הפרשה מתחילה בשמחה מופלאה על חנוכת המשכן ביום השמיני לימי המילואים, הוא ראש חודש ניסן, הוא היום בו התבשר אהרון על כפרת חטא העגל והוא היום עליו אומר משה “כי היום ה’ נראה עליכם” וכפי שכותב שם רש”י “להשרות שכינתו במעשה ידיכם”.
ומתוך אותה שמחה עליונה ומופלאה מופיע המשבר של מות שני בני אהרון. רבו המדברים על חטאם של בני אהרון מחד, ועל תגובתו המופלאה של אהרון הכהן מאידך,
הרב גור גלון
ראש ישיבת ההסדר הר ברכה
מה בעצם רצו נדב ואביהוא לעשות? מדוע החליטו פתאום להקטיר קטורת? ולמה דווקא קטורת ולא קרבן אחר?
רבות נכתב על חטאם של נדב ואביהוא. הרבה פגמים מצאו חז”ל והמפרשים במעשיהם, וגם לא-מעט נכתב על המניעים שגרמו לחטאים אלו. אך שאלה יסודית אחת, שהכרחית להבנת הסיפור כולו, נותרה קצת עמומה: מה בעצם הם רצו לעשות? מדוע החליטו פתאום להקטיר קטורת? ולמה דווקא קטורת ולא קרבן אחר?
הרב אברהפ סתיו
אתר כיפה
בפרשת השבוע שלנו, ישנו פירוט של כל סוגי הציפורים שאינן כשרות למאכל, כמו לדוגמא העורב, הנשר וכד’. סוג נוסף של עופות שהתורה אוסרת עלינו לאכול, הוא החסידה (ויקרא י”א:19). הגמרא מסבירה, שקוראים לציפור הזו כך, משום שהיא עושה חסד, כלומר – מעשים טובים
הרב שרגא סימונס,
אש התורה
לכל מערכת יש חוקים, ובצה”ל יש פקודות ברורות. החייל יחקר וייגבו עדויות. ואם חטא – ייענש. בעיני הוא בוודאי לא רוצח, ובוודאי שאינו גיבור. אבל חובה עלינו לבדוק היטב, שמא החייל התלהב מדי וחרג מסמכותו. יתכן שהאצבע היתה חמה מדי על ההדק? עלינו להישמר מאוד מאש זרה.
ערן ברוך
מנכ״ל בינ״ה – תנועה ליהדות חברתית
מה הקשר בין יין לאבלות?
ד”ר יונתן כהן פותר תעלומה בפרשה.
פרשתנו קושרת באופן תמוה בין האיסור על הכהנים לשתות יין ולשרת בקודש לבין מנהגי האבלות שלהם • הכרה של סגולותיו של היין במקרא והשימושים בו יכולה לפתור את התעלומה
יונתן כהן
אתר מידה
בתחילה מתנהל היום שמיני לאחר ימי המילואים כפי שנצטווה משה: אהרן ובניו מקריבים את הקורבנות המיוחדים ליום זה; משה ואהרן יוצאים לברך את העם; וה’ מתגלה לבני ישראל. ואולם אז חורגים נדב ואביהוא בני אהרן מן הציווי, לוקחים איש מחתתו, שמים עליהן קטורת, ומקריבים אש זרה לפני ה’. מלפני ה’ יוצאת אש ואוכלת אותם.