Jul 20, 2020 מנהל פרשת השבוע 0
האם הלכו בני ישראל דרך המדבר או בדרך המלך? שתי התשובות המקובלות לשאלה חושפות שתי דרכים בפירוש המקרא
לראות בעיניים כדי לפרש. קבר רחל | ויקיפדיה
רשימת מסעי בני ישראל, ואיתה גם הפרשה המתארת את גבולות הארץ שאת שתיהן אנו קוראים השבת, מספקות לנו הזדמנות טובה להבין כיצד הכרת השטח נדרשת להבנת המקרא. נקדים ונאמר: בעיית הכרת השטח היתה בלתי פתירה עבור רוב הפרשנים בעבר. מפות שיצרו פרשני מקרא או פוסקים מימי-הביניים, המבקשים לתאר את גבולות הארץ או את מיקומם של אזורים שונים בה, מדגימות את הבעיה היטב: המפות הן לעתים סכמטיות עד כדי טבלה – כאן הים, במשבצת הסמוכה נעביר את הנהר, ומעליהן נכתוב במשבצות את שמות הנחלות.
הפוסקים והפרשנים שלא זכו לחיות בארץ ישראל, ואף לא החזיקו במפות שלה, לא יכלו בכלל לשער כיצד היא נראית או מהם תנאי המחיה שבה. לעומתם, אנחנו זכינו לחיות בעולם ממופה היטב, ולא רק זה – אף ניתנה לנו הזדמנות היסטורית לחוות את ארץ ישראל דרך העיניים והרגליים. אנו יכולים לפתור בעיות רבות בהבנת הכתובים שאינן מתיישבות ומתבארות בלי זיהוי המקומות והכרת תנאי השטח שלהם.
דוגמה לחשיבותה של הכרת השטח אנו מקבלים כבר בימי הביניים בזכות העלייה לארץ מגירונה שבספרד של אחד מגדולי הפרשנים – ר’ משה בן נחמן, הרמב”ן. הוא החל לכתוב פירוש לתורה כבר בשבתו בספרד, ושם הוא התייחס למרחק שבין בית לחם למקום קבורתה של רחל – “כִּבְרַת הָאָרֶץ” (בראשית לה, טז):
כברת ארץ… פירושה: שיעור מהלך ארץ מן הבקר עד לעת האוכל, כי כן ישערו כל הולכי דרך.
זה כתבתי תחילה; ועכשיו, שזכיתי ובאתי אני לירושלם, שבח לאל הטוב והמטיב, ראיתי בעיני שאין מן קבורת רחל לבית לחם אפילו מיל, והנה הוכחש הפירוש הזה.
אמנם כיום כבר קמו מערערים על זיהוי קבר רחל במקומו הנוכחי, שהביא את רמב”ן לוותר על פירושו הראשון, אולם מכל מקום למדנו שיעור חשוב – כדי לבאר את המקרא צריך להכיר את השטח.
אוטוסטרדה מקראית
ועם השטח אנו ניגשים אל רשימת המסעות שבפרשה. שתי דרכים עיקריות משמשות כדי לחצות את עבר הירדן מדרום לצפון – דרך המדבר ודרך המלך. דרך המדבר מקיפה ממזרח את ההרים שעליהם ישבו בעבר עמון, מואב ואדום, במדבר הענק והשטוח-למדי שמשתרע ממזרח ירדן המודרנית ועד עיראק. זוהי דרך נוחה, וכיום משמשת את אוטוסטרדת “חוצה-ירדן”. אולם בעבר המסע בה הצריך תכנון מבחינת מקורות המים והמזון. דרך המלך גם היא קיימת עד היום ושמרה על שמה “דרב א-סולטאן” (درب السلطان – דרך הסולטאן). דרך זו הולכת על גב ההר, בדומה לכביש 60 הישראלי, וחוצה כמוהו את ההתיישבויות ההרריות העתיקות שנבנו לאורכה.
מדוע חשוב להכיר את שתי הדרכים ולראות אותן בעיניים? משום שכשנוסעים עליהן מבינים שאי אפשר ללכת בשתיהן גם יחד – או דרך המדבר במזרח או דרך המלך בהר, לא ניתן “לזגזג” ביניהן. כעת, כשפותחים את רשימת המסעות שלנו, ניתן לבחון היכן היא עוברת.
בהגיעם של ישראל להֹר-ההר “בִּקְצֵה אֶרֶץ אֱדוֹם” (במדבר לג, לז) עומדות לפניהם שתי ברירות – דרך המדבר, מזרחה, ודרך המלך, על ההר. ישראל בוחרים להמשיך אל צַלְמֹנָה, פוּנֹן, דִיבֹן גָּד, עַלְמֹן דִּבְלָתָיְמָה, ומגיעים עד “לִפְנֵי נְבוֹ” (שם, מא-מז) – המסלול המצטייר מהאתרים שזוהו – ח’רבת פינאן היא פונון, דיבאן היא דיבון, ניבּו-נבו – עולה מן המדבר אל דרך המלך ופוסע לאורכה, על גב ההר או במרחק סמוך לשם שממנו ניתן לשוב אל הדרך ולהמשיך במסע.
העובדה הזו ראויה לציון, משום שלפני כמה שבועות, בפרשת “חוקת”, קראנו על מסעם של העם מהר-ההר “עַל גְּבוּל אֶרֶץ אֱדוֹם” (במדבר כ, כג), ושם ממשיכים ישראל “דֶּרֶךְ יַם סוּף לִסְבֹב אֶת אֶרֶץ אֱדוֹם” (שם כא, ד), והתחנות שלהם נמצאות “בַּמִּדְבָּר אֲשֶׁר עַל פְּנֵי מוֹאָב מִמִּזְרַח הַשָּׁמֶשׁ” (שם יא): שם מסופר במפורש שישראל בחרו בכלל את דרך המדבר והקיפו את מואב ואת אדום ממזרח בהקפה ארוכה. רק כשהם מגיעים אל ארץ האמורי הם מטפסים אל ההר, ופונים אל סיחון מלך האמורי: “בְּדֶרֶךְ הַמֶּלֶךְ נֵלֵךְ עַד אֲשֶׁר נַעֲבֹר גְּבֻלֶךָ” (שם, כב). סיחון מסרב לתת להם לעבור בדרך המלך, יוצא לקראתם למלחמה, וכשהוא נכשל – ישראל לא רק עולים אל דרך המלך אלא אף כובשים את הערים האמוריות שסביבותיה.
שתי דרכים, שתי שיטות
נמצא כי שני מסעות שונים לפנינו – מסעות שקשה ליישב ביניהם. המסע המתואר בפרקים כ-כא של במדבר מתאר כיצד ישראל נתקלו בהתנגדות של מלך אדום לבקשתם “דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ נֵלֵךְ” (כ, יז) – “וַיְמָאֵן אֱדוֹם נְתֹן אֶת יִשְׂרָאֵל עֲבֹר בִּגְבֻלוֹ וַיֵּט יִשְׂרָאֵל מֵעָלָיו” (שם, כא) – וישראל מקיפים לפיכך את אדום ומואב בדרך המדבר בלי לעבור באדום ומואב כלל, עד עלייתם לדרך המלך בארץ האמורי, בצפון מואב. המסע שבפרשתנו, בפרק לג, לעומת זאת, מתאר כיצד עברו ישראל על דרך המלך בלי כל התנגדות, לא של אדום ולא של סיחון, ולכן כלל לא הוצרכו לנטות אל דרך המדבר ולהקיפם.
מה עושים עם שני הסיפורים הסותרים? לאורך השנים הוצעו מספר פתרונות. שורה של היסטוריונים שעסקו בארכיאולוגיה (רובם ישראלים) היו בין החוקרים שעמדו על זיהוי האתרים והדרכים ועל הסתירה העולה מהם, והם ראו בשני הסיפורים – שני תיעודים היסטוריים נפרדים. לטענתם, עם ישראל נע בקבוצות נפרדות ובזמנים נפרדים, ועל כן – קבוצת שבטים אחת חצתה את אדום ומואב בדרך המלך עוד לפני כינון הממלכות הלאומיות שלהם, והקבוצה השניה חצתה אותם לאחר כינון ממלכות אדום ומואב, ולכן נאלצה להקיף סביבם דרך המדבר. שני המסעות שולבו בתורה, אך לשיטה זו הם מייצגים שתי מסורות שבטיות שונות, ומקדימים בכך במאות שנים את הפיצול בין שבטי הצפון לשבטי הדרום (לימים – ממלכת ישראל וממלכת יהודה), או בין שבטי רחל ושבטי לאה.
שיטה אחרת, המקובלת יותר בצפון אירופה, רואה ברשימות המסעות בדיה ספרותית – סופרים ישבו עם מפות, או עם היכרותם עם השטח, והמציאו את המסלול שלהשערתם הלכו בו ישראל. שתי יצירות ספרותיות כאלו נוצרו בנפרד, ושולבו לתוך הטקסט המקראי. מה שמעניין מאחורי ההסברים השונים אינו השאלה מי נכון (אם בכלל ניתן להכריע), אלא העובדה שהם חושפים הנחות יסוד ספרותיות של המחקר והחוקרים בעצמם.
שוזרי המיתוסים
ההיסטוריונים-ארכיאולוגים הישראלים עסקו ביצירת היסטוריה ישראלית לאומית, וזה היה המניע העיקרי שלהם בחשיפת העבר מתוך האדמה; ממילא, כל פרק תנ”כי שהצליחו לחבר אל השטח היה מבחינתם תיעוד חי, פיסת היסטוריה נוספת בתולדות האומה. לעומתם, חוקרים צפון אירופיים שפעלו בסוף המאה ה-19 ובראשית המאה ה-20 הכירו סביבם מפעלים של יצירת מיתולוגיה – בפינלנד, בגרמניה ועוד – כאשר החוט המקשר בין אגדות-עם שונות נוצר הרבה פעמים בדיוק כך – מחבר שזר את העלילה לאורך אתרים שמצא במפות ובשטח. לקורא העברי מוכר, אולי, מפעל דומה של ש”י עגנון, שאכן השתמש ביצירתו במפות ובהכרת השטח – הספר “הכנסת כלה”, השוזר עלילות יהודיות לאורך גליציה. החוקרים האירופיים קראו, לפיכך, את המקרא לאור המוסכמות הספרותיות בנות-זמנם שהתאימו בעיניהם לתיאור היווצרותו.
מפרשת המסעות אנחנו יכולים, אם כן, ללמוד לקח כפול – ראשית, כדי להמריא לשמיים – צריך רגליים על הקרקע, וכדי להבין את התורה יש להבין את השטח. אך מהמהלך שבחנו עולה לקח נוסף: האופן שבו אנחנו ניגשים אל התורה מוּנָע תמיד מהנחות יסוד, כאלו שאנחנו מודעים אליהן אבל גם כאלו שלא, וקשה להפריד ביניהן לכן עבודה פרשנית מחייבת גם המון זהירות והמון ענווה, שנהיה קשובים אל התורה, ולא נכריח אותה להידחק אל תבניות שאנחנו בראנו. כדי לפרש את התורה היטב, אם כך, צריכים לגשת אליה בענווה, וכדי ללכת בדרך המלך – צריך להכיר קודם כל גם את דרך המדבר
אלון ברנד
אתר מידה
Aug 14, 2017 0
Dec 18, 2022 0
Dec 07, 2022 0
Dec 07, 2022 0
Dec 01, 2022 0
Dec 07, 2022 0
Nov 25, 2022 0
Nov 22, 2022 0
Nov 03, 2021 0
יאיר נתניהו הגיש ערעור על חיובו לפצות את עורך “וואלה” לשעבר ברבע מיליון שקל בתביעת הדיבה שהוגשה נגדו: “עלול לקרוס כלכלית”
אורן פרסיקו 24.08.2021 4
ראש הממשלה בנימין נתניהו עם בנו יאיר, למחרת ניצחון הליכוד בבחירות 2015 (צילום: יונתן זינדל)
יאיר נתניהו, בנו של ראש הממשלה לשעבר, הגיש בקשת רשות ערעור על ההחלטה לחייבו לפצות ב-250 אלף שקלים את עורך “וואלה” לשעבר אבי אלקלעי בגין הוצאת דיבה. בונות הפייסבוק והטוויטר שלו.
ביהמ”ש דחה את בקשתו של יאיר נתניהו לעיכוב תשלום רבע מיליון שקל לעורך “וואלה” לשעבר אבי אלקלעי • “לא הביא ולו בדל ראייה” לכך שהתשלום יגרום ל”קריסה כלכלית” • נתניהו חויב בתשלום נוסף
שוקי טאוסיג 03.09.2021
יאיר נתניהו, בנו של ראש הממשלה, עם עורך-הדין של המשפחה, יוסי כהן (צילום: פלאש 90)
בית משפט המחוזי דחה את בקשתו של יאיר נתניהו, בנו של ראש הממשלה לשעבר, לעכב תשלום פיצוי של רבע מיליון שקל לעורך “וואלה” לשעבר אבי אלקלעי. בית משפט השלום חייב את נתניהו לשלם את מלוא סכום התביעה של אלקלעי נגדו, לאחר שנתניהו לא הגיש כתב הגנה. גם בקשתו של נתניהו לבטל את פסק הדין ולאפשר לו להגיש כתב הגנה – נדחתה והוא חויב בתשלום הוצאות בסך כ-30 אלף שקל (עוד לפני כן איפשר בית המשפט לנתניהו הבן להגיש כתב הגנה בכפוף לתשלום הוצאות של 5,000 שקל, אך הוא סירב).
הסגנון המשתלח של יאיר נתניהו מגיע שוב ושוב לאולמות בית המשפט • נתניהו עצמו – לא תמיד • עם פתק מרופא המשפחה, או סתם כי שכח • כשהוא כן בא, צפו למופע אימים • כעת, אחרי שנדרש לשלם פיצויים בגובה מאות אלפי שקלים, הוא מגייס כסף מהציבור לטובת “עזרה משפטית לאנשי ימין” • אם הכספים יגיעו בסוף לכיסו, הדבר עלול לסבך את אביו בפלילים
שוקי טאוסיג ואורן פרסיקו 07.12.2022 2
קיץ 2009. נתניהו נבחר שוב לראשות הממשלה אחרי עשור במדבר האופוזיציוני, אבל יש לו עניינים דחופים לא פחות מניהול המדינה. כשהוא למד על כך שבמוסף היומי של “ידיעות אחרונות” עומדת להתפרסם כתבת מגזין על יאיר נתניהו לקראת גיוסו, ראש הממשלה עוצר ישיבה במוסד, מפנה מהחדר את ראשי מערכת הביטחון ומנהל מערכה לצינזור הכתבה. בהמשך הוא נפגש עם מו”ל “ידיעות אחרונות”, ארנון (נוני) מוזס, ומבקש ממנו לטפל בעניין..
יהודה נוני צייר ואומן דיגיטלי בשלוב קנווס וצבעי שמן. מופיע בסדנאות של סמסונג בישראל ובניורק. נוני הוא המאייר של תכנית הטלויזיה של אברי גלבוע של מדד ישראל בערוץ 13 ומרצה על חיי האמנות של האוניברסיטה של בר אילן
<nuniy5552@gmail.com>;
מי מאתנו לא בטוח שיש לו מה להגיד, רק שבדרך כלל אין לו למי להגיד את מה שיש לו לומר? מי מאתנו לא חושב שרק הוא יודע ומבין מה שהולך פה, ומי נגד מי, ומי אוכל את מי ומי צודק ומי לא. מי מאתנו לא היה לפחות פעם אחת זבוב על הקיר בחדר הסגלגל בבית הלבן, או לפחות בלשכתו של ראש ממשלת ישראל, ויודע בדיוק – אבל בדיוק, מי אמר מה למי מתי ואיפה, ושלא יבלבלו לו את המוח עם עובדות?
מי מאתנו לא נאלץ להתעמת עם חברים, ידידים או בני משפחה, שגם הם היו זבוב על הקיר, והם שמעו בדיוק הפוך ממה שאתם שמעתם, ואתה חושב שהם לא מבינים כלום, והם בטוחים שאתה טפש שלא יודע כלום ולא מבין שום דבר?
לפעמים מגיעים הדברים לכדי מריבות של ממש, עד כדי סיום של מערכות יחסים ארוכות, או קטיעתם של מערכות יחסים עוד בטרם התחילו.
בתרבות הדיבור והוויכוח העכשוויות, נדמה שחלק מאתנו הסיר את כל הכפפות, ואין לו בעייה לשנוא את בעל הדעה האחרת, עד כדי נכונות לאלימות מילולית ואפילו יותר מזה. מילים של הסתה ושנאה משתחררות היום בקלות בלתי נסבלת, ולעומד מן הצד נדמה שהמרחק בין הצדדים אינו ניתן עוד לגישור.
מילון ממשלת השינוי, מ’מצדה פרטית’ ועד ‘קורח ועדתו’
מילון ממשלת השינוי, מ’מצדה פרטית’ ועד ‘קורח ועדתו’
רוביק רוזנטל | 24 ביוני 2022 |
השנה הסוערת של הממשלה, שלוותה במוטציית קורונה עדכנית, בפיגועי בודדים ובקרבות מילוליים מגיעה לסיומה, ויש מילון עשיר למדי. מי באמת טען שהזנות היא המקצוע העתיק ביותר בעולם, מה אומרות אימהות גרמניות לילד שלא רוצה לגמור מהצלחת, והאם באמת אין קשר בין לחם ומלחמה
הממשלה המאתגרת שקמה בעקבות מערכת הבחירות של 2021 מתפזרת, ונכון לשבוע זה המדינה הולכת לסיבוב בחירות חמישי בשלוש שנים. ימיה של הממשלה הולידו מילון ביטויים חדש, לא כולו על טהרת הנימוס הבריטי.
מקנדה ועד האיים הקריביים, גוברים הקולות הקוראים לנטוש את הקשר הסמלי עם הארמון בלונדון, לצד התחשבנות ציבורית עם מורשת הקולוניאליזם ואף קריאות לפיצויים. עם זאת, ברוב המדינות המהלך יהיה מורכב מבחינה חוקתית
מאת הוושינגטון פוסט
אזרחים בריטים חולקים כבוד אחרון למלכה אליזבת, בשבוע שעבר בלונדון. צילום: איי. אף. פי
ראש ממשלת אנטיגואה וברבודה, מדינת איים בים הקריבי, בישר בשבוע שעבר על כוונתו לקיים משאל עם בסוגיית המלוכה, “כנראה” בשלוש השנים הקרובות. האומה הזעירה באיים האנטיליים – פחות מ־100 אלף איש ואישה, שבריר ממספר האנשים הנתונים באופן טקסי למרותו של הכתר הבריטי – מתכוונת ככל הנראה להפוך לרפובליקה בהקדם. הנסיך אדוארד – בנה הצעיר של אליזבת השנייה, מלכת הממלכה המאוחדת – שמע על כך כבר באפריל, בביקורו באנטיגואה וברבודה. “זה אינו מעשה עוין”, אמר ראש ממשלת אנטיגואה וברבודה גסטון בראון בריאיון טלוויזיוני, אלא “צעד אחרון להשלמת העצמאות”.
עימותים הסתיימו “הודות למעורבות בינלאומית”, מסרה מועצת הביטחון של ארמניה, לאחר ניסיונות כושלים של רוסיה לתווך להפסקת אש
אזרבייג’ן דיווחה בשבוע שעבר ש־71 מחייליה נהרגו בעימותי גבול עם ארמניה ביומיים הקודמים, בקרבות הקשים ביותר שהתחוללו בין שתי המדינות מאז 2020. בארמניה דווח שהפסקת האש שהוכרזה בבוקר נשמרת עדיין לאורך הגבול. ההסלמה באה בזמן שדעתה של רוסיה – בעלת בריתה הקרובה ביותר של ארמניה – מוסחת בשל מלחמתה בת שבעת החודשים באוקראינה.
בממשל האוקראיני גאים בהישגי הצבא, ששחרר שטחים נרחבים מידי הרוסים גם בזכות תרגיל הטעיה, ומבהירים לאלה השוקלים לנסוע מישראל לאומן: זה על אחריותכם
“השבוע הייתי באזורים ששוחררו מהרוסים בחרקיב שבמזרח אוקראינה, וראיתי אנשים שמחים”, סיפר לי סרגיי לשנקו, יועצו של נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי. “יש המון גשרים הרוסים, אתה לא יכול לעבור מעיר לעיר וצריך לעשות עיקופים, יש בעיות עם קליטת הטלפון והאינטרנט ואזורים בלי חשמל. המצב לא טוב, צריך להודות. אבל לאט לאט החיים חוזרים לשגרה, ולמרות הקשיים אנשים אומרים לנו שהם שמחים”.
הגוש בן ארבע המפלגות זכה ב־176 מושבים, ש־73 מהם בידי מפלגת הימין הרדיקלית, “השוודים הדמוקרטים”. בכך רשם רוב זעום על השמאל, שזכה ב־173 מושבים
מנהיג השמרנים וראש הממשלה המיועד של שוודיה, אולף קריסטנסון. צילום: AFP
מנהיג השמרנים בשוודיה אולף קריסטרסון פתח אתמול במלאכת הרכבת הממשלה החדשה, לאחר שגוש מפלגות הימין במדינה זכה בניצחון דחוק בבחירות הכלליות. “עכשיו אני מתחיל במשימת הקמתה של ממשלה חדשה וחזקה”, אמר קריסטרסון בשבוע שעבר, עם פרסום התוצאות הסופיות. “נחזיר את הסדר בשוודיה על כנו”.