Apr 09, 2020 מנהל פרשת השבוע 0
בתורת האיזונים, יש תקופות שונות. יש עת שהקוטב האחד מובלט, יש עת שהקוטב השני. כולנו עתה בעת של איסורים המוטלים עלינו מי ייתן ונזכה לשוב במהרה לאזן את חיינו בקוטב השני
ב’טבלה המחזורית’ של הקורבנות, מופיע קרבן השלמים. זהו קרבן יוצא דופן, המניע להקרבתו איננה החובה אלא הכרת הטוב. בניגוד ליתר הקורבנות, חלק מהקרבן נאכל על ידי המקריבים אותו, אזרחים מן השורה ולא כוהנים. והנה, תוך כדי פרישת מערכת החוקים של קרבן השלמים, מוסיפה התורה:
דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: כָּל חֵלֶב שׁוֹר וְכֶשֶׂב וָעֵז לֹא תֹאכֵלוּ.
וְחֵלֶב נְבֵלָה וְחֵלֶב טְרֵפָה יֵעָשֶׂה לְכָל מְלָאכָה, וְאָכֹל לֹא תֹאכְלֻהוּ.
כִּי כָּל אֹכֵל חֵלֶב מִן הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר יַקְרִיב מִמֶּנָּה אִשֶּׁה לַה’, וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הָאֹכֶלֶת מֵעַמֶּיהָ.
וְכָל דָּם לֹא תֹאכְלוּ בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם, לָעוֹף וְלַבְּהֵמָה.
כָּל נֶפֶשׁ אֲשֶׁר תֹּאכַל כָּל דָּם, וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵעַמֶּיהָ. [ויקרא ז’ כ”ג – כ”ז]
מדוע מצורפות לפרשת השלמים מגבלות האכילה, לא לאכול את החלב ולא את הדם? בטרם נציע פתרון לשאלה, ניזכר בפרשה ראשונית בה יש דפוס דומה. עם בריאת האדם, נותן לו ריבונו של עולם תפריט:
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים:
הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת כָּל עֵשֶׂב זֹרֵעַ זֶרַע אֲשֶׁר עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ
וְאֶת כָּל הָעֵץ אֲשֶׁר בּוֹ פְרִי עֵץ זֹרֵעַ זָרַע
לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה. [בראשית א’ כ”ט]
האדם נקרא להיות צמחוני, לאכול פירות ירקות וזירעונים. והנה, לאחר משבר המבול, עם צאת נח מהתיבה, משתנה התפריט:
כָּל רֶמֶשׂ אֲשֶׁר הוּא חַי לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה,
כְּיֶרֶק עֵשֶׂב נָתַתִּי לָכֶם אֶת כֹּל. [שם, ט’ ג’]
אלא שלהיתר האכילה מצורפת הגבלה:
אַךְ בָּשָׂר בְּנַפְשׁוֹ – דָמוֹ – לֹא תֹאכֵלוּ. [שם שם ד’]
כשם שבפרשתנו עם היתר אכילת בשר השלמים הופיע האיסור לאכול חלב ודם, כך בפרשת נח עם התר אכילת הבשר, הופיע האיסור לאכול דם.
תורת המוסר, היא תורת האיזון בין הראוי המותר והאסור. כל הטיה אל ה’כן’ או אל ה’לא’, מערערת את האיזון. על כן, במקום שיש היתר מיד מופיע האיסור. כך שומרים על האיזון.
יואל הופמן כותב לקראת סוף ספרו ‘מצבי רוח’:
כל פעם אנחנו חושבים שהגענו לסופו של הספר ואז אנחנו נזכרים בדברים אחרים. אנחנו זוכרים איך הילדים שלנו היו קטנים ואיך, כשאחזנו בידם ומיהרנו ממקום למקום, הם עפו ברוח כמו עפיפונים.
אנחנו גם זוכרים איך עלבו בנו בכל מיני מקומות, בעיקר בשוויץ. שם כל דבר [בעיקר הנוף] היה כל כך סדור ובשל כך נפגענו עד עמקי נשמתנו [אולי צריך לומר נשמותינו].
המשטרה הגלויה כיוונה את הדברים מבחוץ והמשטרה הסמויה מבפנים. ברגע שעברנו את הגבול הוכנסנו [ואי אפשר לומר הושלכנו שכן איש אינו משליך שם דברים] לכלא דמיוני, מאותם מקומות שבהם כל אחד יושב בתא שעשוי ברזל ורואה את שכניו מבעד לסורגים שבצד ואת השומרים דרך הסורגים שלפנים. [145].
הדברים האחרים, מבקשים לשמור על האיזון בינם לבין עצמם. מצד אחד – הילדים עפים ומתפזרים, ומצד שני – שוויץ מכניסה אותם לכלא דמיוני. כמו היתר אכילת בשר, המתאזן על ידי איסור אכילת הדם. הכלא הדמיוני השוויצרי, שולח אותי לסיפור של הארוקי מוראקמי – ‘השתיקה’. חברו של המספר הוא מתאגרף, הוא מסביר לו למה הוא אוהב את זירת האגרוף:
‘אחד הדברים שאני אוהב באגרוף זה העומק. זה מה שתפס אותי. בהשוואה לזה, לקבל מכות ולתת מכות זה לא עניין גדול, זה רק התוצאה. ואותו דבר עם ניצחון והפסד. אם אתה מצליח לרדת לחקר העומק הזה, ההפסד לא חשוב – שום דבר לא יכול לפגוע בך. הרי אף אחד לא יכול לנצח בכל דבר; מישהו חייב להפסיד. הדבר החשוב הוא להיכנס בזב עמוק. זה – בשבילי – זהו אגרוף. כשאני בקרב, אני מרגיש כאילו אני נמצא בתחתית של בור עמוק מאוד. כל כך עמוק בפנים עד שאני לא רואה אף אחד ואף אחד לא רואה אותי. אני נאבק לבני שם למטה, בחושך. אני לגמרי לבד. אבל זה לא לבד עצוב. יש סוגים שונים של בדידות. יש בדידות טראגית שהכאב שלה קורע לך את הלב. אבל יש גם בדידות שהיא לגמרי לא כזאת – אם כי כדי להגיע למצב הזה אתה צריך לסלק כל שומן מהגוף שלך. אם אתה עושה את המאמץ, אתה מקבל בחזרה את מה שהשקעת. זה מה שלמדתי מאגרוף.’ [הפיל נעלם. עמ’ 226 בתרגום העברי]
היתר ו-איסור, פיזור ו-כלא, הצטרפות ו-בדידות. אלה פנים שונות של האיזון. בתורת האיזונים, יש תקופות שונות. יש עת שהקוטב האחד מובלט, יש עת שהקוטב השני. כולנו עתה בעת של איסורים המוטלים עלינו, בכלא הבידוד והבדידות שאנו נתונים בו. מי ייתן ונזכה להפיק את המרב מהקוטב הזה, ולשוב במהרה לאזן את חיינו בקוטב השני.
משה מאיר
אתר כיפה
Aug 14, 2017 0
Dec 18, 2022 0
Dec 07, 2022 0
Dec 07, 2022 0
Dec 01, 2022 0
Dec 07, 2022 0
Nov 25, 2022 0
Nov 22, 2022 0
Nov 03, 2021 0
יאיר נתניהו הגיש ערעור על חיובו לפצות את עורך “וואלה” לשעבר ברבע מיליון שקל בתביעת הדיבה שהוגשה נגדו: “עלול לקרוס כלכלית”
אורן פרסיקו 24.08.2021 4
ראש הממשלה בנימין נתניהו עם בנו יאיר, למחרת ניצחון הליכוד בבחירות 2015 (צילום: יונתן זינדל)
יאיר נתניהו, בנו של ראש הממשלה לשעבר, הגיש בקשת רשות ערעור על ההחלטה לחייבו לפצות ב-250 אלף שקלים את עורך “וואלה” לשעבר אבי אלקלעי בגין הוצאת דיבה. בונות הפייסבוק והטוויטר שלו.
ביהמ”ש דחה את בקשתו של יאיר נתניהו לעיכוב תשלום רבע מיליון שקל לעורך “וואלה” לשעבר אבי אלקלעי • “לא הביא ולו בדל ראייה” לכך שהתשלום יגרום ל”קריסה כלכלית” • נתניהו חויב בתשלום נוסף
שוקי טאוסיג 03.09.2021
יאיר נתניהו, בנו של ראש הממשלה, עם עורך-הדין של המשפחה, יוסי כהן (צילום: פלאש 90)
בית משפט המחוזי דחה את בקשתו של יאיר נתניהו, בנו של ראש הממשלה לשעבר, לעכב תשלום פיצוי של רבע מיליון שקל לעורך “וואלה” לשעבר אבי אלקלעי. בית משפט השלום חייב את נתניהו לשלם את מלוא סכום התביעה של אלקלעי נגדו, לאחר שנתניהו לא הגיש כתב הגנה. גם בקשתו של נתניהו לבטל את פסק הדין ולאפשר לו להגיש כתב הגנה – נדחתה והוא חויב בתשלום הוצאות בסך כ-30 אלף שקל (עוד לפני כן איפשר בית המשפט לנתניהו הבן להגיש כתב הגנה בכפוף לתשלום הוצאות של 5,000 שקל, אך הוא סירב).
הסגנון המשתלח של יאיר נתניהו מגיע שוב ושוב לאולמות בית המשפט • נתניהו עצמו – לא תמיד • עם פתק מרופא המשפחה, או סתם כי שכח • כשהוא כן בא, צפו למופע אימים • כעת, אחרי שנדרש לשלם פיצויים בגובה מאות אלפי שקלים, הוא מגייס כסף מהציבור לטובת “עזרה משפטית לאנשי ימין” • אם הכספים יגיעו בסוף לכיסו, הדבר עלול לסבך את אביו בפלילים
שוקי טאוסיג ואורן פרסיקו 07.12.2022 2
קיץ 2009. נתניהו נבחר שוב לראשות הממשלה אחרי עשור במדבר האופוזיציוני, אבל יש לו עניינים דחופים לא פחות מניהול המדינה. כשהוא למד על כך שבמוסף היומי של “ידיעות אחרונות” עומדת להתפרסם כתבת מגזין על יאיר נתניהו לקראת גיוסו, ראש הממשלה עוצר ישיבה במוסד, מפנה מהחדר את ראשי מערכת הביטחון ומנהל מערכה לצינזור הכתבה. בהמשך הוא נפגש עם מו”ל “ידיעות אחרונות”, ארנון (נוני) מוזס, ומבקש ממנו לטפל בעניין..
יהודה נוני צייר ואומן דיגיטלי בשלוב קנווס וצבעי שמן. מופיע בסדנאות של סמסונג בישראל ובניורק. נוני הוא המאייר של תכנית הטלויזיה של אברי גלבוע של מדד ישראל בערוץ 13 ומרצה על חיי האמנות של האוניברסיטה של בר אילן
<nuniy5552@gmail.com>;
מי מאתנו לא בטוח שיש לו מה להגיד, רק שבדרך כלל אין לו למי להגיד את מה שיש לו לומר? מי מאתנו לא חושב שרק הוא יודע ומבין מה שהולך פה, ומי נגד מי, ומי אוכל את מי ומי צודק ומי לא. מי מאתנו לא היה לפחות פעם אחת זבוב על הקיר בחדר הסגלגל בבית הלבן, או לפחות בלשכתו של ראש ממשלת ישראל, ויודע בדיוק – אבל בדיוק, מי אמר מה למי מתי ואיפה, ושלא יבלבלו לו את המוח עם עובדות?
מי מאתנו לא נאלץ להתעמת עם חברים, ידידים או בני משפחה, שגם הם היו זבוב על הקיר, והם שמעו בדיוק הפוך ממה שאתם שמעתם, ואתה חושב שהם לא מבינים כלום, והם בטוחים שאתה טפש שלא יודע כלום ולא מבין שום דבר?
לפעמים מגיעים הדברים לכדי מריבות של ממש, עד כדי סיום של מערכות יחסים ארוכות, או קטיעתם של מערכות יחסים עוד בטרם התחילו.
בתרבות הדיבור והוויכוח העכשוויות, נדמה שחלק מאתנו הסיר את כל הכפפות, ואין לו בעייה לשנוא את בעל הדעה האחרת, עד כדי נכונות לאלימות מילולית ואפילו יותר מזה. מילים של הסתה ושנאה משתחררות היום בקלות בלתי נסבלת, ולעומד מן הצד נדמה שהמרחק בין הצדדים אינו ניתן עוד לגישור.
מילון ממשלת השינוי, מ’מצדה פרטית’ ועד ‘קורח ועדתו’
מילון ממשלת השינוי, מ’מצדה פרטית’ ועד ‘קורח ועדתו’
רוביק רוזנטל | 24 ביוני 2022 |
השנה הסוערת של הממשלה, שלוותה במוטציית קורונה עדכנית, בפיגועי בודדים ובקרבות מילוליים מגיעה לסיומה, ויש מילון עשיר למדי. מי באמת טען שהזנות היא המקצוע העתיק ביותר בעולם, מה אומרות אימהות גרמניות לילד שלא רוצה לגמור מהצלחת, והאם באמת אין קשר בין לחם ומלחמה
הממשלה המאתגרת שקמה בעקבות מערכת הבחירות של 2021 מתפזרת, ונכון לשבוע זה המדינה הולכת לסיבוב בחירות חמישי בשלוש שנים. ימיה של הממשלה הולידו מילון ביטויים חדש, לא כולו על טהרת הנימוס הבריטי.
מקנדה ועד האיים הקריביים, גוברים הקולות הקוראים לנטוש את הקשר הסמלי עם הארמון בלונדון, לצד התחשבנות ציבורית עם מורשת הקולוניאליזם ואף קריאות לפיצויים. עם זאת, ברוב המדינות המהלך יהיה מורכב מבחינה חוקתית
מאת הוושינגטון פוסט
אזרחים בריטים חולקים כבוד אחרון למלכה אליזבת, בשבוע שעבר בלונדון. צילום: איי. אף. פי
ראש ממשלת אנטיגואה וברבודה, מדינת איים בים הקריבי, בישר בשבוע שעבר על כוונתו לקיים משאל עם בסוגיית המלוכה, “כנראה” בשלוש השנים הקרובות. האומה הזעירה באיים האנטיליים – פחות מ־100 אלף איש ואישה, שבריר ממספר האנשים הנתונים באופן טקסי למרותו של הכתר הבריטי – מתכוונת ככל הנראה להפוך לרפובליקה בהקדם. הנסיך אדוארד – בנה הצעיר של אליזבת השנייה, מלכת הממלכה המאוחדת – שמע על כך כבר באפריל, בביקורו באנטיגואה וברבודה. “זה אינו מעשה עוין”, אמר ראש ממשלת אנטיגואה וברבודה גסטון בראון בריאיון טלוויזיוני, אלא “צעד אחרון להשלמת העצמאות”.
עימותים הסתיימו “הודות למעורבות בינלאומית”, מסרה מועצת הביטחון של ארמניה, לאחר ניסיונות כושלים של רוסיה לתווך להפסקת אש
אזרבייג’ן דיווחה בשבוע שעבר ש־71 מחייליה נהרגו בעימותי גבול עם ארמניה ביומיים הקודמים, בקרבות הקשים ביותר שהתחוללו בין שתי המדינות מאז 2020. בארמניה דווח שהפסקת האש שהוכרזה בבוקר נשמרת עדיין לאורך הגבול. ההסלמה באה בזמן שדעתה של רוסיה – בעלת בריתה הקרובה ביותר של ארמניה – מוסחת בשל מלחמתה בת שבעת החודשים באוקראינה.
בממשל האוקראיני גאים בהישגי הצבא, ששחרר שטחים נרחבים מידי הרוסים גם בזכות תרגיל הטעיה, ומבהירים לאלה השוקלים לנסוע מישראל לאומן: זה על אחריותכם
“השבוע הייתי באזורים ששוחררו מהרוסים בחרקיב שבמזרח אוקראינה, וראיתי אנשים שמחים”, סיפר לי סרגיי לשנקו, יועצו של נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי. “יש המון גשרים הרוסים, אתה לא יכול לעבור מעיר לעיר וצריך לעשות עיקופים, יש בעיות עם קליטת הטלפון והאינטרנט ואזורים בלי חשמל. המצב לא טוב, צריך להודות. אבל לאט לאט החיים חוזרים לשגרה, ולמרות הקשיים אנשים אומרים לנו שהם שמחים”.
הגוש בן ארבע המפלגות זכה ב־176 מושבים, ש־73 מהם בידי מפלגת הימין הרדיקלית, “השוודים הדמוקרטים”. בכך רשם רוב זעום על השמאל, שזכה ב־173 מושבים
מנהיג השמרנים וראש הממשלה המיועד של שוודיה, אולף קריסטנסון. צילום: AFP
מנהיג השמרנים בשוודיה אולף קריסטרסון פתח אתמול במלאכת הרכבת הממשלה החדשה, לאחר שגוש מפלגות הימין במדינה זכה בניצחון דחוק בבחירות הכלליות. “עכשיו אני מתחיל במשימת הקמתה של ממשלה חדשה וחזקה”, אמר קריסטרסון בשבוע שעבר, עם פרסום התוצאות הסופיות. “נחזיר את הסדר בשוודיה על כנו”.