Nov 09, 2022 מנהל Featured, דיעות 0
מדי שנה מגיעים לישראל עשרות אלפי זכאי חוק השבות שאינם יהודים, ורובם אף עוזבים את המדינה אחרי זמן קצר. כדי למנוע את הפיכת מדינת ישראל למדינת כל אזרחיה, חייבים לשנות את “סעיף הנכד”, אבל גם את כל מדיניות העלייה לארץ
מאת אריאל קנדל
עולים חדשים. אילוסטרציה, למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה. צילום: אבישג שאר ישוב
לפני כשנתיים, בספטמבר 2020, פרצה סערה ציבורית כאשר ח”כ בצלאל סמוטריץ’ העלה לסדר היום של הכנסת את הצעתו לתיקון חוק השבות וביטול “סעיף הנכד”, כדי ליצור מצב בו מדינת ישראל לא תאפשר עוד את עלייתם של תושבי חו”ל שהם דור שלישי ליהודים. ההצעה עוררה דיון סוער, ובסיומו החליט סמוטריץ’ לא להעלות להצבעה את הצעת החוק. סמוטריץ’ נגע בנקודה כואבת, אך נכונה, מצריכה טיפול מיידי. יש אכן לשאול: מי צריכים להיות זכאי חוק השבות? מה צריכה להיות הזיקה של זכאי חוק השבות למדינת ישראל? ובעיקר, האם אותם זכאי חוק השבות נשארים בישראל אחרי עלייתם – או שהם לוקחים את הכסף של סל הקליטה ואת הדרכון ועוזבים את הארץ?
מאז הקמתה, מדינת ישראל חרטה על דגלה את ערך העלייה והקליטה, תוך מדיניות ברורה לעודד הגעת עולים ולפעול לקליטתם. ערך זה הוגדר תמיד, על ידי כל ממשלות ישראל לדורותיהן, כיעד מרכזי שיש לשאוף אליו, ולגרום לכל היהודים, מכל המדינות, לעלות לישראל ולהפוך את המדינה לביתם. הגורם הממשלתי העיקרי המופקד על קליטת העולים בישראל הוא משרד העלייה והקליטה, והוא משקיע בכך משאבים רבים, מתוך הבנה שקליטה מוצלחת ושילוב העולים בחברה הישראלית הם המפתח להישארותם של העולים בישראל.
בשנים האחרונות, נדמה כי יש מי שמנצל את המדיניות הזו לטובתו – באופן הפוגע במדינת ישראל ופוגע בצביונה היהודי. מאות אלפי אזרחים זרים שניתקו כל קשר עם העם היהודי ומסורתו, מנצלים, כך מסתבר, את הרצון המוצדק של מדינת ישראל לפתוח את שעריה ליהודי התפוצות כדי להגיע לארץ במסווה של עולים, מקבלים דרכון ישראלי נחשק, נהנים מסל קליטה בקבלת כספים, נהנים מהכשרה מקצועית ממומנת על ידי המדינה – ובורחים חזרה למדינת המוצא. לפרצה הזו בחוק הישראלי יש גם מחיר; מדינת ישראל משקיעה מתקציבה מיליוני שקלים מיותרים, שהם למעשה משאבים המושקעים בעולים שאינם יהודים, ורובם אפילו לא נשארים בישראל אלא עוזבים תוך זמן קצר ממש, ובכך גם לא תורמים לדמוגרפיה הישראלית.
חשוב להדגיש: לא מדובר כמובן בכל העולים. בשנים האחרונות עלו מצרפת לישראל עשרות אלפי יהודים, שהגיעו לארץ משיקולי ציונות ורצון לתרום למדינה. הם עלו לארץ למרות שתנאי המחיה והתנאים הסוציאליים להם זכו בצרפת היו הרבה יותר טובים מהתנאים שהם זכאים להן בישראל. הם עלו לישראל אחרי שהתמודדו באופן יומיומי עם אנטישמיות גואה ואפליה כואבת במדינת המוצא שלהם. כמו העולים מצרפת ישנם כמובן נוספים, אך לצד אלה שרוב רובם נשארים בישראל – יש מסתבר מי שמנצל את הכנסת האורחים של מדינת ישראל. מנגד, כ-50,000 יהודים הגרים בצרפת מעוניינים בעלייה אך לא באים, פשוט כי אף אחד לא הציע להם עלייה ותוכנית קליטה בישראל.
ממשלת ישראל הבאה, זה הזמן לעדכן או לשנות את מדיניות העלייה, כך שתהיה מותאמת למציאות בשנת 2022. זהו מאבק על הצביון היהודי של מדינת ישראל ומניעת הפיכתה למדינת “כל אזרחיה”. לפי נתוני הלמ”ס, מקום המדינה עלו לישראל כ-3.3 מיליון עולים, כאשר כ-45% מהם עלו משנת 1990 ואילך. רבים מהם אינם בעלי זיקה ליהדות או לציונות, ולכן אין זה מפתיע שרבים מהם כבר אינם בארץ. אי-אפשר להמשיך לעודד עלייה של עולים לא-יהודים, ובוודאי שאין סיבה להשקיע ב”עולים לרגע” שמבזבזים לשווא את כספי המדינה. ביטול אפשרי של “סעיף הנכד” הוא צעד מומלץ ראשון, וישנן כמובן דרכים נוספות, אך השורה התחתונה ברורה: חשוב שנשקיע את המשאבים הקיימים במי שבאמת רוצה להגיע לארץ, לתרום למדינה, להשתקע בה. אחרת, נאבד כולנו את המדינה היחידה בה אנו מרגישים בבית.
הכתבה פורסמה באתר “מקור ראשון”
https://www.makorrishon.co.il/opinion/540341/
Aug 14, 2017 0
Dec 18, 2022 0
Dec 07, 2022 0
Dec 07, 2022 0
Dec 01, 2022 0
Dec 18, 2022 0
Dec 07, 2022 0
Dec 07, 2022 0
Dec 01, 2022 0
יאיר נתניהו הגיש ערעור על חיובו לפצות את עורך “וואלה” לשעבר ברבע מיליון שקל בתביעת הדיבה שהוגשה נגדו: “עלול לקרוס כלכלית”
אורן פרסיקו 24.08.2021 4
ראש הממשלה בנימין נתניהו עם בנו יאיר, למחרת ניצחון הליכוד בבחירות 2015 (צילום: יונתן זינדל)
יאיר נתניהו, בנו של ראש הממשלה לשעבר, הגיש בקשת רשות ערעור על ההחלטה לחייבו לפצות ב-250 אלף שקלים את עורך “וואלה” לשעבר אבי אלקלעי בגין הוצאת דיבה. בונות הפייסבוק והטוויטר שלו.
ביהמ”ש דחה את בקשתו של יאיר נתניהו לעיכוב תשלום רבע מיליון שקל לעורך “וואלה” לשעבר אבי אלקלעי • “לא הביא ולו בדל ראייה” לכך שהתשלום יגרום ל”קריסה כלכלית” • נתניהו חויב בתשלום נוסף
שוקי טאוסיג 03.09.2021
יאיר נתניהו, בנו של ראש הממשלה, עם עורך-הדין של המשפחה, יוסי כהן (צילום: פלאש 90)
בית משפט המחוזי דחה את בקשתו של יאיר נתניהו, בנו של ראש הממשלה לשעבר, לעכב תשלום פיצוי של רבע מיליון שקל לעורך “וואלה” לשעבר אבי אלקלעי. בית משפט השלום חייב את נתניהו לשלם את מלוא סכום התביעה של אלקלעי נגדו, לאחר שנתניהו לא הגיש כתב הגנה. גם בקשתו של נתניהו לבטל את פסק הדין ולאפשר לו להגיש כתב הגנה – נדחתה והוא חויב בתשלום הוצאות בסך כ-30 אלף שקל (עוד לפני כן איפשר בית המשפט לנתניהו הבן להגיש כתב הגנה בכפוף לתשלום הוצאות של 5,000 שקל, אך הוא סירב).
הסגנון המשתלח של יאיר נתניהו מגיע שוב ושוב לאולמות בית המשפט • נתניהו עצמו – לא תמיד • עם פתק מרופא המשפחה, או סתם כי שכח • כשהוא כן בא, צפו למופע אימים • כעת, אחרי שנדרש לשלם פיצויים בגובה מאות אלפי שקלים, הוא מגייס כסף מהציבור לטובת “עזרה משפטית לאנשי ימין” • אם הכספים יגיעו בסוף לכיסו, הדבר עלול לסבך את אביו בפלילים
שוקי טאוסיג ואורן פרסיקו 07.12.2022 2
קיץ 2009. נתניהו נבחר שוב לראשות הממשלה אחרי עשור במדבר האופוזיציוני, אבל יש לו עניינים דחופים לא פחות מניהול המדינה. כשהוא למד על כך שבמוסף היומי של “ידיעות אחרונות” עומדת להתפרסם כתבת מגזין על יאיר נתניהו לקראת גיוסו, ראש הממשלה עוצר ישיבה במוסד, מפנה מהחדר את ראשי מערכת הביטחון ומנהל מערכה לצינזור הכתבה. בהמשך הוא נפגש עם מו”ל “ידיעות אחרונות”, ארנון (נוני) מוזס, ומבקש ממנו לטפל בעניין..
יהודה נוני צייר ואומן דיגיטלי בשלוב קנווס וצבעי שמן. מופיע בסדנאות של סמסונג בישראל ובניורק. נוני הוא המאייר של תכנית הטלויזיה של אברי גלבוע של מדד ישראל בערוץ 13 ומרצה על חיי האמנות של האוניברסיטה של בר אילן
<nuniy5552@gmail.com>;
מי מאתנו לא בטוח שיש לו מה להגיד, רק שבדרך כלל אין לו למי להגיד את מה שיש לו לומר? מי מאתנו לא חושב שרק הוא יודע ומבין מה שהולך פה, ומי נגד מי, ומי אוכל את מי ומי צודק ומי לא. מי מאתנו לא היה לפחות פעם אחת זבוב על הקיר בחדר הסגלגל בבית הלבן, או לפחות בלשכתו של ראש ממשלת ישראל, ויודע בדיוק – אבל בדיוק, מי אמר מה למי מתי ואיפה, ושלא יבלבלו לו את המוח עם עובדות?
מי מאתנו לא נאלץ להתעמת עם חברים, ידידים או בני משפחה, שגם הם היו זבוב על הקיר, והם שמעו בדיוק הפוך ממה שאתם שמעתם, ואתה חושב שהם לא מבינים כלום, והם בטוחים שאתה טפש שלא יודע כלום ולא מבין שום דבר?
לפעמים מגיעים הדברים לכדי מריבות של ממש, עד כדי סיום של מערכות יחסים ארוכות, או קטיעתם של מערכות יחסים עוד בטרם התחילו.
בתרבות הדיבור והוויכוח העכשוויות, נדמה שחלק מאתנו הסיר את כל הכפפות, ואין לו בעייה לשנוא את בעל הדעה האחרת, עד כדי נכונות לאלימות מילולית ואפילו יותר מזה. מילים של הסתה ושנאה משתחררות היום בקלות בלתי נסבלת, ולעומד מן הצד נדמה שהמרחק בין הצדדים אינו ניתן עוד לגישור.
מילון ממשלת השינוי, מ’מצדה פרטית’ ועד ‘קורח ועדתו’
מילון ממשלת השינוי, מ’מצדה פרטית’ ועד ‘קורח ועדתו’
רוביק רוזנטל | 24 ביוני 2022 |
השנה הסוערת של הממשלה, שלוותה במוטציית קורונה עדכנית, בפיגועי בודדים ובקרבות מילוליים מגיעה לסיומה, ויש מילון עשיר למדי. מי באמת טען שהזנות היא המקצוע העתיק ביותר בעולם, מה אומרות אימהות גרמניות לילד שלא רוצה לגמור מהצלחת, והאם באמת אין קשר בין לחם ומלחמה
הממשלה המאתגרת שקמה בעקבות מערכת הבחירות של 2021 מתפזרת, ונכון לשבוע זה המדינה הולכת לסיבוב בחירות חמישי בשלוש שנים. ימיה של הממשלה הולידו מילון ביטויים חדש, לא כולו על טהרת הנימוס הבריטי.
מקנדה ועד האיים הקריביים, גוברים הקולות הקוראים לנטוש את הקשר הסמלי עם הארמון בלונדון, לצד התחשבנות ציבורית עם מורשת הקולוניאליזם ואף קריאות לפיצויים. עם זאת, ברוב המדינות המהלך יהיה מורכב מבחינה חוקתית
מאת הוושינגטון פוסט
אזרחים בריטים חולקים כבוד אחרון למלכה אליזבת, בשבוע שעבר בלונדון. צילום: איי. אף. פי
ראש ממשלת אנטיגואה וברבודה, מדינת איים בים הקריבי, בישר בשבוע שעבר על כוונתו לקיים משאל עם בסוגיית המלוכה, “כנראה” בשלוש השנים הקרובות. האומה הזעירה באיים האנטיליים – פחות מ־100 אלף איש ואישה, שבריר ממספר האנשים הנתונים באופן טקסי למרותו של הכתר הבריטי – מתכוונת ככל הנראה להפוך לרפובליקה בהקדם. הנסיך אדוארד – בנה הצעיר של אליזבת השנייה, מלכת הממלכה המאוחדת – שמע על כך כבר באפריל, בביקורו באנטיגואה וברבודה. “זה אינו מעשה עוין”, אמר ראש ממשלת אנטיגואה וברבודה גסטון בראון בריאיון טלוויזיוני, אלא “צעד אחרון להשלמת העצמאות”.
עימותים הסתיימו “הודות למעורבות בינלאומית”, מסרה מועצת הביטחון של ארמניה, לאחר ניסיונות כושלים של רוסיה לתווך להפסקת אש
אזרבייג’ן דיווחה בשבוע שעבר ש־71 מחייליה נהרגו בעימותי גבול עם ארמניה ביומיים הקודמים, בקרבות הקשים ביותר שהתחוללו בין שתי המדינות מאז 2020. בארמניה דווח שהפסקת האש שהוכרזה בבוקר נשמרת עדיין לאורך הגבול. ההסלמה באה בזמן שדעתה של רוסיה – בעלת בריתה הקרובה ביותר של ארמניה – מוסחת בשל מלחמתה בת שבעת החודשים באוקראינה.
בממשל האוקראיני גאים בהישגי הצבא, ששחרר שטחים נרחבים מידי הרוסים גם בזכות תרגיל הטעיה, ומבהירים לאלה השוקלים לנסוע מישראל לאומן: זה על אחריותכם
“השבוע הייתי באזורים ששוחררו מהרוסים בחרקיב שבמזרח אוקראינה, וראיתי אנשים שמחים”, סיפר לי סרגיי לשנקו, יועצו של נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי. “יש המון גשרים הרוסים, אתה לא יכול לעבור מעיר לעיר וצריך לעשות עיקופים, יש בעיות עם קליטת הטלפון והאינטרנט ואזורים בלי חשמל. המצב לא טוב, צריך להודות. אבל לאט לאט החיים חוזרים לשגרה, ולמרות הקשיים אנשים אומרים לנו שהם שמחים”.
הגוש בן ארבע המפלגות זכה ב־176 מושבים, ש־73 מהם בידי מפלגת הימין הרדיקלית, “השוודים הדמוקרטים”. בכך רשם רוב זעום על השמאל, שזכה ב־173 מושבים
מנהיג השמרנים וראש הממשלה המיועד של שוודיה, אולף קריסטנסון. צילום: AFP
מנהיג השמרנים בשוודיה אולף קריסטרסון פתח אתמול במלאכת הרכבת הממשלה החדשה, לאחר שגוש מפלגות הימין במדינה זכה בניצחון דחוק בבחירות הכלליות. “עכשיו אני מתחיל במשימת הקמתה של ממשלה חדשה וחזקה”, אמר קריסטרסון בשבוע שעבר, עם פרסום התוצאות הסופיות. “נחזיר את הסדר בשוודיה על כנו”.