פרשת קרת טעותו של קרח

May 13, 2018 מנהל Featured 0

טענת עדת קרח כנגד משה ואהרן היא “…ויאמרו אליהם רב לכם כי כל העדה כולם קדושים ובתוכם ה’ ומדוע תתנשאו על קהל ה”‘.כלומר, מדוע צריכים להיות מדרגות ומעמדות בעם ישראל? כיוון שכולם קדושים, אזי מדוע לא כולם ראויים לאותם מעלות ולאותם מדרגות? מדוע מראש יש מי שנקבע כמלך, ויש מי שנקבע ככהן?

מדוע רק ישראל קיבלו תורה?

ובדומה לכך שאומר החבר למלך הכוזרי שהקב”ה בחר בנו מכל העמים ונתן רק לנו את תורתו, כלשון החבר:

“אמר החבר: לא קרא משה אל תורתו כי אם את עמו אנשי לשונו והאלוה הבטיח את העם לשוב ולצוותם על תורתו לעתים מזמנות על ידי נביאים אף הקים דברו זה כל הימים אשר רצה בבני ישראל והשרה שכינתו בתוכם”, מקשה מלך הכוזרי:” ומדוע לא נתנה התורה לכל בני האדם וכי לא היה זה ראוי יותר לחכמה האלוהית” ועונה לו החבר “וכי לא היה ראוי יותר כי יהיו כל בעלי החיים מדברים…”.

כלומר,הכוזרי שואל את החבר מדוע לא כולם זכו להיות במדרגת ישראל ולקבל תורה? מדוע יש מדרגות?

על שאלתו הטובה של הכוזרי ניתנת תשובה קצת לא ברורה. הוא עונה שעל פי השאלה גם בעלי החיים היו צריכים להיות אנושיים. ועל כך לכאורה יש להשיב שאכן כך היה ראוי שיהיה – שכל הבריאה תהיה במדרגה הגבוהה ביותר, ולכן יש צורך לבאר את תשובתו של החבר וממילא גם להבין מהי טעותו של קרח.

על מנת לעלות מעלה יש צורך שתהיה קרקעית

מטרת העולם היא שנקנה את הקדושה בכוחנו ובעבודתנו, כדברי היסוד של הרמח”ל בספרו דעת תבונות ועוד, ועל ידי כך להידבק ולהיות שייכים לקדושה העליונה. ולכן גם נברא העולם באופן שהמשיכות לטוב ולהפכו יהיו שוות – בכדי שלאדם תהיה בחירה אמיתית. ולשם כך הקב”ה “יוצר אור ובורא חושך עושה שלום ובורא רע” (ישעיה מה).

וממילא גם ברור מדוע היה צורך שיהיו בעולם גם כוחות של רע, וכן ברור מדוע צריכות להיות מדרגות שונות, שהרי תפקיד האדם הוא להתעלות ולהתקדם במדרגות ובמעלות, ממטה למעלה, ולשם כך צריך להציב לפניו, באופן ברור, את הטוב ואת הרע בכל מדרגותיהם.

לפי הצער השכר

ביתר ביאור יש לבאר שהעולם כולו לא נברא אלא בשביל ישראל, וכפי שדורש המדרש על המילה הראשונה בתורה, “בראשית ברא אלוקים” – בשביל ישראל שנקראו ראשית. ולכן, כל המדרגות שאנו רואים בעולם הם בשביל ישראל. ובתוך ישראל ישנם תפקידים שונים שבאמת אין האחד גדול מחברו, שהרי “לפום צערא אגרא” (השכר הוא לפי הצער) וממילא ייתכן שבעולם הבא נגלה שהעליונים למטה והתחתונים למעלה, שהרי הדברים לא נקבעים על פי מדרגתו של האדם אלא על פי עמלו ויגיעתו, ניסיונותיו וקשייו.

הטעות של קורח

טענת קורח שכיוון שכולם קדושים הרי שכולם צריכים את אותו התפקיד נובעת מהסתכלות צרה על גילויי העולם הזה, בהם נראה כאילו מדרגתו של הכהן גדולה ממדרגת שאר העם באופן מוחלט, אולם באמת אין אנו יודעים מי גדול ממי, ואפשר אפילו לומר יותר, כיוון שעם ישראל הוא גוף אחד עם אברים רבים – כל המדידה מי גדול ממי היא מדידה מטופשת שמנסה ליצור תחרות בין האברים השונים. ולכן קרח טועה טעות מרה מתוך הסתכלות פרטנית – חיצונית שמסתכלת רק על העולם הזה ולא על העולם הבא, רק על היחיד ולא על היותו חלק בלתי נפרד מהכלל כולו.

האמת שבטעותו של קורח

מאידך, יש בדברי קורח אמת גדולה, שהרי באמת כל העדה כולם קדושים. כלומר, לכל אחד ואחד מישראל יש קשר ישיר לקב”ה – וכהדגשתו של קרח “ובתוכם ה'”. ובמצב האידיאלי אין האדם מישראל צריך מתווכים ומקשרים לקב”ה.

ודווקא משום שכל אחד ואחד הוא בדיוק במקום הנכון והמדויק ובתפקיד אותו רוצה הקב”ה שימלא, לכן כל אחד ואחד מקושר באופן ישיר ומלא לקב”ה.

ואכן לעתיד לבוא ירמיהו מנבא “כי זאת הברית אשר אכרות את בית ישראל אחרי הימים ההם נאום ה’ נתתי את תורתי בקרבם ועל ליבם אכתבנה והייתי להם לאלוקים והמה יהיו לי לעם, ולא ילמדו עוד איש את רעהו ואיש את אחיו לאמר דעו את ה’ כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם נאום ה'”.

ואין הכוונה שאז לא יהיו מדרגות ותפקידים שונים בעולם בכלל ובעם ישראל בפרט. אלא הכוונה היא שיתברר כי כל תפקיד הוא לכתחילה ולכן כל אחד ואחד מקושר לקב”ה, מתוך עצמו.

כולם קדושים

גם בזמננו יש המנסים ליצור דרגות ולראות מי גדול ממי, האנשים העוסקים בתורה כל היום, לעומת האנשים המשלבים תורה ועבודה, אנשי התיישבות לעומת אנשי הצבא, ועוד ועוד, וההבנה הנכונה היא שכל מי שעושה את תפקידו בנאמנות ומסירות לשם שמים עפ”י התורה הוא גדול מאד, וככל שמסירותו גדולה, והוא מתמודד עם קשיים גדולים ויכול להם, הוא הולך ומתגדל.

יהי רצון שנזכה מחד להבין את המדרגות השונות שיש בעולם, לדעת מה עיקר ומה טפל, מהו אמצעי ומהי מטרה, ולהבין שאנו, עם ישראל, הננו המטרה ושכל אחד ואחד במקומו ובכוחותיו וכישרונותיו, יש לו תפקיד חשוב ויסודי לטובת העולם כולו, נזכור כל הזמן שאנו מקושרים ישירות לקב”ה ושממנו יתברך אנו שואבים את מקומנו ותפקידנו.