25 שנה אחרי פטירתו של מנהיג חב”ד, החסידות היא תופעה שכוללת 3,500 מרכזים ברחבי העולם • הרב יהודה קרינסקי, שהחל כנהג של הרבי, חושף את הסוד
בועז ביסמוט עם הרב קרינסקי צילום ניר אריאלי
בסוף השבוע האחרון ציין העולם היהודי, ויש יאמרו העולם כולו, 25 שנה להסתלקותו של הרבי מלובביץ’, מנחם מענדל שניאורסון – מנהיגה השביעי ובינתיים האחרון של החסידות. ברבע המאה שחלפה מאז פטירתו, הפכה חב”ד לתופעת טבע בעולם היהודי – מוקד משיכה עצום לדתיים, לחילונים, חסידים, מתנגדים, ואפילו ראשי מדינות.
נוכחותו רק הולכת ומתעצמת. מאגר הקלטות הווידיאו והאודיו שנותר אחריו ממשיך לפרנס את הדורות הבאים, אך הם לא זקוקים לחוויה ויזואלית. גם לא לדיוקן המפורסם של הרבי, שתלוי במיליוני בתים יהודים והפך כבר לאייקון תרבותי עולמי. הרבי הוא עדיין, וכנראה לנצח, הדם הזורם בעורקים של חב”ד. אלא שהוא לא רק של החב”דניקים, והשפעתו בתחומים רבים רק גוברת.
מה משותף ליאיר גרבוז ולקברי צדיקים?
חסידות חב”ד מבקשת להדגיש את היותה “בית יהודי” כללי, ולדחות על הסף מעורבות פוליטית. אבל צבא ה״דיפלומטים״ שלה, אלפי השליחים במאות מדינות, הופכים אותה בהכרח לכוח פוליטי גדול.
ביום שני האחרון, שעות ספורות לאחר נחיתתי בניו יורק, כבר ביקרתי באוהל שבו טמון הרבי מלובביץ’. למרות השעה המאוחרת, עשרות יהודים ולא־יהודים היו במקום. הגיעו לבקש בקשה, להתפלל, להתפעל, לחוש את האווירה. היו שם חסידים של צענז, ויז׳ניץ ובאבוב; אפילו כמה סאטמרים, לצד יהודים מסורתיים, כיפות סרוגות, נערים ונערות חילוניים בלבוש חשוף וגם צעירה אפרו־אמריקנית עם בקשה מיוחדת.
למחרת, באיסטרן פארקוויי 770 בשכונת קראון הייטס בברוקלין, הידוע לכל כ”770″ וכמרכז חב”ד העולמי, אני נתקל במנדל אלפרוביץ’, שליח חב”ד הטרי בדרום דקוטה, שהשלים נוכחות של החסידות ב־50 מדינות בארה”ב. הוא היה מלווה בשליח מאלסקה, מנדי גרינברג. כינויים של השליחים מהמדינה הצפונית הוא “דה פרוזן צ’וזן” (The frozen chosen).
בחדר צנוע ממתין לי הרב יהודה קרינסקי, יו”ר המוסדות המרכזיים של חסידות חב”ד העולמית. הוא החל את דרכו כשליח הרבי כבר בשנות ה־50, כשנשלח לעודד את כפר חב”ד לאחר הפיגוע בבית הספר למלאכה, שבו נרצחו שישה אנשים. לאחר מכן שימש נהגו האישי של הרבי ובהמשך דוברו. כיום, בגיל 86, הוא בעל הדרגה הגבוהה ביותר בחסידות – אבל מבטל עצמו בפני זיכרון הרבי. חב״ד בוחרת לכתוב את העתיד בדיוֹ של העבר, והעבר מבחינת חב״ד מעניק השראה גם לעתיד.
הרב קרינסקי גדל במשפחה חב”דית להורים שהגיעו לארה”ב בתחילת המאה ה־20. “הוריי נשבעו זה לזה שאם אלוהים ייתן להם ילדים, הם יעשו כל שביכולתם על מנת שהילדים שלהם ישמרו תורה ומצוות. הם בנו בית יהודי מאוד באזור בוסטון, ואני הייתי הצעיר מבין תשעה ילדים. כאשר הרבי הקודם היה שולח את השלוחים מרוסיה או פולין לאמריקה לבצע את עבודת השליחות, הם תמיד נשארו איתנו בבית. גדלתי באווירה חמה, שבה הכנסת אורחים, תפילה ולמידה היו בשגרה. הלכתי לבית ספר ציבורי, כי לא היו ישיבות באותה תקופה באזור”.
“יש לך רישיון?”
הפגישה הראשונה שלו עם הרבי היתה רגע לפני בר המצווה. “הוריי אמרו שהם רוצים שאעבור מבית הספר הציבורי לחינוך של לובביץ’ בניו יורק”, מספר קרינסקי, “זה היה ב־1946, בחול המועד סוכות. נכנסתי עם אחי הגדול לישיבה ואז ראיתי את הרבי בפעם הראשונה. התמלאתי יראה. באותו רגע, למרות גילי הצעיר, ידעתי שאני רוצה לגור איתו וללמוד ממנו. אחרי החגים נרשמתי לישיבה. הייתי אחד הנערים היחידים במעונות, השאר גרו באזור. הרבי אמר לחלק מהבחורים האחרים למסור לי לדבר איתו. הוא היה נוהג לשמור בצד את הדואר שהגיע אלי, הוא ידע מי אני, אבל לא ידעתי שהוא יודע מי אני. תמיד הייתי הולך לתפילות, עומד וצופה ומקשיב למה שיש לו לומר. ואותה תחושה של יראת הכבוד מעולם לא פסקה, גם עשרות שנים אחרי שעבדתי עבור הרבי. בכל פעם שהייתי צריך להיכנס לחדרו ידיי היו רועדות מעט.
איסטרן פארקוויי 770 בשכונת קראון הייטס בברוקלין // צילום: ניר אריאלי
“באחד הלילות, כשלמדתי עד מאוחר בבית מדרש בניו יורק עם עוד מישהו, אחד האנשים פתאום רץ פנימה ושאל ‘יש לך רישיון? הרבי רוצה לנסוע אז תמצא מכונית ותיקח אותו’. מצאתי מכונית מחב”דניק שגר לא רחוק ולקחתי אותו, ואל תשאל אותי איך הרגשתי כי פשוט אי אפשר להסביר את זה. מאותו רגע הפכתי להיות הנהג הכמעט בלעדי”.
הרגשת שהרבי צריך להיות מעורב בפוליטיקה?
“הרבי מעולם לא היה מעורב בפוליטיקה. אני יכול להגיד לך מתוך היכרות איתו במשך 40 שנה, 24 שעות ביממה. כל מיני מועמדים מכל הקשת הפוליטית היו מגיעים אליו והוא היה מעניק להם הדרכות וייעוץ, אך מעולם לא הביע תמיכה במועמד כזה או אחר”.
מצד שני חב”ד מורגשת היטב בפוליטיקה הישראלית. איך אתה מסביר את זה?
“לרבי היו עמדות תקיפות בנושאים רבים, יכול להיות לכך השלכות פוליטיות, אך עמדותיו לא נבעו מפוליטיקה אלא משיטות התורה. רק באחת ממערכות הבחירות הרבי חרג ממנהגו בגלל הנסיבות, שהיו קשות במיוחד. הוא הביע תמיכה ברשימת יהדות התורה, ג’, מסיבה כלשהי. ואני חושב שבעקבות זאת מספר המושבים שלה קפץ מ־2 ל־5 והיה על סף 6. מישהו עשה חשבון שמספר המנדטים שהרבי הביא לכלל המפלגות באמצעות המעורבות שלו היה שישה מנדטים. היתה סיבה דתית לתמיכתו”.
מה השתנה מאז 1957, השנה שבה התחלת לכהן כחלק מהצוות של הרבי ואחראי מערך התקשורת שלו? איך למשל מדברים אל אנשים בצורה משכנעת בעולם הדיגיטלי שלנו באופן שאינו מפריע להלכות ולערכים של התנועה?
“ראשית – האנשים משתנים, וגם מספר האנשים השתנה. להערכתי חב”ד היא התנועה היהודית הגדולה בעולם בפריסתה. יש יותר מ־3,500 מרכזי חב”ד בעולם, ולצד הפצת רעיונות התורה והמצוות, האנשים שלנו מצילים אנשים כשיש אסונות. כך היה בנפאל ובצונאמי הגדול (בשנת 2004). הם גם עוזרים ללא יהודים, נרתמים לכל דבר. והם מאוד מוצלחים. מדובר בארגון היהודי הכי פעיל בעולם. הדאגה ליהודים היא חלק מהווייתו, 24 שעות ביממה.
“לגבי העידן הדיגיטלי – באינטרנט טמונות סכנות רבות אך גם פוטנציאל גדול. המציאות היא שזה הפך להיות חלק מהחיים, ולכן לצד זהירות מקסימלית מהסכנות, עלינו לרתום אותו למטרות טובות וקדושות. ב־1957 כאשר התחלתי במערך התקשורת של התנועה, לא היו מחשבים. כאשר רצית לפרסם הודעה לתקשורת, היית צריך לעשות המון דברים ולשלוח דרך הדואר וכו’, היום אנחנו מאוד מתקדמים בתחום בגלל הנסיון שלנו. אני זוכר שהעברת הדרשות של הרבי דרך לוויין נחשבה למהפכנית בזמנו ב־1980. היה צריך ציוד מאסיבי ויקר כדי שזה יקרה. עכשיו לא צריך כלום, רק מחשב – והכל בלחיצת כפתור”.
“לא להילחם, רק להאיר”
בשנת 2008, בסדרת הפיגועים הקשה במומבאי, התברר שעבודתם של שלוחי חב”ד לא רק קשה אלא גם מסוכנת, כאשר שישה אנשים נרצחו בבית חב”ד בעיר, ובהם בני הזוג הרב גבריאל ורבקה הולצברג ז”ל. “מבלי לפרט, אומר שיש הרבה פעילות מאחורי הקלעים בתחום הביטחון של השלוחים”, אומר קרינסקי, “לצד התפילה שלנו לאלוהים לביטחון השלוחים, אנו גם צריכים לעשות כל שביכולתנו כדי להגן עליהם. היה לנו גם פיגוע בבית חב”ד בסן דייגו לפני כמה חודשים”.
כשהתחלת לעבוד פה עם הרבי, חשבת שיהיה תרחיש שבו יתבצע פיגוע נגד בית כנסת בקליפורניה?
“הכל יכול לקרות וצריך להיות ערוכים לכל דבר”.
אבל אמריקה תמיד קיבלה יהודים. כשאתה רואה את המתקפות האנטישמיות היום באמריקה, זה משהו שחשבת שיכול לקרות?
“לצערנו מסעות ירי בארה”ב הם דבר שבשגרה. שיקגו, למשל, נראית לפעמים כמו שדה קרב. אנחנו צריכים פשוט להתפלל שאלוהים יגן עלינו. התקשורת בכל אמריקה התרשמה לחיוב מהדרך שבה הרב מקליפורניה הגיב לירי (בבית חב”ד בפאוול, ליד סן דייגו בסוף אפריל).
“באותו שבוע, בגלל אותה תגובה, סטודנטים באוניברסיטאות קבעו מזוזות על דלתות החדרים שלהם רק כדי להראות שהם לא מפחדים”.
“מעולם לא היה מעורב בפוליטיקה”. הרבי מלובביץ’ // צילום: אי.פי
רבים מאשימים את ממשל טראמפ באירועי הירי נגד יהודים. בחב”ד אתם חושבים שיש בכלל היגיון להאשים את הנשיא באנטישמיות?
“אני לא מבין את זה בכלל. אתה צריך לשאול את המפלגה הדמוקרטית (למה הם מאשימים אותו; ב”ב). לא הגיוני להאשים אותו, אי אפשר להבין למה הם קוראים לו כך. הוא אינו אנטישמי ולהאשים אותו שהוא אחראי לירי יהיה אבסורדי”.
למעשה הרבי לא ביקר מעולם בישראל? לא היה לו צורך רוחני לבקר בכותל?
“שאלה טובה. גם בי קיננה השאלה הזאת במשך שנים רבות ונשאלתי על כך מצד הרבה עיתונאים. לא היה לי את האומץ לשאול אותו ישירות, זה לא תפקידי. אז כתבתי לרבי מכתב על כך שעיתונאים שואלים את השאלה הזאת. הוא ענה שאם מגיעים לארץ ישראל אסור לעזוב, אלא אם כן זה למען חתונה או לימוד תורה. ומכיוון שהוא כבר עושה את שני הדברים האלו, הוא לא היה יכול להגיע לארץ ישראל ולעזוב אותה”.
עד כמה חב”ד מוטרדת מתופעת ההתבוללות ועד כמה היא נחושה להילחם בה?
“אם יש מישהו שדואג לבעיית ההתבוללות זה הרבי דרך השלוחים. אני לא חושב שיש עוד תנועה שמקדישה את כל מאמציה ומגיעה לכל כך הרבה מקומות, כדי לפעול בנושא. אני בטוח שהשלוחים הצליחו במידה רבה להאט את הסחף אך יש עוד עבודה רבה לפנינו”.
ומה לגבי המאבק באנטישמיות?
“הייתי פה כאשר בנימין נתניהו נפגש עם הרבי בפעם הראשונה. הוא בדיוק מונה לתפקיד השגריר באו”ם. הוא הגיע לרבי בזמן ההקפות (בשמחת תורה), ובית הכנסת היה מפוצץ באנשים. עמדתי לצד הרבי ליד ארון הקודש הפתוח, ונתניהו הגיע והציג את עצמו בפניו. הרבי דיבר איתו למשך 40 דקות, ממש בעיצומן של ההקפות, וכולם מחכים שיסיים כדי שיהיה אפשר להמשיך. והאיש הצעיר הזה (נתניהו) ‘לוקח’ 40 דקות מזמנו.
“הרבי אמר לו כי האו”ם הוא בית חשוך, ולכן צריך להאיר אותו. ‘מעט אור דוחה הרבה חושך… החובה שלך היא לשים אור במקום החשוך הזה. לא להילחם, אלא רק להאיר אותו’. והסיפור הזה ניטע עמוק בליבו של נתניהו. אני מאמין שזו היתה הגישה של הרבי לאנטישמיות, גם אם אי אפשר לנצח אותה”.
“עונה על שאלות חשובות”
אחד מהמנהיגים הבכירים בעולם שמקיים יחסים קרובים עם חסידות חב”ד הוא נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין. הרב קרינסקי מספר כי בשיחה אישית עימו, שאל אותו הנשיא מאיפה ברוסיה הגיעו הוריו לארה”ב. “הנשיא גילה לי שגדל באזור יהודי בסנט פטרבורג והיה גוי של שבת. הוא לא השתמש במונח הזה, אבל הבנתי ממנו שזה היה מה שעשה עבור היהודים בצעירותו והכיר את כל האופרציה. הוא דיבר על חב”ד כאילו הוא שליח בעצמו”.
יש לכם שלוחים בכל מקום שיש יהודים. בכל חמישים המדינות של ארה”ב. תגיעו גם לאיראן?
“בזמנו, היו שני תנאים שהיו צריכים להתמלא לפני שהרבי היה שולח מישהו. אחד – שיהיה מקווה טהרה, ושיהיה מצב פוליטי יציב”.
אתה וכל השלוחים פגשתם את הרבי אך הנכדים שלכם מעולם לא, הם רק ישמעו סיפורים עליו. לא מגיע להם גם רבי?
“”יש להם, לדעתי. יש כל כך הרבה דברים כתובים של הרבי – המכתבים והנאומים – 35 כרכים של מכתבים עם שאלות ותשובות, ממש תורה שלמה, על כל תחום בחיים, מאות כרכי נאומים. ויש כ־1,500 מאמרים חסידות עמוקים. המונים מושפעים מאוצר זה עמוקות. שנית, אני מודה לאלוהים שבתחילת שנות ה־70 החלטתי לצלם בווידאו את האירועים של הרבי, למרות העלויות הגבוהות. ויש גם ההקלטות משידורי הלוויין. כיום אפשר לצפות בסרטי הוידאו האלה ולראות דרכם את האכפתיות והלהט של הרבי. הילדים רואים את זה וזה נכנס ללבם”.
מה היה שונה אצל הרבי? למה יש חסידים שאינם של חב”ד שבאים לבקר את מקום קבורתו?
” אני חושב שהרבי נגע בלב של כל אחד – גם באלו שלא נחשבו לחסידים שלו. אני יודע שאצל החסידויות השונות, וגם אצל הליטאים, כשיש אירועים שונים בעולם, במיוחד בנוגע לארץ ישראל, הם שואלים את עצמם מה הרבי היה אומר. בעבר הם לא רצו לשמוע את עצתו, אך היום הם מרגישים שהוא עונה על השאלות החשובות”.
אפשר לומר שהמורשת של הרבי היא שבכל אחד מאיתנו יש קצת חב”ד, לנוכח העובדה שכל כך הרבה סוגי אנשים נמשכו אליו?
Aug 14, 2017 0
Dec 18, 2022 0
Dec 07, 2022 0
Dec 07, 2022 0
Dec 01, 2022 0
Oct 07, 2022 0
Jan 27, 2022 0
Dec 16, 2021 0
Dec 15, 2021 0
יאיר נתניהו הגיש ערעור על חיובו לפצות את עורך “וואלה” לשעבר ברבע מיליון שקל בתביעת הדיבה שהוגשה נגדו: “עלול לקרוס כלכלית”
אורן פרסיקו 24.08.2021 4
ראש הממשלה בנימין נתניהו עם בנו יאיר, למחרת ניצחון הליכוד בבחירות 2015 (צילום: יונתן זינדל)
יאיר נתניהו, בנו של ראש הממשלה לשעבר, הגיש בקשת רשות ערעור על ההחלטה לחייבו לפצות ב-250 אלף שקלים את עורך “וואלה” לשעבר אבי אלקלעי בגין הוצאת דיבה. בונות הפייסבוק והטוויטר שלו.
ביהמ”ש דחה את בקשתו של יאיר נתניהו לעיכוב תשלום רבע מיליון שקל לעורך “וואלה” לשעבר אבי אלקלעי • “לא הביא ולו בדל ראייה” לכך שהתשלום יגרום ל”קריסה כלכלית” • נתניהו חויב בתשלום נוסף
שוקי טאוסיג 03.09.2021
יאיר נתניהו, בנו של ראש הממשלה, עם עורך-הדין של המשפחה, יוסי כהן (צילום: פלאש 90)
בית משפט המחוזי דחה את בקשתו של יאיר נתניהו, בנו של ראש הממשלה לשעבר, לעכב תשלום פיצוי של רבע מיליון שקל לעורך “וואלה” לשעבר אבי אלקלעי. בית משפט השלום חייב את נתניהו לשלם את מלוא סכום התביעה של אלקלעי נגדו, לאחר שנתניהו לא הגיש כתב הגנה. גם בקשתו של נתניהו לבטל את פסק הדין ולאפשר לו להגיש כתב הגנה – נדחתה והוא חויב בתשלום הוצאות בסך כ-30 אלף שקל (עוד לפני כן איפשר בית המשפט לנתניהו הבן להגיש כתב הגנה בכפוף לתשלום הוצאות של 5,000 שקל, אך הוא סירב).
הסגנון המשתלח של יאיר נתניהו מגיע שוב ושוב לאולמות בית המשפט • נתניהו עצמו – לא תמיד • עם פתק מרופא המשפחה, או סתם כי שכח • כשהוא כן בא, צפו למופע אימים • כעת, אחרי שנדרש לשלם פיצויים בגובה מאות אלפי שקלים, הוא מגייס כסף מהציבור לטובת “עזרה משפטית לאנשי ימין” • אם הכספים יגיעו בסוף לכיסו, הדבר עלול לסבך את אביו בפלילים
שוקי טאוסיג ואורן פרסיקו 07.12.2022 2
קיץ 2009. נתניהו נבחר שוב לראשות הממשלה אחרי עשור במדבר האופוזיציוני, אבל יש לו עניינים דחופים לא פחות מניהול המדינה. כשהוא למד על כך שבמוסף היומי של “ידיעות אחרונות” עומדת להתפרסם כתבת מגזין על יאיר נתניהו לקראת גיוסו, ראש הממשלה עוצר ישיבה במוסד, מפנה מהחדר את ראשי מערכת הביטחון ומנהל מערכה לצינזור הכתבה. בהמשך הוא נפגש עם מו”ל “ידיעות אחרונות”, ארנון (נוני) מוזס, ומבקש ממנו לטפל בעניין..
יהודה נוני צייר ואומן דיגיטלי בשלוב קנווס וצבעי שמן. מופיע בסדנאות של סמסונג בישראל ובניורק. נוני הוא המאייר של תכנית הטלויזיה של אברי גלבוע של מדד ישראל בערוץ 13 ומרצה על חיי האמנות של האוניברסיטה של בר אילן
<nuniy5552@gmail.com>;
מי מאתנו לא בטוח שיש לו מה להגיד, רק שבדרך כלל אין לו למי להגיד את מה שיש לו לומר? מי מאתנו לא חושב שרק הוא יודע ומבין מה שהולך פה, ומי נגד מי, ומי אוכל את מי ומי צודק ומי לא. מי מאתנו לא היה לפחות פעם אחת זבוב על הקיר בחדר הסגלגל בבית הלבן, או לפחות בלשכתו של ראש ממשלת ישראל, ויודע בדיוק – אבל בדיוק, מי אמר מה למי מתי ואיפה, ושלא יבלבלו לו את המוח עם עובדות?
מי מאתנו לא נאלץ להתעמת עם חברים, ידידים או בני משפחה, שגם הם היו זבוב על הקיר, והם שמעו בדיוק הפוך ממה שאתם שמעתם, ואתה חושב שהם לא מבינים כלום, והם בטוחים שאתה טפש שלא יודע כלום ולא מבין שום דבר?
לפעמים מגיעים הדברים לכדי מריבות של ממש, עד כדי סיום של מערכות יחסים ארוכות, או קטיעתם של מערכות יחסים עוד בטרם התחילו.
בתרבות הדיבור והוויכוח העכשוויות, נדמה שחלק מאתנו הסיר את כל הכפפות, ואין לו בעייה לשנוא את בעל הדעה האחרת, עד כדי נכונות לאלימות מילולית ואפילו יותר מזה. מילים של הסתה ושנאה משתחררות היום בקלות בלתי נסבלת, ולעומד מן הצד נדמה שהמרחק בין הצדדים אינו ניתן עוד לגישור.
מילון ממשלת השינוי, מ’מצדה פרטית’ ועד ‘קורח ועדתו’
מילון ממשלת השינוי, מ’מצדה פרטית’ ועד ‘קורח ועדתו’
רוביק רוזנטל | 24 ביוני 2022 |
השנה הסוערת של הממשלה, שלוותה במוטציית קורונה עדכנית, בפיגועי בודדים ובקרבות מילוליים מגיעה לסיומה, ויש מילון עשיר למדי. מי באמת טען שהזנות היא המקצוע העתיק ביותר בעולם, מה אומרות אימהות גרמניות לילד שלא רוצה לגמור מהצלחת, והאם באמת אין קשר בין לחם ומלחמה
הממשלה המאתגרת שקמה בעקבות מערכת הבחירות של 2021 מתפזרת, ונכון לשבוע זה המדינה הולכת לסיבוב בחירות חמישי בשלוש שנים. ימיה של הממשלה הולידו מילון ביטויים חדש, לא כולו על טהרת הנימוס הבריטי.
מקנדה ועד האיים הקריביים, גוברים הקולות הקוראים לנטוש את הקשר הסמלי עם הארמון בלונדון, לצד התחשבנות ציבורית עם מורשת הקולוניאליזם ואף קריאות לפיצויים. עם זאת, ברוב המדינות המהלך יהיה מורכב מבחינה חוקתית
מאת הוושינגטון פוסט
אזרחים בריטים חולקים כבוד אחרון למלכה אליזבת, בשבוע שעבר בלונדון. צילום: איי. אף. פי
ראש ממשלת אנטיגואה וברבודה, מדינת איים בים הקריבי, בישר בשבוע שעבר על כוונתו לקיים משאל עם בסוגיית המלוכה, “כנראה” בשלוש השנים הקרובות. האומה הזעירה באיים האנטיליים – פחות מ־100 אלף איש ואישה, שבריר ממספר האנשים הנתונים באופן טקסי למרותו של הכתר הבריטי – מתכוונת ככל הנראה להפוך לרפובליקה בהקדם. הנסיך אדוארד – בנה הצעיר של אליזבת השנייה, מלכת הממלכה המאוחדת – שמע על כך כבר באפריל, בביקורו באנטיגואה וברבודה. “זה אינו מעשה עוין”, אמר ראש ממשלת אנטיגואה וברבודה גסטון בראון בריאיון טלוויזיוני, אלא “צעד אחרון להשלמת העצמאות”.
עימותים הסתיימו “הודות למעורבות בינלאומית”, מסרה מועצת הביטחון של ארמניה, לאחר ניסיונות כושלים של רוסיה לתווך להפסקת אש
אזרבייג’ן דיווחה בשבוע שעבר ש־71 מחייליה נהרגו בעימותי גבול עם ארמניה ביומיים הקודמים, בקרבות הקשים ביותר שהתחוללו בין שתי המדינות מאז 2020. בארמניה דווח שהפסקת האש שהוכרזה בבוקר נשמרת עדיין לאורך הגבול. ההסלמה באה בזמן שדעתה של רוסיה – בעלת בריתה הקרובה ביותר של ארמניה – מוסחת בשל מלחמתה בת שבעת החודשים באוקראינה.
בממשל האוקראיני גאים בהישגי הצבא, ששחרר שטחים נרחבים מידי הרוסים גם בזכות תרגיל הטעיה, ומבהירים לאלה השוקלים לנסוע מישראל לאומן: זה על אחריותכם
“השבוע הייתי באזורים ששוחררו מהרוסים בחרקיב שבמזרח אוקראינה, וראיתי אנשים שמחים”, סיפר לי סרגיי לשנקו, יועצו של נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי. “יש המון גשרים הרוסים, אתה לא יכול לעבור מעיר לעיר וצריך לעשות עיקופים, יש בעיות עם קליטת הטלפון והאינטרנט ואזורים בלי חשמל. המצב לא טוב, צריך להודות. אבל לאט לאט החיים חוזרים לשגרה, ולמרות הקשיים אנשים אומרים לנו שהם שמחים”.
הגוש בן ארבע המפלגות זכה ב־176 מושבים, ש־73 מהם בידי מפלגת הימין הרדיקלית, “השוודים הדמוקרטים”. בכך רשם רוב זעום על השמאל, שזכה ב־173 מושבים
מנהיג השמרנים וראש הממשלה המיועד של שוודיה, אולף קריסטנסון. צילום: AFP
מנהיג השמרנים בשוודיה אולף קריסטרסון פתח אתמול במלאכת הרכבת הממשלה החדשה, לאחר שגוש מפלגות הימין במדינה זכה בניצחון דחוק בבחירות הכלליות. “עכשיו אני מתחיל במשימת הקמתה של ממשלה חדשה וחזקה”, אמר קריסטרסון בשבוע שעבר, עם פרסום התוצאות הסופיות. “נחזיר את הסדר בשוודיה על כנו”.