Oct 24, 2021 מנהל Featured, דיעות 0
מקבץ חלקי אך מייצג של מילים וביטויים באנגלית אמריקנית שנכנסו לשיח הישראלי היומיומי בראשית שנות האלפיים, מאייטם ועד קאפ אוף טי
אייטיז. הביסה את “שנות השמונים” המסורבל. מסיבות אייטיז. להיטי אייטיז, וכנאמר לאחרונה, “מילואים זה נורא אייטיז”. גם סיקסטיז וניינטיז וכל היתר.
אייטם. סיפור תקשורתי, עם חדירות קלות לעניינים אחרים, בתחרות עם “סיפור” ו”קטע”. שמעון פרנס: “השנה אני אתעקש להכליל אייטם אחד שהוא עומק”.
אישיו. עניין בעל משקל כלשהו. מלה בשימוש חדש יחסית, בדרך כלל במשפט שלילה: “זה לא כזה אישיו”. אפשר גם “אישו”.
בילט-אין. הלימון כבר בפנים. חדש יחסית, נפוץ מאוד, אמור להצביע על עומק מחשבה של הדובר או הכותב. אתר “נוצץ”: “לדפנה רכטר יש זוהר בילט-אין”.
גוּד. (ו’ שרוקה) ביטוי לשביעות רצון חלקית, חצי אחלה. “הבורסה עלתה ברבע אחוז”. “גוד”.
ג’יזס. מלת הפתעה או כעס. שדרוג של הביטויים החילוניים “אלוהים” ו”גוד” (ו’ חלומה).
דאון. נפילה, של מצב רוח או של מצב חברתי ותעסוקתי. מלה בתפוצה רחבה. “אני בדאון”.
דֵייט. פגישה או “יציאה” רומנטית. מעשי ומחושב יותר מ”פגישה חצי פגישה” בנוסח רחל המשוררת. בשימוש רחב: “בליינד דייט”.
דיל. אומצה סופית על ידי העם הרחב ומרכז הליכוד לתיאור דרכי הפוליטיקה, אבל מככבת גם בחיים, במשחקים ובעסקים. ביטוי שלם מיובא: “איטס א דיל”.
דרייב. דחף לפעול, אמביציה ממומשת. מלה חדשה בהתפשטות מרשימה. “חבריו קוראים לזה להט. אנרגיות. דרייב” (סימה קדמון על עמרם מצנע).
הֶז בּין. עבר זמנו, ביטוי חדש בשטח. “אני חושבת שצביקה פיק הוא מה זה הז בין” (עמיחי שלו, ynet).
הארד קור. חזק, מובהק וקיצוני בתחומו. הגיע כשם של סגנון מוזיקה אלקטרונית וחודר לתחומים נוספים.
וואנס. והיה אם, מלת קישור לוגית. חדשה, נשמעת בהיי-טק, בצבא וסתם בחיים. ויהודה צדיק, באותו שדה קרב: “עוד מילה שנכנסה לשימוש הצבאי, בדרגות רס”ן ומעלה, היא מילת התנאי וואנס ((once: ‘ואנס נתקלת – הסתער!’. האינטליגנטים משתמשים בתרגום: ‘אחת יאשר הרמ”ט את התקן – התפקיד שלך’.”
טאץ’. הענקת סגנון או הטבעת חותם, בדרך כלל ביחס לעיצוב מקומות, יצירות, בישול וכדומה. “מרגישים את הטאץ’ שלו”. מתוך אתר “בילוי”: “לונדוני, עם טאץ’ של אפלוליות”. וגם: מג’יק טאץ’, אנרג’י טאץ’.
יו נואו. מלת אוויר חדשה בסגנון עדות מנהטן. מאתר ביפ: “יש לי גם חיים משלי, יו נואו”.
לוּק. הופעה כללית, בדרך כלל של דוגמניות, אבל גם של עיתונים ומקומות. עוד בעניין דנה ברגר: “לוק שמשדר הרבה קלאסה”.
לייט. לא במלוא העוצמה, המשמעות או הטעם. חדירה מרשימה, מופיעה תמיד כתוספת, בדרך כלל של מוצרים: סיגריות לייט, גרנולה לייט, גירסת לייט של תוכנה. נשמע גם כשם תואר לאנשים או אירועים.
מיינדֶד. נעול על רעיון או קונספט (ע”ע). חדשה מאוד. “וואנס אתה מיינדד לאישיו” (על פי רונן וודלינגר).
מֶן. ביטוי של התרגשות או כעס, בניגון אפרו-אמריקני. אפשר גם “או, מן”.
מנג’ר. מאמן כדורגל משודרג. נכנס בקלות מפתיעה לממסד הספורטיבי ולתקשורת, והפך את ישראל לאימפריית סוקר.
נו טיים. במהירות הבזק. ביטוי בחיתולים. “היא תזרוק אותך בנו טיים” (מתוך אתר “בננות”) .
סטרייט. נמשך אל בני המין השני. הומצאה על ידי הגאים והגאות לצרכי בידול, הסטרייטים לא התארגנו לחלופה עברית.
סטרֶס. לחץ ועצבים בסגנון מערבי. חדשה יחסית. “אני בסטרס”. אתר לייפסטייל מציע “טיפול והקלה במצבי סטרס באמצעות גורמים תזונתיים”.
סלבריטי. אדם מפורסם ומרוכל. מלה חדשה יחסית בתפוצה מתרחבת. פיתוח מתפשט: “סלב”. “ידוען” בת החמש תוצרת האקדמיה מקרטעת מאחור.
פאקינג. מלת אוויר בחדירה מרשימה. “אני פאקינג מעוצבנת על הפאקינג נהג שלא פתח לי את הפאקינג דלת בתחנה”.
פֶד-אַפּ. יצא מכל החורים. “אני פד-אפ מכל התירוצים שלך”.
פיילוט. גירסת נסיון, בדרך כלל טלוויזיונית אבל חודרת לתחומים נוספים. “מתבשל לו פיילוט בהגשתה של הפסיכולוגית הפרובוקטיבית ורדה רזיאל ז’קונט”.
פליז. מלת בקשה משכנעת במיוחד. “אבא, צריך דחוף 200 שקל, פליז!!”
קאפּ אוף טי. מבחן עדיפות, ביטוי חדש ובתפוצה מתגברת. נוסח משולב: “זה לא הקאפ אוף טי שלי”. נוסח מיובא מלא: “איטס נוט מיי קאפ אוף טי”. תרגום כבד משהו: “זה לא ממש כוס התה שלי”.
קאלט. יצירת פולחן. סרט, סדרת טלוויזיה, חומר מוזיקלי, ספר וכו’ הסוחפים אחריהם קבוצת אנשים. מתוך ערוץ העוסק במוזיקה: “חומר נדיר, קאלט של ממש!”
קונספט. עמדה עקרונית, רעיון מנחה, בעיקר בהקשרי צריכה. נולדה בעולם הפרסום, ומשמשת לשיווק, עיצוב, מוזיקה ופנאי. צירופים: גיבוש קונספט, הפקת קונספט, קונספט מיושן. “גלידה מגנום יצרים – קונספט חדשני ומסעיר”. “מלון קרלטון מייצג קונספט של מלון בוטיק”.
רייטינג. רמת פופולריות. הגיעה לארצנו בחסות ערוץ שתיים וזוכה לתפוצה רחבה, בעיקר בעסקי טלוויזיה, חודרת לתחומים נוספים כמו חינוך ואקדמיה (רייטינג של מורים ומרצים), משפט ועוד.
קוראים רבים כתבו לי, בשאלה, תמיהה ואף נזיפה איך יכולתי לקשור בין “אֶת” בקישור שותפויות נוסח “כהן את לוי” לבין et הצרפתית. הרי “את” פירושו גם “עם”, כבר במקרא. יוסף, למשל, “היה רועה את אחיו בצאן” (בראשית לז). בכל רבדי העברית נפוצות מאוד נטיות “את” במשמעות “עם” כמו “אתו”. מילון אבן-שושן קושר באותה דרך את השימוש ב”את” בשותפויות.
נכון, ולא נכון. “את” במשמעות “עם” ללא הנטיות היא מלה ארכאית, ואינה בשימוש כלשהו בעברית החדשה. לא סביר שדווקא אנשי עסקים ובעלי חנויות, שתמיד הושפעו משמות ומבנים שאולים (למשל, “אצל יהודית” או “אצל פיני בחצר” בהשפעת chez הצרפתית), יאמצו אותה. נוסף לכך, בשפות המשפיעות הקישור בין שותפים אינו “עם” אלא “ו”, מה גם ש”עם” אינו לגמרי סימטרי והוא מבטא הייררכיה מסוימת בין השם הראשון לשני. דוד שחם, שהקים לפני כיובל שנים את משרד הפרסום “צור את שחם” אומר שבאותם ימים היה ידוע ש”את” מקורו צרפתי. הקישור בין “את” השותפות ו”עם” הוא הכשרה לשונית בדיעבד.
יוסף בלכר כותב ביחס ל”מה זאת אומרת”: “אין זה נכון לקבוע טוטלית ש”מה זאת אומרת” היא הצורה הנקבית היחידה למי ששואל פירושו של דבר מסוים. יש גם “מה זה אומר”. הדבר תלוי בצורה ובאופי העניין הנדון. למושגים נקביים (תופעה, התנהגות, התרחשות) נכונה הצורה הנקבית “מה זאת אומרת”. למושגים זכריים (דיבור, נאום, פירוש) צריך להשתמש ב”מה זה אומר”.
“מה זה אומר” הוא אכן ביטוי עכשווי מקביל ל”מה זאת אומרת”, אך אין הבחנת מין בשימוש בין הביטויים. במדור התייחסתי ללשון חכמים שבה השימוש הסתמי היה תמיד בנקבה.
הקורא אלכס כותב כי הביטוי “קור כלבים” מקורו בביטוי רוסי במשמעות זהה: ציון של מזג אוויר חורפי בלתי נסבל. הגייתו ברוסית sobachiy holod . תודה אלכס! באותו עניין מספר טום רטיג על ביטוי אסקימוסי: “ליל שלושת הכלבים”. לילה קר במיוחד, שבו מכניסים שלושה כלבים לאיגלו לחימום. ואילו אבישי ליוביץ’ מביא מאוצר הלשון היידיש של סטוצ’קוב את הביטוי “אן עברה א הונט ארויס צוטרייבן”- פשע לגרש כלב החוצה. בקטע מיומנה של גליקל האמל שפורסם בהארץ לאחרונה נכתב כי “מזג האויר בלילה היה כזה שגם כלב אסור לגרש מן הבית”.
ד”ר יוסי רימר כותב באותו הקשר כי הביטוי Cold enough to freeze the balls of a brass monkey מקורו ככל הנראה בצי של הוד מלכותה. Monkey היה סוג של תותח ו-monkey balls היו פגזי התותח, שעמדו על פלטה המצופה פליז brass)), והיא נקרא brass monkey. בלילות קפואים התכווצה הפלטה, הפגזים התפזרו ומכאן הביטוי.
Aug 14, 2017 0
May 19, 2022 0
Apr 20, 2022 0
Apr 20, 2022 0
Apr 18, 2022 0
May 19, 2022 0
Apr 20, 2022 0
Apr 20, 2022 0
Apr 18, 2022 0
יהודה נוני צייר ואומן דיגיטלי בשלוב קנווס וצבעי שמן. מופיע בסדנאות של סמסונג בישראל ובניורק. נוני הוא המאייר של תכנית הטלויזיה של אברי גלבוע של מדד ישראל בערוץ 13 ומרצה על חיי האמנות של האוניברסיטה של בר אילן
מי מאתנו לא בטוח שיש לו מה להגיד, רק שבדרך כלל אין לו למי להגיד את מה שיש לו לומר? מי מאתנו לא חושב שרק הוא יודע ומבין מה שהולך פה, ומי נגד מי, ומי אוכל את מי ומי צודק ומי לא. מי מאתנו לא היה לפחות פעם אחת זבוב על הקיר בחדר הסגלגל בבית הלבן, או לפחות בלשכתו של ראש ממשלת ישראל, ויודע בדיוק – אבל בדיוק, מי אמר מה למי מתי ואיפה, ושלא יבלבלו לו את המוח עם עובדות?
מי מאתנו לא נאלץ להתעמת עם חברים, ידידים או בני משפחה, שגם הם היו זבוב על הקיר, והם שמעו בדיוק הפוך ממה שאתם שמעתם, ואתה חושב שהם לא מבינים כלום, והם בטוחים שאתה טפש שלא יודע כלום ולא מבין שום דבר?
לפעמים מגיעים הדברים לכדי מריבות של ממש, עד כדי סיום של מערכות יחסים ארוכות, או קטיעתם של מערכות יחסים עוד בטרם התחילו.
בתרבות הדיבור והוויכוח העכשוויות, נדמה שחלק מאתנו הסיר את כל הכפפות, ואין לו בעייה לשנוא את בעל הדעה האחרת, עד כדי נכונות לאלימות מילולית ואפילו יותר מזה. מילים של הסתה ושנאה משתחררות היום בקלות בלתי נסבלת, ולעומד מן הצד נדמה שהמרחק בין הצדדים אינו ניתן עוד לגישור.
פרשת הריגול התעשייתי, לכאורה, אחר אזרחים – תהיה חייבת להיחקר • בלעדיה, חלקים נרחבים בציבור יחשדו לנצח שמישהו מסתיר את האמת כדי להגן על עצמו • אבל את יכולות הסייבר חייבים לשמר • מי שייתן לאירועים האחרונים לפגוע בהן, ישלם מחיר גבוה פי כמה בעתיד
למה למשטרה לעשות באופן לא חוקי את מה שהיא יכולה לעשות באופן חוקי
נתחיל מהשורה התחתונה: פרשת הריגול התעשייתי, לכאורה, אחר אזרחים – תהיה חייבת להיחקר. לא משום שיש או אין בה ממש; על זה, לכאורה, אמורים להיות מסוגלים לענות כל צוותי הבדיקה הפנימיים, שעובדים בימים האחרונים בקדחתנות במשטרה ובפרקליטות. הסיבה לחקירה שתתקיים היא אחרת: אמון. בלעדיה, חלקים נרחבים בציבור יחשדו לנצח שמישהו מסתיר את האמת.
צילום: Kimmo Räisänen ליה פוקילה, בתם של נורית מתל אביב ויוקה, איש האו”ם מפינלנד, היא התקווה החדשה של האיגרוף הישראלי • בת ה־18, שהחלה לייצג את ישראל עם מדליית ארד באליפות אירופה לנוער, מסתערת על אליפות היבשת עד גיל 22 ו”חולמת על מדליה אולימפית”
אם השם ליה פוקילה לא מצלצל לכם מוכר, או ישראלי, אתם לא לבד. המתאגרפת הצעירה, רק בת 18, כמעט אינה מוכרת אפילו בקרב חובבי הספורט האדוקים בארץ, אבל באוקטובר האחרון רשמה היסטוריה לאומית קטנה אחרי שהפכה לישראלית הראשונה אי פעם שמשיגה מדליה נשית באליפות אירופה לנוער באיגרוף, שנערכה במונטנגרו.
פוקילה, המתחרה במשקל של עד 70 ק”ג, זכתה באחת משתי מדליות הארד המחולקות בענף אחרי שניצחה ברבע הגמר יריבה מטורקיה והפסידה בחצי הגמר ליריבה אוקראינית, אבל היא ממש לא נחה על כפפות הדפנה. כבר בסוף השבוע הזה תעלה לזירה באליפות אירופה עד גיל 22 בקרואטיה, שם היא מקווה ללכת עד הסוף.
אל־קאעידה, טליבאן או דאעש – המומחים מאוחדים בדעתם שבהיעדר מנהיגות, ראש אסטרטגי או מדינה לפעול ממנה בחופשיות, יתקשו ארגוני הטרור העולמיים לשחזר את ההישגים של העשורים האחרונים • למרות זאת, גורמי ביטחון צופים עלייה בניסיונות לפיגועים מצד כל ארגון טרור אפשרי •
מנסים לשכנע שהם השתנו. לוחמי טליבאן ברחובות קאבול, בשבוע שעבר , צילום: אי.פי
הפיגוע שבוצע בשבוע שעבר בנמל התעופה בקאבול הימם את העולם. מעבר להרג ולתחושת ההשפלה, שקשה היה שלא לחוש גם אם אתה לא אמריקני, הפיגוע הזה העלה שוב לכותרות את הג’יהאד העולמי, ואם להיות מדויקים – את התחושה שמה שקורה כעת באפגניסטן הוא המבוא לשובו של הטרור הגלובלי, שהיכה במערב בעוצמה בשני העשורים האחרונים.
ייאמר מייד: לא מעט מומחים סבורים שההפך הוא הנכון. שהעולם השתנה, שהטרור השתנה, שאפילו אפגניסטן השתנתה, ושאסור להקיש ממה שקרה בראשית המילניום על מה שיקרה כעת.
איך הפך פורים היהודי לקרנבל “ימי פורים”? אולי כי התבגרנו ונרגענו משנאות
עד דלא ידע. תהלוכת פורים
איך יודע יהודי שהוא מבוגר? כשהוא חוזר לאהוב את חג פורים. הפופולריות של החג הזה בלבבות חוגגיו היא מבחן גילאי ומעמדי. ילדים אוהבים את פורים, נערות ונערים מתים עליו, אבל אז הם מתבגרים ונכנסים ל־20 שנות תיעוב מזעזע, שבהן הכל מגעיל אותם: ההתחפשות הסאחית, הפראות המטרידה, הרעש, הפיצוצים ובעיקר – העובדה שבני הנוער אוהבים אותו. זו, כידוע, כבר סיבה לחשוב לגבי כל דבר שהוא רע ומיותר. אבל אז מתבגרים קצת, ומתחילים לאהוב מחדש את החג המתוק הזה. אפילו חוזרים להתחפש, להשתטות, לשלוח משלוחי מנות קונספטואליים ולארגן מסיבות קהילתיות ומשפחתיות.
מאוזני המן ועד לעוגיות מאותגרות חמץ – כל מאכלי החגים שלנו הם קונצרט לאכילה רגשית
איור: נדב מצ’טה
למה אוכלים אוזני המן? שאלה מוזרה. באופן כללי, לוח השנה היהודי כופר באמונה (התפלה) שאכילה רגשית היא עניין מפוקפק. כל מאכלי החגים שלנו הם קונצרט לאכילה רגשית. אנחנו עושים עניין ממה שאנחנו לא אוכלים וממה שאנחנו כן. אנחנו אוכלים כי שמח ואוכלים כי עצוב. אוכלים כי אוהבים ואוכלים כי שונאים. כדי לזכור וכדי לשכוח, כי זה מסמל וכי זה בגימטריה, ולעיתים גם סתם כי טעים.
“כתב המלחמות” שיתף בוועידת “האנשים של המדינה” את רשמיו לאחר חודש בקייב: “שני הצדדים משקרים בלי למצמץ”. הוא לא מתרשם מזלנסקי: “מתנהג כסוכן מכירות. מגזים כל הזמן, אבל אפשר להבין אותו”. לדברי בן ישי, הפרשן הצבאי של ynet, “כיפת ברזל מישראל לא הייתה משנה את התמונה”
שמעון שיפר|
רון בן ישי, הפרשן הצבאי של ynet ו”ידיעות אחרונות”, חזר לאחר חודש באוקראינה לוועידת “האנשים של המדינה”. הוא אומר כי סביר להניח שהמלחמה באוקראינה תהיה האחרונה שיסקר. “אני חושב שכן. יש איזה שלב בחיים, אני בכוונה לא אומר גיל, שבו אתה אומר ‘זה כבר לא מתאים’. אני כבר בשלב שהוא יותר מתאים ל’ריפלקשן’, להבטה אחורה ופנימה, מאשר לנסות להבין אם הפציצו או לא הפציצו בבאבי יאר. הם לא הפציצו אגב”, ציין כשהוא מתייחס לחשיפתו.
בן ישי בן ה-78, חתן פרס ישראל לתקשורת, חווה מלחמות רבות. הוא לחם לראשונה במלחמת ששת הימים ב-1967, ומאז דמותו ליוותה כמעט את כל מלחמות ישראל – וגם מלחמות רבות בעולם.
אוסמה אל-עג’רמה, חבר פרלמנט שהודח, השמיע הצהרות בוטות נגד בית המלוכה הירדני וסמלי השלטון • בעקבות ההרשעה, בני שבט אל-עג’רמה החלו להתפרע מדרום לבירה עמאן והשליכו אבנים על שלטי חוצות עם תמונת המלך עבדאללה
המלך עבדאללה, צילום: צילום: אי.אף.פי
זעם בירדן אחרי שבית המשפט במדינה הטיל היום (רביעי) עונש של 12 שנות מאסר על חבר הפרלמנט המודח, אוסמה אל-עג’רמה, באשמת איום על חייו של המלך עבדאללה.
ראשית הפרשה בחודש מאי 2021. אל-עג’רמה הואשם כי הטיח עלבונות בעמיתיו בפרלמנט וסירב בהמשך להתנצל. בעקבות כך, ועדה פרלמנטית הצביעה בעד הקפאת חברותו בפרלמנט למשך שנה.
הרצוג וארדואן , צילום: אורן בן חקון, איי. פי, =
הנשיא הטורקי אמר בראיון לתקשורת המקומית כי הביקור “ייפתח דף חדש ביחסי טורקיה וישראל” • בירושלים טרם התייחסו לנושא
הנשיא הרצוג צפוי לבקר באנקרה ולהיפגש עם מקבילו הטורקי רג’יפ טאיפ ארדואן “בתחילת פברואר” – כך דווח הערב (רביעי) בתקשורת המקומית בטורקיה. “ביקורו (של הרצוג) צפוי לפתוח דף חדש ביחסים” נכתב בעיתון “דיילי סבאח” שיוצא לאור בטורקיה, אשר ציטט את הדברים מתוך ראיון שנתן ארדואן מוקדם יותר לטלוויזיה המקומית.
המאמן הוותיק, מי שגדל בבירה ועשה הכל בשביל הסמל, לא יכל לשאת את המצב הרעוע בו נמצא המועדון שהוא כל כך אוהב • וגם: פרידה ממאור בוזגלו
אוהדי בית”ר עם מזרחי מול הפועל. הם בטוח מבינים את מצבו, צילום: אלן שיבר
שאול שפילמן (90) ניצל 3 פעמים מתאי הגזים באושוויץ • את הימים הקשים שרד בזכות המחשבה: “זה רק חלום רע” • אך גם אחרי שעלה ארצה, נתקל במצוקה כלכלית ובביקורת קשה: “אמרו שהלכנו כצאן לטבח”
שאול שפילמן (90) נולד בווינה, בן יחיד להוריו. כילד הוא עבר את זוועות השואה, “חגג” את בר המצווה שלו באושוויץ, ניצל מתאי הגזים שלוש פעמים בדרך נס, ואיבד את הוריו ואת כל משפחתו במחנות. מסע ההישרדות שלו התנקז לשני משפטים: “כל עוד אתה נושם אתה חי”, ו”זה חלום רע שתכף יחלוף”.
“חיינו חיים טובים. אבא שלי היה מהנדס חשמל, ואמא שלי ניהלה את המעדנייה המשפחתית במרכז וינה. עם פלישת הנאצים ב־1938, ביום אחד החיים שלנו התהפכו. אבא פוטר, העסק והבית הוחרמו ונאלצנו לעזוב למחוז הראשון”. לשם הועברו כל היהודים. שם, במשך ארבע שנים וחצי, גר עם משפחתו, עד ספטמבר 1942.
יועציו של ר”מ בריטניה תועדו מתבדחים על אירוע שקיימו בלשכה בדצמבר אשתקד, בזמן שהממלכה הייתה תחת סגר כבד. ג’ונסון התנצל והודיע על בדיקה, ומקורבת שלו התפטרה, אך באופוזיציה דורשים ממנו להתפטר: “אחראי לאובדן אמון הציבור”. משפחות הקורבנות: “מכעיס ומביש”
ראש ממשלת בריטניה בוריס ג’ונסון התנצל היום (רביעי) והכריז על בדיקה פנימית בעקבות הדלפה של סרטון שבו תועדו יועצים בכירים שלו מתבדחים על מסיבת חג מולד בדאוניג 10 בשנה שעברה, בזמן הסגר. התיעוד שם קץ ליותר משבוע של הכחשות של ג’ונסון ושל שריו, שדחו דיווחים בכלי התקשורת שלפיהם עשרות אנשי צוות השתתפו באירוע ממושך ב-18 בדצמבר אשתקד.
יו יורק טיימס חושף כי תא מיוחד, שחבריו היו לבושים על אזרחי ושקיומו לא מתועד ברישומי הצבא, אחראי לשורת פגיעות קשות באזרחים בסוריה במהלך המאבק בארגון. סירות של פליטים הופצצו, ומבנה מגורים הוחרב מבלי שהוכח כי הוא יעד אויב. “האנושיות שלהם נשחקה”
כוח חשאי ומיוחד של צבא ארצות הברית שפעל נגד ארגון “המדינה האסלאמית” (דאעש) בסוריה ובעיראק הרג מספר גדול של אזרחים חפים מפשע, וניסה לטייח זאת – כך נחשף אתמול (ראשון) בניו יורק טיימס. הכוח, “טאלון אנוויל”, פעל ממשרדים שגרתיים בסוריה ובעיראק בין 2014 ל-2019, אך קיומו לא מתועד ברישומים הצבאיים.
על אף שבתחילת האסון עלה חשש שמספר ההרוגים בו יגיע למאה, כעת אמר דובר מפעל הנרות שנחרב בסופה שכמות העובדים בו היתה קטנה משסברו, ולכן ההערכה הנוכחית עומדת על 50 הרוגים. במהלך עבודות החילוץ ביממה האחרונה אותרו 8 הרוגים, ו-8 נוספים עדיין מוגדרים נעדרים
שמונה בני אדם אותרו הלילה (שני) ללא רוח חיים בהריסות מפעל הנרות במייפילד, קנטקי, שנפגע מסופת טורנדו שפקדה את האזור בסוף השבוע. שמונה בני אדם נוספים עדיין מוגדרים נעדרים. דובר המפעל, בוב פרגוסון, הודיע כי בניגוד לדיווחים הראשוניים על חשש לחייהם של עשרות בני אדם שעבדו בו אותו זמן, נראה שמספר הקורבנות נמוך בהרבה. “אנו מודים לאל על כך”, מסר.