לא יקרה. מיליון וחצי איש שצובאים על הגדר ומבקשים אוכל, קורת גג וקיום אנושי, זאת התמונה וזה המצב שאיתו ניאלץ להתמודד.
חמאס תפס את השלטון לפני שמונה שנים. במשך כל הזמן הזה מדינת ישראל לא החליטה שום החלטה אסטרטגית בנוגע לעזה ולשלטון ברצועה. ההנהגה הישראלית חוסה תחת המושג “ניהול הסכסוך”, ירי משם, מבצע מכאן, קצת שקט וחוזר חלילה. אבל שום מדיניות ברורה אין, רק מילים ועוד מילים.
מה שקורה באירופה צריך לשמש נורת אזהרה. במרחק של שעה נסיעה מתל אביב חיים מיליוני אנשים בלי תקווה, בלי עתיד. גם הם, כמו הפליטים שמגיעים לאירופה, רוצים לחיות. ויום אחד ההתעלמות מצדנו והיעדר הרצון לקבל החלטה יגרמו להם לעשות את אותו דבר – לחפש חיים.
Aug 14, 2017 0
Jul 11, 2022 0
Jul 05, 2022 0
Jul 03, 2022 0
Jul 02, 2022 0
May 19, 2022 0
Mar 14, 2022 0
Mar 14, 2022 0
Jan 12, 2022 0
יהודה נוני צייר ואומן דיגיטלי בשלוב קנווס וצבעי שמן. מופיע בסדנאות של סמסונג בישראל ובניורק. נוני הוא המאייר של תכנית הטלויזיה של אברי גלבוע של מדד ישראל בערוץ 13 ומרצה על חיי האמנות של האוניברסיטה של בר אילן
מי מאתנו לא בטוח שיש לו מה להגיד, רק שבדרך כלל אין לו למי להגיד את מה שיש לו לומר? מי מאתנו לא חושב שרק הוא יודע ומבין מה שהולך פה, ומי נגד מי, ומי אוכל את מי ומי צודק ומי לא. מי מאתנו לא היה לפחות פעם אחת זבוב על הקיר בחדר הסגלגל בבית הלבן, או לפחות בלשכתו של ראש ממשלת ישראל, ויודע בדיוק – אבל בדיוק, מי אמר מה למי מתי ואיפה, ושלא יבלבלו לו את המוח עם עובדות?
מי מאתנו לא נאלץ להתעמת עם חברים, ידידים או בני משפחה, שגם הם היו זבוב על הקיר, והם שמעו בדיוק הפוך ממה שאתם שמעתם, ואתה חושב שהם לא מבינים כלום, והם בטוחים שאתה טפש שלא יודע כלום ולא מבין שום דבר?
לפעמים מגיעים הדברים לכדי מריבות של ממש, עד כדי סיום של מערכות יחסים ארוכות, או קטיעתם של מערכות יחסים עוד בטרם התחילו.
בתרבות הדיבור והוויכוח העכשוויות, נדמה שחלק מאתנו הסיר את כל הכפפות, ואין לו בעייה לשנוא את בעל הדעה האחרת, עד כדי נכונות לאלימות מילולית ואפילו יותר מזה. מילים של הסתה ושנאה משתחררות היום בקלות בלתי נסבלת, ולעומד מן הצד נדמה שהמרחק בין הצדדים אינו ניתן עוד לגישור.
מילון ממשלת השינוי, מ’מצדה פרטית’ ועד ‘קורח ועדתו’
מילון ממשלת השינוי, מ’מצדה פרטית’ ועד ‘קורח ועדתו’
רוביק רוזנטל | 24 ביוני 2022 |
השנה הסוערת של הממשלה, שלוותה במוטציית קורונה עדכנית, בפיגועי בודדים ובקרבות מילוליים מגיעה לסיומה, ויש מילון עשיר למדי. מי באמת טען שהזנות היא המקצוע העתיק ביותר בעולם, מה אומרות אימהות גרמניות לילד שלא רוצה לגמור מהצלחת, והאם באמת אין קשר בין לחם ומלחמה
הממשלה המאתגרת שקמה בעקבות מערכת הבחירות של 2021 מתפזרת, ונכון לשבוע זה המדינה הולכת לסיבוב בחירות חמישי בשלוש שנים. ימיה של הממשלה הולידו מילון ביטויים חדש, לא כולו על טהרת הנימוס הבריטי.
מודי היה כמעט שושנה בין הקוצים, כמו מזוודה שהגיחה לה בטעות מתא מטען של מטוס בריטי, ונשמטה לה על המסוע בנתב”ג הצפוף והמיוזע • האיש האהוב הצליח לעשות מהכדורגל הישראלי את כל מה שהוא לא – מבדר, מלא חוש הומור, שובב, חגיגי ושמח
בשבת האחרונה שמעתי את מודי בר און בפעם האחרונה. הוא נתן קריינות ואת הזווית שלו לקראת הגמר בין ריאל מדריד לליברפול. מעבר לקול שלא הזכיר באמת את קולו, חיפשתי בין השורות, ממש בכל הכוח חיפשתי, את הניואנסים המודי בר אונים המוכרים, השובביים, הקופצניים, עם האמירה המשתמעת לשתיים ולשלוש פנים, את הקריצה המחויכת, המחכימה. חיכיתי ומודי לא בא, והבנתי שאולי מודי הגיח אלינו לרגע מעולמו, רק להשמיע קול אחרון ולהיפרד.
פורסם ע”י דני אורבך
מדוע נוסק הפשע בחברה הערבית דווקא עכשיו, לאחר שהגיע לשפל זמני? יש הטוענים כי הצלחתה של המשטרה לפגוע בארגוני הפשע הערביים הגדולים יצרה חלל ששאב לתוכו כנופיות קטנות שרבו זו עם זו והגבירו את שיעור האלימות הרצחנית. מבט היסטורי משווה מראה לנו, ששערי הגיהנום נפתחים לאו דווקא כאשר עריץ אחד שולט בחייך, אלא אם איתרע מזלך לחיות באזורים שנויים במחלוקת בין מספר גורמים חמושים שדורשים ציות אך לא יכולים לספק ביטחון. ינשוף היסטורי לוקח אתכם למסע אלים במיוחד מהמשולש ועד לרוסיה וסין הרפובליקאית.
בהמשך לפרסום ב”ישראל היום” על מכירת הגז הישראלי, מנכ”ל אחת החברות השותפות במאגר לוויתן מרגיע: “יש גז בשפע” • “בוחנים אונייה שמנזילה גז”
לנדאו ומאגר לוויתן. “יש בישראל גז ל-50 שנה”, צילום: מארק ישראל סלם ויהושע יוסף
כפי שפורסם ב”ישראל היום” בשבוע שעבר, ישראל והאיחוד האירופי מנהלים משא ומתן מואץ על מכירת גז ישראלי לאירופה דרך מצרים, ולפי הערכות, הסכם המסגרת הבין-מדיני ייחתם כבר במהלך הקיץ.
במסגרת הניסיון לגוון מקורות אנרגיה, האירופאים כבר יצרו קשר עם שר האנרגיה המצרי, טארק אל־מולא, ועם שרת האנרגיה