Aug 03, 2019 מנהל פרשת השבוע 0
במהלך פרשת ‘מטות’, בני ישראל ניצבים וכפסע בינם לבין הארץ המובטחת. ממקום מושבם בהרי הגלעד ניתן לראות את מרביתה של ארץ ישראל. הדור החדש המשקיף על הארץ נולד לתוך מציאות של נדודים, מאבקים והתמודדויות אל מול איתני הטבע והעמים השוכנים סביבו. הסיפורים על תקופת השעבוד במצרים נדמים לו כחלק מהיסטוריה רחוקה השייכת יותר לדורות הקדומים. בנקודה זו נחלק העם לשניים: מחד השבטים שהתבססו בעבר הירדן המזרחי, עבורם תקופת הכיבושים והנדודים הסתיימה. הם מעוניינים להתיישב, להשתקע ולהתבסס כלכלית במרחבים החדשים אותם כבשו. מן הצד השני ניצבים תשעה וחצי שבטים (מרבית העם), שעבורם הארץ המובטחת נשארת עדיין בגדר חלום, הם כמהים אליה אך הדרך ליישובה עוד רחוקה. הפער בין ה”מסודרים” הכמהים לדאוג לרכושם ולמשפחותיהם לבין אלו שעדיין מחפשים את נתיבותיהם הולך ונפער.
“וּמִקְנֶה רַב הָיָה לִבְנֵי רְאוּבֵן וְלִבְנֵי-גָד עָצוּם מְאֹד וַיִּרְאוּ אֶת-אֶרֶץ יַעְזֵר וְאֶת-אֶרֶץ גִּלְעָד וְהִנֵּה הַמָּקוֹם מְקוֹם מִקְנֶה. וַיָּבֹאוּ בְנֵי-גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן וַיֹּאמְרוּ אֶל-מֹשֶׁה וְאֶל-אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְאֶל-נְשִׂיאֵי הָעֵדָה לֵאמֹר …. הָאָרֶץ אֲשֶׁר הִכָּה יְהוָה לִפְנֵי עֲדַת יִשְׂרָאֵל אֶרֶץ מִקְנֶה הִוא וְלַעֲבָדֶיךָ מִקְנֶה. וַיֹּאמְרוּ אִם-מָצָאנוּ חֵן בְּעֵינֶיךָ יֻתַּן אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת לַעֲבָדֶיךָ לַאֲחֻזָּה אַל-תַּעֲבִרֵנוּ אֶת-הַיַּרְדֵּן” (במדבר, ל”ב, א’-ד’)
משה המנהיג הנמצא בשלהי כהונתו, נחרד מפני הבאות הוא רואה כיצד ההיסטוריה חוזרת על עצמה. כיצד רגע לפני השינוי המיוחל, בשל היעדרותה של סולידריות ואמונה משותפת, החלום המשותף נגוז. “וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לִבְנֵי-גָד וְלִבְנֵי רְאוּבֵן הַאַחֵיכֶם יָבֹאוּ לַמִּלְחָמָה וְאַתֶּם תֵּשְׁבוּ פֹה. וְלָמָּה תנואון (תְנִיאוּן) אֶת-לֵב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵעֲבֹר אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר-נָתַן לָהֶם יְהוָה”. (במדבר, ל”ב, ה’-ו’)
דבריו של משה אינם נופלים על אוזניים ערלות. נציגי השבטים מבינים שכמיהתם לרווחה שבטית, יכולה למוטט את המפעל המשותף ולפגוע במרקם העדין המאחד את העם. מתוך כך הם משנים את גישתם ומציעים למשה ולהנהגה העתידית (יהושע ואלעזר) מתווה מחודש: “וַיִּגְּשׁוּ אֵלָיו וַיֹּאמְרוּ גִּדְרֹת צֹאן נִבְנֶה לְמִקְנֵנוּ פֹּה וְעָרִים לְטַפֵּנוּ. וַאֲנַחְנוּ נֵחָלֵץ חֻשִׁים לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַד אֲשֶׁר אִם-הֲבִיאֹנֻם אֶל-מְקוֹמָם וְיָשַׁב טַפֵּנוּ בְּעָרֵי הַמִּבְצָר מִפְּנֵי יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ. לֹא נָשׁוּב אֶל-בָּתֵּינוּ עַד הִתְנַחֵל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ נַחֲלָתוֹ” (במדבר, ל”ב, י”ז-י”ח)
במתווה המחודש השבטים המבוססים, אינם משתרכים מאחורי אחיהם שטרם התבססו, אלא הם אלו ההופכים לחיל חלוץ שמשימתו החברתית אינה מסתיימת עד לסיומו של תהליך ההתבססות בארץ החדשה. מפרשי המקרא המסורתיים הרחיקו לכת וגרסו שתהליך ההתבססות ארך 14 שנים (שבע שנות כיבוש ועוד שבע שנות חלוקה). ההרחבה של תקופת הזמן בה נרתמו בני השבטים ראובן וגד למען אחיהם, אינה מקרית: היא באה להעביר מסר לדורות הבאים. לקבוצות המבוססות ישנו תפקיד חברתי החורג מרווחה אישית ומשפחתית, עליהם לראות את התמונה הרחבה ולהוות עמוד משען גם לאלו שעבורם תהליכי ההתבססות לוקחים פרקי זמן ארוכים.
המאבק בין אלו החפצים בטובה אישית ומגזרית לבין אלו החפצים בטובת הכלל, אינו חדש: הוא מלווה אותנו מימי התנ”ך ועד לימי הקמתה של מדינת ישראל. דור דור ואתגריו, אולם על אף התמורות ההיסטוריות, הצורך של החברה ביחידים ובקבוצות שיירתמו על מנת להניע אותה קדימה נשאר כשהיה. בדיון שהתקיים בימי הכנסת הראשונה בדבר החובה בשירות צבאי, אמר דוד בן גוריון את הדברים הבאים:
“אין אדם בכלל נעשה חלוץ לפי דרישת החוק. החלוציות נובעת מבפנים, זוהי הרוח הפועמת בליבו של אדם, היא מטופחת על ידי דוגמה ומופת, על ידי שאר-רוח, ואינה נגזרת בגזרה. אבל עלינו לדעת שמדינת ישראל לא תבצע שליחותה ההיסטורית בלי התנדבות עממית ממושכת, ובלי תנופה חלוצית של הנוער. בלי רוח ובלי כוח חלוצי לא נקלוט עליה, לא נבנה הארץ, לא נעצב אומה אחידה, תרבותית, יוצרת ולוחמת, “באין חזון יפרע עם”. רבים מקשיינו, ואולי כולם, נובעים מחוסר מאמץ חלוצי… יכולתה של המדינה להגביר הכושר החלוצי וההתנדבות מוגבלת. כי אין גוזרים על חלוציות. אבל אין המדינה פטורה מיצירת מסגרות חובה ומכשירי פעולה, שיסייעו להגברת הרוח החלוצי בקרב הנוער”. (דוד בן גוריון, דברי ימי הכנסת, 16.01.1950)
אז כמו היום, איננו יכולים להסתמך על מערכת של חקיקה השעונה על כפיה והטלת מרות, על עונשים מידי אדם או מידי שמים. על מנת לכונן חברה שחבריה נושאים בנטל יש צורך במוטיבציה פנימית ובהירתמות אישית וקבוצתית. הירתמות השעונה על תחושה של סולידריות ועל הכרה בצורך לצאת מד’ אמותיו של היחיד. המסר המועבר מפרשתנו אינו נמוג בהרי הגלעד אלא הוא ממשיך ללוותנו לאורך הדורות, והוא ממשיך להיות רלוונטי גם במערכת בחירות זו שבה שוב מתחולל מאבק בין הטוב האישי והמגזרי לבין טובת הכלל. האחריות המוטלת על כתפינו היא להעביר את הערכים והסיפורים מהמישור הרעיוני למישור המעשי, שהוא זה המחולל את השינוי המיוחל.
אברהם אייזן הוא מנהל מחלקת החינוך בבינ״ה.
Aug 14, 2017 0
Dec 07, 2019 0
Dec 07, 2019 0
Dec 07, 2019 0
Dec 06, 2019 0
Dec 05, 2019 0
Dec 05, 2019 0
Dec 05, 2019 0
Dec 03, 2019 0
נורברט וולטר-בורג’נס וססקיה אסקן, שרצו יחד והבטיחו לבחון מחדש את הישיבה בקואליציה, גברו בפער גדול על יריבם העיקרי, שר האוצר. הם דורשים שהשמרנים יסכימו להעלאת שכר המינימום ומדיניות סביבתית, ואם לא – הם עשויים לפרוש ולגרום להקדמת הבחירות
יפרשו מהממשלה עם מרקל? הסוציאל-דמוקרטים בגרמניה פנו שמאלה
מקרון אמר כי “קריאת ההשכמה” שלו בנוגע לגסיסתה של נאט”ו בגלל המדיניות הלא הצפויה תחת טראמפ, זכתה לגיבוי מצב מדינות אירופה
לואיס לאקאז’ה פו, בנו של נשיא לשעבר, ניצח בתום קרב צמוד את מועמד מפלגת השלטון. הוא מבטיח לפרוס שוטרים נוספים ברחובות ולבטל חלק מהמדיניות הסוציאלית של הממשלים הקודמים. המהפך במדינה מגיעה בזמן של טלטלות פוליטיות וחברתיות בכל רחבי היבשת
לאקאז’ה, בן 46, שאביו היה נשיא בעצמו, ייכנס לתפקידו ב-1 במרץ. הוא נבחר לראשונה לקונגרס בגיל 26 בלבד, והתמודד ללא הצלחה בבחירות הקודמות ב-2014, כשהפסיד למועמד מפלגת השלטון והנשיא הנוכחי והיוצא, טברה ואסקס.
נשיא טורקיה אמר כי האזהרה של נשיא צרפת ולפיה הברית גוססת משקפת הבנה “חולה ורדודה”. ימים לפני פסגת נאט”ו המתוחה, אמר ארדואן למקרון, שמוביל את הביקורת על המתקפה נגד הכורדים בסוריה: “אתה צריך לבדוק קודם כל אם אתה במוות מוחי”. פריז זימנה את השגריר הטורקי
מקרון אמר בראיון לפני כשלושה שבועות שקיים חוסר תיאום אסטרטגי בין חברות נאט”ו האירופיות מצד אחד, לבין ארצות הברית וטורקיה מצד שני. הוא גם ביכה על חוסר יכולתה של נאט”ו להגיב למתקפה “המטורפת” של טורקיה בסוריה. גורמים בצרפת אמרו אתמול כי הם מצפים להבהרות משמעותיות מארדואן ולא למלחמת מילים.
ראש ממשלת בריטניה סירב לענות לשאלת עיתונאים על מספר ילדיו ועל תכניותיו לגבי האפשרות שיביא ילדים נוספים לעולם. לדבריו, הוא אוהב אותם מאוד – אך הם אינם חלק מהמועמדים בבחירות
ראש ממשלת בריטניה בוריס ג’ונסון סירב אמש (שישי) לחשוף כמה ילדים יש לו. זאת, לאחר שאמר שהוא לא “מתכוון להפוך אותם לנושא פומבי” לקראת הבחירות הכלליות בממלכה המאוחדת שייערכו ב-12 בדצמבר. “אני אוהב מאוד את ילדיי, אבל הם לא מועמדים בבחירות האלה”, אמר. לאחר שנשאל אם הוא מתכוון להביא ילדים נוספים, אמר ראש הממשלה כי הוא לא מתכוון להיכנס לדיונים בנושא.
שרת החוץ של האיחוד האירופי הייתה כוח מניע מאחורי הסכם הגרעין עם איראן וביקרה בחריפות את ישראל • מחליפה:פוליטיקאי ספרדי משורות השמאל
פדריקה מוגריני, הנציגה העליונה ליחסי חוץ של האיחוד האירופי, ואחד הכוחות המובילים בדרך לגיבוש הסכם הגרעין עם איראן, עזבה היום את תפקידה כמתוכנן.
מוגריני, שניהלה את שיחות הגרעין בין איראן לששת המעצמות בשנת 2015, נילחמה ללא לאות למען שמירת אירופה בהסכם המקורי גם לאחר פרישתה של ארצות הברית ממנו בשנת 2018.
מוגריני, פוליטיקאית איטלקיה משורות השמאל, נכנסה לתפקידה בשנת 2014 והכריזה כי תפעל לקדם ערכים של זכויות אדם והידברות ברחבי העולם. אך הגישה הרכה שגילתה כלפי מדינות טוטאליטריות כמו רוסיה ואיראן זיכתה אותה בביקורת נוקבת.
ג’ונסון מבטיח להקשיח את עונשי המאסר למורשעים בטרור, אחרי שאסיר משוחרר רצח שני בני אדם. עם זאת, בלייבור ובמשפחה של אחד ההרוגים זועמים על הפוליטיזציה שהוא עושה לטרגדיה: “לא לנקמה”. המתקפה הזניחה את העיסוק בפרישה מהאיחוד, פחות משבועיים לבחירות
יריביו של ראש ממשלת בריטניה בוריס ג’ונסון מאשימים אותו בניצול הפיגוע בלונדון למטרות פוליטיות, לקראת הבחירות שיתקיימו בעוד פחות משבועיים. זאת אחרי שאתמול (ראשון) הוא אמר כי הורה לשירותי הביטחון להגביר את הפיקוח על פעילי טרור שזכו לשחרור מוקדם מהכלא, לאור העובדה שהמחבל שרצח ביום שישי שני בני אדם שר לונדון שוחרר בטרם ריצה את מלוא עונשו.
הפשע המאורגן בארה”ב תמיד יצר סביבו תיאוריות קונספירציה, כמו שרצח קנדי היה נקמה של המאפיה על שלא מילא את חלקו בעסקה. בין תעלומת מותו של ג’ימי הופה לסדרת החיסול של פרנק שירן, “האירי” סיפק הצצה לעידן ההוא, רווי הסיפורים והאגדות
יש מציאות, ויש מציאות חלופית. יש היסטוריה – ויש את ההיסטוריה “האמיתית”. יש גרסה רשמית – ויש תיאוריות קונספירציה. תמיד היו: הפרוטוקולים של זקני ציון היא תיאוריית הקונספירציה המצליחה, והנפוצה מכולן והיא מתפתחת מדור לדור. כיום, משפיענית אינסטגרם אחת מצליחה יכולה לשכנע מדינה לא להתחסן לחצבת במחיר עשרות מתים מהמחלה, שהרי מי הם אלפי רופאים ומדענים לעומת הרשת החברתית.
בתחקיר בניו יורק טיימס דווח כי עד 450 איש נהרגו במחאה האלימה ביותר מאז המהפכה האסלאמית ב-1979. בעיר בדרום המדינה, שבה חי המיעוט הערבי, כותרו עשרות מפגינים בידי משמרות המהפכה, שריססו אותם. טנקים נפרסו ברחובות, והגופות הוחזרו בתנאי שלא יהיו הלוויות
משמרות המהפכה באיראן ירו למוות ב-40 עד מאה מפגינים בשדה שבו הסתתרו ליד העיר בנדר מאהשאר – כך פורסם היום (שני) בתחקיר של ה”ניו יורק טיימס” על גל המחאה במדינה והאלימות מצד המשטר. מהתחקיר עולה כי לוחמי המשטר פתחו באש לעבר קבוצת המפגינים הצעירים, על אף שלא היו חמושים.
כ-200 אלף איש השתתפו במחאה. המחאה בפראג, אמש (צילום: רויטרס)
250fאלף איש מחו בבירת צ’כיה נגד מנהיגי המדינה, ביום השנה למהפכת הקטיפה. הם קראו לראש הממשלה לנתק את קשריו מעסקיו העומדים בניגוד עניינים – או להתפטר. הנשיא אמר כי “כמות המפגינים קטנה ביחס למי שהצביעו עבורנו”
רבע מיליון מתושבי צ’כיה הפגינו אמש (שבת) בבירה פראג נגד הנשיא וראש הממשלה, בטענה שהם מערערים את הדמוקרטיה בתוך האומה המשוסעת, שציינה 30 שנים למהפכת הקטיפה במדינה.
מפגינים מרחבי המדינה, המונה כ-10.7 מיליון תושבים, התארגנו בפארק לטנה כשהם מנופפים בדגל המדינה ודגל האיחוד האירופי. זאת, כסמל למאבק שהתרחש בנובמבר 1989, כשהקומוניסטים שעד אז שלטו במדינה איבדו את השלטון לאחר נפילת חומת ברלין. בין הקריאות, נשמע “אנחנו כאן”.
מארגני המחאה קראו לראש הממשלה אנדריי באביש לנתק קשרים מעסקיו המבטאים ניגוד אינטרסים, או להתפטר עד סוף השנה. “חלק מהפוליטיקאים לא מבינים למה אנחנו כאן”, אמר סגן יו”ר ארגון “מיליון רגעי דמוקרטיה”, שעומד בראש המחאה והוסיף כי “המאבק לחופש ולדמוקרטיה לעולם לא ייגמר”.
עם המשך גל המחאה נגד השלטון שמואשם במשבר הכלכלי, מנעו המפגינים בביירות את התכנסות המחוקקים לראשונה זה חודשיים. “נמשיך עד שנשיג את המטרות שלנו”
מפגינים בלבנון מנעו היום (שלישי) מהפרלמנט להתכנס לראשונה אחרי חודשיים, עם המשך גל המחאה נגד השלטון שמואשם במשבר הכלכלי. הדיון נדחה למועד לא ידוע בשל נוכחות לא מספקת של המחוקקים.
במקביל, הבנקים נפתחו היום מחדש אחרי כשבוע, תחת אבטחה משטרתית ומגבלות על משיכות כספים ועסקאות בחו”ל.בכמה מהסניפים הלקוחות נורשו למשוך רק 300 דולר, אולם איגוד הבנקים הסכים אתמול למכסה שבועית של אלף דולר מחשבונות של דולרים.
ההפגנות פרצו ב-17 באוקטובר, במקור בשל מס שבוטל מאז על שיחות ווטסאפ, והמצב הפוליטי נותר ללא תזוזה מאז שראש הממשלה סעד אל-חרירי התפטר ב-29 באוקטובר. מאז לא נרשמה התקדמות של ממש בדרך להקמת ממשלה חדשה.
המפגינים מאשימים את הפוליטיקאים בשחיתות ובגרימת המשבר הכלכלי החמור ביותר במדינה מאז מלחמת האזרחים של 1975-1990. הם רוצים לשנות את כל המערכת השלטונית, המתבססת על חלוקה לעדות.