פרשת השבוע: ויקהל פקודי

כ”ח אדר תש”פ    21 במרץ 2020

המשכן כתחליף לעגל הזהב | פרשת ‘ויקהל-פקודי’

פרשת ויקהל-פקודי הסוגרת את ספר שמות, היא סיפור של תיקון ואיחוי. אנחנו קוראים תיאור דקדקני ומפורט של בניית המשכן, ההקדמה לבית המקדש: “וַיַּֽעֲשׂ֨וּ כָל־חֲכַם־לֵ֜ב בְּעֹשֵׂ֧י הַמְּלָאכָ֛ה אֶת־הַמִּשְׁכָּ֖ן עֶ֣שֶׂר יְרִיעֹ֑ת שֵׁ֣שׁ מָשְׁזָ֗ר וּתְכֵ֤לֶת וְאַרְגָּמָן֙ וְתוֹלַ֣עַת שָׁנִ֔י כְּרֻבִ֛ים מַֽעֲשֵׂ֥ה חשֵׁ֖ב עָשָׂ֥ה אֹתָֽם”

בפרשה מובא באופן ציורי פירוט ססגוני של מגוון המוצרים, החפצים, החומרים והפריטים המובאים למקום – זהב, עורות, תכשיטים, ושלל חומרים, בידי העם כולו. כולם נקראים אל מלאכת הבנייה – ה-home styling של בית המקדש. אי אפשר להתעלם מהדמיון של העשייה הזו, במובנים רבים, לעשייה שהתרחשה בפרשת השבוע הקודמת. במעשה של עגל הזהב.

ערן ברוך הוא מנכ”ל בינ”ה – התנועה ליהדות חברתית

פרשת ויקהל כלי המקדש

בניית כלי המקדש. תפירה ובנייה של כלי המשכן.

פָּרָשַׁת וַיַּקְהֵל היא פרשת השבוע העשירית בספר שמות. היא מתחילה בפרק ל”הפסוק א’ ומסתיימת בפרק ל”חפסוק כ’. פרשה זו עוסקת בעיקרה בעניינים הנוגעים להקמת המשכן. הציוויים על הקמת המשכן שפורטו בפרשות תרומה ותצווה באים לכלל ביצוע בפרשה זו ובפרשת פקודי שאחריה, ולמעשה צמד פרשיות אלה חוזר בשינויים קלים על הנאמר בפרשות תרומה ותצווה.

פרשת ויקהל-פקודי: על המלאכה

יש מושגים, שאי אפש  להגדיר אותם מבלי להגדיר גם את הפכם. אין משמעות למושג ‘יום’ ללא המושג ‘לילה’. כך אין משמעות למושג ‘מלאכה’, ללא המושג ‘שביתה’ – או ‘שבת’ הנגזרת ממנופרשת ויקהל אוספת וסוגרת את ספר שמות, את מעשה המשכן השוכן בליבו. פתיחת הפרשה מפתיעה, מצרפת צירוף המעורר את התודעה להתבונן בו:

וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם: אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר צִוָּה ה’ לַעֲשֹׂת אֹתָם.

שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ, שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לַה’, כָּל הָעֹשֶׂה בוֹ מְלָאכָה יוּמָת.

מאת ד”ר מאיר

אתר כיפה

שיעור לפרשת ויקהל-פיקודי (תשע”ח)

השיעור המלא כולל דף המקורות, באתר “ליבא”: http://leeba.org.il/?p=9495

צילום: גרובייס הפקות. באדיבות קרן דניאלי

סיון רהב מאיר