פרשת השבוע שלנו היא חומר קריאת חובה לנערי האוצר שלנו: מדינת ישראל מככבת שוב ושוב בשנים האחרונות, בחמישייה המובילה בין המדינות המפותחות במדד האי שיוויון בהכנסה. המצב משתפר כאשר בודקים את ההכנסה נטו, לאחר מיסים וקצבאות – הפערים קטנים בהרבה. המיסוי הפרוגרסיבי שלנו מציל אותנו מאסון חברתי ופערים בלתי נסבלים.
ניר ברוידא
הוא ראש רשת הישיבות החילוניות בבינ”ה.
נקודת תצפית אל הר עיבל
פרשת כי תבוא תמיד נקראת שתי שבתות לפני ראש השנה, כיוון שמופיעה בה פרשת הברכות והקללות ואין רוצים לסיים את השנה בדבר רע[1]. פרשה זו מכונה “פרשת התוכחה הגדולה” (בניגוד לפרשת בחוקותי שמכונה “פרשת התוכחה הקטנה”), מכיוון שיש בה תוכחה רבה וארוכה ומתוארות בה הברכות והקללות שיבואו על עם ישראל על פי מעשיו.
אתר ויקיפידיה
פרשת כי תבוא מדברת על הבאת ביכורי הפירות לבית המקדש בירושלים. שם אנחנו מתוודים מתוך הכרת הטוב לאלוקים ואומרים:
“ארמי אובד אבי, וירד מצרימה.”
סליחה? ארמי ניסה להרוג את אבא שלי, סבלנו במצרים – וזה אמור להיות ביטוי של הכרת תודה?!
הרב שרגא סימונס
אתר אש התורה
ערב הכניסה לארץ מוצגת מול העם מצווה חדשה – ביכורים. מצווה תמימה לכאורה שמבקשת לתקן כמה חטאי עבר מכוננים, ובעיקר, שואפת להצמיח דור חדש של צברים, שיודעים את מקומם ההיסטורי ולא פוחדים להכיר טובה. סיון רהב מאיר בשיעור לפרשת כי תבוא
סיון רהב מאיר
הר גריזים | ציור מאת הארי פן, 1880~
משה מצווה לכתוב את החוקים על אבנים בהר גריזים והר עיבל, ומציף את השאלה מתי מצווה התורה על כתיבה, ולא מסתפקת בהעברה בעל-פה?
נאום המצוות הגדול של משה מגיע השבת לסיומו בסגירת מעגל מעניינת. כזכור, לפני שהתחיל משה להרצות את החוקים הוא האריך בנאומי שכנוע ועידוד על שמירתם, ואז – מיד לפני שהתחיל לספר את תוכנם של החוקים, הוא אומר (יא, כו-כט):
אלון ברנד
אתר מידה