התבוננות מחודשת בקריעת ים סוף

קריעת ים סוף הוא מהאירועים המכוננים בתולדות עם ישראל. התבוננות מחודשת בדרך המוסר, החסידות והמבט הלאומי מלמדים את זויות חדשה במאורע חשוב זה פרשת בשלח מציגה בפנינו את שירתו הגדולה של העם על נס קריאת ים סוף

הרב יוסי שטרן

רב ישיבת ההסדר עכו

את הלקח שלמד משה ילמד נתניהו בדרך הקשה 

ליקוט המן. צילום משנות ה-16 של המאה ה-15.

ניתן להחזיק עם ממושמע ומאוחד סביב אויב משותף, סביב איום קיומי וחדוות ניצחון הבאה מדי כמה שנים, אך לכל דבר יש גבול. העם חכם ומבין ש”החיים עצמם” במדינה מודרנית, חזקה ומפותחת במאה ה-21 הם לא רק הישרדות

ניר ברוידא

קריעת ים סוף

קריעת ים סוף, איור מ-1907

בני ישראל יוצאים ממצרים לכיוון מדבר סין. פרעה וצבאו רודפים אחריהם ומתקרבים אליהם סמוך לים סוף. בני ישראל המבוהלים צועקים אל משה שיציל אותם. אלוהים עונה לעם, באמצעות משה, תשובה חד משמעית: “דבר אל בני ישראל וייסעו”. משה נוטה את ידו והים נבקע, ובני ישראל עוברים בו. כשצבא מצרים נכנס אל הים ובני ישראל יוצאים ממנו, המים שבים למקומם והמצרים טובעים בים

ויקיפדיה

געגועינו למצרים

הגעגועים למצרים הוא בעצם הסיפור של כל הגלויות. למרות הסבל הנורא שעברנו בגלות, אפשר לומר שגם התאהבנו בה או לפחות התקשינו להיפרד ממנה

“וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָעָם אַל תִּירָאוּ הִתְיַצְּבוּ וּרְאוּ אֶת יְשׁוּעַת ה’ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה לָכֶם הַיּוֹם כִּי אֲשֶׁר רְאִיתֶם אֶת מִצְרַיִם הַיּוֹם לֹא תֹסִפוּ לִרְאֹתָם עוֹד עַד עוֹלָם” (שמות י”ד יג)

ארי גייגר

מי הם מעשה ידי טובעים בים

 המדרש המפורסם קובע כי הקב”ה אינו שמח במפלתם של המצרים, ודורש מהמלאכים לשתוק לנוכח טביעתם. האמנם?

המדרש המפורסם קובע כי הקב”ה אינו שמח במפלתם של המצרים, ודורש מהמלאכים לשתוק לנוכח טביעתם. האמנם?

פרופ’ יונתן כהן