Feb 15, 2021 מנהל פרשת השבוע 0
תיאור עלייתו של משה להר סיני מהדהד באופן מפתיע את פרשת העקדה, אך בניגוד לאברהם, משה אינו מתייחד לבדו עם ה‘ אלא מחבר אותו לעם שנותר מאחור
בפרשת משפטים רשימה ארוכה של מצוות – רובן מצוות שבין אדם לחברו, שתכליתן הסדרת ההתנהלות החברתית בשדרות החיים השונות. הרצף המצוותי גדוש וכולל תחומי חיים רבים ומגוונים.
בתוך ים המצוות היומיומיות, האווירה החגיגית והנשגבת של מעמד הר סיני הולכת ומיטשטשת. רק בחתימתה חוזרת הפרשה אל המעמד עצמו ומתארת את מה שמכונה “ברית האגנות“. במסגרת ברית זו נבנה מזבח ומוקרבים עליו קורבנות. כאן גם מופיעה ההכרזה שתהדהד לדורות: “כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה‘ נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע“ (שמות כד, ז). בשיאה של הברית יעלו משה, אהרן ובניו ושבעים איש מזקני ישראל, “וַיִּרְאוּ אֵת אֱ־לוֹהֵי יִשְׂרָאֵל“ (שם, י).
איור: מנחם הלברשטטש
כמה ביטויים בסיפור ברית האגנות מהדהדים את פרשת עקידת יצחק. בראשית הפרשייה מצווה ה‘ את משה: “עֲלֵה אֶל ה‘ אַתָּה וְאַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא וְשִׁבְעִים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם מֵרָחֹק“ (שם, א), ובהמשך אמר להם משה: “שְׁבוּ לָנוּ בָזֶה עַד אֲשֶׁר נָשׁוּב אֲלֵיכֶם“ (שם, יד). כתובים אלה מזכירים את לשון התורה בפרשת העקדה: “וַיַּרְא אֶת הַמָּקוֹם מֵרָחֹק. וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל נְעָרָיו שְׁבוּ לָכֶם פֹּה עִם הַחֲמוֹר וַאֲנִי וְהַנַּעַר נֵלְכָה עַד כֹּה וְנִשְׁתַּחֲוֶה וְנָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם“ (בראשית כב, ד־ה). המילה “מרחוק“, פעולת ההשתחוויה, וכן התמונה שבה יש מי שצועד עד המקום עצמו ויש מי שנשאר לשבת – משותפות לשני התיאורים.
שני המעמדות הם רגעים של קרבה נדירה בין האדם לאלוהיו. אלה רגעים חד־פעמיים, שבכוחם לשאת בהמשך דורות של מאמינים. תוכנם של שני המעמדות הוא נכונותו של האדם להתמסר באופן מוחלט לא־לוהים. מעשה העקידה הינו שיא אנושי בנכונות לציית לדבר ה‘, ועוצמתו מתגלגלת אל הר סיני. הזיקה בין הפרשיות מאירה את ההצהרה “נעשה ונשמע“ באורה של קריאת “הנני“ של אברהם אבינו, ומצביעה על יניקתה של האחת מכוחה של חברתה.
ההתקרבות שאחרי ההתרחקות
ואולם, לצד תיאור מלא עוצמה זה, הזיקה שיוצרים הכתובים בין הזקנים הנשארים מאחור ובין נעריו של אברהם, שנותרו לשבת עם החמור, מכאיבה וצורבת. האם גם מעמד הר סיני, כעקידת יצחק, הינו ברית של יחיד? האם בני ישראל כמו נעריו של אברהם אינם חלק מן הברית? האם גם הפעם נותר העם מאחור?
כדי להשיב לשאלה זו יש לברר מתי התרחשה ברית האגנות. לדברי רש“י היא התקיימה לפני מתן תורה, והציווי על משה לאסוף את הזקנים ולעלות עימם להר הינו חלק מן ההכנות למעמד. לעומתו, האבן עזרא מפרש כי הדברים התרחשו כסדרם בכתובים, וכי הברית שלפנינו התרחשה לאחר מתן תורה ולאחר קבלת המצוות שבפרשת משפטים. אם נצעד בדרכו של האבן עזרא נוכל להציע כי ברית האגנות באה לתקן את התרחקות העם בראשיתו של מעמד הר סיני.
בתחילת מעמד הר סיני, כפי שמתואר בפרשת יתרו, נרתע העם, “וַיָּנֻעוּ וַיַּעַמְדוּ מֵרָחֹק“ (שמות כ, טו). כעת, לאחר שהסתיים המעמד, ניתן לנסות ולהתקרב. אך כיצד מקרבים רחוקים? ראשית, מתוך קבלה של התנועה הנרתעת, כפי שעשה משה במעמד עצמו. רק לאחר מכן, ניתן להזמין את הנרתעים לאפשרות של התקרבות מחודשת.
בברית האגנות שיתף משה את העם בשלביה השונים של כריתת הברית. הוא בנה מזבח “וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מַצֵּבָה לִשְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל“ (שם, ד), אך את הקרבת הקרבנות הוא לא ביצע בעצמו אלא הטיל את המשימה על נערי בני ישראל. משה אף יצר ממשק ישיר עם הברית באמצעות זריקת הדם על המזבח ועל העם עצמו. כך, צעד אחר צעד, התחלפה הרתיעה בהתקרבות. לאחר שלבים אלה יוכלו בחירי העם, נציגיו, לעלות אל ההר. ההתקרבות המחודשת תגיע לשיאה בראיית כבוד ה‘ (שם, י־יא).
בנקודה זו יש לתת את הדעת להיבט נוסף. בין הכתובים הדומים בפרשת העקידה ובין הכתובים בפרשתנו ישנו הבדל רב משמעות. דברי אברהם לנעריו יוצרים חיץ בינו ובין הנערים: “שבו לכם פה עם החמור“. לעומת זאת, דברי משה לזקנים משקפים נימה שונה. הלשון “שבו לנו“ מבטאת קרבה ושותפות.
החוט המקשר
בברית האגנות נחלק העם לשלוש קבוצות: העם שבתחתית ההר, הזקנים שעלו אל ההר, ראו את הא־לוהים ונשארו שם, ומשה שיעלה עוד במעלה ההר וייגש אל הערפל. כל אחת מן הקבוצות מסמלת ממד אחר במימוש האתגר שהציב מעמד הר סיני: חיים של תורה ומצוות.
משה מסמל את ההתקרבות המלאה, אדם שהוא “איש הא־לוהים“. אין זה יעד להמונים, אך הוא הכרחי על מנת להביא את התורה אל העם. העם שבמחנה מסמל את החיים עצמם. תפקידם של אהרן, בניו ושבעים הזקנים הנשארים בהר, הוא לשבת “לנו“ – עבורנו. עליהם להישאר כגורם מקשר וממצע, בין החיים בפשטותם ובין ההר הנשגב.
הדבר מתבטא בעוצמה רבה בתיאור שבפסוק יא: “וַיֶּחֱזוּ אֶת הָאֱ־לוֹהִים וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ“. רש“י דרש את הדברים לגנאי, אך האבן עזרא דרש לשבח: “שנהנו מזיו שכינה… שעשו משתה ויום שמחה כאשר יעשה כהן גדול בצאת יום הכפורים“. במקומם בהר, תוך ראיית א־לוהים שבצידה התנהגות אנושית טבעית, מהווים הזקנים ערוץ מקשר בין שמים לארץ.
ייתכן שזהו פשר תחינתו של משה “שבו לנו פה“ – שבו עבורנו פה. המשיכו לאחוז עבורנו את החבל בשני קצותיו, שמיים מחד וארץ מאידך. כך אוכל אני לעלות אל ראש ההר, והעם יוכל להוסיף לשבת בתחתיתו. זהו הייעוד שאליו מתנקזים כל תכניה של פרשת משפטים, הפרשה העוסקת באריגת הקשר המיוחד בין אדם לא־לוהיו, בשדות שבהם רוחשים החיים עצמם.
בילי רבנשטיין
אתר מקור ראשון
Aug 14, 2017 0
Feb 26, 2021 0
Feb 25, 2021 0
Feb 24, 2021 0
Feb 24, 2021 0
Feb 24, 2021 0
Feb 24, 2021 0
Feb 24, 2021 0
Feb 24, 2021 0
בעשר השנים הראשונות לקיומה של מדינת ישראל העצמאית, הסיוע האמריקאי לישראל היה צנוע למדי. ישראל נהנתה בעיקר מתרומות של יהודים אמריקאים עשירים, שהממשל האמריקאי הרפובליקני היה מוכן להכיר בתרומתם כהוצאה פטורה ממס
האסון של “סעיף הנכד”: דווקא החוק שנועד לבטא את אופייה היהודי של המדינה, הופך לשער להתאזרחות מהירה של לא יהודים ונוגס ביהדותה של המדינה
66 אחוזים מהעולים לישראל על פי חוק השבות ב־2020 לא היו יהודים. כך פרסם השבוע המרכז למדיניות הגירה ישראלית, בהתבסס על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הנתון המדהים הזה חייב להדליק נורה אדומה בוהקת אצל כל העוסקים בנושא, ולקרוא לחשיבה מחודשת על מדיניות העלייה
שר החוץ האמריקני אנטוני בלינקן // צילום: איי.אף.פי
שרי החוץ של ארה”ב צרפת, בריטניה וגרמניה יצאו הציהירו כי כוונת איראן להגביל את פעילותם של פקחי הגרעין – “מסוכנת”
שרי החוץ של ארה”ב, בריטניה, גרמניה וצרפת קיימו הלילה (חמישי) פגישה דיגיטלית בה עסקו באיום האיראני. השרים הצהירו כי ההחלטה של טהרן להגביל את הגישה של פקחי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית היא “בעלת אופי מסוכן”.
השרים פרסמו קריאה לאיראן לשקול את ההשלכות של פעולה כה חמורה, במיוחד בזמן זה של הזדמנות דיפלומטית מחודשת. בריטניה, צרפת, גרמניה וארצות הברית הביעו גם את חששותיהם המשותפים מהפעולות האחרונות של איראן לייצור אורניום המועשר עד 20% וגם מתכת אורניום. “לפעילות זו אין הצדקה אזרחית אמינה. ייצור מתכות אורניום הוא שלב מרכזי בפיתוח נשק גרעיני”.
מנחה תוכניות הרדיו, שהפך לקולה של התנועה השמרנית בארה”ב, מת בגיל 70 לאחר מאבק בסרטן הריאות • לימבו קיבל את מדליית החירות הנשיאותית מטראמפ בשנה שעברה
לימבו מקבל את מדליית החופש הנשיאותית מהגברת הראשונה // צילום: איי.פי
מנחה תוכניות הרדיו, הפובליציסט והסופר ראש לימבו הלך היום (רביעי) לעולמו לאחר מאבק ממושך בסרטן הריאות, כשהוא בן 70. לימבו ייזכר כמי שהוביל על גלי האתר את המאבק בתנועה האקולוגית, בפמיניזם ובהפלות.
נשיא ארצות הברית לשעבר, דונלד טראמפ, ספד ללימבו בראיון לרשת החדשות האמריקנית “פוקס ניוז” ואמר: “הוא היה בן אדם ייחודי ופורץ דרך, האזנה לתוכנית שלו הייתה כמו טקס דתי עבור כל כך הרבה אמריקנים”. מדובר בהופעה הראשונה של הנשיא לשעבר בתקשורת מאז עזב את הבית הלבן וניתן לייחס אותה לקרבה בין לימבו והנשיא.
מהלך דרמטי של הרשת החברתית בתגובה להצעת החוק שמטרתה לחייב אותה לשלם לכלי תקשורת: “חוסר הבנה של מערכת היחסים, המו”לים בוחרים מרצונם החופשי לפרסם חדשות בפלטפורמה”. שר האוצר האוסטרלי: “פייסבוק טועה, המוניטין שלה ייפגע”. גוגל, שאיימה לחסום את מנוע החיפוש שלה במדינה, נסוגה וחתמה על שורת הסכמים עם מו”לים מקומיים
החזית האוסטרלית של פייסבוק מתחממת: הרשת החברתית הודיעה אמש (יום ד’) כי משתמשים ומוציאים לאור במדינה לא יוכלו לשתף או לצפות בתוכן חדשותי מקומי או עולמי. מדובר בתגובה של פייסבוק להצעת חוק שלפיה היא תצטרך לשלם לכלי תקשורת על תוכן חדשותי שמופיע בפלטפורמה שלה. שר האוצר האוסטרלי, ג’וש פרידנברג, מחה על ההחלטה של פייסבוק ואמר כי היא שגויה.
האפיפיור מזהיר שמי שמסרב לקבל חיסון לקורונה מהמר על חייו – ועל חיי אחרים. המדינה העצמאית הקטנה בעולם הודיעה לאלפי עובדיה שמי שיסרבו להתחסן יהיו בסכנת פיטורים
האפיפיור פרנסיסקוס הביע תמיכה גדולה בחיסונים לקורונה, ובוותיקן מתייחסים לעניין ברצינות רבה: כל עובד שיסרב להתחסן – ללא סיבה רפואית הולמת – יהיה בסכנת פיטורים.
בצו שעליו חתם החודש מושל הוותיקן, הקרדינל ג’וזפה ברטלו, נדרשים כל העובדים לשתף פעולה עם מבצע החיסונים. המושל הזהיר שמי שלא יתחסן עלול להיענש בקנס – ואף לקבל הודעת פיטורים. הוא הסביר שחשוב לשמור על העובדים במקום העבודה, ולהישמע להנחיות של הוועדה המייעצת לאפיפיור בנושא הקורונה. לפי הוועדה, לעובדי הוותיקן יש אחריות מוסרית להתחסן – מכיוון שאם יסרבו לעשות זאת הם עלולים להדביק אחרים בנגיף.
כשדונלד טראמפ היה נשיא מוחמד בן סלמאן נהנה מחופש פעולה. ג’ו ביידן רוצה “ריסטארט” ביחסים: ארה”ב מכירה במלך סלמאן כמנהיג – ולא ביורש העצר. היא תפסיק לסייע לסעודים במלחמה בתימן ותבחן את עסקאות הנשק. ריאד מגיבה במחוות ומשחררת אסירים פוליטיים. בקרוב יעמדו היחסים במבחן חשוב, כשבקונגרס יתפרסם דו”ח על רצח ג’מאל חשוקג’י
ממשל ביידן מצפה שסעודיה “תשנה את הגישה שלה לארה”ב”, ומעוניין לצמצם את הקשר הישיר עם מוחמד בן סלמאן – יורש העצר של סעודיה, והמנהיג בפועל של המדינה.
דוברת הבית הלבן ג’ן סאקי אמרה השבוע שביידן מתכוון לעשות “ריסטארט” ביחסים עם סעודיה. בניגוד לממשל של דונלד טראמפ, בבית הלבן של ביידן מתייחסים למלך סלמאן כמנהיג של ריאד. ביידן, ששוחח אתמול עם בנימין נתניהו, טרם התקשר למלך סעודיה. סאקי אמרה ש”מקבילו של הנשיא הוא המלך סלמאן ואני מצפה שבזמן המתאים הוא ידבר איתו”. לדבריה לסעודיה יש צרכים ביטחוניים קריטיים וארה”ב תשתף פעולה איתה, למרות שיש תחומים שבהם ארה”ב הבהירה שיש מחלוקות. “זה בפירוש שינוי מהממשל הקודם”.
ברטוריקה מסלימה והולכת גוללו התובעים, חברי בית הנבחרים, את האשמותיהם בפני הסנאט במשפט ההדחה השני של טראמפ: “הנשיא הפקיר את הנוכחים בבניין הזה למותם”
מנהלי משפט ההדחה של הסנאט נגד הנשיא ה־45 של ארה”ב דונלד טראמפ – נציגים מטעם בית הנבחרים, המגישים לפי החוק את האישומים – הציגו אור ליום אתמול בפני הסנאטורים את סיפור הדרמה שהתרחשה בגבעת הקפיטול בחודש שעבר. הם הקרינו סרטונים והשמיעו באוזניהם קטעי קול שלא נחשפו בעבר: מתפרעי 6 בינואר הצהירו בהם על כוונתם לפגוע בסגן הנשיא מייק פנס ובבכירים אחרים בעת הסתערותם ההמונית על הבניין.
הדמוקרטים מבית הנבחרים, בראשות ג’יימי רסקין, הציגו ביומו השני של משפט ההדחה השני של הנשיא לשעבר סרטונים שהציגו את אמירותיהם הקשות של המתפרעים, כולל קריאות “לתלות” את פנס וסצנה של גבר התר אחר יו”ר בית הנבחרים ננסי פלוסי ושואל, “ננסי?… איפה את, ננסי?”
הנרטיב המרכזי באירוע הגדול של הספורט האמריקני הציב את הקוורטרבק הצעיר מול זה שכבר אסף 6 טבעות אליפות. עיתונאי הספורט קיבלו שיעור נוסף בצניעות
בסוף המשחק, היה קשה להבין איך לא כולם חזו את התוצאה הזו מראש. בשבועיים שלפני הסופרבול, עשרות פרשנים דנו והתחבטו בכל היבט וכל זווית של שתי הקבוצות שהעפילו לגמר – הקנזס-סיטי צ’יפס והטמפה-ביי באקנירס. לכאורה, מדובר בשתי קבוצות פוטבול מאוזנות, עם התקפות נפיצות, הגנות ארסיות ומספיק שחקנים טובים בתפקידי מפתח כדי להגיע לבמה הגדולה ביותר בספורט האמריקני.
אבל הנרטיב המרכזי היה כל כך ברור, כל כך קל, שהוא מיד הפך לדומיננטי והטיל את צילו על כל מאמץ משמעותי לחזות מראש תוצאה על בסיס העובדות בשטח: טום בריידי, הקוורטרבק בן ה-43 של טמפה-ביי שכבר קבע את מקומו כשחקן הטוב ביותר אי פעם עם שש טבעות ניצחון, מול פטריק מהומס, היריב הצעיר שהיה בן 6 כשבריידי זכה בסופרבול הראשון שלו אך כבר הספיק לזכות באחד בעצמו ולאיים לכבוש שני היסטורי שנה לאחר מכ
בירת נגורנו קרבאך, סטפנקט
ממלחמה בין אזרבייג’ן לארמניה, מי שיצאה המנצחת הגדולה היא רוסיה • האמל”ח הישראלי הוכח בזמן אמת • טורקיה השקיעה בסיוע לבאקו, והרוויחה מסילת ברזל עד לסין • אזרבייג’ן כבשה מחדש שטחים גדולים • וארמניה עדיין מלקקת את הפצעים • 100 ימים למלחמה בנגורנו קרבאך
לפני 100 ימים בדיוק הסתיימה המלחמה בנגורנו קרבאך ששינתה את פני הקווקז לשנים רבות קדימה. ובכל זאת, כל ההתרחשויות בין ה-27 בספטמבר ל-10 בנובמבר לא הכינו את האזור ואף את העולם כולו לתוצאות יוצאות הדופן: רוסיה מינפה יירוט שוגג של מסוק שלה ב-9 בנובמבר כדי לא רק לסיים את הלחימה – אלא כדי להציב את עצמה כמנצחת הגדולה בה.
לא ידוע האם הפריצה צלחה. חיסוני פייזר
המידע על אודות הפריצה הגיע מגורמי המודיעין של דרום קוריאה, שלא ידעו להגיד האם השכנה מצפון הצליחה והשיגה את הטכנולוגיה של החיסון נגד קורונה
שלטונות צפון קוריאה ניסו לפרוץ לשרתים של חברת התרופות פייזר, אחת מיצרניות החיסון נגד קורונה, כך דיווחו בימים האחרונים גורמי המודיעין של דרום קוריאה.
על פי המידע שנמסר בישיבה סגורה של האסיפה הלאומית, ניסיון הפריצה בא על מנת לגנוב את הטכנולוגיה העומדת מאחורי החיסון המדובר. למרות החשיבות של התפיסה אודות ניסיון הפריצה, לדרום קוריאנים לא ידוע האם היא הצליחה או כשלה.