פרשת מטות-מסעי חשיבות הפירוש דרך הרגליים

לראות בעיניים כדי לפרש. קבר רחל |

האם הלכו בני ישראל דרך המדבר או בדרך המלך? שתי התשובות המקובלות לשאלה חושפות שתי דרכים בפירוש המקרא

רשימת מסעי בני ישראל, ואיתה גם הפרשה המתארת את גבולות הארץ שאת שתיהן אנו קוראים השבת, מספקות לנו הזדמנות טובה להבין כיצד הכרת השטח נדרשת להבנת המקרא

אלון ברנד

אתר מידה

פרשת מטות נחלות השבטים

נחלות השבטים – גד וראובן בעבר הירדן המזרחי

בדרך כלל קוראים את פרשת מטות ביחד עם הפרשה שאחריה, פרשת מסעי. רק בשנים מעוברות (שנים מסוג בשז וגכז בארץ ישראל, ושנים השג והחא גם בחוץ לארץ) הן נפרדות.^[1] בחוץ לארץ זוהי תופעה נדירה. החשבון מכוון לכך שפרשת דברים תיקרא בשבת שלפני תשעה באב, ולכן שתי הפרשות נקראות תמיד בימי בין המצרים.

פרשת מטות על המוסר

לא ייתכן שהאדם המוסרי יראה את אחיו הסובל, ויישב לשתות בבית הקפה. זה נכון למלחמת מדיין וזה נכון גם לסיפור האונס הקבוצתי בקפריסין

פרשת מלחמת מדיין, מורה כמה עקרונות מוסר מאתגרים. היא מצריכה את הלומד העכשווי, לשים בסוגריים כמה עקרונות אחרים. העקרונות האחרים, אינם מקובלים היום – לא על אנשי ההלכה ולא על אנשי המוסר.

ד”ר משה מאיר

אתר כיפה

דרושה: חלוציות  פרשת ‘מטות’

במהלך פרשת ‘מטות’, בני ישראל ניצבים וכפסע בינם לבין הארץ המובטחת. ממקום מושבם בהרי הגלעד ניתן לראות את מרביתה של  ארץ ישראל. הדור החדש המשקיף על הארץ נולד לתוך מציאות של נדודים, מאבקים והתמודדויות אל מול איתני הטבע והעמים השוכנים סביבו. הסיפורים על תקופת השעבוד במצרים נדמים לו כחלק מהיסטוריה רחוקה השייכת יותר לדורות הקדומים. בנקודה זו נחלק העם לשניים: מחד השבטים שהתבססו בעבר הירדן המזרחי, עבורם תקופת הכיבושים והנדודים הסתיימה. הם מעוניינים להתיישב, להשתקע ולהתבסס כלכלית במרחבים החדשים אותם כבשו.

אברהם אייזן

 מנהל מחלקת החינוך בבינ״ה.