בפרשתנו מצוין ש”לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות” יש בלשון הפסוק שני דינים נפרדים- שאין קרוב נענש על חטאי קרובו, ושאין קרוב נענש עקב עדות קרובו על חטאו שלו
בפרשתנו (פרק כ”ד, פס’ ט”ז) אנו קוראים את הציווי “לֹא-יוּמְתוּ אָבוֹת עַל-בָּנִים וּבָנִים לֹא-יוּמְתוּ עַל-אָבוֹת אִישׁ בְּחֶטְאוֹ יוּמָתוּ”. פשט הפסוק הוא, כמובן, שלא עונשין אדם על חטאי קרובו, אלא על חטאי עצמו בלבד.
הרב אלדד יונה
אתר כיפה
שבעת בני שאול שנתלו על ידי הגבעונים, ורצפה בת איה שומרת עליהם | פייר מורטייר, שנת 1700
התורה מצווה לתלות על עץ את מי שנדון למוות, אבל רק לשם קבורתו לאחר מכן
אמנם הפרשה הקודמת נשאה את השם “שופטים”, אך דווקא פרשתנו – “כי-תצא” – היא זו שמכילה רבים מהדינים המסורים לשופטים: טיפול בעריות – החל בהסדרת הנישואין, דרך הייבום ועד ענישה במקרי אונס או הוצאת שם-רע; דיני נחלות וירושה; ואפילו ענישה פלילית בעונשי מלקות ומוות.
אלון ברנד
אתר מידה
לדעת הרמב”ן “זכור את אשר עשה ה’ אלהיך למרים” היא אזהרה מלדבר לשון הרע, והזיכרון הוא בפה ולא רק בלב. איך זוכרים בפה?
(ח) הִשָּׁמֶר בְּנֶגַע הַצָּרַעַת לִשְׁמֹר מְאֹד וְלַעֲשׂוֹת כְּכֹל אֲשֶׁר יוֹרוּ אֶתְכֶם הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִם תִּשְׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת: (ט) זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה ה’ אֱלֹהֶיךָ לְמִרְיָם בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם: (פרק כד)
הרב כרמיאל כהן
אתר כיפה
פרשת כי תצא התשע”ז: פרשת השבוע מבקשת מאיתנו לצאת למלחמה. זהו לא רק קרב על החיים הפיזיים, מסבירים הפרשנים, אלא גם על חיי הרוח. קרב שמתחיל בראש ובראשונה במודעות להיותנו נתונים בו. סיון רהב מאיר על המאבק הסמוי שמתחולל בחיינו, ועל המצוות, כלי הנשק הרוחניים שהתורה מעמידה לרשותנו שיובילו אותנו עד לנצחון
סיון רהב מאיר
בביוגרפיה החדשה ביותר שנכתבה על דוד בן גוריון, ‘מדינה בכל מחיר’ של תום שגב, מתוארים תהליכי הקמת המדינה החל מנביטת הרעיון במוחו הקודח של בן גוריון, ועד ההיתכנות הפשוטה-לכאורה של כינוס מועצת העם לחתימה על מגילת העצמאות וקריאתה בקול ביום שישי בצהרים באולם הכינוסים שבבית דיזנגוף בתל אביב.
סיון כהן שחורי
אתר בינה