Feb 01, 2020 מנהל פרשת השבוע 0
דבר-נא, באוזני העם; וישאלו איש מאת רעהו, ואישה מאת רעותה, כלי-כסף, וכלי זהב (שמות יא ב)
ובני-ישראל עשו, כדבר משה; וישאלו, ממצרים, כלי-כסף וכלי זהב, ושמלות. ויהוה נתן את-חן העם, בעיני מצריים–וישאילום; וינצלו, את-מצריים. (שמות יב לה-לו)
רגע אחרי מכת בכורות, המכה הקשה והכואבת ביותר עבור המצרים, ששינתה את חוקי המשחק וגרמה לפרעה להשתכנע לשחרר את בני ישראל, הפרשה מספרת לנו על אינטראקציה המצביעה לכאורה על שכנות טובה ורגילה: בני ישראל ניגשים לשכניהם המצרים ושואלים מהם חפצים. רק הפעם במקום מקדחה או סולם, הם שואלים כלים יקרים ושמלות. כשאנחנו שואלים משהו ממישהו, מחברה או משכן, אנו לוקחים אותו על מנת להחזירו. אז מה קורה פה? הרי בני ישראל יודעים שהם יוצאים ולא מתכוונים לחזור לארץ מצרים, קל וחומר לא להחזיר את חפצי הערך שהושאלו. נראה אם כן שמדובר פחות בהשאלה ויותר בגניבה, בניצול המצב, כמו שנאמר בפסוק “וַיְנַצְּל֖וּ אֶת־מִצְרָֽיִם”
לנצל ולהתנצל
פרשנות רבה נכתבה על מנת לנסות ולהסביר כיצד יתכן שבני ישראל הונו וגנבו בצורה כזו את המצרים. אני בוחרת להתמקד בפרשנות המתייחסת למערכת היחסים בין בני ישראל למצרים שעומדת ברקע השאלת הכלים. רגע של תיאור הרקע: בני ישראל היו עבדים ושפחות של המצרים במשך מאות שנים, הבנים שלהם נרצחו והושלכו ליאור, הם עברו עינויים נוראיים ופתאום – זה נגמר. המצרים הנוגשים הפסיקו להיות כאלה, ובני ישראל לראשונה נמצאים בעמדת כוח, רגע לפני עזיבה. בנקודה הזו, בני ישראל דורשים את שמגיע להם.
ראשית הנשים – “וְאִשָּׁה֙ מֵאֵ֣ת רְעוּתָ֔הּ”. בנות ישראל פונות אל השכנות המצריות ושואלות כלים. והנה פירוש חמדת ימים על הפעולה הזו: “מדוע מצוה זו נאמרה לנשים? שכיוון שגזר פרעה “כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו”, היו בנות ישראל משחדות מתכשיטיהן לעבדי פרעה ומשחדות למצרים שלא יגלו, ומשליכין מבניהם מקצת ומניחים מקצת… וציוה הקב”ה כדי .. להחזיר להם מה שנתנו להם, ואין בזה גניבת דעת אלא החזרת חפץ לבעליו“. כלומר- במשך שנים שיחדו הנשים היהודיות את שכנותיהן כדי שיעלימו עין מהצלת חלק מהבנים. עתה, כשהמצריות לא יכולות לעשות לבנות ישראל דבר, לא יכולות להלשין לשלטונות, האחרונות יכולות לדרוש ולהחזיר אליהן מה ששייך להן.
לפירוש זה מצטרפת שכבה נוספת של פרשנות, הפעם של משה דוד קאסוטו: “העבדים העברים כבר עבדו את אדוניהם כמספר השנים שההשגחה העליונה קבעה מראש ומתוך כך…עם השחרור מגיעה להם הענקה. כך דורש החוק, כלומר: כך דורש הצדק המוחלט, ואף על פי שאין בעולם בית דין שיוכל להכריח את פרעה ואת משרתיו למלאות חובתם, בית דין של מעלה דואג לביצוען של דרישות החוק והצדק ומנהיג לפי כיוון זה את מהלך הדברים”. במילים אחרות, הפעם לא מדובר בהחזרת מה ששייך להם כמו בפרשנות על הנשים, אלא בפיצויים המגיעים להם כחוק או כצדק אחרי שנים של ניצול ושיעבוד.
נחזור למילים “וַיְנַצְּל֖וּ אֶת־מִצְרָֽיִם”. שתי הפרשנויות הראו כי לא מדובר בניצול במובן העושק והמקפח של הלשון העברית החדשה. מדובר בניצול במובן של העברית המקראית – להריק, לרוקן אותם מכל מה שהיה להם. המצרים מצידם בלשון המקראית- התנצלו, כלומר התרוקנו מחפציהם.
אבל אולי כדאי לראות את ההתנצלות המצרית במובנה המקראי גם במובן העכשווי. המצרים מתרוקנים מחפציהם אך גם מבצעים מעשה של בקשת סליחה, של התנצלות כפי שאנחנו מכירים אותה היום: כאילו המצרים אומרים “על כל הפשעים שביצענו נגדכם כל השנים האלו, אנו מתנצלים באמצעות הפיצויים שאנו מעניקים לכם”.
להינצל
לתוך עולם ה”לנצל” ו”להתנצל”, אני מבקשת להכניס עוד מילים המגיעות מאותו שורש – להינצל. ניצולים. ניצולות. במקרה של מילים אלו, הלשון המקראית והלשון בת ימינו זהות במשמעות – בני ישראל ניצלו מהשעבוד המצרי, חילצו עצמם מן הסכנה. המצרים הוכו ונענשו על מעשיהם ובני ישראל קיבלו פיצוי על שנות הסבל הרבות. הסיום של הסיפור השפיע על הדרך בה אנו זוכרים את האירוע. כשאנו מספרים את הסיפור הזה, אנו כמעט לא מתמקדים בסבל הממושך של בני ישראל, אלא ביציאת מצרים, במכות שננחתו על המצרים (עונש ונקמה), בעם שקם והתחיל ללכת לאחר שנות השעבוד.
חשבתי על זה השבוע כשניצולים אחרים עלו לכותרות סביב יום השואה הבינלאומי. הדרך בה אנו מספרים את סיפור השואה שונה לחלוטין מהדרך בה אנו עוסקים בסיפור יציאת מצרים. העיסוק שלנו בשואה מתמקד בסבל, באסון הגדול ובמה שאבד. ברור כי הקרבה האנושית לאירוע והעדויות הרבות (שחסרות כמעט לגמרי בסיפור של שיעבוד מצרים) משפיעות על הדרך בה אנו זוכרים וזוכרות את האירוע. אך לטעמי, כדאי גם להתמקד בדרך בה הסתיימה השואה כדי להבין את הדרך בה אנו זוכרים. בני ישראל משתחררים ממצרים, מכים בנוגשיהם, דורשים את הרכוש ששיך להם, דורשים פיצויים ומקבלים אותם (בתוספת התנצלות). שלא כמו סיום זה, תום מלחמת העולם השניה לא הביא איתו התרחשויות דומות. הניצולים ניצלו (או שרדו), אך לא ניצלו את נוגשיהם במובן התנכ”י ולא קיבלו מהם התנצלות אישית, לא במובן התנ”כי ולא במובן המוכר לנו היום.
לדרך בה מסתיים אירוע דרמטי וכואב יש כוח רב במה שאנו מספרים לעצמנו. האם אנו בעצמנו הבאנו לסיום האירוע? האם יצאנו ממנו מחוזקים? האם התמודדנו עם שארע בו ולנו ועם מי שפגע בנו? אנחנו כעם יצאנו ממצרים. ניצלנו (מהאירוע) ניצלנו (את הרכוש שלנו) וקיבלנו התנצלות מהמצרים. יציאת מצרים היא סיפור של עוצמה המעצב אותנו כעם. השואה אינה אירוע שהסתיים באופן דומה. אם כן, איך אנו מספרים את סיפור השואה וכיצד עיצב ומעצב אותנו כעם? ואיזה סיפור יספרו צאצאי צאצאינו?
יעל דינור היא רכזת התקשורת השיווקית בבינ”ה
Aug 14, 2017 0
Jan 24, 2021 0
Jan 21, 2021 0
Jan 18, 2021 0
Jan 18, 2021 0
Jan 18, 2021 0
Jan 18, 2021 0
Jan 18, 2021 0
Jan 18, 2021 0
מי מאתנו לא בטוח שיש לו מה להגיד, רק שבדרך כלל אין לו למי להגיד את מה שיש לו לומר? מי מאתנו לא חושב שרק הוא יודע ומבין מה שהולך פה, ומי נגד מי, ומי אוכל את מי ומי צודק ומי לא. מי מאתנו לא היה לפחות פעם אחת זבוב על הקיר בחדר הסגלגל בבית הלבן, או לפחות בלשכתו של ראש ממשלת ישראל, ויודע בדיוק – אבל בדיוק, מי אמר מה למי מתי ואיפה, ושלא יבלבלו לו את המוח עם עובדות?
האסון של “סעיף הנכד”: דווקא החוק שנועד לבטא את אופייה היהודי של המדינה, הופך לשער להתאזרחות מהירה של לא יהודים ונוגס ביהדותה של המדינה
66 אחוזים מהעולים לישראל על פי חוק השבות ב־2020 לא היו יהודים. כך פרסם השבוע המרכז למדיניות הגירה ישראלית, בהתבסס על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הנתון המדהים הזה חייב להדליק נורה אדומה בוהקת אצל כל העוסקים בנושא, ולקרוא לחשיבה מחודשת על מדיניות העלייה
נבלני, דקות לפני מעצרו // צילום: איי.אף.פי
קודם לכן, מטוסו של מתנגד השלטון, שהורעל ואושפז, הוסט ממסלולו ונאלץ לנחות בשדה תעופה אחר, ככל הנראה בשל הפגנת תומכיו של נבלני ביעד המקורי
כחמישה חודשים לאחר שהורעל ואושפז: מטוסו של מנהיג האופוזציה הרוסי אלכסיי נבלני נחת הערב (ראשון) בשדה התעופה שרמטייבו מצפון למוסקבה, זאת לאחר שהוסט על ידי רשויות התעופה ברוסיה. זמן קצר לאחר הנחיתה הוא נעצר.
היה נינו של “הנדיב הידוע”. בנג’מין דה רוטשילד
המיליארדר הצרפתי מת אתמול בביתו, לאחר שחווה התקף לב • היה נינו של אדמונד דה רוטשילד, “הנדיב הידוע”, שתרם ליישוב היהודי בעלייה הראשונה
בנג’מין דה רוטשילד, בן למשפחת הבנקאים הצרפתייה הידועה, הלך אתמול (שישי) לעולמו בגיל 57, לאחר שחווה התקף לב.
דה רוטשילד, שהיה יושב ראש קבוצת אדמונד דה רוטשילד, הותיר אחריו את אשתו, אריאן (בנקאית ופילנתרופית, סגנית נשיא תאגיד האחזקות של משפחת רוטשילד), ואת ארבעת בנותיהם.
הבנקאי מת בביתו, הנקרא שאטו דה פרני, שזוכה לפעמים לכינוי “ארמון רוטשילד” בשל גודלו, הנמצא בג’נבה שבשווייץ. המבנה שייך למשפחת רוטשילד מאז אמצע המאה ה-19.
ארמין לאשט, ראש ממשלת מחוז מורד ריין-ווסטפליה, זכה ברוב הקולות של צירי המפלגה הנוצרית-דמוקרטית • הצהיר על קו קשוח יותר במאבק בקורונה
ארמין לאשט, מקורבה של קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, יירש את מקומה של הקנצלרית בראש המפלגה הנוצרית-דמוקרטית לאחר שזכה ברוב קולות צירי ועידת המפלגה, שנערכה בסוף השבוע לראשונה באופן דיגיטלי.
לאשט, 59, ראש ממשלת מדינת המחוז מורד ריין-ווסטפליה, זכה בסיבוב ההצבעה השני ב-521 קולות מבין 1001 צירי הועידה, מול 466 שקיבל יריבו הראשי, פרידריך מרץ, ראש הזרם השמרני יותר במפלגה הנוצרית-דמוקרטית. עדיין אין ודאות שלאשט יהיה מועמד השמרנים לכהונת הקנצלר בבחירות הכלליות הבאות בספטמבר. שכן, קיימת אפשרות שהשמרנים יחליטו להריץ בראשם את ראש המפלגה הנוצרית-סוציאלית, המפלגה הקטנה יותר ב”איחוד השמרנים”, מרקוס זודר, ראש ממשלת מגינת המחוז בוואריה.
יו”ר ועדת הבחירות ברשות הפלשתינית
יו”ר ועדת הבחירות הפלשתיניות אמר כי נבחנות אפשרויות של הצבעה אלקטרונית או הצבת קלפיות בשטחי הרשות, במקרה שישראל תמנע זאת
הבחירות ברשות הפלשתינית: כלי התקשורת הפלשתיניים הרשמיים ציטטו היום (ראשון) את יו”ר ועדת הבחירות המרכזית, חנא נאסר, אשר לדבריו פועל יחד עם חברי הוועדה כדי לעקוף את האפשרות שישראל תמנע את קיום ההצבעה במזרח ירושלים.
“אנחנו מרכזים מאמצים כדי לאפשר את הליך הבחירות במזרח ירושלים”, אמר נאסר, “יש לנו חלופות שיאפשרו את השתתפות התושבים הפלשתינים בהליך ללא פריסת קלפיות”.
התזמון של מנהיג האופוזיציה הרוסי לא ברור, אך ייתכן שרצה להימנע מדעיכת השפעתו לפני הבחירות לפרלמנט בספטמבר. בנוסף לכך, גם חילופי השלטון בארה”ב עשויים היו לדרבן אותו לאתגר פעם נוספת את נשיא רוסיה וההתפתחות בפרשה תחריף את המתיחות בין מוסקבה למערב
הקרמלין מרבה לזלזל בחשיבותו של מנהיג האופוזיציה אלכסיי נבלני, אך מבצע ההטעיה של הרשויות אתמול מעיד על דאגה של הנשיא ולדימיר פוטין. אילו אכן היה “אף אחד”, כפי שלעג לו פוטין בחודש שעבר כשהתנער ממבצע החיסול, הטיסה של נבלני מברלין למוסקבה לא הייתה מוסטת ברגע האחרון לנמל תעופה אחר כדי להימנע ממפגן תמיכה במי שהיה על סף מוות בעקבות הרעלתו בגז עצבים.
כוחות הביטחון בגואטמלה מנעו משיירה גדולה לחצות את הגבול בדרך למקסיקו, ומשם לגבול עם ארה”ב. המצב באזור החמיר מאז ששתי סופות הוריקן זרעו הרס רב באזור בנובמבר, והמהגרים קיבלו עידוד מכניסת ביידן – אך בממשלו מבהירים כי המדינוית לא תשתנה באופן מידי
כוחות הביטחון של גואטמלה בלמו שיירה של מהגרים עם אלות וגז מדמיע כדי למנוע מהם להמשיך להתקדם לעבר ארצות הברית. הממשלה אמרה כי היא לא תקבל “תנועות המוניות לא חוקיות”, אחרי שאתמול (ראשון) היא עצרה אלפים ליד הגבול עם הונדורס שעושים את המסע המסוכן ברגל.
כ-7,000 מהגרים, רובם מהונדורס, נכנסו למדינה בימים האחרונים אחרי שנמלטו מהעוני והאלימות בארצותיהם. הם מקווים להגיע למקסיקו, ומשם לגבול עם ארצות הברית. הנשיא הנבחר ג’ו ביידן הבטיח לבטל את ההגבלות התקיפות של הנשיא היוצא דונלד טראמפ, אבל גורמים בממשלו, שייכנס לתפקיד ביום רביעי, אמרו כי מדיניות ההגירה לא תשתנה בן לילה.
תחקיר לבנוני ומסמכים מבריטניה מעלים כי החברה שרכשה את האמוניום החנקתי שהחריב את הנמל הייתה קשורה לשני אנשי עסקים סורים המקורבים לאסד ונמצאים תחת סנקציות אמריקניות. האם החומר, המשמש לדישון אך גם לייצור חומרי נפץ, היה מיועד בכלל לסוריה?
החברה שרכשה את האמוניום החנקתי שהתפוצץ בנמל ביירות בקיץ שעבר הייתה על פי החשד קשורה לשני אנשי עסקים סורים שנמצאים תחת סנקציות אמריקניות.
לפי תחקיר של העיתונאי הלבנוני פיראס חתום, ששודר בערוץ אל-ג’דיד בסוף השבוע, החברה “סבארו” שרכשה את החומר הכימי ב-2013 מחזיקה בכתובת בלונדון יחד עם חברות הקשורות לג’ורג’ חסוואני ועימאד חורי. השניים, כמו גם אחיו של עימאד, מודלאל, נמצאים תחת עיצומים אמריקניים בשל תמיכתם בנשיא בשאר אסד. לכולם יש אזרחות סורית-רוסית.
אלף אנשי המשמר הלאומי נפרסו בבירה אחרי המהומות בקפיטול, והבולשת הצטרפה להליך הסינון של הצבא כדי לאתר כל גורם קיצוני אפשרי. מזכיר הצבא הרגיע כי לא אותרו בעיות חריגות בשלב זה. “אין מקום לקיצוניות בצבא”
ה-FBI עורך בדיקות לכל 25 אלף כוחות המשמר הלאומי שייפרסו בוושינגטון לקראת השבעת הנשיא הנבחר ג’ו ביידן ברביעי – זאת מחשש בקרב גורמי ביטחון מפני “מתקפה מבפנים” של אחד המשתתפים בטקס. הרשויות הגבירו את הכוננות בבירת ארצות הברית אחרי מחדל האבטחה החמור בתחילת החודש, אז הסתערו תומכיו של הנשיא היוצא דונלד טראמפ על גבעת הקפיטול בניסיון לסכל את הניצחון של ביידן.
מזכיר הצבא, ראיין מקארתי, אמר לסוכנות הידיעות אי-פי כי הגורמים הבכירים מודעים לסכנה הפוטנציאלית, וכי המפקדים הונחו לפקוח עין על בעיות שונות בקרב הכוחות שלהם. הוא אמר כי אנשי המשמר הלאומי מקבלים הכשרה כיצד לאתר איומים בתוך שורותיהם.
גורמי אכיפת החוק מתכוננים לצעדות שייערכו תומכי טראמפ בכל 50 ערי הבירה של המדינות השונות, לקראת טקס השבעת ביידן בשבוע הבא. אלפי חיילי המשמר הלאומי הוצבו ברחובות וושינגטון, וכל אזור הקפיטול נסגר למבקרים. חמוש מוירג’יניה נעצר בוושינגטון, כשניסה להסתנן להשבעה
ורמי אכיפת החוק בארצות הברית מתכוננים לצעדות שייערכו תומכי טראמפ בכל 50 ערי הבירה של המדינות השונות. כוחות משטרה מקימים מחסומים וכוחות המשמר הלאומי הוצבו כדי למנוע התקפה אלימה כמו זו שזעזעה את העולם ב-6 בינואר. ה-FBI הזהירו את המשטרות המקומיות מפני הפגנות אפשריות בכל אחד ממתחמי הקפיטול במדינות השונות מ-16 בינואר, ועד להשבעת הנשיא הנבחר ג’ו ביידן ב-20 בינואר.”.