דבר העורך: חרד מהחרדים \ שמואל אביב

Apr 03, 2021 מנהל דבר העורך 0

כתב האישום שהוגש ב 28 לפברואר 2021, בבית המשפט המחוזי בירושלים נגד בחור חרדי בסם סלומון, ונגד קטין חרדי. כתב האישום הזה טוען שהשניים השתתפו בתקיפת אמבולנס שהוביל אישה בהריון לבית החולים, עם אורות חירום מהבהבים וסירנה. סלומון והקטין לקחו חלק בחסימת דרכו של האמבולנס, וריסוס השמשה הקדמית בספרי שלג. יחד עם אחרים השתתפו סלומון והקטין גם בידוי קופסאות שימורים וחפצים נוספים על האמבולנס, ויחד אתם גם חבטו בדפנותיו, נעמדו על המדרגה האחורית של כלי הרכב, נדנדו אותו וקראו קריאות “ציונים תמותו”, ו”מוות לציונים”. איכשהו הצליחו סלומון וחבריו גם לפתוח את דלתות האמבולנס ולהכות את החובש ואת הנהג. כמו כן גרמו סלומון וכנופייתו נזקים לציוד הרפואי ולאמבולנס עצמו. עוד מציין כתב האישום שהבהלה שאחזה באנשי צוות האמבולנס ובאישה שהובלה לבית החולים, גרמה לעלייה מסוכנת בלחץ דמה של האישה ובדופק שלה, מה שיכול היה לסכן אותה ואת בריאות העובר. סלומון וחבר מרעיו קוראים לעצמם – “היהודים” ב ה’ הידיעה.

“מיהו יהודי?”, שואלים את עצמם שוב ושוב הישראלים החילוניים – ומי שלקח לעצמ זכות קבועה בחוק לתת את התשובה לשאלה, הינו הממסד הרבני – חרדי בישראל, וזאת בזכות כוחו הפוליטי ולא בזכות שום דבר אחר.

עצם השתתפותן של המפלגות החרדיות במשחק הדמוקרטי בישראל מהווה אבסורד זועק לשמים. מעצם מהותה, היהדות של החרדים הינה הקוטב הנגדי של הדמוקרטיה. הדת של החרדים אינה מכירה בשלטון העם או בדעת הרוב. הדת של החרדים מכירה אך ורק בסמכות הרבנים שלהם, וכל חוק, תקנה או הוראת שעה שאינם צווי הלכה של הרבנים האלה, נחשבים בעיני החרדים ככקליפת השום. קריאות “ציונים תמותו”, ו”מות לציונים”, לא מותירות שום מקום לספק באשר להשקפתם על המדינה ועל הציונות.

כמגזר באוכלוסיה, יש לחרדים אינטרסים ברורים וגלויים שאותם הם לא טורחים להסתיר והם זועקים אותם מעל כל גבעה ומתחת לכל עץ רענן. כדי להשיג את שלו, המגזר הזה לא בוחל להשתמש בכלים הדמוקרטיים שהמדינה מעמידה לרשותו, והוא הפך מזמן לכח שלא ניתן להרכיב בלעדיו קואליציה.

כדי להצדיק את קיומו בפני שאר האוכלוסיה ולזכות בסימפטיה, מאחזים החרדים את עיני הציבור החילוני בטיעונים המבוססים בעיקר על רגשות הציבור הזה, ועל שאיפתו לשמור על הצביון היהודי של ישראל. עם הזמן, הצליחו החרדים להטמיע בקרב הציבור הישראלי חילוני שמעוניין בשמירת צביונה היהודי של המדינה, שהוא זה ששומר על גחלת היהדות ומקנה למדינה את צביונה. הטענה הזאת איננה אלא מסע מוצלח של שיווק ויחסי ציבור חסר בסיס, שנוגד ברוב המקרים את רצונם ושאיפותיהם של הישראלים החילונים.

הבעיה היא לא בהם. החרדים עושים את מה שנכון בשבילם. למעשה אבל בעצם השגת מטרותיהם, עוברים החרדים על אחד מהאיסורים החמורים ביותר של הדת היהודית המקורית: במסכת אבות נאמר מפיו של רבי צדוק שהתייחס לדברי התורה: “אל תעשם עטרה להתגדל בהם, ולא קרדם לחפור בהם”, (משנה אבות ד ה). הכוונה של רבי צדוק על פי הפרשנים ברורה: אין להשתמש בתורה לצורך הפקת פרנסה או יתרונות כלכליים. החרדים – שמנסים לשכנע את כולנו ובהצלחה רבה שאין כמותם יהודים, מנצלים את דתם כדי להשיג כל יתרון כלכלי שהם יכולים, והמפלגות החילוניות, החל

ממפא”י ההיסטורית של בן גוריון ועד היום, פותחות לפני החרדים את כל הדלתות כל הזמן, ונכנעות לכל דרישותיהם, ובלבד כדי שהן יוכלו להרכיב קואליציה שתקנה להם את עמדת ראש הממשלה.

בתחילת שנות ה 50, ניתן היה לומר שמספרם של חברי הכנסת החרדים זניח במשחק הקואליציוני, אבל בן גוריון בחר לצרף אותם לקואליציה שלו ולהותיר את מפ”ם ההיסטורית שהייתה יכולה להעניק לו קואליציה של קרוב ל 90 חברי כנסת – באופוזיציה. במהלך הזה, התניע בן גוריון את מכונת הסחיטה החרדית, שלמעט קדנציה חלקית אחת בתחילת שנות ה 2000, הצליחה לגדול ולהשיג למגזר שלה תקציבים והטבות מעל ומעבר לאלה שזכה להן הציבור החילוני. כיום מתקרב כוחן של המפלגות החרדיות ל רבע מסך כל חברי הכנסת, מה שהופך הרכבת קואליציה כלשהי בלעדיהם לכמעט בלתי אפשרית, וכתוצאה מכונת הסחיטה שלהן נכנסת להילוך עוד יותר גבוה.

חובה לקחת בחשבון שלמרות מס השפתיים שהמפלגות החרדיות משלמות לציונות, ולמרות שמקומן בכנסת ובממשלה מובטח, החרדים אינם מכירים למעשה במדינת ישראל ולא רואים בה את המדינה שלהם.

החרדים הרי מאמינים שמדינה יהודית תיכון רק אחרי ביאת המשיח. החרדים מתפללים לכינונה של ההלכה כהחוקה היחידה בישראל, לביטולה של מערכת המשפט החילונית ולהשלטת בתי הדין הרבניים על מערכת המשפט. החרדים מזלזלים בחוק הישראלי ולא מכירים בו למעשה, (אם כי הם אינם נמנעים מלהשתמש בו כשזה מסייע להם להשיג לעצמם השגים).

כוחם האלקטורלי עלול בהחלט לגרום למצב בעתיד הלא רחוק, שהנשיא יאלץ על פי חוקי ישראל החילונית להטיל עליהם את הרכבת הממשלה. ניתן לומר בוודאות שהממשלה הזאת לא תהיה ממשלה ישראלית – ציונית, והיא תאמץ אל חיקה את המפלגות הערביות ללא היסוס. עד כמה שזה ישמע לרוב הישראלים משונה, אין לי בעיה עם הצטרפות המפלגות הערביות לקואליציה, אבל קואליציה דתית חרדית – ערבית, הינה קואליציה שלא תרצה לתחזק מדינה חילונית מודרנית, אלא תגרום להפיכתה של מדינת ישראל למדינה מפגרת שנשלטת על ידי אנשי דת.

החרדה שלי מהאפשרות הוודאית של ממימוש הנאמר בפיסקה הקודמת גובלת כמעט בהיסטריה. נוכח העובדה שבמסגרת החוקית הנוכחית של ישראל אין פשוט מה לעשות. אני רוצה להציע כאן הצעה פשוטה: חובה לשנות את הסטטוס האזרחי של האוכלוסיה החרדית. יש לשלול מהחרדים את זכויות האזרח שלהם ולהעניק להם מעמד של תושבים קבועים בלבד. בכך תישלל מהם הזכות להצביע לכנסת, והם יאלצו להתקיים מכספים שהם ייצרו, אם בעבודה, ואם באיסוף תרומות מנדבנים, בדיוק כפי שהם עשו לפני קום המדינה והפיכתם לאזרחי מדינת ישראל. כתושבים קבועים הם יהפכו למיעוט אתני שיש לו כמובן חופש דת מלא, בדיוק כפי שמבטיחה מגילת העצמאות הישראלית לכל המיעוטים החיים בקרבה.

יש להניח לחרדים לחיות את חייהם על פי אמונתם בעצמם בלי ליפול לנטל על משלם המיסים הישראלי החילוני, ויש להניח לישראלים החילוניים לחיות את החיים היהודיים שלהם על פי הבנתם, ללא ההשפעה של החרדים. ובא לציון גואל!