פרשת השבוע: ואתחנן

  טו באב תשפ”א    24 ביולי 2021

פרשת ואתחנן שני נאומים, שני מבטים

מעמד מתן תורה | ז’ן לאון ז’רום

ההבדל בין מתן תורה בפרשתנו לזה שבפרשת יתרו מלמד על שני מבטים שונים בנאומיו של משה: אחד על העבר, שני על העתיד

בתחילת פרשת השבוע, פרשת ואתחנן, מגיע נאומו הראשון של משה אל סיומו. הוא מתאר את הבשורה הקשה כי לא ייכנס לארץ ואת הציווי למנות תחתיו את יהושע שינחיל את הארץ לבני ישראל. פתיחה סיפורית ארוכה זו מסתיימת במסקנה העולה ממנה: “וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל שְׁמַע אֶל הַחֻקִּים וְאֶל הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר אָנֹכִי מְלַמֵּד אֶתְכֶם לַעֲשׂוֹת לְמַעַן תִּחְיוּ וּבָאתֶם וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ” (ד, א).

אלון ברנד

אתר מידה

 פרשת ואתחנן: לעמוד או לשבת

הפולמוס סביב תנוחת הגוף בשעת קריאת עשרת הדיברות בבית הכנסת מקפל בתוכו איזונים שונים בין שכל לרגש, בין אליטיזם לעממיות ובין תודעה לחוויה 

יוֹם אֲשֶׁר עָמַדְתָּ לִפְנֵי ה’ אֱלֹהֶיךָ בְּחֹרֵב

תנועה פשוטה של מעבר מישיבה לעמידה, כוריאוגרפיה של ריטואל, מנהג קטן שזכה לפולמוס גדול. השאלה הבנאלית קמעה אם נקום בשעת קריאת עשרת הדברות או נישאר לשבת, מקפלת בתוכה תפיסה דתית עמוקה בנוגע למעמד המצוות, לעיקרי אמונה, לשאלות חינוכיות ואף סוציולוגיות, ובביתנו הפרטי גם מפגש בין מנהגי שתי משפחות ועדות, איזונים בין שכל לרגש, בין טקסט לציבור, בין אליטיזם לעממיות ובין תודעה לחוויה. השפות הדתיות השונות של בתי הורינו נפגשות במעמד הר סיני

ד”ר דוד משה ביטון הוא ראש החוג ליהדות בקריה האקדמית אונו וראש תוכנית כולנא בירוחם. תמר ביטון היא ראש מדרשת באר בירוחם ובאשדוד

פרשת ואתחנן נאום משה

שמע ישראל, תחילת קריאת שמע, מתוך הסידור

את פרשת ואתחנן קוראים לעולם בשבת שאחרי תשעה באב, ועל שם ההפטרה שלה נקראת שבת זו “שבת נחמו””.

בפרשה מסיים משה את הנאום הראשון שנשא לפני מותו (הנאום ההיסטורי) ופותח בנאום השני (נאום המצוות).

מגלות לגאולה בכח האהבה

הפרשה שלנו מגיעה תמיד אחרי ט’ באב, ונקראת פרשת נחמו. זו פרשה מלאה וגדושה, ויש בה שוב את עשרת הדיברות. תמצית התורה. ובחרתי מכל העושר של הנושאים להתמקד באהבה. בפרשה שלנו יש אהבה הדדית נדירה. ה’ מודיע למשה שהוא אוהב אותנו – כלומר את עם ישראל:

כִּי אָהַב אֶת-אֲבֹתֶיךָ, וַיִּבְחַר בְּזַרְעוֹ, אַחֲרָיו; וַיּוֹצִאֲךָ בְּפָנָיו בְּכֹחוֹ הַגָּדֹל, מִמִּצְרָיִם. 

ואנחנו מצווים לאהוב את האלוהים:

וְאָהַבְתָּ, אֵת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּכָל-לְבָבְךָ וּבְכָל-נַפְשְׁךָ, וּבְכָל-מְאֹדֶךָ.

ערן ברוך

אתר בינה

פרשת ואתחנן על הרתיעה

לוחות הברית, צילום: ויקיפדיה, רמברנדט, 1659

בפרשת השבוע מסופר על מעמד הר סיני, אך בשלב מסויים עם ישראל נרתע. מה פשר הרתיעה? ומה הקשר לתפיסתו של משה ולנשיאתה של ציפורה, האישה הכושית?

עשרת הדיברות, אינן רק יסודות התורה. אלה הם הדברים שאמר ריבונו של עולם לעמו בהתגלות ישירה, לא בתיווכו של משה. או – מזווית אחרת – דברים שאמר ריבונו של עולם למשה, כשהעם שומע. הרמב”ם [הלכות יסודי התורה פרק ח’] מורה, כי ישראל לא האמינו למשה מפאת האותות שעשה להם. הם האמינו רק כאן, ש’עיננו ראו ולא זר, ואוזנינו שמעו ולא אחר’. 

ד”ר משה מאיר

אתר כיפה