השאיפה לחיות ולשבת בשלווה בארצנו, מקורותיה בפרשתנו. “וישב יעקב בארץ מגורי אביו” (בראשית לז:א). רש”י מצטט את המדרש: “ביקש יעקב לישב בשלוה, קפץ עליו רוגזו של יוסף. צדיקים מבקשים לישב בשלוה, אומר הקב”ה לא דיין לצדיקים מה שמתוקן להם לעוה”ב אלא שמבקשים לישב בשלוה בעוה”ז (שם פסוק ב).” לכל הנראה, המדרש מגיב לסתירה פנימית בתוך הפסוק. יעקב יושב, אבל הארץ היא ארץ של מגורים, מלשון גרות. הארץ שבה הקב”ה מקיים את הבטחותיו לאברהם אבינו, “גר יהיה זרעך.”
נעמי ברמן
חננאל ובר מביט בפרשת “וישב” ורואה את הסכנה שבמלחמת אחים בימינו. הידברות בין חלקי עם ישראל היא שתאחה את הקרעים
מבחינה מוסרית ותקדימית לעם ישראל, פרשת “וישב” הינה הקשה מכולן, והסיבה ידועה.
חננאל ובר
מכירת יוסף – חריטה:גוסטב דורא
מוקד הפרשה הוא חיי יוסף עד עליתו לשלטון במצרים. הוא יוצא בשליחות אביו מ”עמק חברון” אל “שכם” -“מקום מוכן לפורענות” [2] . אחיו מתנכלים לו וכמעט גורמים למותו. הוא נחלץ, הודות ליהודה בן יעקב. מורד למצרים והיה “וַיְהִי אִישׁ מַצְלִיחַ” (ל”ט,ב’). אך מגיע בסופו של דבר ל”בור” – הוא הכלא המצרי.
הרב שמואל אליהו
פורסם באתר ויקישיבה
פרשת וישב מהווה את פתיחתו של קובץ סיפורי יוסף ואחיו, החלק האחרון בסיפור תולדותיו של יעקב ומשפחתו והחלק האחרון בספר בראשית בכלל. בפרשה זו מתחילים להשתלשל האירועים אשר יביאו לירידת יעקב ובניו למצרים, ובשלב מאוחר יותר לשעבודו של עם ישראל שם. עם זאת, כל אחד מן הפרקים בפרשה מהווה סיפור עצמאי שבו דמויות שונות והוא מתרחש במקום גאוגרפי אחר.
פורסם בויקיפידיה
מה הניע את תמר למעשיה? האם היא דאגה לעצמה ולביטחונה הכלכלי או פעלה מתוך חוסר ברירה? האם פעלה מתוך נקמנות או מתוך רצון טבעי להורות? מעשה תמר מעלה שאלות רבות שיכולות להצביע גם על פרשות שקורות בימים אלה.
נגה ברנר סמיה
הפרשה פורסמה באתר בינ”ה
שני הסיפורים המרכיבים את פרשת וישב מלמדים אותנו שיעור חשוב על ההיבט הכלכלי של החזר החובות. מדוע האחריות על החזרת החוב היא דווקא של החייב ולא של המלווה? ומדוע אסור להמתין עם החזרת החובות? פרשת שבוע כלכלית
יואל קופלנד