Latest News
- צניחה בסיוע החוץ לרשות הפלסטינית
- המשימה: לנצח את שנאת התקשורת
- המצודה והאגדה: הסיפור שהושכח מאחורי ביריה
- תערוכה חדשה של האמן אבנר כץ ז”ל במוזיאון ישראל
- “סעיף הנכד”, אינו אסון כלל \ שמואל אביב
- ביידן רוצה לסגור את חברות דירוג האשראי \ אן לוגו
- מה פתאום אזני המן? אז ככה \ שרה כהן
- סקר גאלופ: הרפובליקנים רוצים מפלגה שלישית \ ג. הוילינגר
- תפקיד המשכן – פרשת תרומה
- שבת זכור – הסיפור שאנחנו מספרים | פרשת תרומה
- פרשת תרומה על הפרוכת
- פרשת תרומה: הרוח שבאבן
- פרשת תרומה לבנית המשכן
- על פוליטיקה ודמוקרטיה \ ש. אביאור
- דבר העורך: ההיסטוריה של יחסי ארה”ב וישראל
- הרהורים בנושא קונפדרציה ישראלית – פלסטינאית \ שמואל אביב
לאן נעלמו חנוכה ובר כוכבא: “חז”ל לא היו היסטוריונים” מאת יצחק טסלר
קריאת התלמוד מעוררת שאלות ותמיהות עבור מי שמכיר את ההיסטוריה והתיאולוגיה היהודית: אלוהים של חז”ל מסוגל לבכות, הקריסה והגלות אירעו בשל כשלים מוסריים, את המרד והמלחמה הם העדיפו להצניע – ואפילו תאריכי חורבן בתי המקדש שנויים שם במחלוקת. פרופ’ אביגדור שנאן, מבכירי חוקרי חז”ל, מסביר את הסתירות
“כאשר בוחנים את המדרשים על חורבן בית המקדש, צריך להבין שחכמינו לא היו היסטוריונים, אלא מחנכים. לא הטרידה אותם השאלה מה בדיוק היה, אלא מה זה ילמד אותך”. את הדברים אומר פרופ’ אביגדור שִנְאָן, מבכירי חוקרי אגדות חז”ל. כבר בתקופת כתיבת התלמוד, אי-אז בראשית המאה הראשונה לספירה הנוצרית, הבינו חכמינו שהתנ”ך כולל אי דיוקים.
כך למשל, בשבוע החולף ציינו את תשעה באב, היום שבו על פי המסורת היהודית חרבו שני בתי המקדש. אלא שבתנ”ך מופיעים שני תאריכים אחרים לחורבן הבית הראשון. בספר ירמיה (נ”ב) כתוב שהדבר התרחש בי’ באב, ואילו בספר מלכים ב’ (כ”ה) כתוב שזה אירע בז’ באב. חז”ל ניסו ליישב את הסתירה, וטענו שהבבלים נכנסו לבית המקדש בז’ באב, בט’ באב הציתו את המקום – וביום שלמחרת בית המקדש נשרף.
פרופ’ שנאן לא מתרגש מהסתירות: “חז”ל לא כתבו עבור החוג להיסטוריה באקדמיה, ולכן גם אין אצלם הפרדה ברורה בין חורבן בית המקדש הראשון לשני. עד כדי כך, שפסוקים מירמיהו שחי בזמן הבית הראשון, מופיעים בגמרא עם התייחסות לבית השני”.
אבל איך נוצרת טעות ביחס לאירוע מרכזי כל כך בהיסטוריה היהודית?
“הכתיבה של האירועים נעשתה שנים רבות לאחר שהם התרחשו. לפי המדרש רבי יהודה הנשיא, עורך המשנה, דרש ב-24 דרכים את ספר איכה, שמתאר את חורבן המקדש הראשון. לעומתו, רבי יוחנן דרש אותו ב-60 דרכים. איך זה יכול להיות? הרי רבי יהודה נולד בשנת 135 לספירה, 65 שנים לאחר שהרומאים החריבו את בית המקדש השני. בילדותו הוא פגש אנשים שהיו עדים לאסון. ולעומתו, רבי יוחנן נולד בשנת 180, ומעולם לא פגש מישהו שהיה בבית המקדש וראה את החורבן
.
הפער בין מי שהיה שם למי שלא
“זה כמו היחס שלנו לשואה, שנובע מכך שההורים או הסבים שלנו היו שם. בדור הבא, לעומת זאת, השואה תהיה אירוע רחוק כמו גירוש ספרד או הפרעות שביצעו חמלניצקי ואנשיו ביהודי פולין במאה ה-17. לכן כשרבי יהודה היה דורש את מגילת איכה, הוא היה עוצר, בוכה ומתנחם – ולכן הוא דרש ב-24 דרכים. רבי יוחנן, שהיה דור שלישי או רביעי לחורבן, תיאר ודרש בהרחבה אירוע שהוא היה מרוחק ממנו. אני לא אומר שחז”ל יצרו היסטוריה, אלא שהזמן עושה את שלו”.
כשאלוהים בוכה
האנלוגיה של שנאן בין זיכרון השואה לשימור התודעה של חורבן בתי המקדש, איננה מקרית. ממש בשבוע שעבר, ימים ספורים לפני צום תשעה באב, נחשפה באושוויץ תגלית מרגשת במיוחד: מסמכים שהוחבאו בתוך נעל של ילד שנרצח במחנה, ומעידים על שמו, מקום הולדתו, הוריו ויום הטרנספורט שלו. קריאת הידיעה ב- הכתה את פרופ’ שנאן ואחותו בתדהמה: מדובר באחיהם, עמוס שטיינברג.
יהודה (לודוויג) שטיינברג, אביו של עמוס, עלה לישראל לאחר השואה שבה איבד את אשתו ובנו, הקים מחדש משפחה ועיברת את שמו לשנאן. לרגל תשעה באב מתקיימת בבית אבי חי שבירושלים סדרה של הרצאות בנושא חורבן וגאולה. פרופ’ שנאן, שהוא יועץ אקדמי לבית אבי חי, מרצה בין היתר על חורבן הבית ואגדות חז”ל.
לדבריו, אם יש משהו משותף לאותן האגדות הוא תיאור בורא העולם בצורה מאנישה, כמי שמתאבל על אסון שאירע לו. במדרש על מגילת איכה מתואר רגע חורבן בית המקדש במילים הבאות: “בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בּוֹכֶה וְאוֹמֵר אוֹי לִי מֶה עָשִׂיתִי, הִשְׁרֵיתִי שְׁכִינָתִי לְמַטָּה בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל, וְעַכְשָׁו שֶׁחָטְאוּ חָזַרְתִּי לִמְקוֹמִי הָרִאשׁוֹן… בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בָּא מטטרו”ן וְנָפַל עַל פָּנָיו וְאָמַר לְפָנָיו, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אֲנִי אֶבְכֶּה וְאַתָּה לֹא תִבְכֶּה, אָמַר לוֹ אִם אֵין אַתָּה מַנִּיחַ לִי לִבְכּוֹת עַכְשָׁו, אֶכָּנֵס לְמָקוֹם שֶׁאֵין לְךָ רְשׁוּת לִכָּנֵס וְאֶבְכֶּה…”
“כאן וגם במקומות נוספים מתואר בורא העולם כמי שבוכה בגלוי וגם במסתרים, וכמי שזקוק לנחמה”, אומר פרופ’ שנאן. “הדבר נועד לענות על השאלה הגדולה – אם האל הוא כה גדול וחזק, איך הוא אפשר הרס של ביתו ופגיעה כה קשה בעמו. התשובה של חז”ל היא שהאל ובני ישראל הם לא רק מלך ועם, אלא גם ובעיקר אב וילדים. לעיתים המעשים חמורים והאב מעניש את בנו, אך לעיתים העונש גדול מאוד ולכן גם הבן בוכה וגם האב”.
בורא העולם לא זקוק לבית, והוא בטח לא יצור אנושי שבוכה, אז למה חז”ל תיארו אותו כך?
“לא כולנו רמב”מיסטים”, פרופ’ שנאן משיב נחרצות. “רוב העם לא מסוגל להבין את הבורא דרך ‘שלילת תארים’. לכן כאשר חז”ל מסבירים לעם מדוע קרה אסון כה גדול, תשובתם היא שעם ישראל חטא, הנביאים התריעו והזהירו, ולכן הגיע העונש.
“חז”ל מדברים לא רק אל המשכילים, אלא גם ובעיקר אל האדם הפשוט, אל ילדים ובני נוער ועמי ארצות, ומשתמשים במילים שהציבור יכול להבין. לכן הם מתארים את ה’ כמי שבוכה ומבקש ‘נחמו נחמו עמי’, כלומר גם הוא זקוק לנחמה. הוא מוצג בחוסר אונים, כמי שמתאבל במסתרים, וזה מנחם את העם שכאשר אנחנו סובלים גם האל סובל. לכן הם מתארים כיצד כאשר ישראל יוצאים לגלות, ה’ גולה איתם”.
לאן נעלמו חנוכה ובר כוכבא
מי שבקיאים בתולדות עם ישראל, מזהים בקלות כיצד בתלמוד הבבלי שמתאר בלי סוף את חורבן בתי המקדש אין כמעט אזכור למרד החשמונאים בתקופה היוונית-סלווקית, ולמרד בר כוכבא. “חנוכה מוזכר בכמה שורות בלבד במסכת שבת”, אומר פרופ’ שנאן, “ולגבי מרד בר כוכבא, אפילו השם שלו לא מוזכר בצורה ברורה. הוא מכונה פעם בשם בר דרומא ובדרך כלל בר כוזיבא. הכינוי בר כוכבא ניתן לו כידוע מאוחר יותר”.
הסיבה לכך היא שמרד החשמונאים למעשה נכשל. המאבק ברומאים במאה הראשונה הסתיים בחורבן בית המקדש השני, וגם מרד בר כוכבא במאה השנייה לספירה, היה כישלון. לכן החליטו חז”ל שזה הזמן לפציפיזם. לא לכזה שנובע מהומניות, אלא מפרגמטיות – חז”ל הבינו את מגבלות הכוח ולכן חינכו את העם לדעת מה מה קרה, למה זה קרה ואיך אפשר למנוע חורבן דומה בפעם הבאה.
“במדרש ובתלמוד יש שאלה ‘על מה חרבה הארץ?’ והתשובה היא שהחורבן לא קרה בגלל חוסר שמירת מצוות או עבודת אלילים, אלא בגלל שורה של סיפורים שמעידים על התפוררות מוסרית. במסכת גיטין מתואר מקרה שבו אדם חמד את אשת רבו, עודד אותו להתגרש, התחתן עם האישה ואז הפך את רבו לעבד שמשרת אותם בארוחה.
באמצעות הסיפור הזה חז”ל מסבירים כי האשמה בחורבן היא לא בתחום הדתי, אלא בגלל ההתנהגות האנושית. אם רב לא יכול לסמוך על תלמידו, ואדם לא יכול לסמוך על אשתו; אם המנהיגות מושחתת, נכנעת לבעלי ממון, והעם לא יכול לסמוך על הכהונה כי ניתן לקנות אותה בכסף, אז העם מביא על עצמו חורבן”.
שנאן גם מצביע על זווית מיוחדת בסיפור המפורסם על קמצא ובר קמצא: מנהיגי הציבור, הרבנים, רואים כיצד אדם משפיל אדם אחר ומגרש אותו בפומבי מסעודה, ואינם מתערבים. “רבים רואים בסיפור זה דוגמא למה שחז”ל כינו ‘שנאת חינם’, שהיא הסיבה בה”א הידיעה לחורבן הבית השני. אך רעיון זה איננו בסיפור. האדם שגירש והמגורש אכן שונאים זה את זה, אך אין איסור על שינאה. קהלת אומר כי ‘עת לשנוא’, וראוי לשנוא דובר שקר, סוחר סמים ועוד, כי זו שנאה שיש לה תוצאה. ‘שנאת חינם’ איננה שנאה שאין לה יסוד, אלא שנאה שאין לה תכלית חיובית. היא יכולה להוביל לחורבן, לרצח פוליטי ולאסונות אחרים – וההיסטוריה תעיד על כך”.
Related articles
More in this category
דבר עורך: “סעיף הנכד”, אינו אסון כלל \ שמואל אביב
לאחרונה התפרסם גם באתר זה, מאמר בחתימתו של אחד בשם שלמה פיוטרקובסקי תחת הכותרת “האסון של סעיף הנכד”. המאמר הזה מבקש לשכנע שהגיע הזמן לבטל את “סעיף הנכד” בחוק השבות, מפני שלדעת מר פיוטרקובסקי, מספר העולים הלא יהודים שלא עברו גיור כהלכה, מאיים על אופיה היהודי של מדינת ישראל: “נעשו נסיונות רבים כדי לגייר חלקים גדולים בה, אך חלק הארי של העולים הלא יהודים אינו מעוניין בגיור, ודאי לא לפי כללי ההלכה”, כותב מר פיוטרוקובסקי וממשיך, “וכך דווקא החוק שנועד לבטא את אופייה היהודי של המדינה, הופך לשער להתאזרחות מהירה של לא יהודים. הוא מגדיל את נישואי התערובת ונוגס ביהדותה של המדינה”. להזכיר למי שלא זוכר, ולהחכים את זה שאינו יודע, הסעיף הנ”ל מאפשר קבלת תעודת עולה לנכד למי שאחד מהסבים או הסבתות שלו, היה יהודי, גם אם הוא עצמו לא נולד לאם יהודיה.
אסון “סעיף הנכד”: שני שליש מהעולים לישראל ב-2020 אינם יהודים
האסון של “סעיף הנכד”: דווקא החוק שנועד לבטא את אופייה היהודי של המדינה, הופך לשער להתאזרחות מהירה של לא יהודים ונוגס ביהדותה של המדינה
66 אחוזים מהעולים לישראל על פי חוק השבות ב־2020 לא היו יהודים. כך פרסם השבוע המרכז למדיניות הגירה ישראלית, בהתבסס על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הנתון המדהים הזה חייב להדליק נורה אדומה בוהקת אצל כל העוסקים בנושא, ולקרוא לחשיבה מחודשת על מדיניות העלייה
פרשת השבוע
“לא יהיה משא ומתן על הסכם גרעין חדש”
שר החוץ האיראני, מוחמד ג’וואד זריף, פרסם בטוויטר מסר תקיף שיועד לארה”ב • “או שחוזרים להסכם המקורי מ-2015 – או שאין הסכם בכלל”
שר החוץ האיראני, מוחמד ג’ווד זריף, פרסם הערב (חמישי) ציוץ בחשבון הטוויטר הרשמי שלו, ובו ציין כי איראן לא תבצע משא ומתן על הסכם הגרעין. “או שחוזרים להסכם המקורי מ-2015, או שאין הסכם בכלל”.
“באותה מידה אפשר גם לשנות את אמנת האו”ם ונסיר את הסנקציות שארה”ב נוטה להשתמש בהן לעתים כה תכופות”, כתב. זריף הוסיף ואמר: “בואו נפסיק לצאת בצהרות, כמו שעשינו ב-2012-2003 ללא הועיל, וניישם את ההסכם המקורי שעליו חתמנו”
. יק לצאת בצהרות, כמו שעשינו ב-2012-2003 ללא הועיל, וניישם את ההסכם המקורי שעליו חתמנו”. כזכור, לפני כשבוע אמר זריף כי נזקי הסנקציות של ארצות הברית עלו לכלכלתה של איראן יותר מטריליון דולר, והצהיר כי ארצו תדרוש מוושינגטון לשלם פיצויים לטהרן על הנזק.
“אנדרו קואומו התנהג בצורה מטרידה, הוא חייב להתפטר”
מושל ניו יורק ממשיך להסתבך בפרשת ההטרדות המיניות, והקריאות להדחתו גוברות • “עליו לוותר על סמכויות החירום”
ממשיך להסתבך. אנדרו קואומו
הקריאות להתפטרותו של מושל ניו יורק, אנדרו קואומו, מתגברות לאחר שאתמול (שני) אישה שלישית האשימה אותו בהתנהגות פוגענית כלפיה. המתלוננת, שהתראיינה לעיתון ה”ניו יורק טיימס”, היא אישה בת 33 בשם אנה רות’, הטוענת כי קואומו ניסה לנשקה במהלך חתונה שהתקיימה בשנת 2019.
רות’ טוענת כי במהלך החתונה, קואומו שם את ידיו על מותניה באופן מפתיע ולא צפוי. לדבריה, היא מיידית משכה את עצמה חזרה והייתה “מבולבלת, בהלם ובמבוכה רבה” בעקבות התקרית.
מייגן: “בית המלוכה מפיץ עלינו שקרים”
חלקים נוספים מהריאיון של הארי ומייגן לאופרה ווינפרי נחשפו ברשת • בארמון בקינגהאם חוקרים טענות לבריונות נגד מרקל
פרטים חדשים נחשפו מהריאיון של הארי ומייגן לרשת החדשות האמריקנית CBS ולאופרה ווינפרי, בפרומו קצרצר שבו נראים חילופי דברים בין מייגן מרקל וווינפרי.
בסרטון נראית ווינפרי שואלת את בני הזוג: “איך אתם מרגישים עם העובדה שהארמון שומע אתכם אומרים את האמת שלכם היום?”.
לשאלה הגיבה מרקל: “אני לא יודעת איך הם יכולים לצפות שאחרי כל הזמן הזה עדיין נשמור על השתיקה שלנו, אם ‘החברה’ לוקחת חלק פעיל במנגנון הפצת השקרים נגדנו. אם הסיכון הוא להפסיד דברים, ובכן, הרבה דברים כבר אבדו”.
מאות הנערות החטופות בניגריה שוחררו: “הם איימו לירות בנו”
הרשויות במדינת זמפרה אמרו כי כל 279 התלמידות שוחררו מהשבי שבו הוחזקו על ידי חמושים מאז שישי. הן הכחישו כי שילמו כופר, ואמרו כי פושעים לשעבר סייעו לתווך בין הצדדים. לאחרונה התגברו החטיפות בצפון-מערב המדינה, והנשיא מזהיר מפני תשלומים לחוטפים
כל 279 התלמידות שנחטפו בצפון-מערב ניגריה ביום שישי שוחררו על ידי החמושים שהחזיקו בהן – כך אמרו היום (שלישי) גורמים רשמיים. בתחילה נקבו הרשויות ב-317 חטופות, אך חלקן הצליחו להימלט עוד במהלך הפשיטה על הפנימיה שלהן.
הנערות מג’נגבי, עיירה במדינת זמפרה, סיפרו כי שוביהן הכו אותן ואיימו לירות בהן אחרי שנחטפו בפשיטה לילית. “רובנו נפצענו ברגליים ולא יכולנו להמשיך לצעוד, אז הם איימו לירות בכל מי שלא ימשיך לצעוד”, סיפרה אומה אבובכר, אחת המשוחררות.
צרפת: הנשיא לשעבר סרקוזי נשלח לשנת מאסר אחרי שהורשע בשחיתות
סרקוזי הורשע בניסיון לשחד שופט ובהתערבות בחקירה נגדו, ונגזרו עליו גם שנתיים מאסר על תנאי. הנשיא לשעבר, שטוען לרדיפה פוליטית, צפוי לערער על העונש שאותו הוא ירצה בביתו עם אזיק אלקטרוני. הוא עומד למשפט נוסף, על כספי בחירות לא חוקיים שקיבל מלוב
בית משפט בצרפת גזר היום (שני) שנת מאסר בפועל ושנתיים מאסר על תנאי על הנשיא לשעבר ניקולא סרקוזי, אחרי שהורשע בניסיון לשחד שופט ובהתערבות בחקירה פלילית. הנשיא לשעבר עוד יכול לערער על עונשו בעשרת הימים הקרובים. סרקוזי בן ה-66 יוכל לרצות את העונש בביתו, עם אזיק אלקטרוני. השופט שאותו ניסה לשחד, ג’ילברט אזיבר, ועורך דינו לשעבר של סרקוזי, תיירי הרצוג, קיבלו עונש זהה.
טבח במיאנמר: לפחות 18 נהרגו בהפגנות נגד החונטה
ביום הקטלני ביותר מאז תחילת המחאה נגד ההפיכה הצבאית, כוחות הביטחון פתחו באש חיה לעבר מפגינים. עוד עשרות נפצעו. במערב גינו, המפגינים לא מתווכנים לוותר: “אנחנו לעולם לא ניכנע למגפי החיילים”
לפחות 18 מפגינים נהרגו היום (ראשון) בעימותים עם כוחות הביטחון של מיאנמר – כך נמסר מנציבות זכויות האדם של האו”ם. זהו היום הקטלני ביותר מאז פרוץ המחאה נגד ההפיכה הצבאית מתחילת החודש, כששוטרים וחיילים פתחו באש חיה לעבר מתנגדי החונטה שהדיחה את ההנהגה האזרחית.
“כוחות המשטרה והצבא התעמתו עם מפגינים שלווים, תוך שימוש בכוח קטלני ובכוח פחות קטלני, שלפי מידע אמין שהתקבל על ידי לשכת זכויות האדם של האו”ם, הותיר לפחות 18 מתים ויותר מ-30 פצועים”, נמסר.