פרשת תזריע מצורע שתיקה אל מול הנעלם

בניגוד למנהג הרווח בעולם העתיק, היולדת והמצורע אינם מביאים קרבן בשעת ההיריון או המחלה אלא רק לאחר הלידה או הריפוי. עוד על סודו של ספר ויקרא 

אם נשאל אדם משכיל מה הם הקרבנות, תשובתו מן הסתם תהא שהקרבנות נולדו במקום שבו עמד אדם חסר אונים אל מול אימת הטבע. האדם הקדמון לא הבין מהו החום שאוחז בגופו או בגוף בנו, ובאותו הרגע שבנו פרפר בין חיים ומוות הוא רץ למקדש הסמוך והקריב לאל קרבן כדי שירחם על בנו אהובו. כשהוא עמד אל מול לידה, הוא הביא את קרבנו למקדש הסמוך וביקש שיהא בן זכר.

אביה הכוהן

אתר מקור ראשון

פרשת תזריע זאת תורת המצורע”-

אין לדעת מהי הצרעת שבה מדברות פרשות “תזריע” ו”מצורע” הנקראות פעמים רבות יחדיו. קשה מאוד לפרש את פרטי הנגעים המופיעים בפרשות אלה – צרעת העור, צרעת השער וצרעת הבית – כמתארים תופעה אחת. בוודאי קשה להלום פרטים אלה, ואפילו חלקם, עם תופעות רפואיות ופיסיקליות המוכרות לנו. עם זאת ברור שלקוראי הטקסט בתקופת המקרא היה נהיר בהחלט במה המדובר. מעידים על כך לא רק הפרטים הטכניים המדוייקים המשמשים בסיס להוראות הרפואיות-ריטואליות שעל הכוהנים להקפיד במילויין, אלא גם סיפורי המקרא הרבים על מצורעים שונים: משה ומרים

הרב יהודיע עמיר

התנועה ליהדות מתקדמת