אנחנו הצופים בגלגולי הביטוי אחרית הימים מרחוק יודעים שבטחון הדורות ההם היה בטחון שווא. כך נוצרה האמונה האסכטולוגית בגאולה בעתיד לבוא.
מחלוקת ניטשת בין פרשני המקרא סביב ביטוי “אחרית הימים”: האם התגשמות חזון בהווה או שמא לעולם נבואה אפוקליפטית לעתיד לבוא? • פרופ’ יחזקאל קויפמן, מגדולי חוקרי המקרא, מסביר מדוע דווקא אנחנו, הצופים בגלגולי הביטוי מרחוק, יודעים היום את התשובה הנכונה
תחיית המתים מאת סבסטיאנו ריקי, 1715
הפרשה שלנו מספרת כיצד שכר בלק מלך מואב את בלעם לקלל את ישראל וכיצד הפך ה’ את הקללה לברכה. לאחר הברכה השלישית מתלונן בלק הזועם במר יאושו: “לָקֹב אֹיְבַי קְרָאתִיךָ וְהִנֵּה בֵּרַכְתָּ בָרֵךְ זֶה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים וְעַתָּה בְּרַח-לְךָ אֶל-מְקוֹמֶךָ” (במדבר כ”ד, 11-10). לפני שובו אל ביתו מוסיף בלעם על שלוש ברכותיו ואומר: “וְעַתָּה הִנְנִי הוֹלֵךְ לְעַמִּי לְכָה אִיעָצְךָ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הָעָם הַזֶּה לְעַמְּךָ בְּאַחֲרִית הַיָּמִים” (14).
מה טיבה של אחרית הימים מבהירים הפסוקים הבאים: “דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל וּמָחַץ פַּאֲתֵי מוֹאָב וְקַרְקַר כָּל-בְּנֵי-שֵׁת. וְהָיָה אֱדוֹם יְרֵשָׁה וְהָיָה יְרֵשָׁה שֵׂעִיר אֹיְבָיו וְיִשְׂרָאֵל עֹשֶׂה חָיִל” (18-17). הסכימו רוב פרשני זמננו שדברי בלעם כאן ובברכות הקודמות מתאימים לתקופת דוד – התקופה שבה “דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב” הוא דוד, ושגבר בה ישראל על מואב ואדום, התקופה שנאים לה דברי בלעם בברכה קודמת: “יְהוָה אֱלֹהָיו עִמּוֹ וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ” (כ”ג, 21) – ונראים דבריהם.
אם נקבל את דברי החוקרים, נקבע את תקופת דוד ושלמה, זמן הממלכה המאוחדת של ישראל ויהודה, כזמן יצירתן של ברכות בלעם. כלומר, הברכות מתארות כעתיד את ההווה של המחבר. קביעה זו עולה יפה עם ההבחנה, שבדרך כלל האופק העליון של התורה (ספר דברים הוא פרשה בפני עצמה) הוא עליית יהודה למעמד דומיננטי – עלייה שהתרחשה בתקופת דוד ושלמה בני שבט יהודה. אין בתורה בדרך כלל רמזים למאורעות היסטוריים מאוחרים יותר כמו פילוג הממלכה וכו’. פרשני זמננו המוצאים קשר בין התורה ובין מאורעות היסטוריים מאוחרים עושים זאת בשיטת הדרש.
במילון המקראי של קדרי מגדירים בלאו-ליונשטם, שחיברו את הערכים א-ז, את הביטוי “אחרית הימים” כדלהלן: “– לרוב קץ הימים במובן אסכטולוגי (מונח הגזור ממלה יוונית שפירושה קצה אחרון, סוף);… אבל גם עתיד סתם, כגון : אֲשֶׁר-יִקְרָא אֶתְכֶם בְּאַחֲרִית הַיָּמִים (בראשית מ”ט, 1)”. את הפסוק מן הפרשה שלנו לא כללו המחברים בדוגמאות שלהם אבל אני משער שהיו כוללים אותו בחלק השני של הגדרתם – עתיד סתם, מאותו טעם שכללו ב”עתיד סתם” את ברכת יעקב לבניו מבראשית מ”ט, 1 המתארת גם היא את תקופת דוד או אולי אפילו תקופה קודמת ולא את קץ הימים.
להלן אנסה להראות שהגדרת אחרית הימים כעתיד סתם במילון המעולה הזה אינה מדויקת ושגם אחרית הימים בבראשית מ”ט, 1 ובפרשה שלנו נכללת בהגדרה הראשונה – קץ הימים במובן אסכטולוגי.
העתיד האסכטולוגי
לאחר התורה מופיע הצירוף אחרית הימים לראשונה אצל הושע ואחר כך בישעיהו. אנחנו נעמוד ראשית על המובן השגור של באחרית הימים = קץ הימים (שהובא בפתיחת ההגדרה במילון שציטטתי למעלה) בעזרת הנבואה המפורסמת של ישעיהו (ב, 4-2), מן הפסגות של הספרות המקרא והספרות העולמית בכלל:
וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית-יְהוָה בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל-הַגּוֹיִם. וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל-הַר-יְהוָה אֶל-בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר-יְהוָה מִירוּשָׁלִָם. וְשָׁפַט בֵּין הַגּוֹיִם וְהוֹכִיחַ לְעַמִּים רַבִּים וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת לֹא-יִשָּׂא גוֹי אֶל-גּוֹי חֶרֶב וְלֹא-יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה.
ישעיהו מתאר בחזונו סדר עולם אחרון ונצחי. קרוב למה שאנחנו מכנים היום ימות המשיח, אם כי במקרא ביטוי זה עדיין אינו מופיע, או אם לנקוט מונח מודרני, מציאות של קץ ההיסטוריה. אין צורך כמעט לומר שעולם זה לא היה קיים בזמנו של ישעיהו, אבל הנביא החולם מבשר שיופיע בעתיד. מאז נבואת ישעיהו עברו דורות רבים והתגשמות נבואתו נראית רחוקה מאד. עבור רובנו היא משאת נפש לימים רחוקים – לאחרית הימים.
על-פי אמונת ישעיהו אין ספק בהתגשמות החזון, גם אם יתמהמה בוא יבוא. ומשיתגשם החזון לא יתבטל יותר עד עולם. מקורו האלוהי של החזון הוא הערובה להתגשמותו ולנצחיותו.
ברור אפוא מדוע מגדיר ישעיהו את הזמן של התגשמות החזון כאחרית הימים. המציאות המתוארת בחזון היא אופק אחרון, ניתן לומר עתיד אחרון ונצחי.
מלכות דוד ושלמה כ”אחרית הימים”; שלמה ומלכת שבא, ג’ובאני דמין, המאה ה-19
ההווה האסכטולוגי
כיצד ניתן להסביר את הופעת המונח אחרית הימים בדברי בלעם בפרשה שלנו: “לְכָה אִיעָצְךָ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הָעָם הַזֶּה לְעַמְּךָ בְּאַחֲרִית הַיָּמִים”, המתארים את תקופת דוד ושלמה? הפליא לענות על שאלה זו יחזקאל קויפמן ונביא כאן את עיקר דבריו.
על-פי המסופר בתורה הבטיח ה’ את ארץ ישראל לאבות: “כִּי אֶת-כָּל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר-אַתָּה רֹאֶה לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֲךָ עַד-עוֹלָם” (בראשית ט”ו, 17). כאמור בסוף הפסוק מתנת הארץ היא עד עולם. לא מיד התגשמה ההבטחה. קדם לה שעבוד מצרים, כפי שהודיע אלוהים מראש: “יָדֹעַ תֵּדַע כִּי-גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה” (בראשית ט”ו, 13), אבל בהתאם להבטחתו שלח אלהים את נביאו וגאל את עמו ביד חזקה ובזרוע נטויה והובילם לארץ המובטחת. ההתנחלות בכנען היא ראשית התגשמות ההבטחה. ברבות הימים נוספה לברכת הארץ מתנת המלוכה, גם היא “עד עולם”. בבהירות הובעה השקפה זאת בחזון נתן בשמואל ב , ז (24-23): “וּמִי כְעַמְּךָ כְּיִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ אֲשֶׁר הָלְכוּ אֱלֹהִים לִפְדּוֹת-לוֹ לְעָם וְלָשׂוּם לוֹ שֵׁם וְלַעֲשׂוֹת לָכֶם הַגְּדוּלָּה וְנֹרָאוֹת לְאַרְצֶךָ מִפְּנֵי עַמְּךָ אֲשֶׁר פָּדִיתָ לְּךָ מִמִּצְרַיִם גּוֹיִם וֵאלֹהָיו. וַתְּכוֹנֵן לְךָ אֶת-עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְךָ לְעָם עַד-עוֹלָם וְאַתָּה יְהוָה הָיִיתָ לָהֶם לֵאלֹהִים. וְעַתָּה יְהוָה אֱלֹהִים הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ עַל-עַבְדְּךָ (=דוד) וְעַל-בֵּיתוֹ (=שושלת דוד) הָקֵם עַד-עוֹלָם”.
אלהים בחסדו קיים את הבטחותיו העתיקות. לא נותרה הבטחה שלא קויימה. לא נפל דבר אחד מכל הדברים הטובים אשר דיבר ה’ – הכל בא! כמובטח חסד זה הוא עד עולם. ביטוי המופיע בפרק שבע פעמים. הוי אומר. ההווה, זמן שלטון בית דוד בממלכה המאוחדת, הוא הגשמת דבר אלהים עתיק, שיתמיד מעתה ועד עולם – ולפיכך הוא אחרית הימים.
הרגשת הדורות ההם, שחיו בתקופת הממלכה המאוחדת, שהמציאות שהם חיים בה היא אחרית הימים, מפעמת ביצירות רבות מן הזמן הזה. מכאן תרועת האושר הבוקעת מבעד ליצירות הזמן. כך בשירת משה המתארת את סיום תהליך ההתנחלות: “אֵין כָּאֵל יְשֻׁרוּן רֹכֵב שָׁמַיִם בְּעֶזְרֶךָ וּבְגַאֲוָתוֹ שְׁחָקִים. מְעֹנָה אֱלֹהֵי קֶדֶם וּמִתַּחַת זְרֹעֹת עוֹלָם וַיְגָרֶשׁ מִפָּנֶיךָ אוֹיֵב וַיֹּאמֶר הַשְׁמֵד. וַיִּשְׁכֹּן יִשְׂרָאֵל בֶּטַח בָּדָד עֵין יַעֲקֹב אֶל-אֶרֶץ דָּגָן וְתִירוֹשׁ אַף-שָׁמָיו יַעַרְפוּ טָל. אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל מִי כָמוֹךָ עַם נוֹשַׁע בַּיהוָה מָגֵן עֶזְרֶךָ וַאֲשֶׁר-חֶרֶב גַּאֲוָתֶךָ וְיִכָּחֲשׁוּ אֹיְבֶיךָ לָךְ וְאַתָּה עַל-בָּמוֹתֵימוֹ תִדְרֹךְ” (דברים ל”ג, 29-26).
כך שירת הים המתארת ישועה אחר ישועה ומסתיימת: “תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ יְהוָה מִקְּדָשׁ אֲדֹנָי כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ יְהוָה יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד” (שמות ט”ו, 17).
התודעה האסכטולוגית האפופה באושר ניכרת במיוחד בברכות בלעם. ישראל שוכן לבטח: “מַה-טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל” (במדבר כ”ד, 5). ובניסוח מקביל: “כָּרַע שָׁכַב כַּאֲרִי וּכְלָבִיא מִי יְקִימֶנּוּ” (כ”ד, 9). ישראל הוא עם נושע באלהיו, המנחיל לו ולמלכו ניצחון אחר ניצחון. משום כך: “מְבָרְכֶיךָ בָרוּךְ וְאֹרְרֶיךָ אָרוּר” (כ”ד, 9). זמן זה המתואר בברכת בלעם הוא הוא אחרית הימים.
מכל האמור נובע שאין לקבל את הגדרת מילון קדרי המפצל את המובן של אחרית הימים לקץ הימים ולעתיד קרוב. אחרית הימים היא לעולם קץ הימים, אבל לעתים היא מכוונת לעתיד רחוק ולעתים להווה של היוצר. ועוד יש להוסיף שהעיון בספרות המקראית מלמד שהגדרת ההווה כאחרית הימים קודמת להרחקת אחרית הימים לעתיד רחוק.
אנחנו הצופים בגלגולי הביטוי אחרית הימים מרחוק יודעים שבטחון הדורות ההם היה בטחון שווא. מתנות ה’ ניטלו זו אחר זו. ההווה הפך לרע ומר, עד שלבסוף חרבה מלכות ישראל וגלו תושביה ואחר כך הלכה מלכות יהודה בעקבות ישראל. מתנות ההווה העתיקות – ארץ, מלך – הפכו לתקוות עתיד. כך נוצרה האסכטולוגיה המאוחרת, שירשה את הבטחות העבר והעבירה אותן לעתיד ועוד הוסיפה להן יסוד נוסף שהאסכטולוגיה של התורה לא שיערה, נצחון אמונת הייחוד בעולם כולו וממילא שלום נצחי, ככתוב בחזון ישעיהו: “וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית-יְהוָה בְּרֹאשׁ היֶהָרִים וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל-הַגּוֹיִם … וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת לֹא-יִשָּׂא גוֹי אֶל-גּוֹי חֶרֶב וְלֹא-יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה”.
ד”ר יונתן כהן
אתר מידה
Aug 14, 2017 0
Dec 18, 2022 0
Dec 07, 2022 0
Dec 07, 2022 0
Dec 01, 2022 0
Dec 18, 2022 0
Dec 07, 2022 0
Dec 07, 2022 0
Dec 01, 2022 0
יאיר נתניהו הגיש ערעור על חיובו לפצות את עורך “וואלה” לשעבר ברבע מיליון שקל בתביעת הדיבה שהוגשה נגדו: “עלול לקרוס כלכלית”
אורן פרסיקו 24.08.2021 4
ראש הממשלה בנימין נתניהו עם בנו יאיר, למחרת ניצחון הליכוד בבחירות 2015 (צילום: יונתן זינדל)
יאיר נתניהו, בנו של ראש הממשלה לשעבר, הגיש בקשת רשות ערעור על ההחלטה לחייבו לפצות ב-250 אלף שקלים את עורך “וואלה” לשעבר אבי אלקלעי בגין הוצאת דיבה. בונות הפייסבוק והטוויטר שלו.
ביהמ”ש דחה את בקשתו של יאיר נתניהו לעיכוב תשלום רבע מיליון שקל לעורך “וואלה” לשעבר אבי אלקלעי • “לא הביא ולו בדל ראייה” לכך שהתשלום יגרום ל”קריסה כלכלית” • נתניהו חויב בתשלום נוסף
שוקי טאוסיג 03.09.2021
יאיר נתניהו, בנו של ראש הממשלה, עם עורך-הדין של המשפחה, יוסי כהן (צילום: פלאש 90)
בית משפט המחוזי דחה את בקשתו של יאיר נתניהו, בנו של ראש הממשלה לשעבר, לעכב תשלום פיצוי של רבע מיליון שקל לעורך “וואלה” לשעבר אבי אלקלעי. בית משפט השלום חייב את נתניהו לשלם את מלוא סכום התביעה של אלקלעי נגדו, לאחר שנתניהו לא הגיש כתב הגנה. גם בקשתו של נתניהו לבטל את פסק הדין ולאפשר לו להגיש כתב הגנה – נדחתה והוא חויב בתשלום הוצאות בסך כ-30 אלף שקל (עוד לפני כן איפשר בית המשפט לנתניהו הבן להגיש כתב הגנה בכפוף לתשלום הוצאות של 5,000 שקל, אך הוא סירב).
הסגנון המשתלח של יאיר נתניהו מגיע שוב ושוב לאולמות בית המשפט • נתניהו עצמו – לא תמיד • עם פתק מרופא המשפחה, או סתם כי שכח • כשהוא כן בא, צפו למופע אימים • כעת, אחרי שנדרש לשלם פיצויים בגובה מאות אלפי שקלים, הוא מגייס כסף מהציבור לטובת “עזרה משפטית לאנשי ימין” • אם הכספים יגיעו בסוף לכיסו, הדבר עלול לסבך את אביו בפלילים
שוקי טאוסיג ואורן פרסיקו 07.12.2022 2
קיץ 2009. נתניהו נבחר שוב לראשות הממשלה אחרי עשור במדבר האופוזיציוני, אבל יש לו עניינים דחופים לא פחות מניהול המדינה. כשהוא למד על כך שבמוסף היומי של “ידיעות אחרונות” עומדת להתפרסם כתבת מגזין על יאיר נתניהו לקראת גיוסו, ראש הממשלה עוצר ישיבה במוסד, מפנה מהחדר את ראשי מערכת הביטחון ומנהל מערכה לצינזור הכתבה. בהמשך הוא נפגש עם מו”ל “ידיעות אחרונות”, ארנון (נוני) מוזס, ומבקש ממנו לטפל בעניין..
יהודה נוני צייר ואומן דיגיטלי בשלוב קנווס וצבעי שמן. מופיע בסדנאות של סמסונג בישראל ובניורק. נוני הוא המאייר של תכנית הטלויזיה של אברי גלבוע של מדד ישראל בערוץ 13 ומרצה על חיי האמנות של האוניברסיטה של בר אילן
<nuniy5552@gmail.com>;
מי מאתנו לא בטוח שיש לו מה להגיד, רק שבדרך כלל אין לו למי להגיד את מה שיש לו לומר? מי מאתנו לא חושב שרק הוא יודע ומבין מה שהולך פה, ומי נגד מי, ומי אוכל את מי ומי צודק ומי לא. מי מאתנו לא היה לפחות פעם אחת זבוב על הקיר בחדר הסגלגל בבית הלבן, או לפחות בלשכתו של ראש ממשלת ישראל, ויודע בדיוק – אבל בדיוק, מי אמר מה למי מתי ואיפה, ושלא יבלבלו לו את המוח עם עובדות?
מי מאתנו לא נאלץ להתעמת עם חברים, ידידים או בני משפחה, שגם הם היו זבוב על הקיר, והם שמעו בדיוק הפוך ממה שאתם שמעתם, ואתה חושב שהם לא מבינים כלום, והם בטוחים שאתה טפש שלא יודע כלום ולא מבין שום דבר?
לפעמים מגיעים הדברים לכדי מריבות של ממש, עד כדי סיום של מערכות יחסים ארוכות, או קטיעתם של מערכות יחסים עוד בטרם התחילו.
בתרבות הדיבור והוויכוח העכשוויות, נדמה שחלק מאתנו הסיר את כל הכפפות, ואין לו בעייה לשנוא את בעל הדעה האחרת, עד כדי נכונות לאלימות מילולית ואפילו יותר מזה. מילים של הסתה ושנאה משתחררות היום בקלות בלתי נסבלת, ולעומד מן הצד נדמה שהמרחק בין הצדדים אינו ניתן עוד לגישור.
מילון ממשלת השינוי, מ’מצדה פרטית’ ועד ‘קורח ועדתו’
מילון ממשלת השינוי, מ’מצדה פרטית’ ועד ‘קורח ועדתו’
רוביק רוזנטל | 24 ביוני 2022 |
השנה הסוערת של הממשלה, שלוותה במוטציית קורונה עדכנית, בפיגועי בודדים ובקרבות מילוליים מגיעה לסיומה, ויש מילון עשיר למדי. מי באמת טען שהזנות היא המקצוע העתיק ביותר בעולם, מה אומרות אימהות גרמניות לילד שלא רוצה לגמור מהצלחת, והאם באמת אין קשר בין לחם ומלחמה
הממשלה המאתגרת שקמה בעקבות מערכת הבחירות של 2021 מתפזרת, ונכון לשבוע זה המדינה הולכת לסיבוב בחירות חמישי בשלוש שנים. ימיה של הממשלה הולידו מילון ביטויים חדש, לא כולו על טהרת הנימוס הבריטי.
מקנדה ועד האיים הקריביים, גוברים הקולות הקוראים לנטוש את הקשר הסמלי עם הארמון בלונדון, לצד התחשבנות ציבורית עם מורשת הקולוניאליזם ואף קריאות לפיצויים. עם זאת, ברוב המדינות המהלך יהיה מורכב מבחינה חוקתית
מאת הוושינגטון פוסט
אזרחים בריטים חולקים כבוד אחרון למלכה אליזבת, בשבוע שעבר בלונדון. צילום: איי. אף. פי
ראש ממשלת אנטיגואה וברבודה, מדינת איים בים הקריבי, בישר בשבוע שעבר על כוונתו לקיים משאל עם בסוגיית המלוכה, “כנראה” בשלוש השנים הקרובות. האומה הזעירה באיים האנטיליים – פחות מ־100 אלף איש ואישה, שבריר ממספר האנשים הנתונים באופן טקסי למרותו של הכתר הבריטי – מתכוונת ככל הנראה להפוך לרפובליקה בהקדם. הנסיך אדוארד – בנה הצעיר של אליזבת השנייה, מלכת הממלכה המאוחדת – שמע על כך כבר באפריל, בביקורו באנטיגואה וברבודה. “זה אינו מעשה עוין”, אמר ראש ממשלת אנטיגואה וברבודה גסטון בראון בריאיון טלוויזיוני, אלא “צעד אחרון להשלמת העצמאות”.
עימותים הסתיימו “הודות למעורבות בינלאומית”, מסרה מועצת הביטחון של ארמניה, לאחר ניסיונות כושלים של רוסיה לתווך להפסקת אש
אזרבייג’ן דיווחה בשבוע שעבר ש־71 מחייליה נהרגו בעימותי גבול עם ארמניה ביומיים הקודמים, בקרבות הקשים ביותר שהתחוללו בין שתי המדינות מאז 2020. בארמניה דווח שהפסקת האש שהוכרזה בבוקר נשמרת עדיין לאורך הגבול. ההסלמה באה בזמן שדעתה של רוסיה – בעלת בריתה הקרובה ביותר של ארמניה – מוסחת בשל מלחמתה בת שבעת החודשים באוקראינה.
בממשל האוקראיני גאים בהישגי הצבא, ששחרר שטחים נרחבים מידי הרוסים גם בזכות תרגיל הטעיה, ומבהירים לאלה השוקלים לנסוע מישראל לאומן: זה על אחריותכם
“השבוע הייתי באזורים ששוחררו מהרוסים בחרקיב שבמזרח אוקראינה, וראיתי אנשים שמחים”, סיפר לי סרגיי לשנקו, יועצו של נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי. “יש המון גשרים הרוסים, אתה לא יכול לעבור מעיר לעיר וצריך לעשות עיקופים, יש בעיות עם קליטת הטלפון והאינטרנט ואזורים בלי חשמל. המצב לא טוב, צריך להודות. אבל לאט לאט החיים חוזרים לשגרה, ולמרות הקשיים אנשים אומרים לנו שהם שמחים”.
הגוש בן ארבע המפלגות זכה ב־176 מושבים, ש־73 מהם בידי מפלגת הימין הרדיקלית, “השוודים הדמוקרטים”. בכך רשם רוב זעום על השמאל, שזכה ב־173 מושבים
מנהיג השמרנים וראש הממשלה המיועד של שוודיה, אולף קריסטנסון. צילום: AFP
מנהיג השמרנים בשוודיה אולף קריסטרסון פתח אתמול במלאכת הרכבת הממשלה החדשה, לאחר שגוש מפלגות הימין במדינה זכה בניצחון דחוק בבחירות הכלליות. “עכשיו אני מתחיל במשימת הקמתה של ממשלה חדשה וחזקה”, אמר קריסטרסון בשבוע שעבר, עם פרסום התוצאות הסופיות. “נחזיר את הסדר בשוודיה על כנו”.