Jul 13, 2020 מנהל Featured, חדשות 0
שיעור “בריחת המוחות” מישראל למדינות בעולם המערבי עומד על 6.9% ומבין 37 מדינות ה-OECD, ישראל מצויה במקום 17 מבחינת שיעור בעלי ההשכלה. כך עולה מדו”ח של מרכז המחקר והכנסת, העוסק בתופעה של “בריחת מוחות” ישראלים בעלי השכלה אקדמית השוהים בחו”ל .
יצוין כי כיום אין בישראל גוף אחד המרכז את הפעולות בנושא השבת אקדמאים מחו”ל. המשרדים והרשויות השונים פועלים כל אחד בתחום ממוקד, אך לעתים ישנה גם חפיפה בין פעולותיהם. כך עולה מדו”ח מיוחד של הכנסת, שהוכן לבקשת ח”כ אביגדור ליברמן.
מהנתונים עולה כי בישראל 1.8 מיליון בעלי תואר אקדמי כ-62 אחוזים מתוכם בעלי תואר ראשון, כשליש בעלי תואר שני וכ-4.5 אחוזים בעלי תואר שלישי. בנוסף ישנם כ-700 אלף בוגרי לימודים על-תיכוניים המחזיקים בתעודות הסמכה מקצועיות שאינן אקדמיות. כלומר, כ-2.5 מיליון איש בישראל, מהווים את בעלי ההשכלה השלישונית (tertiary), המונח שבו מקובל להשתמש לתיאור כוח אדם משכיל ומיומן.
ישראל מדורגת שלישית (אחרי יפן וקנדה) בין מדינות ה-OECD מבחינת שיעור בעלי ההשכלה השלישונית, העומד ב-2018 על כ-50% מהאוכלוסייה בגיל העבודה. עוד עולה מהנתונים כי בעלי התארים במדעים מדויקים והנדסה נמצאים בחו”ל בשיעורים גבוהים יותר מבעלי תארים במדעי הרוח, ופער זה בולט במיוחד בקרב בעלי התואר השלישי. המקצועות שבהם נמצאו השיעורים הגבוהים ביותר של שוהים בחו”ל בכלל דרגות התארים – הם המדעים הפיזיקליים (12.5%), מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב (12%) והמדעים הביולוגיים (11%).
שיעור השוהים בחו”ל גבוה יותר בקרב בוגרי האוניברסיטאות
מהדו”ח עולה עוד, כי אחוז השוהים בחו”ל גבוה יותר בקרב בוגרי תואר ראשון באוניברסיטה (7.9%), ביחס למכללות אקדמיות (4.5%), לאוניברסיטה הפתוחה (4.1%) ולמכללות לחינוך (1.9%). מבין האוניברסיטאות, השיעור הגבוה ביותר של שוהים מחו”ל מצוי בקרב בוגרי מכון ויצמן (20.1%), הטכניון (11.2%), האוניברסיטה העברית (8.9%) ואוניברסיטת תל אביב (8.5%).
מבחינת קבוצות האוכלוסייה, שיעור גבוה יותר בקרב היהודים (5.9%) בוגרי האקדמיה נמצאים בחו”ל ביחס לשיעור מבין הערבים (2.2%). ואולם, מקרב בעלי תואר שלישי, שעור השוהים בחו”ל משתי האוכלוסיות זהה (כ-10.5%).
בנוגע למצב החברתי-כלכלי – שיעור השוהים בחו”ל מקרב בוגרי האקדמיה עולה ככל שמדובר ביישובים מאשכול חברתי-כלכלי גבוה יותר בעיקר קרב בוגרי תואר ראשון. התמונה משתנה בקרב בוגרי תואר שלישי, בהם בוגרים מיישובים באשכולות אחרים הם בעלי שיעור גבוה יותר של שוהים בחו”ל מקרב האקדמאים (כ-10%), ביחס לאשכולות הגבוהים יותר (8.3%).
מזמין המחקר, יו”ר ישראל ביתנו, ח”כ אביגדור ליברמן
בכל הקשור לארץ הלידה עולה מהנתונים כי בקרב העולים שרכשו תואר בארץ שיעורי ההגירה לחו”ל גבוהים משמעותית מאשר בקרב ילידי הארץ (4.3%): כ-18% בין העולים מקנדה ואורוגוואי, 17% מעולי ארצות הברית, כ-16% מעולי ברזיל וכ-14.5% מקרב עולי דרום אפריקה, ברית המועצות לשעבר וארגנטינה. נתון חריג במיוחד הוא שיעור בעלי התואר השלישי מקרב עולי בריה”מ היוצאים לחו”ל- 28%.
כמו כן, מבחינת הפיזור הגיאוגרפי באוכלוסייה עולה כי רוב האקדמאים הישראלים שבחו”ל נמצאים בארצות הברית (56%), ולאחריה נמצאות קנדה (10%) ובריטניה (7%), כאשר בשאר המדינות מדובר על 3% או פחות, מכלל האקדמאים הישראלים בחו”ל. בדו”ח נמצא עוד כי קיימת מגמת ירידה בשיעור השוהים בחו”ל מקרב מסיימי התארים לאורך השנים, בכל התחומים והדרגות הנבחנים.
הירידה המשמעותית ביותר בין 2010 ל-2018 ניכרת בקרב בעלי תואר שני ברפואה (ירידה של 3.6%) ובקרב בעלי תואר שלישי בתחומי המדעים המדויקים וההנדסה (3.1%). בנוסף, בולט גם כאן השיעור הגבוה יחסית של השוהים בחו”ל מקרב בוגרי תארים במדעים מדויקים והנדסה בהשוואה למקצועות אחרים וכן השיעור הגבוה של שוהים בחו”ל בעלי תואר שלישי ביחס לתארים האחרים.
יצוין כי בשנת 2017 החליטה הממשלה על תוכנית לאומית להגדלת היצע כוח אדם לתעשיית ההיי טק במסגרת המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה.”חוזרים להיי טק” פעלה כפיילוט מצומצם, שנועד לבחון את השטח ואת יכולת ההשפעה על קהל היעד של ישראלים בחו”ל, הרלוונטיים לתעשייה.
ח”כ אביגדור ליברמן שהזמין את הדו”ח אמר כי “בריחת המוחות הופכת לאתגר שצריך להדאיג את כולנו, עם מחיר כלכלי. מנגד, היכולת להחזיר אנשים מוכשרים לארץ מביאה תועלת למשק”.
Aug 14, 2017 0
Dec 18, 2022 0
Dec 07, 2022 0
Dec 07, 2022 0
Dec 01, 2022 0
Dec 18, 2022 0
Dec 07, 2022 0
Dec 07, 2022 0
Dec 01, 2022 0
יאיר נתניהו הגיש ערעור על חיובו לפצות את עורך “וואלה” לשעבר ברבע מיליון שקל בתביעת הדיבה שהוגשה נגדו: “עלול לקרוס כלכלית”
אורן פרסיקו 24.08.2021 4
ראש הממשלה בנימין נתניהו עם בנו יאיר, למחרת ניצחון הליכוד בבחירות 2015 (צילום: יונתן זינדל)
יאיר נתניהו, בנו של ראש הממשלה לשעבר, הגיש בקשת רשות ערעור על ההחלטה לחייבו לפצות ב-250 אלף שקלים את עורך “וואלה” לשעבר אבי אלקלעי בגין הוצאת דיבה. בונות הפייסבוק והטוויטר שלו.
ביהמ”ש דחה את בקשתו של יאיר נתניהו לעיכוב תשלום רבע מיליון שקל לעורך “וואלה” לשעבר אבי אלקלעי • “לא הביא ולו בדל ראייה” לכך שהתשלום יגרום ל”קריסה כלכלית” • נתניהו חויב בתשלום נוסף
שוקי טאוסיג 03.09.2021
יאיר נתניהו, בנו של ראש הממשלה, עם עורך-הדין של המשפחה, יוסי כהן (צילום: פלאש 90)
בית משפט המחוזי דחה את בקשתו של יאיר נתניהו, בנו של ראש הממשלה לשעבר, לעכב תשלום פיצוי של רבע מיליון שקל לעורך “וואלה” לשעבר אבי אלקלעי. בית משפט השלום חייב את נתניהו לשלם את מלוא סכום התביעה של אלקלעי נגדו, לאחר שנתניהו לא הגיש כתב הגנה. גם בקשתו של נתניהו לבטל את פסק הדין ולאפשר לו להגיש כתב הגנה – נדחתה והוא חויב בתשלום הוצאות בסך כ-30 אלף שקל (עוד לפני כן איפשר בית המשפט לנתניהו הבן להגיש כתב הגנה בכפוף לתשלום הוצאות של 5,000 שקל, אך הוא סירב).
הסגנון המשתלח של יאיר נתניהו מגיע שוב ושוב לאולמות בית המשפט • נתניהו עצמו – לא תמיד • עם פתק מרופא המשפחה, או סתם כי שכח • כשהוא כן בא, צפו למופע אימים • כעת, אחרי שנדרש לשלם פיצויים בגובה מאות אלפי שקלים, הוא מגייס כסף מהציבור לטובת “עזרה משפטית לאנשי ימין” • אם הכספים יגיעו בסוף לכיסו, הדבר עלול לסבך את אביו בפלילים
שוקי טאוסיג ואורן פרסיקו 07.12.2022 2
קיץ 2009. נתניהו נבחר שוב לראשות הממשלה אחרי עשור במדבר האופוזיציוני, אבל יש לו עניינים דחופים לא פחות מניהול המדינה. כשהוא למד על כך שבמוסף היומי של “ידיעות אחרונות” עומדת להתפרסם כתבת מגזין על יאיר נתניהו לקראת גיוסו, ראש הממשלה עוצר ישיבה במוסד, מפנה מהחדר את ראשי מערכת הביטחון ומנהל מערכה לצינזור הכתבה. בהמשך הוא נפגש עם מו”ל “ידיעות אחרונות”, ארנון (נוני) מוזס, ומבקש ממנו לטפל בעניין..
יהודה נוני צייר ואומן דיגיטלי בשלוב קנווס וצבעי שמן. מופיע בסדנאות של סמסונג בישראל ובניורק. נוני הוא המאייר של תכנית הטלויזיה של אברי גלבוע של מדד ישראל בערוץ 13 ומרצה על חיי האמנות של האוניברסיטה של בר אילן
<nuniy5552@gmail.com>;
מי מאתנו לא בטוח שיש לו מה להגיד, רק שבדרך כלל אין לו למי להגיד את מה שיש לו לומר? מי מאתנו לא חושב שרק הוא יודע ומבין מה שהולך פה, ומי נגד מי, ומי אוכל את מי ומי צודק ומי לא. מי מאתנו לא היה לפחות פעם אחת זבוב על הקיר בחדר הסגלגל בבית הלבן, או לפחות בלשכתו של ראש ממשלת ישראל, ויודע בדיוק – אבל בדיוק, מי אמר מה למי מתי ואיפה, ושלא יבלבלו לו את המוח עם עובדות?
מי מאתנו לא נאלץ להתעמת עם חברים, ידידים או בני משפחה, שגם הם היו זבוב על הקיר, והם שמעו בדיוק הפוך ממה שאתם שמעתם, ואתה חושב שהם לא מבינים כלום, והם בטוחים שאתה טפש שלא יודע כלום ולא מבין שום דבר?
לפעמים מגיעים הדברים לכדי מריבות של ממש, עד כדי סיום של מערכות יחסים ארוכות, או קטיעתם של מערכות יחסים עוד בטרם התחילו.
בתרבות הדיבור והוויכוח העכשוויות, נדמה שחלק מאתנו הסיר את כל הכפפות, ואין לו בעייה לשנוא את בעל הדעה האחרת, עד כדי נכונות לאלימות מילולית ואפילו יותר מזה. מילים של הסתה ושנאה משתחררות היום בקלות בלתי נסבלת, ולעומד מן הצד נדמה שהמרחק בין הצדדים אינו ניתן עוד לגישור.
מילון ממשלת השינוי, מ’מצדה פרטית’ ועד ‘קורח ועדתו’
מילון ממשלת השינוי, מ’מצדה פרטית’ ועד ‘קורח ועדתו’
רוביק רוזנטל | 24 ביוני 2022 |
השנה הסוערת של הממשלה, שלוותה במוטציית קורונה עדכנית, בפיגועי בודדים ובקרבות מילוליים מגיעה לסיומה, ויש מילון עשיר למדי. מי באמת טען שהזנות היא המקצוע העתיק ביותר בעולם, מה אומרות אימהות גרמניות לילד שלא רוצה לגמור מהצלחת, והאם באמת אין קשר בין לחם ומלחמה
הממשלה המאתגרת שקמה בעקבות מערכת הבחירות של 2021 מתפזרת, ונכון לשבוע זה המדינה הולכת לסיבוב בחירות חמישי בשלוש שנים. ימיה של הממשלה הולידו מילון ביטויים חדש, לא כולו על טהרת הנימוס הבריטי.
מקנדה ועד האיים הקריביים, גוברים הקולות הקוראים לנטוש את הקשר הסמלי עם הארמון בלונדון, לצד התחשבנות ציבורית עם מורשת הקולוניאליזם ואף קריאות לפיצויים. עם זאת, ברוב המדינות המהלך יהיה מורכב מבחינה חוקתית
מאת הוושינגטון פוסט
אזרחים בריטים חולקים כבוד אחרון למלכה אליזבת, בשבוע שעבר בלונדון. צילום: איי. אף. פי
ראש ממשלת אנטיגואה וברבודה, מדינת איים בים הקריבי, בישר בשבוע שעבר על כוונתו לקיים משאל עם בסוגיית המלוכה, “כנראה” בשלוש השנים הקרובות. האומה הזעירה באיים האנטיליים – פחות מ־100 אלף איש ואישה, שבריר ממספר האנשים הנתונים באופן טקסי למרותו של הכתר הבריטי – מתכוונת ככל הנראה להפוך לרפובליקה בהקדם. הנסיך אדוארד – בנה הצעיר של אליזבת השנייה, מלכת הממלכה המאוחדת – שמע על כך כבר באפריל, בביקורו באנטיגואה וברבודה. “זה אינו מעשה עוין”, אמר ראש ממשלת אנטיגואה וברבודה גסטון בראון בריאיון טלוויזיוני, אלא “צעד אחרון להשלמת העצמאות”.
עימותים הסתיימו “הודות למעורבות בינלאומית”, מסרה מועצת הביטחון של ארמניה, לאחר ניסיונות כושלים של רוסיה לתווך להפסקת אש
אזרבייג’ן דיווחה בשבוע שעבר ש־71 מחייליה נהרגו בעימותי גבול עם ארמניה ביומיים הקודמים, בקרבות הקשים ביותר שהתחוללו בין שתי המדינות מאז 2020. בארמניה דווח שהפסקת האש שהוכרזה בבוקר נשמרת עדיין לאורך הגבול. ההסלמה באה בזמן שדעתה של רוסיה – בעלת בריתה הקרובה ביותר של ארמניה – מוסחת בשל מלחמתה בת שבעת החודשים באוקראינה.
בממשל האוקראיני גאים בהישגי הצבא, ששחרר שטחים נרחבים מידי הרוסים גם בזכות תרגיל הטעיה, ומבהירים לאלה השוקלים לנסוע מישראל לאומן: זה על אחריותכם
“השבוע הייתי באזורים ששוחררו מהרוסים בחרקיב שבמזרח אוקראינה, וראיתי אנשים שמחים”, סיפר לי סרגיי לשנקו, יועצו של נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי. “יש המון גשרים הרוסים, אתה לא יכול לעבור מעיר לעיר וצריך לעשות עיקופים, יש בעיות עם קליטת הטלפון והאינטרנט ואזורים בלי חשמל. המצב לא טוב, צריך להודות. אבל לאט לאט החיים חוזרים לשגרה, ולמרות הקשיים אנשים אומרים לנו שהם שמחים”.
הגוש בן ארבע המפלגות זכה ב־176 מושבים, ש־73 מהם בידי מפלגת הימין הרדיקלית, “השוודים הדמוקרטים”. בכך רשם רוב זעום על השמאל, שזכה ב־173 מושבים
מנהיג השמרנים וראש הממשלה המיועד של שוודיה, אולף קריסטנסון. צילום: AFP
מנהיג השמרנים בשוודיה אולף קריסטרסון פתח אתמול במלאכת הרכבת הממשלה החדשה, לאחר שגוש מפלגות הימין במדינה זכה בניצחון דחוק בבחירות הכלליות. “עכשיו אני מתחיל במשימת הקמתה של ממשלה חדשה וחזקה”, אמר קריסטרסון בשבוע שעבר, עם פרסום התוצאות הסופיות. “נחזיר את הסדר בשוודיה על כנו”.