Latest News
- צניחה בסיוע החוץ לרשות הפלסטינית
- פחות איסלאם, יותר קידמה, וקשרים עם ישראל: הצעירים שמשנים את המפרץ
- ההתקרבות הישראלית לסעודיה: “תחילת פתיחתה של הדלת”
- מבאר שבע לאו”ם: שכונה ד’ תופיע בתערוכה יוקרתית עולמית
- לגופה של עניין: על סערת ההפלות בארה”ב
- הבורסה בארה”ב קופצת ביותר מ-2% – וזאת הסיבה
- דרמה בארה”ב: העליון ביטל את פסק הדין שהתיר הפלות
- תורי ענק ומאות מזוודות שלא מגיעות ליעד: מתי ייגמרו העומסים הבלתי נסבלים בנתב”ג?
- יותר מ-50 אלף במצעד הדגלים, “לה פמיליה” תקפו רכב של ערבים ויידו אבנים
- המורדת: תודה אמא, על הכל
- מיליון מטיילים בארץ במהלך חול המועד
- מצה-צ’לה: צפו בשולחן הסדר החגיגי שנפתח במיוחד עבור יהודי פסטיבל קואצ’לה
- לשים סוף לשקרים: להילחם על האמת היהודית בהר הבית
- ראשי ערים הורו על הקפאת עבודות בנייה ברחבי הארץ
- אוקראינה טוענת: רוסיה הביעה נכונות לפגישה בין פוטין לזלנסקי
- “מרגישים כמו יתומים”: המונים הגיעו לנחם בבית הרב קנייבסקי
מאת גדעון דוקובBDSאנחנו במקום טוב בכל הנוגע למלחמהב
אחרי שהודיע על סיום הפעילות בישראל, נאלץ מנכ”ל אורנג’ לחזור בו בעקבות נחשול תגובות בארץ ובעולם. בארגונים הנאבקים בחרם הבינו שהגיע הזמן לרתום את הציבור ולהפסיק לשתוק
פרשת התבטאותו האומללה של מנכ”ל אורנג’ העולמית, סטפן רישאר, שלפיה הוא “מוכן לסיים הקשר עם פרטנר הישראלית כבר מחר בבוקר”, היא דוגמה יפהפייה לפער שבין רעש תקשורתי למציאות הממשית. לנושא שהסעיר את המדינה וכיכב בכותרות במשך כשבוע, קשה למצוא השלכות כלשהן היום, שלושה חודשים בלבד אחרי.
נכון לעכשיו, הקשר בין חברת פרטנר הישראלית לאורנג’ העולמית נמשך כרגיל. בחברה אמנם ממשיכים לדבר על כך שהם עורכים סקר שוק בנוגע למיתוג מחדש והחלפת המותג אורנג’, אולם בינתיים תוצאות המחקר לא נראות באופק. כשלוקחים בחשבון את הודעת פרטנר מלפני כחודש על צניחה ברווחים ונטישה של 27 אלף לקוחות ברבעון, ניתן לשער שהמלחמה בשוק הסלולר מעסיקה את ראשי החברה הרבה יותר.
סיפור שמוכיח שאפשר לנצח. מנכ”ל אורנג’ סטפן רישאר צילום: אי.פי.איי
אלא שדווקא בשל התוצאות הללו, מדובר באירוע משמעותי בקרב מי שעוסקים במלחמה מול תנועת ה־BDS וניסיונות החרם נגד ישראל. “הסיפור של אורנג‘ הוא מקרה קלאסי שבו הציבור הישראלי הוכיח שאם הוא לא סותם את הפה ואם הוא לא מבליג ואומר ‘נו טוב, לא נורא‘, אז אפשר לנצח“, אומרת שרה העצני־כהן, יו”ר ארגון ‘ישראל שלי‘. “העובדה שמנכ“ל אורנג‘ העולמית חטף על הראש מכל כך הרבה כיוונים ובסופו של דבר גם הגיע במיוחד לארץ כדי להתנצל, מדגימה איך הציבור הישראלי יכול להירתם לטובת ניצחון במלחמה ב־BDS“.
מבחינת העצני־כהן, הניצחון הזה לגמרי לא מובן מאליו. “יצאנו פה למלחמה בענק תקשורת בינלאומי, והיינו צריכים לחשוב באופן חכם באילו אמצעים יהיה נכון לעשות את זה. בשלב ראשון הפנינו את המוני העוקבים שלנו לעמוד הטוויטר האישי של סטפן רישאר ולדף הפייסבוק של אורנג‘ העולמית, כשבמקביל נשלחו לחברה בישראל אלפי איומים על התנתקות. לאחר מכן ניסינו לחשוב על משהו יותר אפקטיבי, ומכיוון שמדובר בחברה צרפתית תרגמנו את הגרפיקה שהכנו גם לצרפתית ויצרנו קשר עם הקהילה היהודית בצרפת, כדי שגם שם ימחו“.
ההתנחלויות הן רק תירוץ
“כשהיה את כל הרעש ברשת סביב סיפור אורנג‘, הרבה צעירים יהודים בצרפת שאלו את עצמם מה הם יכולים לעשות“, מספר מ‘, צעיר יהודי צרפתי שמעדיף לא להזדהות. “היו מחשבות להודיע על ביטול המינוי באורנג‘ הצרפתית, אבל הכוח הצרכני של יהדות צרפת לא מספיק גדול. לכן יצרנו קשר עם ‘ישראל שלי‘, ועבדנו יחד על הפצה ברשתות החברתיות של פנייה ישירה למנכ“ל.
ההתנצלות שלו בסוף נתנה תחושה טובה מאוד להרבה צעירים יהודים בצרפת. אין ספק, למשל, שזה נתן הרבה מאוד רוח גבית למאבק שהיה לאחרונה סביב ‘חוף תל אביב‘ בצרפת, מול ארגונים פרו־פלסטינים שניסו למנוע את הקמתו. החבר‘ה הבינו שתמיד יהיו אנטי־ישראלים שאין להם מושג מה קורה בסכסוך והם פשוט נגדנו, אבל בעבודה נכונה אפשר לנצח“.
”הציבור בישראל לא יכול לחכות שהקהילה בחו“ל תעשה את כל העבודה”. קריאה לחרם צילום: אי.פי.איי
“מה שחשוב”, אומרת העצני־כהן, “זה שהציבור בישראל יבין שהוא לא יכול לשבת ולחכות שהקהילות היהודיות בחו“ל יעשו את כל העבודה של מלחמה ב־BDS. אם נשב ונחכה, זה פשוט לא יקרה. מי שיש לו את הכוח הכי גדול הוא הציבור הישראלי, והוא זה שנותן את הרוח הגבית ליהודים בחו“ל. קח לדוגמה את הסיפור שהיה עכשיו עם החרם על מתיסיהו. אנחנו ראינו את הידיעה של צביקה קליין ב־nrg על החרם והפצנו את זה הלאה. הפרסום שלנו קיבל ויראליות מטורפת, ואנשים הלכו לעמוד שלו וחיזקו אותו. גם כוכב כמו מתיסיהו חייב להרגיש את הרוח הגבית של ההמון, מול כל מה שהוא חוטף מהצד השני“.
המאבק ב־BDS עבר לרשתות החברתיות?
“יש ארגונים וגופים רשמיים שפועלים בעוד זירות של דיפלומטיה ולובינג. התפקיד שאנחנו לקחנו על עצמנו הוא לתת את הגיבוי ברשתות החברתיות, בעיקר פייסבוק וטוויטר. להמון יש כוח מאוד חזק, וצריך לנתב אותו בחוכמה כדי לקבל תוצאות. הלחץ של ההמונים היה גורם מרכזי בכך שבסופו של דבר מנכ”ל אורנג’ התנצל”.
הפרסום שלכם בסיפור אורנג’ היה תמונה של רישאר עם השאלה “האם אתה אנטישמי”. למה בחרתם לחבר את זה דווקא לאנטישמיות?
“חייבים להבין שכל עניין החרם הוא לא סיפור של קווי 67′ או משהו כזה. יש מוטיבים אנטישמיים חזקים מאוד בכל תנועת החרם – באתרים שלהם, בפוסטרים שהם מפיקים, בתגובות של העוקבים שלהם. במודעות נגד מתיסיהו היו מוטיבים אנטישמיים מאוד, וכמה שינסו לייפות את זה בסוף הכול מגיע מאותו מקום. רשמית הם יודעים שזה לא באופנה להיות אנטישמיים, ולכן הם מסווים את זה באנטי ישראליות. אבל התפקיד שלנו הוא להוציא את זה החוצה ולשאול כל מי שנכנע לחרם הזה אם הוא נכנע לקריאות אנטישמיות.
“ראית את זה גם בסיפור שהיה לאחרונה עם האוטובוסים בדנמרק. עלה שם קמפיין אנטי־ישראלי שכאילו כוון להתנחלויות, אבל דיברו על ישראל ככובשת מ־1929. הקמפיין הזה עודד אנטישמיות בדנמרק, וקיבלנו תלונות מהקהילה היהודית שהם מפחדים לעלות לאוטובוסים שם. כל הדיבור על ההתנחלויות הוא רק תירוץ. לתנועת ה־BDS יש חיילים בכל העולם ששונאים את ישראל ומה שצריך לעשות זה להילחם בהם, ואין מתבקש יותר מכך שהציבור הישראלי יהיה זה שייתן את הפייט. מבחינתי זוהי ההתקדמות העיקרית שאני רואה מאז פרשת אורנג‘. האסימון שנפל בציבוריות הישראלית בקשר לכוח, היכולת והחשיבות שלו במלחמה בתנועת החרם“.
ניצחון על החוף
מי שפחות מרוצה מהתוצאות של סיפור אורנג’ היא סופי טייב, יהודייה צרפתית שנלחמת ב־BDS כחלק מעבודתה בקרי”ף, ארגון הגג של הארגונים היהודיים בצרפת. בשיחה השבוע היא אומרת שמנקודת המבט שלה שום צד לא ניצח בסיפור של אורנג‘. “זה היה מקרה קלאסי של טעות גדולה שנבעה מקצר בתקשורת וחוסר הבנה. רישאר היה במצרים וניסה לחשוב מה הוא יכול לומר שם לציבור, ואז הוא אמר איזה משפט טיפשי, לא משהו שהוא חשב עליו. אם הוא באמת היה רוצה לצאת מישראל, הוא לא היה צריך הצהרות גדולות“.
אבל בסופו של דבר הוא התנצל.
“כשהוא התנצל זה כבר היה מאוחר מדי. במציאות של המאה ה־21, שדברים רצים כל כך מהר ברשתות החברתיות, כשאתה מתנצל אחרי שבוע זה נצח. ברגע שהאמירה שלו רצה במשך שבוע הנזק כבר נעשה, מה גם שההתנצלות שלו גרמה לארגוני ה־BDS לדבר על חרמות נגד אורנג‘. צריך להבין שעיקר המלחמה מול ארגוני החרם היא תודעתית. אני מכירה את ה־BDS כי אני עובדת בזה, אבל רוב הצרפתים ששומעים שאני עובדת בלחימה מול ה־BDS שואלים אותי מה זה בכלל. בהפגנות של ה־BDS בצרפת יש עשרה או עשרים איש בסך הכול. זו לא תנועת המונים. לכן מבחינת ה־BDS, כשכולם דיברו על מה שהיה עם מנכ“ל אורנג‘ זו כבר הצלחה“.
”אנשים למדו מזה שלצאת נגד ישראל זה נושא רגיש”. בנימין נתניהו עם סטפן רישאר צילום: חיים צח, לע”מ
ובכל זאת, גם טייב מודה שיש נקודות אור בסיפור עם אורנג‘. “אני חושבת שאנשים וחברות עסקיות כן למדו מזה שלצאת נגד ישראל זה נושא רגיש, ושאתה לא יכול לדבר נגד ישראל בלי לחשוב לפני כן ולדעת בדיוק מה אתה אומר“.
במסגרת עבודתה בקרי”ף, טייב מעורבת כל הזמן במלחמה בארגוני החרם. “המסרים המרכזיים שאנחנו מפיצים הם ש־BDS היא תנועה לא חוקית שכל העשייה שלה אנטישמית. הם כמובן אומרים שאין להם עקרונות אנטישמיים, אבל מי שעוקב רואה אצלם אמירות בסגנון ‘חבל שהיטלר לא השלים את העבודה שלו‘ וכדומה. התפקיד שלנו הוא להראות את זה. הבעיה הגדולה בצרפת היא שלרוב הציבור אין מושג מה באמת קורה בישראל ובמזרח התיכון, ולכן אנחנו תוקפים את ה־BDS בעזרת הפצה ברשת של עובדות וקמפיינים הומוריסטיים“.
ניצחון למרות הכל. פעילים פרו-פלסטינים מפגינים מול חופי תל אביב בפריז צילום: AP
מנקודת המבט שלך כיום, אנחנו במצב טוב יותר בלחימה מול ה־BDS?
“יש בהחלט התקדמות. למשל הניצחון שהיה לנו עכשיו עם הסיפור של ‘חוף תל אביב’ בפריז. זה מחזק אותנו. ארגוני החרם חצו פה איזה קו, ואני חושבת שהצרפתי הממוצע רואה שהם לא מצליחים להחביא את האנטישמיות שלהם. כך שכיום אנחנו בסך הכול במקום טוב ביחס למלחמה ב־BDS“.
בשיחות עם גורמים שונים, רשמיים ושאינם רשמיים, הם מביעים צער על כך שהנושא קיבל כל כך הרבה כותרות. גורם בכיר שעוקב אחרי הנושא מקרוב אומר כי “עצם הדבר שעסקו בכך בעוצמה כזו, ואפילו עומדת על הפרק אופציה לפירוק הקשר העסקי בין פרטנר לאורנג‘, גם אם בסוף זה לא יקרה, נותן תנופה תודעתית לארגוני החרם“.
Related articles
More in this category
יהודה נוני צייר ואומן דיגיטלי בשלוב קנווס וצבעי שמן. מופיע בסדנאות של סמסונג בישראל ובניורק. נוני הוא המאייר של תכנית הטלויזיה של אברי גלבוע של מדד ישראל בערוץ 13 ומרצה על חיי האמנות של האוניברסיטה של בר אילן
הטור השבועי
מילון ממשלת השינוי, מ’מצדה פרטית’ ועד ‘קורח ועדתו’
מילון ממשלת השינוי, מ’מצדה פרטית’ ועד ‘קורח ועדתו’
| רוביק רוזנטל | 24 ביוני 2022 |
השנה הסוערת של הממשלה, שלוותה במוטציית קורונה עדכנית, בפיגועי בודדים ובקרבות מילוליים מגיעה לסיומה, ויש מילון עשיר למדי. מי באמת טען שהזנות היא המקצוע העתיק ביותר בעולם, מה אומרות אימהות גרמניות לילד שלא רוצה לגמור מהצלחת, והאם באמת אין קשר בין לחם ומלחמה
הממשלה המאתגרת שקמה בעקבות מערכת הבחירות של 2021 מתפזרת, ונכון לשבוע זה המדינה הולכת לסיבוב בחירות חמישי בשלוש שנים. ימיה של הממשלה הולידו מילון ביטויים חדש, לא כולו על טהרת הנימוס הבריטי.
שחקן על כל המגרש: מודי בר-און השמיע קול אחרון ונפרד
מודי היה כמעט שושנה בין הקוצים, כמו מזוודה שהגיחה לה בטעות מתא מטען של מטוס בריטי, ונשמטה לה על המסוע בנתב”ג הצפוף והמיוזע • האיש האהוב הצליח לעשות מהכדורגל הישראלי את כל מה שהוא לא – מבדר, מלא חוש הומור, שובב, חגיגי ושמח
בשבת האחרונה שמעתי את מודי בר און בפעם האחרונה. הוא נתן קריינות ואת הזווית שלו לקראת הגמר בין ריאל מדריד לליברפול. מעבר לקול שלא הזכיר באמת את קולו, חיפשתי בין השורות, ממש בכל הכוח חיפשתי, את הניואנסים המודי בר אונים המוכרים, השובביים, הקופצניים, עם האמירה המשתמעת לשתיים ולשלוש פנים, את הקריצה המחויכת, המחכימה. חיכיתי ומודי לא בא, והבנתי שאולי מודי הגיח אלינו לרגע מעולמו, רק להשמיע קול אחרון ולהיפרד.
שנוי במחלוקת: מתי אזרחים סובלים הכי הרבה מאלימות ופשע?
פורסם ע”י דני אורבך
מדוע נוסק הפשע בחברה הערבית דווקא עכשיו, לאחר שהגיע לשפל זמני? יש הטוענים כי הצלחתה של המשטרה לפגוע בארגוני הפשע הערביים הגדולים יצרה חלל ששאב לתוכו כנופיות קטנות שרבו זו עם זו והגבירו את שיעור האלימות הרצחנית. מבט היסטורי משווה מראה לנו, ששערי הגיהנום נפתחים לאו דווקא כאשר עריץ אחד שולט בחייך, אלא אם איתרע מזלך לחיות באזורים שנויים במחלוקת בין מספר גורמים חמושים שדורשים ציות אך לא יכולים לספק ביטחון. ינשוף היסטורי לוקח אתכם למסע אלים במיוחד מהמשולש ועד לרוסיה וסין הרפובליקאית.
הסכם יצוא הגז לאירופה צפוי להיחתם בקיץ: “הזדמנות כלכלית אדירה”
בהמשך לפרסום ב”ישראל היום” על מכירת הגז הישראלי, מנכ”ל אחת החברות השותפות במאגר לוויתן מרגיע: “יש גז בשפע” • “בוחנים אונייה שמנזילה גז”
לנדאו ומאגר לוויתן. “יש בישראל גז ל-50 שנה”, צילום: מארק ישראל סלם ויהושע יוסף
כפי שפורסם ב”ישראל היום” בשבוע שעבר, ישראל והאיחוד האירופי מנהלים משא ומתן מואץ על מכירת גז ישראלי לאירופה דרך מצרים, ולפי הערכות, הסכם המסגרת הבין-מדיני ייחתם כבר במהלך הקיץ.
במסגרת הניסיון לגוון מקורות אנרגיה, האירופאים כבר יצרו קשר עם שר האנרגיה המצרי, טארק אל־מולא, ועם שרת האנרגיה