Latest News
- צניחה בסיוע החוץ לרשות הפלסטינית
- פרשת ראה ריאות
- על המונותאיזם | פרשת ראה
- פרשת ראה: עלינו לקחת את האחריות בידיים
- לראות כדי לבחור | פרשת ראה
- אני ישראלי שמצביע לרפובליקנים כי
- בחסות הקורונה, מעסיקים הגבירו את הריגול אחר העובדים מאת ויקי אוסלנדר
- זה למה אני ישראלי שמצביע לדמוקרטים \ שמואל אביב
- הודעתו של ביידן על בחירתו לתפקיד סגן הנשיא
- לאן נעלמו חנוכה ובר כוכבא: “חז”ל לא היו היסטוריונים” מאת יצחק טסלר
- קדושה חדשה: הכותל המערבי שחז”ל לא הכירו מאת עמית נאור, הספרייה הלאומית
- ג’ון קלי: תבדקו היטב עבור מי אתם מצביעים
- תעלול אחד יותר מדי של נתניהו מאת פרופ’ דניאל פרידמן
- פרשת עקב נאום משה
- פרשת עקב על הארוס
- ברית מילת הלב | פרשת עקב
בחסות הקורונה, מעסיקים הגבירו את הריגול אחר העובדים מאת ויקי אוסלנדר
המעבר ההמוני לעבודה מהבית הרחיק בין עובדים למנהלים שלהם. כתוצאה, יותר ויותר מקומות עבודה מאמצים כלי מעקב דיגיטליים חדשים, שמאפשרים חדירה כמעט מוחלטת לעולמו של העובד. לפי דיווחים של כמה חברות המפתחות כלי מעקב כאלה, הן רשמו עלייה של עד פי שלושה בהכנסות
התוכנה של Time Doctor מצלמת את מסך המחשב או הסמארטפון של העובד במרווחי זמן קצרים וקבועים ושולחת אותם למעסיק. היא אפילו יכולה לצלם את העובד עם מצלמת המחשב; ב־Hubstaff נמדדת תנועת העכבר וקצב ההקלדה כדי לוודא רמות פרודוקטיביות גבוהות; Activtrak מחפשת פעילות חשודה של עובדים ובוחנת אותה בהקשר כדי לגלות “כוונות אמיתיות”; וב־InterGuard יכולים להתקין מערכות שעוקבות דקה אחר דקה אחר כל אפליקציה או אתר שהעובדים רואים ולסווג אותן לפי רמת היעילות שלהן למשימת המעביד.
מעסיקים יכולים אפילו לשתף חלק מהנתונים עם צד שלישי. “בנה אמון עם הלקוחות על ידי הצגת ההתקדמות בפרויקטים עם צילומי מסך ודיווחים”, מתהדרים באתר טיים דוקטור.
שלל מוצרים דיסטופיים אלו הופכים בחודשים האחרונים לסחורה החמה של מנהלים שנאלצו לעבור לעבודה בשלט רחוק. בשלהי מרץ זינק החיפוש בגוגל “ניטור עובדים” לשיא כל הזמנים וחברות תוכנה למעקב דיווחו על עלייה חדה של עד פי שלושה בלקוחות ובהכנסות.
איור: איתי רוהאיור: איתי רוה
“ראינו עלייה מאסיבית במספר האנשים שזקוקים לפלטפורמה שלנו”, אמר באפריל מנכ”ל Hubstaff דייב נבוג ל־NPR. “אנו מעריכים ששינויים אלה עשויים להישאר כאן לתמיד. אנשים מתנהגים טוב יותר כשהם יודעים שיש את הכלים האלו. כולנו מתנהגים טוב יותר כשמישהו צופה”. מנכ”לית ActivTrak ריטה סלוואג’י ציינה לוול סטריט ג’ורנל כי כמות הפניות מצד לקוחות חדשים היתה “מטורפת”, לצד הרחבת שירותים שלקוחות קיימים ביקשו.
השירותים האלה מוצאים היום את דרכם אל המוני בעלי עסק מבולבלים ומפוחדים, שחוששים לאבד את השליטה והפיקוח על המוני העובדים שמסוגרים בבתיהם. לא רק החשש מתמרץ את המנהלים. יש שיגידו שגם – ובעיקר – הפיתוי הגדול ביכולת לעקוב, לנטר ולנהל את העובדים בלחיצת כפתור מרחוק, ממש מתוך הסלון שלהם.
בקרב העובדים, הדבר מעורר חששות כבדים. רוב התלונות על עבודה מהבית מתמצות בתשישות מפגישות דיגיטליות, רבים חוששים שבחסות המגפה מתהווה נורמה חדשה של מעקב פולשני ובלתי פוסק – בלי שמתנהל דיון אמיתי על גבולות מהפכת הפיקוח בעידן הדיגיטלי. אם וכאשר הדיון הזה יתקיים, סביר להניח שכל מאמץ לשנות ולתקן את המצב יהיה כמו לנסות להחזיר משחת שיניים בחזרה אל השפופרת. ובהחלט יהיה צורך לתקן.
“הטכנולוגיה אינה טובה או רעה, אך היא גם אינה ניטרלית”, אמר ל”כלכליסט” איוון מנוקא, פרופסור לכלכלה בינלאומית מאוניברסיטת אוקספורד. “הכל תלוי בהקשר שבו היא מוטמעת. בהקשר שבו רוב האנשים צריכים למצוא עבודה כדי לשרוד, ושהעלויות הקשורות לאובדן תעסוקה גדלות והולכות, מה שהטכנולוגיה הזו מייצרת בהכרח זו עלייה נוספת בכוחם של המעסיקים על העובדים. וזו חורגת מכל השפעה שיכולה היתה להיות מועילה”.
מנוקא (Manokha) הפך בשנים האחרונות לאחד הקולות המובילים נגד טכנולוגיות מעקב אחר עובדים. “כיום מעסיקים יכולים לעקוב אחר כל המידע על ביצועי העובד ולרשום אותו. המפקח תמיד מסתכל. עובדים, שמודעים למעקב והדירוג הבלתי פוסק עליהם, שואפים לעמוד במטרות, לתפקד טוב יותר מאחרים ותמיד לרשום ביצועים טובים. אולם יש לכך השלכות שליליות מכריעות, כמו רמות לחץ וחרדה גבוהות, שמובילות לעתים קרובות לשחיקה ולכך שעובדים יאמצו פרקטיקות לא בטוחות שעלולות לסכן אותם ואחרים, כמו נהגי משאיות שממשיכים לנסוע גם כאשר יש צורך במנוחה ושינה”.
חלמת? נתפסת
כל אחת מתוכנות המעקב הקיימות כיום בשוק מציעה שורה של כלים למעקב אחר העובדים — פיזית ודיגיטלית. המידע הזה נאסף ומנותח על ידי אלגוריתמים, שתוכנתו לזהות כל בעיה בביצועים. בין היתר, חלק מהכלים מאפשרים למעסיקים להחליט אם לתת לעובדים גישה לפלטפורמות ואתרים מסוימים; לעקוב על זמן פעילות באתרים, אפליקציות ותוכנות; לנטר כמה זמן עובדים נמצאים על המחשב, בטלפון, בפגישות, ליד השולחן, מחוץ למשרד או בחללים משותפים – והכל מפולח לפי עובדים ספציפיים, צוותים, ימים, חודשים ושנים.
חלק מהתוכנות יכולות לשלוח הודעות נוכחות אוטומטיות אם הן מזהות שהעובד לא על המחשב זמן מוגדר מראש. הן יכולות גם לשלוח התראה למעסיק אם עובד הכניס התקן USB למחשב או נכנס לרשת חברתית והתחיל לצפות בסרטונים של חתולים. הכל מתועד, שום דבר לא עובר מתחת לרדאר, הממצאים כולם מאוחסנים דיגיטלית וניתן לחפש בכל בזמן אמת באמצעות גרפים פשוטים, טבלאות וצילומי מסך.
הבוס הגדול רואה הכל
כמה מזה חוקי? לפי היועץ המשפטי של התנועה לזכויות דיגיטליות עו”ד יהונתן קלינגר, “הכלל הוא שיש להבדיל בין סוגי שימושים. הראשון הוא מה שנקרא ‘תיבה פרטית’, כשהעובד משתמש בטלפון או במחשב פרטיים לצורכי עבודה. במצב זה למעסיק אסור אפילו לבקש להתקין תוכנת מעקב או להגיד שאם הוא רוצה להתחבר לרשת הארגונית הוא חייב להתקין תוכנה מסוימת – גם אם יש הסכמה מלאה מצד העובד. אבל, אם המעסיק נתן לפטופ או טלפון סלולרי, צריכים להתקיים שני כללים כדי שהוא יוכל להתקין על המכשיר תוכנת ריגול כלשהי: אסור לעובד להשתמש במכשיר לשימוש פרטי והעובד חייב לתת את הסכמתו לכל צפייה ספציפית בחומר. כלומר, גם אם המידע נאסף, עדיין צריך את הסכמת העובד לחיטוט בו. המעקב קל יותר כשיש מחשב שיתופי בעבודה, שעליו כולם יכולים לעבוד. אם כתוב עליו שהוא מנוטר, מותר למעסיק להפעיל עליו מדיניות ניטור קבועה”.
הכללים הישראלים מקלים ביחס לאירופה, למשל, שם מדינות רבות אוסרות בתכלית ניטור שוטף של תקשורת עובדים ומתירות זאת רק בנסיבות מצומצמות מאוד, כמו חשד קונקרטי לגבי עובד מסוים. מדינות אחדות, כמו גרמניה ואיטליה, דורשות כי המעסיק יתייעץ עם איגודים או גופים אחרים המייצגים את העובדים לפני שהם מתקינים אמצעי ניטור ומעקב.
“מעקב כמעט מוחלט”
“היום היכולת של ההנהלה לעקוב אחר כל כוח העבודה, לקבל מידע מפורט על כל עובד בנפרד ועל הביצועים של הצוות כולו היא כמעט מוחלטת”, הוסיף מנוקא. “המפקח תמיד נוכח ותמיד נראה, גם כאשר הוא נעדר לחלוטין ממקום העבודה. זה חסר תקדים בהיסטוריה האנושית”.
המעקב הבלתי פוסק אחר בני אדם בעידן הדיגיטלי מייצר לולאה אינסופית שגורמת למעסיקים לבחון את יעילות העובדים יותר ויותר דרך מדדים ומידע. הבעיה היא שהנתונים לא באמת יכולים לתפוס ולתאר את התרומה הייחודית של כל עובד ועובדת. מה שאולי נראה למעסיק כמו גלישה חסרת תכלית באינטרנט לכמה דקות יכולה להיות רגע של אוורור או חיפוש רעיונות יצירתיים ממקורות לא צפויים.
המעקב מייצר עוד לולאה אינסופית: ככל שהמעסיק רוצה לדעת יותר על העובד, כך הצורך של העובדים בעצמאות ובחופש ממדדים של מעסיקים דוחף אותם לנסות להיות פחות ופחות נראים. וככל שהעובדים מנסים להסתתר, כך מעסיקים רוצים להגביר את המעקב. מייקל אנטבי, פרופסור להתנהגות ארגונית מאוניברסיטת בוסטון, מכנה את התופעה “מעקב שמגשים את עצמו”.
ואם כל זה לא מספיק, מחקרים מצביעים על כך שהמעקב עלול לפגוע בדיוק בדבר שהיה אמור לשפר: הפריון. ב־2017 קבע המשרד להערכה טכנולוגית של הקונגרס האמריקאי כי “יש סיבה להאמין שניטור אלקטרוני על כמות או מהירות העבודה תורם ללחץ ולמחלות הקשורות ללחץ”. בדיוק אותו הלחץ לעמוד במדדים כשמעליך מעסיק רואה־כל דוחף את העובדים לעבוד יותר שעות ובמאמץ גדול יותר – אך הדבר לא תמיד מתבטא בתפוקה גדולה יותר.
צמד אנתרופולוגים מאוניברסיטת ייל מצאו במחקר מ־2013 כי מעקב יוצר פעמים רבות “תרבות שבה אנשים משנים את ההתנהגות שלהם כדי שיתאימו למכונות, ולא להיפך”. כלומר, עובדים מקבלים החלטות לגבי מה שהם יודעים שהאלגוריתם רוצה שהם יעשו, ולא לפי שיקול דעתם – דבר שסופו בשחיקת יכולתם לפעול כאינדיבידואלים. מחקר מ־2001 מאוניברסיטת פרדו מצא כי ניטור עובדים מייצר אצלם תחושה של אובדן שליטה בחוויית העבודה ומערער את הביטחון ואת איכות העבודה. מחקר של Data & Society מ־2019 מצא כי איסוף נתונים מאסיבי מקל על המעסיקים לקצץ בשכר העובדים, בעיקר קבלנים או עצמאיים, בזמן חישוב תשלומי המשכורת.
איוון מנוקא, פרופ’ לכלכלה בינלאומית מאוניברסיטת אוקספורד
שבב בעור תמורת חולצה
כיום, חורץ מנוקא, יש מגמה ברורה של אימוץ אמצעים אלו ביותר ויותר מגזרים, כמעט ללא התנגדות מצד העובדים. “גם כשמדובר בטכניקות מעקב פולשניות ביותר כמו מיקרו־צ’יפינג – החדרת שבב בגודל גרגיר אורז מתחת לעור העובדים כדי לאפשר להם להפעיל מדפסות, לפתוח דלתות וכמובן גם לעקוב אחר כל התנועות שלהם – לא רק שההתנגדות נעדרת, העובדים מאמצים אותה בשמחה”.
זו אינה הגזמה. ב־1 באוגוסט 2017 עובדי Three Square Market הוזמנו למסיבה בחצר המטה בוויסקונסין. בין מינגלינג למיניגלינג, עובדי חברת המכונות האוטומטיות מוויסקונסין הוזמנו לאמן קעקועים מקומי כדי שיחדיר להם שבב בין האגודל לאצבע. השבב אפשר להם לפתוח דלתות משרדים, לרכוש מהמכונות האוטומטיות ולהיכנס למחשבים ללא סיסמה. כיום, ל־72 מ־90 עובדי החברה נושאים יש שבב מתחת לעור, שעוקב אחרי מיקומם. בתמורה, הם קיבלו חולצה עם הכיתוב “I Got Chipped”. פעם אסירים משוחררים נאלצו להרכיב צמיד ניטור, היום עובדים מוותרים על הפרטיות תמורת חולצה.
בניגוד לדיון הביקורתי המתנהל באקדמיה, הדיון בעסקים עצמם פשטני ונחרץ: אי אפשר לסמוך על כל העובדים ומי שעושה את עבודתו נאמנה, אין לו מה לדאוג. ואם למישהו לא נוח שמנטרים אותו, מה זה בעצם אומר עליו בעצם? התפרצות הקורונה והמעבר לעבודה מהבית רק החריף את חוסר האיזון ביחסי הכוחות בין עובדים למעסיקים. זה נכון במיוחד לאור גל האבטלה העולמי העצום, שמותיר בידי העובדים פחות ופחות אמצעי מיקוח.
Related articles
More in this category
פרשת השבוע
כלת פרס ישראל המשפטנית פרופ’ רות גביזון הלכה לעולמה בגיל 75
גביזון הייתה פרופסור אמריטה בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, ולשעבר נשיאת האגודה לזכויות האזרח. היא לקחה חלק בוועדות ציבוריות רבות, והייתה מועמדת לשופטת בבית משפט העליון. “עולם ומלואו, עושר מרתק של רעיונות ופעילויות”, ספדו לה באוניברסיטה
כלת פרס ישראל המשפטנית פרופ’ רות גביזון הלכה היום (שבת) לעולמה בגיל 75. גביזון הייתה פרופסור אמריטה בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, ולשעבר נשיאת האגודה לזכויות האזרח.
גביזון נולדה ב-1945 בירושלים, גדלה בחיפה ושירתה בנח”ל. היא למדה משפטים, כלכלה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית ובשנת 1975 קיבלה תואר דוקטור בפילוסופיה של המשפט מאוניברסיטת אוקספורד.
אחרי ההסכם בין ישראל לאמירויות: ר”מ בחריין יצא לביקור בזק מחוץ למדינה
הנסיכות הקטנה, המאוימת על ידי איראן, הוזכרה כמי שעשויה ללכת בעקבות איחוד האמירויות הערביות ולחתום על הסכם נורמליזציה עם ישראל. בממשל טראמפ העריכו כי מדינות נוספות ילכו בדרכה של אבו דאבי בזמן הקרוב. בסעודיה עדיין שותקים
ראש ממשלת בחריין, שייח חליפה בן סלמאן אל-חליפה, עזב את הממלכה ל”ביקור פרטי” מחוץ למדינה – כך פרסם היום (שבת) בטוויטר יועץ התקשורת של מלך בחריין. זאת על רקע השערות שלפיהן הנסיכות הקטנה במפרץ עשויה ללכת בעקבות איחוד האמירויות הערביות ולחתום על הסכם נורמליזציה ביחסים.
בחריין, שבית המלוכה הסוני שלה שולט על הרוב השיעי, היא בעלת ברית קרובה של ארצות הברית והיא מארחת את בסיס הצי החמישי. היא חוששת מאיראן, והתבטאה פעמים רבות בשנים האחרונות בעד ישראל. היא בירכה את אבו דאבי על ההסכם שהוכרז ביום חמישי, בתיווך ארצות הברית.
איראן: האמירויות עשתה טעות ענקית בהסכם עם ישראל, צפוי לה עתיד מסוכן
משמרות המהפכה אמרו כי הסכם הנורמליזציה יפגע בהשפעה האמריקנית באזור. רוחאני הזהיר את אבו דאבי מפני מתן “דריסת רגל” לישראל באזור. זריף: “בגידה כואבת במדינות ערביות ואחרות באזור”
איראן הזהירה היום (שבת) את איחוד האמירויות הערביות מהשלכות מסוכנות להסכם הנורמליזציה עם ישראל. משמרות המהפכה אמרו כי זהו הסכם “מביש” ו”מעשה מרושע” שהוכתב על ידי ארצות הברית. בארגון הזהירו כי ההסכם, הראשון של ישראל עם מדינה במפרץ, יפגע בהשפעה האמריקנית באזור ויביא “עתיד מסוכן” עבור ממשלת האמירויות.
נשיא איראן חסן רוחאני אמר כי איחוד האמירויות עשתה “טעות ענקית”. הוא הזהיר את הנסיכויות מפני מתן “דריסת רגל” לישראל באזור. אתמול אמר שר החוץ של איראן, מוחמד ג’וואד זריף, כי ההסכם הוא “בגידה כואבת במדינות ערביות ואחרות באזור”.
בעיתון היומי “קייחאן”, שעורכו הראשי ממונה על ידי המנהיג העליון עלי חמינאי, נכתב כי “איחוד האמירויות הפכה את עצמה למטרה לגיטימית להתנגדות”, כך על פי אתר האינטרנט של העיתון.
מחשבים צעדים: בסעודיה שותקים מול ההסכם בין האמירויות לישראל
כמו ישראל, גם בריאד רואים את איראן האויבת הגדולה, אך כל נורמליזציה עלולה לסכן את מעמדו של המלך, “מגן המקומות הקדושים”. המהלך של האמירויות, שלמעשה גונז את יוזמת השלום הסעודית מ-2002, עשוי להזניק את מעמדה בארה”ב, במיוחד במקרה שביידן ינצח
בזמן שהתקשורת ואנשים באיחוד האמירויות הערביות חגגו את ההסכם לנורמליזציה עם ישראל כניצחון דיפלומטי המסייע לפלסטינים, השתיקה רועמת בערב הסעודית, שהנהיגה במשך שנים ארוכות את המדיניות האזורית ביחס לישראל.
מומחים רואים בהסכם המפתיע שהוכרז ביום חמישי כמקפצה אסטרטגית למעמדה האזורי והעולמי של איחוד האמירויות, עד כדי כך שהיא תעקוף את שכנתה ובעלת בריתה החזקה, במיוחד ביחסים הקריטיים עם וושינגטון.
פי שעשה עם אובמה, טראמפ מקדם קונספירציה על אזרחותה של קמלה האריס
הנשיא אמר כי הוא “שמע” שיש ספקות לגבי כשירותה החוקית המועמדת הדמוקרטית לתפקיד הסגנית, אף שהיא נולדה בקליפורניה. הוא הזכיר מאמר של פרופסור שמרני, שזכה לגינויים רבים מצד מומחי משפט: “שטויות גזעניות”. בעבר תמך טראמפ בטענות השווא שאובמה נולד בקניה
נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ אמר הלילה (שישי) כי הוא “שמע” שהמועמדת הדמוקרטית לסגנית הנשיא קמלה האריס אינה עומדת בקריטריונים לתפקיד, תוך שהוא מלבה תיאוריית קונספירציה משפטית. מומחים רבים למשפט חוקתי אמרו כי זאת גזענות נגד הסנאטורית מקליפורניה, שנולדה בארצות הברית לזוג מהגרים.
האריס, האישה השחורה והאסייתית הראשונה שמתמודדת לתפקיד, נולדה באוקלנד, קליפורניה, לאב מג’מייקה ולאם מהודו. טראמפ, שקידם בעבר תיאוריה שקרית דומה ביחס לנשיא ברק אובמה, ציטט מאמר שפרסם ג’ון איסטמן, פרופסור שמרני למשפטים, שבו הטיל ספק בכשירותה החוקית של האריס לתפקיד סגניתו של המועמד הדמוקרטי לנשיאות ג’ו ביידן.
הארי ומייגן רכשו אחוזה מטורפת במחיר לא הגיוני
הנסיך והדוכסית מצאו סוף סוף את בית החלומות שלהם – כזה שכולל ספא, ספרייה, חדר משחקים ו-16 חדרי אמבטיה ושירותים. אה כן, אם יחסר להם חלב הם תמיד יכולים לפנות לשכנה אלן דג’נרס. אז כמה עלה להם הבית? וואלה! סלבס מבזבזת
אם חשבתם שהקורונה פגעה במשק ובעיקר בשוק הדירות, אז כנראה שהיא פסחה על כמה אנשים, במיוחד כאלו שיש להם דם כחול, אחרת איך תסבירו את העובדה שהנסיך הארי והדוכסית מייגן מרקל התחדשו בבית חלומות חדש ומפואר שעלה להם רק כמה מיליוני דולרים? כמה? בקטנה, סכום של כמעט 15 מיליון דולר.
ם אתם ממש רוצים לעשות לעצמכם רע, אתם מוזמנים להמשיך לקרוא ולקנא כי הבית של הזוג המלכותי, שנמצא בשכונת סנטה ברברה – כולל 9 חדרי שינה ו-16 חדרי אמבטיה ושירותים. אבל זה כלום לעומת העובדה שבבית יש גם ספרייה, ספא שכולל סאונה רטובה ויבשה, משרד עבודה, מכון כושר, חדר משחקים, מרתף יינות ומגרש חנייה לחמש מכוניות.
איחוד האמירויות הערביות, המעצמה הערבית העולה
יורש העצר בן זאיד שם מאחור את סעודיה, וכבר שיגר חללית למאדים, חנך תחנת כוח גרעינית ועכשיו גם הוציא מהארון את היחסים עם ישראל. הוא חושש מאיראן ומטורקיה, מקורב לטראמפ ולא סובל אופוזיציה, אך ארצו, מהעשירות בעולם, ליברלית יותר בהשוואה למדינות אחרות באזור
שיגור חללית למאדים, חניכת תחנת כוח גרעינית והסכם נורמליזציה עם ישראל. זה ההספק של איחוד האמירויות הערביות בחודש האחרון, שבו מיצבה את עצמה כמדינה הערבית המשמעותית ביותר. מי שמנצח על מהלכיה השאפתניים הוא יורש העצר מוחמד בן זאיד אל-נהיאן, שהוא גם שליטה בפועל של הנסיכות העשירה.
אם בשנים האחרונות בעולם התרגלו לעסוק ביורש עצר אחר, צעיר יותר, במדינה גדולה יותר, בעלת מעמד היסטורי רם יותר, בן זאיד הותיר לאחרונה אבק ליורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן. האחרון ספג מכה לא קלה אחרי חיסול העיתונאי ג’מאל חאשוקג’י, ואף ששרד את הטלטלה העולמית, בין היתר בזכות ההגנה של ארצות הברית, דומה שהוא לקח צעד אחורה בשאיפותיו האזוריות, לפחות באופן זמני.
כישלון לארה”ב: מועצת הביטחון לא האריכה את אמברגו הנשק על איראן
האיסור שהוטל לפני 13 שנים יפוג באוקטובר, אז תוכל טהראן לרכוש ולמכור נשק, למרות לחצים מצד וושינגטון להאריכו. סין ורוסיה התנגדו, צרפת ובריטניה נמנעו, וארה”ב הבטיחה להשיב את המגבלות. איראן: “ארה”ב מעולם לא הייתה כה מבודדת”. ארדן: “חרפה שתוביל לערעור היציבות”
מועצת הביטחון של האו”ם דחתה היום (שבת) את ההצעה להאריך את אמברגו הנשק שהוטל על איראן ב-2007, שתוקפו צפוי לפוג באוקטובר. החלטה זאת התקבלה למורת רוחה של ארצות הברית, שהפעילה בחודשים האחרונים לחצים על המעצמות ועל חברות המועצה לתמוך בהארכת האמברגו.
בהצבעה, מתוך 15 חברות במועצת הביטחון, רק ארצות הברית והרפובליקה הדומיניקנית תמכו בהארכת האמברגו. סין ורוסיה התנגדו להצעה ואילו שאר חברות המועצה, בהן המעצמות האירופיות השותפות להסכם הגרעין עם איראן – בריטניה, צרפת וגרמניה – נמנעו.
הפשטות, הכאות ואיומים באונס: המפגינים בבלארוס מתארים עינויים קשים
הרשויות החלו בשחרור המוני של עצורים, ואלו מתארים אלימות קשה: “עצרו והכו את כולם, נערות, נערים, ילדים”. עם זאת, המחאה נמשכת – פועלי מפעלים שובתים, מנהיגת האופוזיציה הגולה קוראת להפגנות, והאיחוד יטיל סנקציות. “לוקשנקו עומד בפני אותה בחירה שהייתה לאסד”
הרשויות בבלארוס אמרו היום (שישי) כי שחררו 2,000 עצורים מגל המחאות, אחרי שפרסמו התנצלות נדירה. זה בניסיון לשכך את הפגנות הרחוב במדינה, שמציבות את האיום הגדול ביותר על שלטונו של הנשיא אלכסנדר לוקשנקו, המכונה “הדיקטטור האחרון של אירופה”.
הם שוחררו לקראת פסגת שרי האיחוד האירופי, שבה סוכם על גיבוש רשימה של גורמים שעליהם יוטלו סנקציות בשל האלימות הקשה נגד מפגינים והטענות לזיופים בבחירות לנשיאות. בנוסף לכך, הצהרות מפויסות מצד שני בכירים במדינה מדגימות את התרופפות האחיזה של לוקשנקו במדינה, שבה רואה רוסיה אזור חיץ אסטרטגי נגד נאט”ו והאיחוד האירופי.
פלסטינים שרפו את תמונת שליט האמירויות: “אל-אקצא בסכנת מוות”
תושבים זועמים מחו נגד הסכם הנורמליזציה עם ישראל, שבמסגרתו אמורה להיות גישה גדולה יותר לאתר למוסלמים מרחבי העולם. בגדה שרפו בובות של טראמפ, נתניהו ובן זאיד, הפגנות נרשמו גם בעזה
תושבים פלסטינים מחו היום (שישי) נגד איחוד האמירויות הערביות בעקבות ההסכם עם ישראל, שלטענתם מסכן את מסגד אל-אקצא. חלקם שרפו את תמונתו של יורש העצר של האמירויות, מוחמד בן זאיד, לקראת תפילות יום השישי במסגד, שנחשב לאתר השלישי בקודשו באסלאם. במסגרת “הסכם אברהם”, שתווך על ידי ארצות הברית, למוסלמים אמורה להיות גישה גדולה יותר למסגד דרך הטיסות הישירות המתוכננות מאבו דאבי לנתב”ג.
הפלסטינים זעמו על הסכם הנורמליזציה בין המדינות הנאבקות יחד באיראן, שאמור לכלול גם החלפת שגרירים. “אחינו באמירויות מעמידים את המסגד המקודש שלנו בסכנת מוות”, אמר קאמל עטון בן ה-60, תושב מזרח ירושלים וסוחר מהעיר העתיקה. כשנשאל אם הוא יברך מוסלמים מהאמירויות או ממדינות המפרץ תחת נסיבות אלו, הוא השיב: “ראיתם כיצד משת”פים מערב הסעודית התקבלו בעבר. זה מה שמצפה לאמירותים”.
הסגנית הראשונה של ארה”ב? בת המהגרים שרוצה להמשיך לעשות היסטוריה
קמלה האריס, תובעת לשעבר ובת להורים מהודו ומג’מייקה, פרשה מהפריימריז הדמוקרטיים אחרי עימות עם ביידן. אך אחרי ההרג של ג’ורג’ פלויד, הסנאטורית מקליפורניה הובילה קריאות לצדק חברתי, התפייסה עם ביידן והפכה למועמדת השחורה הראשונה בתפקיד. ויש גם זווית יהודית
חודשים אחרי שקמפיין הנשיאות שלה קרס על רקע שאלות לגבי זהותה הפוליטית, קמלה האריס מצאה לפתע ובמלוא הכוח את קולה – ובמקרה.
האריס, בת 55, בת להורים מג’מייקה ומהודו, היא סנאטורית מקליפורניה שתרוץ לצדו של המועמד הדמוקרטי לנשיאות ארצות הברית ג’ו ביידן. היא תהיה האישה השחורה והאסייתית הראשונה שמתמודדת לאחד משני התפקידים המרכזיים בארצות הברית.