Latest News
- צניחה בסיוע החוץ לרשות הפלסטינית
- מה פתאום אזני המן? אז ככה \ שרה כהן
- סקר גאלופ: הרפובליקנים רוצים מפלגה שלישית \ ג. הוילינגר
- תפקיד המשכן – פרשת תרומה
- שבת זכור – הסיפור שאנחנו מספרים | פרשת תרומה
- פרשת תרומה על הפרוכת
- פרשת תרומה: הרוח שבאבן
- פרשת תרומה לבנית המשכן
- על פוליטיקה ודמוקרטיה \ ש. אביאור
- דבר העורך: ההיסטוריה של יחסי ארה”ב וישראל
- הרהורים בנושא קונפדרציה ישראלית – פלסטינאית \ שמואל אביב
- פרשת משפטים: על ההטיה
- ימין שמאל ופוקס ניוז
- להתרחק מהחרב ולגעת באנושיות | פרשת משפטים
- פרשת משפטים כיצד יורדים מההר אל החיים עצמם?
- על משפט וחוויה דתית – פרשת משפטים
ממלכת השופינג
טיסה קצרה, אטרקציות מדבריות ואווירת שלום ואחווה? עזבו הכל – דובאי היא בעיקר גן העדן החדש של חובבי הקניות והאובר ווייט. רק אל תשכחו את המסיכה
ערן סוויסה
צילום:
AP
גדול מהחיים, מוגזם, עשיר, יוקרתי, ענק, צועק, הזוי, מרהיב ויקר – (כמעט) כל מה שסיפרו לכם על דובאי נכון. טסנו לשם בטיסת ישראייר השנייה, יום למחרת טיסת הבכורה ההיסטורית, ומצאנו מדינה ירוקה עם ארומה טרייה של שלום, מזג אוויר נוח, עושר מופלג – אבל יותר מהכל, גן עדן לחובבי הקניות. דובאי לא מביישת שום עיר בירה אירופית בכל הנוגע לגיהוץ כרטיסי אשראי.
המטבע באיחוד האמירויות הוא דירהם, שקרוב לערך השקל (דירהם אחד שווה לכ־90 אגורות שלנו) – מה שמקל למדי את כל החישובים. כבר בנמל התעופה יעוטו עליכם נציגים שינסו לגרום לכם להמיר את הדולרים, אבל מומלץ מאוד להמיר את הכסף בקניון, שם תקבלו הצעה טובה והוגנת יותר. הפער יכול להגיע לעשרות דירהם לכל 100 דולר, וזה לא מעט.
שימו לב, השטרות עלולים לבלבל: על צד אחד של השטר מופיע הערך הנקוב בספרות בערבית, וקיים דמיון רב (אולי מדי) בין שטרות ה־5 וה־50. שיעור המע”מ בדובאי עומד על חמישה אחוזים, אבל ההסכם הטרי עם ישראל טרם גיבש מדיניות בנושא, כך שהחזרים לא ניתנים בשלב זה. אם אתם בעלי דרכון זר – יש לכם סיכוי טוב יותר בסוגיה.
היעד הראשון וההכרחי, גם למי שלא הגיעו בכוונה לבזבז, הוא דובאי מול, שנמצא סמוך לבורג’ חליפה. הקניון המופרז הזה, שידוע גם כ”קניון הגדול בעולם”, פרוס על שטח כולל של יותר מחצי מיליון מ”ר ומפעיל יותר מ־1,500 חנויות, לצד האקווריום הגדול בעולם ומתחם החלקה על הקרח. בחלק מבתי המלון דואגים לשאטלים מיוחדים אליו.
כראוי לשמו המחייב, יש בו ה־כ־ל. כדי להספיק ליהנות ממנו, או להקיף לפחות רבע משטחו, מומלץ מאוד שתפנו לעצמכם כמה שעות טובות. מכורים כבדים לא יתקשו לשוטט בו אפילו יום שלם. “מרוב שהכל גדול, אתה אף פעם לא זוכר איפה היית, ומסתובב כל הזמן בתחושה שיש עוד הרבה חנויות שלא הספקת לראות”, מספר מורן מתל אביב. באופן אישי, אני ביקרתי ב”דובאי מול” פעמיים, חמש שעות בכל פעם, ולולא עומס השקיות הנערמות על הידיים, הייתי נשאר שם עוד.
בקניון פועלות כל הרשתות הגדולות בעולם, עם אזור של מותגי יוקרה ומותגים מקומיים. המחירים ברשתות הבינלאומיות די דומים למחירים בארץ, ולעיתים נמוכים יותר. חלק מהרשתות מציעות הנחות וסיילים בהתאם לתקופה. בזארה וב־H&M, למשל, יש בימים אלה מבצע 1+1, שחוזר על עצמו, ולעיתים 1+2 (רוכשים שני פריטים והשלישי במתנה).
רשת החנויות הבריטית Top Man, שהודיעה לאחרונה על פשיטת רגל בשל משבר הקורונה, מציעה בסניף שלה בקניון הרבה מאוד מציאות במחירים מפתים ביותר (למשל, סווטשירט של קלווין קליין, מגוון חולצות טי שלו וגם מכנסיים של המותג – כולם נכללים במבצע שני פריטים ב־70 שקלים).
ברשתות מקומיות שמציעות את כל המותגים הבינלאומיים הגדולים, ובהם נייקי, אדידס, ארמאני ג’ינס, ניו באלאנס ו־The North Face, המחירים נוחים, עם הרבה מאוד מבצעים, וגם עם אופציית מיקוח קלילה, שיכולה לחסוך לכם עד חמישה אחוזים מהמחיר הנקוב.
• • •
מתחם מותגי היוקרה בקניון לוכד את כל תשומת הלב. הוא מתפרס על אלפי מטרים, וכל חנות בו מחזיקה שתיים־שלוש קומות. במידה מסוימת, הקניון הזה הוא התצוגה הכי מנקרת עיניים של הפערים שקיימים בדובאי בין העשירים – ותחשבו על עושר בדימויים הכי הוליוודיים שלו – לבין כל השאר, בעיקר עובדים זרים שנמצאים באמירות רק כדי לסייע לבעלי הממון. כך יוצא שרוב המוכרים בחנויות, ובאופן כללי נותני השירות במדינה, הם אסיאתים, הודים, אפגאנים ועוד – כולם דוברי אנגלית טובה.
במתחם היוקרה תמצאו כל מותג “מושחת” שיעלה על דעתכם: שאנל, ברברי, ורסאצ’ה, פנדי, סן־לורן וחנות לואי ויטון שלא נגמרת. לטובת אנשי דובאי, שמות מותגי האופנה מתורגמים גם לערבית. מין כבוד למקומיים.
חנויות היוקרה עמוסות בתיירים, אך גם גדושות ברוכשים מקומיים, שנהנים להסתובב כאן בגלביות מסורתיות, ולא נראים מוטרדים מדי מחישוב המחירים בדרך לקופה. במיוחד הנשים, שמתהדרות בתיקים ובנעליים של מותגי פרימיום מעור חיה שיעוררו (בצדק) סיוטי לילה אצל לוחמים לזכויות בעלי חיים.
בזמן שאני בהיתי בתדהמה במחירי התיקים בחנות לואי ויטון, ורשמתי לעצמי תזכורת – לפנות להבא כמה משכורות חודשיות נטו – קונה אמירותי לצידי שלף באשראי כמעט 80 אלף שקלים, ובתשלום אחד. הייתי מצטרף אליו, רק חבל שפה אין 1+1.
“רוב האנשים שקונים אצלנו לא זקוקים ל־20 אחוזי הנחה, והעובדה שאין מבצעים לא תמנע מהם לשלוף כרטיס פלטינום”, הסביר לי אחד המוכרים בחנות הרמס. “ואליהם בדיוק אנחנו מכוונים”. אז אם התמזל מזלכם להיות בסקטור שיכול להרשות לעצמו, תקבלו בחנויות היוקרה האלה יחס אדיב מאוד, לפעמים אדיב מדי, שעשוי גם להציק.
כך, למשל, בכניסה לחנות ברברי הוצעו לי מייד מים או סודה. בכל רגע נתון יעמוד מישהו שיאסוף עבורכם את הבגדים שתמדדו וילווה אתכם מחוץ לתא. כשתצאו, הוא ילווה אתכם לקופה. רוכשים כבדים במיוחד יועלו לחדר צדדי שמוקדש במיוחד למקרים כאלה, שם יקבלו ארוחת צהריים קלה ואלכוהול.
אם אתם לא מתניידים בבנטלי או ברולס רויס נוצצת, וכמו רובנו מעדיפים לחפש מבצעים ומציאות, מקומכם הוא בקניון “אאוטלט דובאי”, מרחק נסיעה של 35 דקות ממרכז העיר.
גם כאן, למרות ששטחו רק עשירית משטח הקניון הקודם, תמצאו נציגויות של כל המותגים הגדולים, אבל בהנחות גדולות. כדי לדלות את הפנינים הטובות באמת, תצטרכו לגייס לא מעט סבלנות ונחישות לחפש. כך, למשל, בחנויות הספורט אתם עשויים למצוא בגדים ונעליים בפחות מ־100 שקלים לפריט, כולל ממותגי הספורט הגדולים ביותר.
אחד המבצעים השכיחים ביותר כאן הוא “קנה שני פריטים ושלם על אחד”. בניגוד לתוספת הישראלית כל כך “הזול מביניהם”, בדובאי תופתעו לגלות שבלא מעט מקרים מחיר הפריט הראשון הוא כבר נמוך להחריד. למשל, על שישה תחתוני גברים של קלווין קליין (שני מארזים של שלושה) תשלמו כאן 68 שקלים! בקניון יש גם כמה מותגי יוקרה דוגמת ברברי ובלמיין, שמציעים הנחות של עד 75 אחוז.
• • •
אחרי שמיציתם את הקפיטליזם ה”מושחת”, אל תוותרו על חוויות קניות באווירה מקומית ואותנטית יותר. “שוק התבלינים” (Spice Souk) הוא שוק חביב שמציע הרבה מאוד פריטים מקומיים שווים, ובהם גלביות מגוונות לגברים, חיג’אבים לנשים, כאפיות, ציפיות לכריות, מגנטים ואפילו צעצועים. בשוק יש גם מתחם בולט של תבלינים מקומיים, ובהם לימון שחור, לימון סומלי, זעפרן וברבריס.
כמו בכל שוק אוריינטלי, אפשר – ואף רצוי – להתמקח כאן על המחירים. ההצעה הראשונה מפיו של המוכר היא לרוב גבוהה פי שניים מהמחיר שתשלמו לבסוף בפועל. אני, למשל, שילמתי על זוג גלביות לבנות קלאסיות 220 דירהם, בעוד המוכר ביקש בתחילה 260 דירהם לגלבייה בודדת.
דובאי היא חגיגה לחובבי הקולינריה, והעובדה הטעימה הזאת עלולה לעלות לכם לא מעט כסף. המדינה עמוסה במסעדות טובות מאוד ומגוונות, עם תודעת שירות גבוהה ביותר.
אם כבר נחתתם בדובאי, מומלץ לחפש אוכל ערבי טוב. מסעדה מקומית מומלצת היא “עבד אל־וואהב” (על שמו של הזמר והמלחין המצרי האגדי), שממוקמת במרפסת ב”דובאי מול”. בשל העומס צריך להזמין אליה מקומות מראש, ומומלץ לבקש לשבת בחוץ. הסיבה: מלבד האוכל המצוין והמחירים הנוחים (200 שקלים לסועד), המסעדה צמודה למופע המזרקות האור־קולי המרהיב שמתקיים מחוץ לקניון אחת לחצי שעה.
באופן כללי, מומלץ לבדוק את מחירי המנות לפני ההזמנה. המחירים ברשתות הג’אנק פוד הבינלאומיות כמעט זהים לאלה שבארץ, ולעיתים מעט פחות. ארוחת וופר ברשת בורגר קינג עלתה לי 35 שקלים. עם זאת, מחיר פיצה אישית באתרים בעיר עשוי להגיע עד 100 שקלים, ופלאפל עד 25 שקלים.
משקאות קלים בדובאי עלולים להיות סיפור יקר. אמנם אם תקנו פחית קולה בשוק או בסופר (מומלצת רכישה מרוכזת אם אתם בקבוצה) תשלמו פחות משלושה שקלים, אבל המחירים הולכים ומטפסים בשאר המקומות: בקניונים תשלמו על אותה פחית 12-8 שקלים, ובאולמות התיאטרון כמעט 25 שקלים (ו־29 שקלים לפופקורן).
כיאה למדינה מוסלמית, האלכוהול קשה כאן להשגה, ואם תמצאו (אפשר להזמין במלון), תשלמו עליו הרבה. כך, למשל, על בקבוק יין רוזה שבארץ היה עולה לי 50 שקלים שילמתי במלון לא פחות מ־330 שקלים.
אפרופו מלון, בניגוד למה שהפחידו אתכם, איש לא טורח לבדוק את הסטטוס הזוגי שלכם ברישום בקבלה. לא אכפת להם אם אתם זוג נשוי, סטרייטים, הומואים, לסביות, סתם חברים טובים ובאופן כללי – עם מי אתם ישנים בחדר.
המלון היקר והמפואר ביותר הוא “בורג’ אל־ערב”, מלון שבעה כוכבים, שנחשב לאחד הבניינים היפים בדובאי, ובעבר הוא אירח על מגרש הטניס שבגגו משחק בין נדאל לפדרר. הוא הוקם בסכום של כמיליארד דולר, וכל חדר בו הוא דופלקס. העלות ללילה במלון מתחילה ב־2,000 דולר ועשויה להאמיר לעשרות אלפי שקלים.
• • •
דובאי היא בית “אח גדול” אחד גדול. הכל כאן מרושת במצלמות ומתועד, בכל אתר אפשרי ומכל זווית. באופן רשמי זה נעשה לצורכי אבטחה וסדר ציבורי. אני מודה שביומיים הראשונים התחושה להיות חשוף כל כך היתה מעט מוזרה, אבל עם הזמן מתרגלים.
בדובאי אוהבים לצלם, אבל הרבה פחות להצטלם. אם החלטתם להגיע עם מצלמה מקצועית שהיא יותר ממצלמה רגילה בסלולרי, אתם עשויים להיות מעוכבים ולהישאל לגביה, עד שתנוח דעתם באשר למטרתה. בתוך כך, לא בכל המקומות מותר לצלם באופן חופשי, ורצוי לשאול לפני הלחיצה על המצלמה. כך, למשל, לא מומלץ לצלם את המקומיים ללא אישורם, וצילום של נשים נחשב למחוץ לתחום (וגם לא לוחצים להן יד).
ובענייני הליכות: אל תזרקו כאן דברים על הרצפה, התנהגו בנימוס, אל תהיו קולניים (ישראלי שהגיע לביקורת גבולות עם חטיף ביסלי גדול, לעס מול עיני שוטר ודיבר בקול רם עוכב בביקורת הדרכונים והורשה להיכנס רק כעבור שעתיים). וחלילה – אל תחשבו לוותר על תשלום במקום כלשהו.
התחבורה הציבורית בדובאי מתקדמת, אבל לא מגיעה לכל מקום. אם בכוונתכם להסתמך עליה, ודאו שהמלון שלכם ממוקם במרכז העיר, או לפחות בסמוך לתחנות המטרו, שעקב נטיית המקומיים להתנייד ברכב הן די ריקות רוב הזמן. בהקשר זה, מחירי המוניות בדובאי נוחים. מחיר הנסיעה ההתחלתי הוא חמישה שקלים, והמונה כאן פחות “מהיר” ופחות יקר בהשוואה לישראל.
המלצה: אל תתווכחו עם נהגי המוניות על מחירים. אם תסתכלו היטב, תבחינו שגם במונית הכל מתועד ומצולם. ועוד משהו: שימו לב שאתם לא עולים על מונית של רכב יוקרה. נהג שמציע את שירותיו במכונית מפוארת ללא הסימון TAXI על הגג יגבה מכם סכום כסף גדול פי שניים או שלושה.
בכל המוניות בדובאי יש קליטת WIFI, וברובן גם תא מטען נדיב. בגלל החשש מקורונה מותרת כעת כניסה של עד שני נוסעים לכל מונית. אתם משפחה? הזמינו לעצמכם מונית גדולה, שבה מותר להסיע יותר. ועוד פרט טריוויה: מונית עם גג ורוד היא כזו שיש בה נהגת והיא מיועדת לנשים בלבד או למשפחה. גבר לא מורשה לעלות עליה לבדו.
הזכרנו קורונה. החשש מהיתקלות בנגיף העולמי לא יחמוק מכם גם בדובאי, והטיפול בסוגיה הבריאותית מתחיל כבר בנמל התעופה וממשיך גם לתוך העיר ולמרכזי הקניות. עם הנחיתה מתבקשים המבקרים לעבור בדיקת קורונה בשני מסלולים אפשריים: בדיקה חינמית, אבל איטית, שתוצאותיה יגיעו לאימייל או לטלפון (ישראלים רבים דיווחו שלא קיבלו כלל את התוצאה) עד 24 שעות מרגע ביצועה (עד אז תידרשו להישאר בבידוד במלון).
התורים לבדיקה זו נמצאים בכניסה לנמל התעופה, והם עשויים להיות ארוכים, בכפוף למספר הנחיתות באותו זמן. מייד לאחר הבדיקה תידרשו להציג את תוצאות הבדיקה שביצעתם מראש בארץ (הקפידו להצטייד בהעתק מודפס של התוצאה באנגלית), ורק אז תורשו להמשיך אל מעבר הגבולות ומתחם איסוף המזוודות.
בדיקה הקורונה הקצרה יותר נערכת בסמוך למעבר הגבולות, ועלותה כ־150 שקלים. התוצאה הפעם מגיעה מהר בהרבה – בתוך שעות אחדות.
האמירותים לא מאפשרים לקורונה לעצור את חייהם, והרחובות, הקניונים והאטרקציות בדובאי עמוסים. עם זאת, חובה לעטות מסיכות בכל מקום, ומי שמפר את ההנחיות נקנס (בקניונים יעירו לכם על כך המאבטחים). אפשר למצוא בקבוקי אלכוג’ל בכל מקום, כולל במעליות ובתאי שירותים. ובדומה למצב בארץ – גם בדובאי יש הגבלה על מספר האנשים המותר בכניסה לכל חנות. העיקר שנמשיך כולנו להיות בריאים עד החזרה ארצה. √
[email protected]
הכותב היה אורח ישראייר
מאת ישראל היום
Related articles
More in this category
דבר העורך: ההיסטוריה של יחסי ארה”ב וישראל
בעשר השנים הראשונות לקיומה של מדינת ישראל העצמאית, הסיוע האמריקאי לישראל היה צנוע למדי. ישראל נהנתה בעיקר מתרומות של יהודים אמריקאים עשירים, שהממשל האמריקאי הרפובליקני היה מוכן להכיר בתרומתם כהוצאה פטורה ממס
אסון “סעיף הנכד”: שני שליש מהעולים לישראל ב-2020 אינם יהודים
האסון של “סעיף הנכד”: דווקא החוק שנועד לבטא את אופייה היהודי של המדינה, הופך לשער להתאזרחות מהירה של לא יהודים ונוגס ביהדותה של המדינה
66 אחוזים מהעולים לישראל על פי חוק השבות ב־2020 לא היו יהודים. כך פרסם השבוע המרכז למדיניות הגירה ישראלית, בהתבסס על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הנתון המדהים הזה חייב להדליק נורה אדומה בוהקת אצל כל העוסקים בנושא, ולקרוא לחשיבה מחודשת על מדיניות העלייה
פרשת השבוע
“אסור לאפשר לאיראן להשיג נשק גרעיני”
שר החוץ האמריקני אנטוני בלינקן // צילום: איי.אף.פי
שרי החוץ של ארה”ב צרפת, בריטניה וגרמניה יצאו הציהירו כי כוונת איראן להגביל את פעילותם של פקחי הגרעין – “מסוכנת”
שרי החוץ של ארה”ב, בריטניה, גרמניה וצרפת קיימו הלילה (חמישי) פגישה דיגיטלית בה עסקו באיום האיראני. השרים הצהירו כי ההחלטה של טהרן להגביל את הגישה של פקחי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית היא “בעלת אופי מסוכן”.
השרים פרסמו קריאה לאיראן לשקול את ההשלכות של פעולה כה חמורה, במיוחד בזמן זה של הזדמנות דיפלומטית מחודשת. בריטניה, צרפת, גרמניה וארצות הברית הביעו גם את חששותיהם המשותפים מהפעולות האחרונות של איראן לייצור אורניום המועשר עד 20% וגם מתכת אורניום. “לפעילות זו אין הצדקה אזרחית אמינה. ייצור מתכות אורניום הוא שלב מרכזי בפיתוח נשק גרעיני”.
השדר המיתולוגי השמרני ראש לימבו הלך לעולמו
מנחה תוכניות הרדיו, שהפך לקולה של התנועה השמרנית בארה”ב, מת בגיל 70 לאחר מאבק בסרטן הריאות • לימבו קיבל את מדליית החירות הנשיאותית מטראמפ בשנה שעברה
לימבו מקבל את מדליית החופש הנשיאותית מהגברת הראשונה // צילום: איי.פי
מנחה תוכניות הרדיו, הפובליציסט והסופר ראש לימבו הלך היום (רביעי) לעולמו לאחר מאבק ממושך בסרטן הריאות, כשהוא בן 70. לימבו ייזכר כמי שהוביל על גלי האתר את המאבק בתנועה האקולוגית, בפמיניזם ובהפלות.
נשיא ארצות הברית לשעבר, דונלד טראמפ, ספד ללימבו בראיון לרשת החדשות האמריקנית “פוקס ניוז” ואמר: “הוא היה בן אדם ייחודי ופורץ דרך, האזנה לתוכנית שלו הייתה כמו טקס דתי עבור כל כך הרבה אמריקנים”. מדובר בהופעה הראשונה של הנשיא לשעבר בתקשורת מאז עזב את הבית הלבן וניתן לייחס אותה לקרבה בין לימבו והנשיא.
פייסבוק חוסמת את הגישה לחדשות באוסטרליה
מהלך דרמטי של הרשת החברתית בתגובה להצעת החוק שמטרתה לחייב אותה לשלם לכלי תקשורת: “חוסר הבנה של מערכת היחסים, המו”לים בוחרים מרצונם החופשי לפרסם חדשות בפלטפורמה”. שר האוצר האוסטרלי: “פייסבוק טועה, המוניטין שלה ייפגע”. גוגל, שאיימה לחסום את מנוע החיפוש שלה במדינה, נסוגה וחתמה על שורת הסכמים עם מו”לים מקומיים
החזית האוסטרלית של פייסבוק מתחממת: הרשת החברתית הודיעה אמש (יום ד’) כי משתמשים ומוציאים לאור במדינה לא יוכלו לשתף או לצפות בתוכן חדשותי מקומי או עולמי. מדובר בתגובה של פייסבוק להצעת חוק שלפיה היא תצטרך לשלם לכלי תקשורת על תוכן חדשותי שמופיע בפלטפורמה שלה. שר האוצר האוסטרלי, ג’וש פרידנברג, מחה על ההחלטה של פייסבוק ואמר כי היא שגויה.
הוותיקן יפטר את מי שלא מתחסן
האפיפיור מזהיר שמי שמסרב לקבל חיסון לקורונה מהמר על חייו – ועל חיי אחרים. המדינה העצמאית הקטנה בעולם הודיעה לאלפי עובדיה שמי שיסרבו להתחסן יהיו בסכנת פיטורים
האפיפיור פרנסיסקוס הביע תמיכה גדולה בחיסונים לקורונה, ובוותיקן מתייחסים לעניין ברצינות רבה: כל עובד שיסרב להתחסן – ללא סיבה רפואית הולמת – יהיה בסכנת פיטורים.
בצו שעליו חתם החודש מושל הוותיקן, הקרדינל ג’וזפה ברטלו, נדרשים כל העובדים לשתף פעולה עם מבצע החיסונים. המושל הזהיר שמי שלא יתחסן עלול להיענש בקנס – ואף לקבל הודעת פיטורים. הוא הסביר שחשוב לשמור על העובדים במקום העבודה, ולהישמע להנחיות של הוועדה המייעצת לאפיפיור בנושא הקורונה. לפי הוועדה, לעובדי הוותיקן יש אחריות מוסרית להתחסן – מכיוון שאם יסרבו לעשות זאת הם עלולים להדביק אחרים בנגיף.
ימי טראמפ נגמרו: בן סלמאן מחכה לביידן
כשדונלד טראמפ היה נשיא מוחמד בן סלמאן נהנה מחופש פעולה. ג’ו ביידן רוצה “ריסטארט” ביחסים: ארה”ב מכירה במלך סלמאן כמנהיג – ולא ביורש העצר. היא תפסיק לסייע לסעודים במלחמה בתימן ותבחן את עסקאות הנשק. ריאד מגיבה במחוות ומשחררת אסירים פוליטיים. בקרוב יעמדו היחסים במבחן חשוב, כשבקונגרס יתפרסם דו”ח על רצח ג’מאל חשוקג’י
ממשל ביידן מצפה שסעודיה “תשנה את הגישה שלה לארה”ב”, ומעוניין לצמצם את הקשר הישיר עם מוחמד בן סלמאן – יורש העצר של סעודיה, והמנהיג בפועל של המדינה.
דוברת הבית הלבן ג’ן סאקי אמרה השבוע שביידן מתכוון לעשות “ריסטארט” ביחסים עם סעודיה. בניגוד לממשל של דונלד טראמפ, בבית הלבן של ביידן מתייחסים למלך סלמאן כמנהיג של ריאד. ביידן, ששוחח אתמול עם בנימין נתניהו, טרם התקשר למלך סעודיה. סאקי אמרה ש”מקבילו של הנשיא הוא המלך סלמאן ואני מצפה שבזמן המתאים הוא ידבר איתו”. לדבריה לסעודיה יש צרכים ביטחוניים קריטיים וארה”ב תשתף פעולה איתה, למרות שיש תחומים שבהם ארה”ב הבהירה שיש מחלוקות. “זה בפירוש שינוי מהממשל הקודם”.
“סנאטורים, ראיתם את הראיות”: הדמוקרטים תיארו “ציד” של חברי קונגרס
ברטוריקה מסלימה והולכת גוללו התובעים, חברי בית הנבחרים, את האשמותיהם בפני הסנאט במשפט ההדחה השני של טראמפ: “הנשיא הפקיר את הנוכחים בבניין הזה למותם”
מנהלי משפט ההדחה של הסנאט נגד הנשיא ה־45 של ארה”ב דונלד טראמפ – נציגים מטעם בית הנבחרים, המגישים לפי החוק את האישומים – הציגו אור ליום אתמול בפני הסנאטורים את סיפור הדרמה שהתרחשה בגבעת הקפיטול בחודש שעבר. הם הקרינו סרטונים והשמיעו באוזניהם קטעי קול שלא נחשפו בעבר: מתפרעי 6 בינואר הצהירו בהם על כוונתם לפגוע בסגן הנשיא מייק פנס ובבכירים אחרים בעת הסתערותם ההמונית על הבניין.
הדמוקרטים מבית הנבחרים, בראשות ג’יימי רסקין, הציגו ביומו השני של משפט ההדחה השני של הנשיא לשעבר סרטונים שהציגו את אמירותיהם הקשות של המתפרעים, כולל קריאות “לתלות” את פנס וסצנה של גבר התר אחר יו”ר בית הנבחרים ננסי פלוסי ושואל, “ננסי?… איפה את, ננסי?”
הניסיון עבד: “מייקל ג’ורדן” של הסופרבול ניצח את כל הפרשנים
הנרטיב המרכזי באירוע הגדול של הספורט האמריקני הציב את הקוורטרבק הצעיר מול זה שכבר אסף 6 טבעות אליפות. עיתונאי הספורט קיבלו שיעור נוסף בצניעות
בסוף המשחק, היה קשה להבין איך לא כולם חזו את התוצאה הזו מראש. בשבועיים שלפני הסופרבול, עשרות פרשנים דנו והתחבטו בכל היבט וכל זווית של שתי הקבוצות שהעפילו לגמר – הקנזס-סיטי צ’יפס והטמפה-ביי באקנירס. לכאורה, מדובר בשתי קבוצות פוטבול מאוזנות, עם התקפות נפיצות, הגנות ארסיות ומספיק שחקנים טובים בתפקידי מפתח כדי להגיע לבמה הגדולה ביותר בספורט האמריקני.
אבל הנרטיב המרכזי היה כל כך ברור, כל כך קל, שהוא מיד הפך לדומיננטי והטיל את צילו על כל מאמץ משמעותי לחזות מראש תוצאה על בסיס העובדות בשטח: טום בריידי, הקוורטרבק בן ה-43 של טמפה-ביי שכבר קבע את מקומו כשחקן הטוב ביותר אי פעם עם שש טבעות ניצחון, מול פטריק מהומס, היריב הצעיר שהיה בן 6 כשבריידי זכה בסופרבול הראשון שלו אך כבר הספיק לזכות באחד בעצמו ולאיים לכבוש שני היסטורי שנה לאחר מכ
100 ימים מאז סיום המלחמה בנגורנו קרבאך: “רוסיה וישראל יצאו נשכרות”
בירת נגורנו קרבאך, סטפנקט
ממלחמה בין אזרבייג’ן לארמניה, מי שיצאה המנצחת הגדולה היא רוסיה • האמל”ח הישראלי הוכח בזמן אמת • טורקיה השקיעה בסיוע לבאקו, והרוויחה מסילת ברזל עד לסין • אזרבייג’ן כבשה מחדש שטחים גדולים • וארמניה עדיין מלקקת את הפצעים • 100 ימים למלחמה בנגורנו קרבאך
לפני 100 ימים בדיוק הסתיימה המלחמה בנגורנו קרבאך ששינתה את פני הקווקז לשנים רבות קדימה. ובכל זאת, כל ההתרחשויות בין ה-27 בספטמבר ל-10 בנובמבר לא הכינו את האזור ואף את העולם כולו לתוצאות יוצאות הדופן: רוסיה מינפה יירוט שוגג של מסוק שלה ב-9 בנובמבר כדי לא רק לסיים את הלחימה – אלא כדי להציב את עצמה כמנצחת הגדולה בה.
האקרים צפון קוריאנים פרצו לשרתי פייזר
לא ידוע האם הפריצה צלחה. חיסוני פייזר
המידע על אודות הפריצה הגיע מגורמי המודיעין של דרום קוריאה, שלא ידעו להגיד האם השכנה מצפון הצליחה והשיגה את הטכנולוגיה של החיסון נגד קורונה
שלטונות צפון קוריאה ניסו לפרוץ לשרתים של חברת התרופות פייזר, אחת מיצרניות החיסון נגד קורונה, כך דיווחו בימים האחרונים גורמי המודיעין של דרום קוריאה.
על פי המידע שנמסר בישיבה סגורה של האסיפה הלאומית, ניסיון הפריצה בא על מנת לגנוב את הטכנולוגיה העומדת מאחורי החיסון המדובר. למרות החשיבות של התפיסה אודות ניסיון הפריצה, לדרום קוריאנים לא ידוע האם היא הצליחה או כשלה.