May 10, 2015 מנהל פוליטיקה, קהילה 0
מתי פרידמן, כתב ועורך לשעבר בסוכנות הידיעות הבינלאומית AP, תוקף בחריפות את הדו”ח החדש של ‘שוברים שתיקה’ ואת התקשורת הזרה שצורכת אותו בשקיקה ובאפס ביקורתיות • “כל זמן שצורת ההתנהלות הזו נמשכת יהיה זה נכון מצד הישראלים לזהות את הקבוצה הזו ואת אחיותה כאנשים שממומנים על-ידי זרים כדי לומר דברים שהמון זרים רוצים לשמוע מהישראלים”
שש אלי ראיונות באנגלית; ארגון שוברים שתיקה. צילום מסך
בזמן שבישראל דו”ח העדויות של ‘שוברים שתיקה’ לא מפסיק למשוך אש, בחו”ל (הפתעה!) מיהרו לאמצו בשמחה ולתת לו מקום של כבוד. כך, מיד אחרי פרסומו כבר ניתן היה למצוא סיקור נרחב ואוהד, בין השאר ב’גארדיאן‘ ו’האינדפנדט‘ הבריטיים, ב’וייס ניוז‘ ו’דמוקרטיה עכשיו‘ האמריקניים וגם באל-ג’זירה, כמובן. תנועת החמאס, כך דווחבאתר ערוץ 7, גם הספיקה כבר לקרוא בשקיקה את הדו”ח ולדרוש להעמיד לדין חיילים בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג בהתבסס על העדויות שמופיעות בו.
ובכל זאת, עדיין נותרו כמה וכמה אנשי תקשורת זרה בעלי יושרה. אחד מהם הוא מתי פרידמן, עיתונאי יהודי-אמריקני שעבד בירושלים ככתב ועורך מטעם סוכנות הידיעות הבינלאומית AP בין השנים 2011-2006. פרידמן התפרסם לאחר מבצע ‘צוק איתן’ כאשר פרסם מאמר ארוך ומפורט במגזין ‘טאבלט’ ו’האטלנטיק’ ובו כתב אשמה חריף על ההטייה התקשורת האנטי-ישראלית והפרו-חמאסית נגד סוכנות הידיעות בה עבד. עתה, “כבר כמה פעמים שביקשו ממני להגיב על הדו”ח החדש של ‘שוברים שתיקה’ שמפורסם כעת בעיתונות הבינלאומית, כמו כל הדו”חות שמתאימים לנרטיב של ישראל כפושעת מלחמה”, כתב לאחרונה בחשבון הפייסבוק שלו. “אני מקווה שעד עכשיו רוב הקוראים האינטלגנטים כבר הפסיקו לקחת ברצינות את הסיקור העיתונאי הבינלאומי של ישראל. אבל עדיין ישנם כמה דברים שחשוב להבין”.
ראשית התייחס פרידמן לעצם האמינות של העדויות, וביקש להכניס את הדברים לפרופורציות הנכונות: “מלחמה היא דבר נורא ואנשים חוזרים ממנה מוטרדים מהמעשים שהם עשו וממה שהם ראו. חלק מהמשקיפים הם אמינים, חלקם לא. חלק מהמעשים שמתוארים בדו”ח התרחשו, ללא ספק, כפי שתוארו. אחרים לא”. הוא המסביר (“מניסיון”) כי חוסר האמינות נובע מהעובדה שחיילים פשוטים (“טוראי, סמל ולעתים אפילו סגן”) אינם חשופים לכל הפרטים ולא רואים את התמונה הגדולה. המציאות “מתחילה להתחוור ברגע שעולים עוד כמה דרגות בסולם הפיקוד. חיילים צעירים נוטים שלא להבין זאת, בוודאי לא באותו זמן וגם לא בתקופה הקצרה שלאחר מכן”.
“לדוגמה, בנקודת זמן מסוימת נהלי פתיחה באש עלולים להיראות אגרסיביים מדי בהתחשב בהבנה המוגבלת של מיקומך. אם כל המידע נתון ברשותך – ולאף חייל אין את כל המידע – ייתכן שתבין את הסיבה לכך. כך הדבר גם ביחס למטרה מופצצת: העובדה שאינך מבין מדוע לא אומרת שזה לא נעשה למטרה טובה, למרות הכל. או שלא. הנקודה היא שאתה לא יודע ובמקרים רבים (אם כי לא בכולם) זו טעות לחשוב שאתה כן”. לכן, הוא מסכם “שרטוט מסקנה רחבה על השיטות הצבאיות הישראליות מ”עדויות” מן סוג הזה זהו חוסר אחריות”.
הטענה השניה מופנית לא לכותבי הדו”ח אלה לצרכניו מהתקשורת. “עיתונאים מקצועיים שקוראים את הדו”ח הזה, ודו”חות אחרים מסוגו, צריכים לשאול את עצמם (אבל הם לא, כמובן): בהשוואה למה? נהלי הפתיחה באש של צה”ל אינם נוקשים – בהשוואה למה? מספרי האבדות בקרב אזרחים גבוהים – בהשוואה למה? בהשוואה לארצות-הברית בפאלוג’ה? הבריטים בצפון אירלנד? הקנדיים במחוז הלמנד [שבדרום אפגניסטאן]?”. העובדה שעיתונאים זרים לא נדרשים להבהרת ההגדרות והמושגים, אומר פרידמן, הופכת את הדו”ח לאוסף דוגמאות אינדיבידואליות שמהן אין אפשרות לגבש ביקורת רחבה.
מתי פרידמן מתראיין אחרי ‘צוק איתן’ ב-CNN. צילום מסך
אחרון חביב מתייחס פרידמן לארגון ‘שוברים שתיקה’ עצמו. ארגון זה, הוא טוען, “מוגדר כארגון של יוצאי צבא שמנסים לחשוף לקהל הישראלי את טבע השירות בשטחים הכבושים, במטרה להשפיע פוליטית על החברה הישראלית. זה מה שהוא היה לפני זמן רב, ופעם באמת היה לו תפקיד חשוב למלא. אבל עתה הוא משהו אחר. היום, כמו ‘בצלם’ ואחרים, זוהי קבוצה המממונת בחלקה הגדול על-ידי כסף אירופי, המשמשת בראש ובראשונה לספק לעיתונאים בינלאומיים דוגמאות מוחשיות של עבירות ישראליות, שאליהן הם כה משתוקקים. הם לא מדברים לישראלים, אלא מעדיפים לנצל את הפטפטנות הישראלית הייחודית ואת טבע השקיפות שרווחת במדינה במטרה להשמיץ אותה”.
ויש לו גם פיתרון: אם ‘שוברים שתיקה’, או כל קבוצה אחרת מסוגה, מעוניין באמת ובתמים להילחם על אופיה של החברה הישראלית, “הוא צריך לעשות זאת בעברית. אבל, “אם אתה משקיע משאבים עצומים והמון אנרגיה וכסף בתרגום החומרים שלך לאנגלית, ומתראיין אצל עיתונאים זרים כפי ש’שוברים שתיקה’ עושים עתה, אני חושב שזה הוגן לשאול מהן בדיוק התכניות שלך. כיצד שיחה עם העיתונות הבילאומית אמורה להטות את דעת הקהל הישראלית לכיוונך? כמובן שזה יוצר אפקט הפוך לחלוטין”.
“כל זמן שצורת ההתנהלות הזו נמשכת”, סיכם פרידמן, “יהיה זה נכון מצד הישראלים לזהות את הקבוצה הזו ואת אחיותה כאנשים שממומנים על-ידי זרים כדי לומר דברים שהמון זרים רוצים לשמוע מהישראלים. הישראלים ימשיכו גם לחיות ללא השמאל החזק שאנחנו צריכים – שמאל שבא מתוך ישראל, שהוא חלק מישראל ושמעוניין להיטיב עם החברה, ולא לדגמן למען קהל בחו”ל”.
Aug 14, 2017 0
Dec 18, 2022 0
Dec 07, 2022 0
Dec 07, 2022 0
Dec 01, 2022 0
Nov 20, 2022 0
Nov 11, 2022 0
Sep 10, 2022 0
Aug 25, 2022 0
יאיר נתניהו הגיש ערעור על חיובו לפצות את עורך “וואלה” לשעבר ברבע מיליון שקל בתביעת הדיבה שהוגשה נגדו: “עלול לקרוס כלכלית”
אורן פרסיקו 24.08.2021 4
ראש הממשלה בנימין נתניהו עם בנו יאיר, למחרת ניצחון הליכוד בבחירות 2015 (צילום: יונתן זינדל)
יאיר נתניהו, בנו של ראש הממשלה לשעבר, הגיש בקשת רשות ערעור על ההחלטה לחייבו לפצות ב-250 אלף שקלים את עורך “וואלה” לשעבר אבי אלקלעי בגין הוצאת דיבה. בונות הפייסבוק והטוויטר שלו.
ביהמ”ש דחה את בקשתו של יאיר נתניהו לעיכוב תשלום רבע מיליון שקל לעורך “וואלה” לשעבר אבי אלקלעי • “לא הביא ולו בדל ראייה” לכך שהתשלום יגרום ל”קריסה כלכלית” • נתניהו חויב בתשלום נוסף
שוקי טאוסיג 03.09.2021
יאיר נתניהו, בנו של ראש הממשלה, עם עורך-הדין של המשפחה, יוסי כהן (צילום: פלאש 90)
בית משפט המחוזי דחה את בקשתו של יאיר נתניהו, בנו של ראש הממשלה לשעבר, לעכב תשלום פיצוי של רבע מיליון שקל לעורך “וואלה” לשעבר אבי אלקלעי. בית משפט השלום חייב את נתניהו לשלם את מלוא סכום התביעה של אלקלעי נגדו, לאחר שנתניהו לא הגיש כתב הגנה. גם בקשתו של נתניהו לבטל את פסק הדין ולאפשר לו להגיש כתב הגנה – נדחתה והוא חויב בתשלום הוצאות בסך כ-30 אלף שקל (עוד לפני כן איפשר בית המשפט לנתניהו הבן להגיש כתב הגנה בכפוף לתשלום הוצאות של 5,000 שקל, אך הוא סירב).
הסגנון המשתלח של יאיר נתניהו מגיע שוב ושוב לאולמות בית המשפט • נתניהו עצמו – לא תמיד • עם פתק מרופא המשפחה, או סתם כי שכח • כשהוא כן בא, צפו למופע אימים • כעת, אחרי שנדרש לשלם פיצויים בגובה מאות אלפי שקלים, הוא מגייס כסף מהציבור לטובת “עזרה משפטית לאנשי ימין” • אם הכספים יגיעו בסוף לכיסו, הדבר עלול לסבך את אביו בפלילים
שוקי טאוסיג ואורן פרסיקו 07.12.2022 2
קיץ 2009. נתניהו נבחר שוב לראשות הממשלה אחרי עשור במדבר האופוזיציוני, אבל יש לו עניינים דחופים לא פחות מניהול המדינה. כשהוא למד על כך שבמוסף היומי של “ידיעות אחרונות” עומדת להתפרסם כתבת מגזין על יאיר נתניהו לקראת גיוסו, ראש הממשלה עוצר ישיבה במוסד, מפנה מהחדר את ראשי מערכת הביטחון ומנהל מערכה לצינזור הכתבה. בהמשך הוא נפגש עם מו”ל “ידיעות אחרונות”, ארנון (נוני) מוזס, ומבקש ממנו לטפל בעניין..
יהודה נוני צייר ואומן דיגיטלי בשלוב קנווס וצבעי שמן. מופיע בסדנאות של סמסונג בישראל ובניורק. נוני הוא המאייר של תכנית הטלויזיה של אברי גלבוע של מדד ישראל בערוץ 13 ומרצה על חיי האמנות של האוניברסיטה של בר אילן
<nuniy5552@gmail.com>;
מי מאתנו לא בטוח שיש לו מה להגיד, רק שבדרך כלל אין לו למי להגיד את מה שיש לו לומר? מי מאתנו לא חושב שרק הוא יודע ומבין מה שהולך פה, ומי נגד מי, ומי אוכל את מי ומי צודק ומי לא. מי מאתנו לא היה לפחות פעם אחת זבוב על הקיר בחדר הסגלגל בבית הלבן, או לפחות בלשכתו של ראש ממשלת ישראל, ויודע בדיוק – אבל בדיוק, מי אמר מה למי מתי ואיפה, ושלא יבלבלו לו את המוח עם עובדות?
מי מאתנו לא נאלץ להתעמת עם חברים, ידידים או בני משפחה, שגם הם היו זבוב על הקיר, והם שמעו בדיוק הפוך ממה שאתם שמעתם, ואתה חושב שהם לא מבינים כלום, והם בטוחים שאתה טפש שלא יודע כלום ולא מבין שום דבר?
לפעמים מגיעים הדברים לכדי מריבות של ממש, עד כדי סיום של מערכות יחסים ארוכות, או קטיעתם של מערכות יחסים עוד בטרם התחילו.
בתרבות הדיבור והוויכוח העכשוויות, נדמה שחלק מאתנו הסיר את כל הכפפות, ואין לו בעייה לשנוא את בעל הדעה האחרת, עד כדי נכונות לאלימות מילולית ואפילו יותר מזה. מילים של הסתה ושנאה משתחררות היום בקלות בלתי נסבלת, ולעומד מן הצד נדמה שהמרחק בין הצדדים אינו ניתן עוד לגישור.
מילון ממשלת השינוי, מ’מצדה פרטית’ ועד ‘קורח ועדתו’
מילון ממשלת השינוי, מ’מצדה פרטית’ ועד ‘קורח ועדתו’
רוביק רוזנטל | 24 ביוני 2022 |
השנה הסוערת של הממשלה, שלוותה במוטציית קורונה עדכנית, בפיגועי בודדים ובקרבות מילוליים מגיעה לסיומה, ויש מילון עשיר למדי. מי באמת טען שהזנות היא המקצוע העתיק ביותר בעולם, מה אומרות אימהות גרמניות לילד שלא רוצה לגמור מהצלחת, והאם באמת אין קשר בין לחם ומלחמה
הממשלה המאתגרת שקמה בעקבות מערכת הבחירות של 2021 מתפזרת, ונכון לשבוע זה המדינה הולכת לסיבוב בחירות חמישי בשלוש שנים. ימיה של הממשלה הולידו מילון ביטויים חדש, לא כולו על טהרת הנימוס הבריטי.
מקנדה ועד האיים הקריביים, גוברים הקולות הקוראים לנטוש את הקשר הסמלי עם הארמון בלונדון, לצד התחשבנות ציבורית עם מורשת הקולוניאליזם ואף קריאות לפיצויים. עם זאת, ברוב המדינות המהלך יהיה מורכב מבחינה חוקתית
מאת הוושינגטון פוסט
אזרחים בריטים חולקים כבוד אחרון למלכה אליזבת, בשבוע שעבר בלונדון. צילום: איי. אף. פי
ראש ממשלת אנטיגואה וברבודה, מדינת איים בים הקריבי, בישר בשבוע שעבר על כוונתו לקיים משאל עם בסוגיית המלוכה, “כנראה” בשלוש השנים הקרובות. האומה הזעירה באיים האנטיליים – פחות מ־100 אלף איש ואישה, שבריר ממספר האנשים הנתונים באופן טקסי למרותו של הכתר הבריטי – מתכוונת ככל הנראה להפוך לרפובליקה בהקדם. הנסיך אדוארד – בנה הצעיר של אליזבת השנייה, מלכת הממלכה המאוחדת – שמע על כך כבר באפריל, בביקורו באנטיגואה וברבודה. “זה אינו מעשה עוין”, אמר ראש ממשלת אנטיגואה וברבודה גסטון בראון בריאיון טלוויזיוני, אלא “צעד אחרון להשלמת העצמאות”.
עימותים הסתיימו “הודות למעורבות בינלאומית”, מסרה מועצת הביטחון של ארמניה, לאחר ניסיונות כושלים של רוסיה לתווך להפסקת אש
אזרבייג’ן דיווחה בשבוע שעבר ש־71 מחייליה נהרגו בעימותי גבול עם ארמניה ביומיים הקודמים, בקרבות הקשים ביותר שהתחוללו בין שתי המדינות מאז 2020. בארמניה דווח שהפסקת האש שהוכרזה בבוקר נשמרת עדיין לאורך הגבול. ההסלמה באה בזמן שדעתה של רוסיה – בעלת בריתה הקרובה ביותר של ארמניה – מוסחת בשל מלחמתה בת שבעת החודשים באוקראינה.
בממשל האוקראיני גאים בהישגי הצבא, ששחרר שטחים נרחבים מידי הרוסים גם בזכות תרגיל הטעיה, ומבהירים לאלה השוקלים לנסוע מישראל לאומן: זה על אחריותכם
“השבוע הייתי באזורים ששוחררו מהרוסים בחרקיב שבמזרח אוקראינה, וראיתי אנשים שמחים”, סיפר לי סרגיי לשנקו, יועצו של נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי. “יש המון גשרים הרוסים, אתה לא יכול לעבור מעיר לעיר וצריך לעשות עיקופים, יש בעיות עם קליטת הטלפון והאינטרנט ואזורים בלי חשמל. המצב לא טוב, צריך להודות. אבל לאט לאט החיים חוזרים לשגרה, ולמרות הקשיים אנשים אומרים לנו שהם שמחים”.
הגוש בן ארבע המפלגות זכה ב־176 מושבים, ש־73 מהם בידי מפלגת הימין הרדיקלית, “השוודים הדמוקרטים”. בכך רשם רוב זעום על השמאל, שזכה ב־173 מושבים
מנהיג השמרנים וראש הממשלה המיועד של שוודיה, אולף קריסטנסון. צילום: AFP
מנהיג השמרנים בשוודיה אולף קריסטרסון פתח אתמול במלאכת הרכבת הממשלה החדשה, לאחר שגוש מפלגות הימין במדינה זכה בניצחון דחוק בבחירות הכלליות. “עכשיו אני מתחיל במשימת הקמתה של ממשלה חדשה וחזקה”, אמר קריסטרסון בשבוע שעבר, עם פרסום התוצאות הסופיות. “נחזיר את הסדר בשוודיה על כנו”.