דבר השבוע – למה ואיך יום כיפור? \ אדם קטן

Oct 04, 2019 מנהל יהדות 0

מהו בעצם יום הכיפורים המקורי כפי שצוותה אותו התורה? איך, למה ומתי, עוצב אפיו של יום הכיפורים כפי שאנו מכירים אותו היום. למה אנחנו מתפללים את תפילת הכל נדרי, מה משמעותה ולמה היא נכתבה? ו… כן, למה בכלל צמים
כלנו מקבלים את מנהגי יום הכיפורים כאילו הם “תורה מסיני”, אבל האמת היא קצת אחרת
יום הכיפורים המקורי מוזכר 3 פעמים בתורה, פעמיים בספר ויקרא, ופעם אחת בספר דברים. וכך מורה לנו התורה: “והיתה לכם לחקת עולם בחדש השביעי בעשור לחדש תענו את – נפשותיכם וכל – מלאכה לא תעשו האזרח והגר הגר בתככם: כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל – חטאתיכם לפני יהוה תטהרו: ” בפסוקים העוקבים מפורט תפקיד הכהן בתהליך הטיהור, והפרק מסתיים בפסוקים: “וכפר את – מקדש הקדש ואת המזבח יכפר ועל הכהנים ועל – כל – עם הקהל יכפר: והיתה – זאת לכם לחקת עולם לכפר על – בני ישראל מכל – חטאתם אחת בשנה…” (ויקרא ט”ז כ”א – ל”ד
“בעשור לחדש השביעי הזה יום הכפרים הוא מקרא – קדש יהיה לכם ועניתם את נפשותיכם והקרבתם אשה ליהוה: וכל מלאכה לא תעשו בעצם היום הזה כי יום כפרים הוא לכפר עליכם לפני יהוה אלהיכם… …שבת שבתון הוא לכם ועניתם את – נפשותיכם בתשעה לחדש בערב מערב עד – ערב תשבתו שבתכם” (ויקרא, כ”ו – ל”ב
“ובעשור לחדש השביעי הזה מקרא – קדש יהיה לכם ועינתם את נפשותיכם כל מלאכה לא תעשו: והקרבתם עלה ליהוה ריח ניחח פר בן – בקר אחד ו…”. (במדבר כ”ט, ז
ובכן, במקור היה יום הכיפורים אמור להיות יום של הטהרות מחטאים באמצעות הקרבת קורבנות בבית המקדש. נכון שבבית המקדש הוקרבו קורבנות מדי יום ביומו, אבל ביום הכיפורים השתתף בטקסים הכהן הגדול בכבודו ובעצמו. כמות הקורבנות ואיכותם הייתה גדולה יותר, והתבצעה בטקסיות מיוחדת ליום. (בינינו, הכהנים חגגו באותו יום מכיוון שהמזווה הפרטי שלהם התמלא במזון ובבשר). התורה לא מדברת כלל על בית דין של מעלה ועל יום דין שבו האלהים גוזר את דינם של בני האדם. כל מה שהיא מצווה בעצם זה: קחו לעצמכם יום שמוקדש כלו להקרבת קורבנות חטאת. המילה “צום” אינה מוזכרת כלל, והציווי: “ועניתם את נפשותיכם”, נתון לאינטרפטציה אישית. איש לא יודע בדיוק למה

התכוון המשורר – מה שהותיר מרחב גדול לפרשנויות והבהרות על ידי פוסקי הלכות למיניהם בתקופות מאוחרות בהרבה מהתקופה בה נכתבה התורה
אחד מהמנהגים הקדומים של יום הכיפורים היה חיפוש ומציאת בני זוג. כמו ביום האהבה שהוא ט”ו באב, יצאו בני ישראל הצעירים והרווקים לחולל בכרמים ביום כיפור, כדי למצוא לעצמם אישה לטעמם, שכן בנות ירושלים נהגו לצאת ביום הזה לחולל בכרמים בעצמן – גם הן בתקוה למצוא את אביר חלומותיהן. המנהג הזה לא כל כך מסתדר לי עם: “ועיניתם את נפשותיכן”, ריקודים בכרמים ורדיפה אחרי נערות נשמע לי יותר כמו ו”היניתם (מלשון הנאה) את נפשותיכם”, אבל מי אני שאקבע מה זה טוב, מה זה נעים ומה זה להתענות, ומה זה להנות? קשה לי גם להניח שאותם יהודים טובים שרקדו בכרמים ביום הכיפורים, גם צמו באותו היום, אבל בואו ונעזוב את זה עכשיו בצד ונדבר על תפילת ה”כל נדרי”.
תפילת “כל נדרי” הינה אולי התפילה המקודשת ביותר בספר התפילות היהודי, ולא ברור כלל למה. במקורה התפילה הזאת אמורה להוות תפילת “התרת נדרים”. מאחר וההלכה מגדירה בצורה מדוייקת איך ומתי התרת נדרים מותרת, ומי מוסמך להתיר אותם, (בית דין רבני בלבד), קיימת התנגדות עזה של רבנים ומורי הלכה גדולים לתפילה עצמה, וחלקם אפילו דרשו ודורשים את הוצאתה מספר התפילות
לא ברור כלל מתי ועל ידי מי נכתבה התפילה ונכנסה למחזור יום כיפור. אבל אחת ההשערות המתקבלות ביותר על הדעת הינה ההשערה שזאת הייתה למעשה תפילה שנאמרה באפן חפוז על ידי אנוסי ספרד – העבריינים, שהתגנבו בערב יום כיפור לבית הכנסת רק כדי לומר את תפילת כל נדרי, לפני שהם מיהרו לעזוב. מי שמכיר את התפילה יודע שלפניה אומרים: ” בישיבה של מעלה, ובישיבה של מטה, על דעת המקום ועל דעת הקהל, אנו מתירים להתפלל עם העבריינים”. בתפילה עצמה אומר המתפלל לאלהיו: “אם נדר נדרנו אין כאן נדר, ואם שבועה נשבענו אין כאן שבועה, אם קיום קיימנו אין כאן קיום, בטל הנדר מעיקרו, בטלה השבועה מעיקרה, בטל הקיום מעיקרו, אין כאן נדר, ולא איסור ולא חרם ולא שבועה ולא קיום”. בנוסחים מסויימים אומרת התפילה שתוקף הדברים נכון גם לשנה שעד יום הכיפורים הבא. כלומר, המתפלל אומר לאלהיו: “גם בשנה הקרובה אני אאלץ לנדור להבטיח ולהשבע, וגם זה לא באמת – הכל שקר”. שיוך המילים לאנוסים מאפשר להבין את התפילה באור אחר, ואם נקבל את הגישה הזאת לתפילת הכל נדרי, הרי שהיום הינה באמת מיותרת לחלוטין, וחסרת משמעות מבחינת האומרים אותה
ולמה צמים? כי פוסקי ההלכות הבינו את ה”עיניתם את נפשותיכם” כ “עליכם לצום”. מבחינתם עינוי = צום וזהו זה

היהדות המוכרת לנו כיום איננה מבוססת על התורה, היא מבוססת על התורה שבעל פה ועל התלמוד שנכתבו בעיקר בבל – על ידי גולי בבל – בניסיון להמנע מהצורך להסתמך על התורה כעל חוקה. בגלל הקושי להסביר לא מעט “קושיות” שהתורה מקשה, ומפני שהתשובות שהיא מציעה לא מניחות הרבה מקום לנחמה ולסדר יום שאיתם התנאים (אלה שכתבו את התלמוד), רצו ויכלו לחיות לפיהן, החליטו התנאים להפוך את התורה שבעל פה לתורה הקובעת על פני התורה הכתובה, ויצרו למעשה דת יהודית – הלכתית חדשה, שלעתים הקשר בינה לבין יהדות התורה – קלוש למדי
למעשה, היחידים שמתעלמים מהתלמוד ומההלכה, וממשיכים לקיים את יהדות התורה ככתבה וכלשונה, הינם השומרונים והקראים, שתי קבוצות הטוענות לבלעדיות על היהדות המקורית, וממשיכות בנוהג הקרבת הקורבנות ביום הכיפורים
אז שיהיה לכם צום קל