Jan 18, 2020 מנהל פרשת השבוע 0
פרשת השבוע, פרשת ‘שמות’, מסמנת מעבר. סיימנו עם הסיפור המשפחתי של אבות ואמהות, קנאת אחים ושידוכי זוגות. מעתה והלאה נעבור מההתעסקות בחמולה המשפחתית לעיסוק בעם. הראשון לזהות את השינוי הזה הוא לא בן העם הטרי, אלא דווקא אחד מצרינו ואויבנו המרים.
את ההתנהלות של הבחור החדש בשכונה המקרא מתאר כך: “וַיָּ֥קָם מֶֽלֶךְ־חָדָ֖שׁ עַל־מִצְרָ֑יִם אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יָדַ֖ע אֶת־יוֹסֵֽף׃ וַיֹּ֖אמֶר אֶל־עַמּ֑וֹ הִנֵּ֗ה עַ֚ם בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל רַ֥ב וְעָצ֖וּם מִמֶּֽנּוּ׃ הָ֥בָה נִֽתְחַכְּמָ֖ה ל֑וֹ פֶּן־יִרְבֶּ֗ה וְהָיָ֞ה כִּֽי־תִקְרֶ֤אנָה מִלְחָמָה֙ וְנוֹסַ֤ף גַּם־הוּא֙ עַל־שֹׂ֣נְאֵ֔ינוּ וְנִלְחַם־בָּ֖נוּ וְעָלָ֥ה מִן־הָאָֽרֶץ” (שמות א’, ח’-י’). הקטע הזה הוא הסיפתח לסיפור פסח המוזכר במחוזותינו, אבל אני מבקש להתמקד ברגע הספציפי הזה – בפעם הראשונה בסיפור הלאומי שלנו מישהו מתייחס אלינו כעם. אנו נוטים להתייחס לזהות לאומית כתוצר של “הגדרה עצמית” של עם או לאום, אבל כפי שאנחנו רואים בפעם הראשונה, אך ממש לא האחרונה, אנחנו מוגדרים דווקא על ידי אדם חיצוני, שלא לומר אויב.
בחלוף אלפי השנים מאז פרעה ועד לימינו התעסק עם ישראל רבות בזהותו והגדרתו, אך בבוא מנהיגי מדינת ישראל הצעירה לקבוע את גבולות הגיזרה הלאומיים שלה, חזרנו להגדרה של צר ואויב – הפעם בדמות חוקי נירנברג של המשטר הנאצי. חוקים אלה, בהיותם חוקי גזע אנטישמיים, כמובן שהתעלמו מהגדרות הלכתיות למיניהן והגדירו כיהודי כל מי שאפילו רק אחד מהסבים או הסבתות שלו היו יהודים. חוק השבות היהודי עוצב בכוונה תחילה כתמונת מראה של חוקי נירנברג. כאילו בכדי לומר: “כל מי שנרדף על ידי המשטר הנאצי בעוון היותו יהודי, יהיה זכאי לאזרחות ובטחון בבית הלאומי היהודי”.
קו מחשבה ערכי זה התאים למנהיגי מדינת ישראל בראשיתה, אשר ראו עצמם כגירסה חילונית ומתקדמת של עם ישראל. הישראלי מודל 1948 התנער מהזהות היהודית הגלותית הכבולה להלכה הדתית, וחש ריבונות לעצב מחדש את גבולות הלאום בצילה של טרגדיית השואה הנוראה. המחשבה שמדינת ישראל תעסוק בפילפולים הלכתיים על מנת לקבוע האם מישהו הוא יהודי מספיק עבור המדינה הייתה זרה לראשי המדינה.
אך הדיונים והויכוחים בנושא לא איחרו לבוא. בשנת 1958 העמיד את עצמו ראש הממשלה, דוד בן גוריון, בראש ועדה ששמה לעצמה מטרה להגדיר מיהו יהודי. במסגרת פעילותה פנתה הועדה במכתבים לחמישים יהודים בארץ ובתפוצות בבקשה לחוות דעתם בנושא. הועדה, כדרכו של עולם, לא הגיעה להכרעה וזכורה במיוחד עצתו של הסופר ש”י עגנון אשר כתב: “אדוני ראש הממשלה, משוך ידך מן השאלה הזאת כי רק תלך ותסתבך בה”.
“מיהו יהודי?”-קריקטורה של יוסף בס בכניסה למוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס בחולון
ואכן, חוק לא חוקק אבל בהנחיות פנימיות של שר הפנים ב-1960 נוסחה ההגדרה: יירשם כיהודי מי שנולד לאם יהודייה ואינו בן דת אחרת, ומי שנתגייר כהלכה. זאת אומרת, שבנהליה וחוקיה יצרה המדינה פער בין מי שעולה לארץ כיהודי מכח חוק השבות ובין מי שנרשם במדינה כיהודי על כל המשמעותיות האזרחיות המשתמעות מכך (נישואין, קבורה וכדומה). אפשר לעסוק עוד רבות במאבק המשפטי והפוליטי בעשרות השנים מאז, אבל ניכר שבדיון הציבורי מאז ועד היום נסב הויכוח בעיקר סביב השאלה באיזו הלכה מדובר – האורתודוקסית, הרפורמית או הקונסרבטיבית. משנות ה-60 ועד ימינו הכף נוטה באופן ברור לצד הזרם האורתודוקסי. זהו דיון חשוב, הן סביב זכותם של הזרמים הפלורליסטיים לחופש דת במדינתם והן בנוגע ליחסי ישראל ויהדות העולם אשר רובה משתייך לזרמים אלו. אבל חשוב ככל שהוא יהיה, מאבקי הכוח בין הזרמים על איזו הלכה תיחשב במדינת ישראל מסיתים את תשומת הלב מהעובדה הבולטת שמרבית הציבורי היהודי בישראל אינו הלכתי כלל.
כ-44% מהציבור היהודי בישראל מגדירים עצמם כחילונים ועוד כ- 17% מגדירים עצמם כמסורתיים שאינם דתיים. כלומר, למעלה מ- 60% מהעם היהודי בישראל מעניקים את השליטה על שער הכניסה היחידי המוכר לעם שלהם, לידי אחרים! במרבית הזמן הציבור הישראלי אדיש לפער הזה, אך מדי פעם מגיע סיפור מרתיח שתופס כותרות לכמה דקות בודדות של קשב ציבורי: יוצא יחידה מובחרת שחי כל חייו כישראלי-יהודי, אך אינו מורשה להתחתן כי הוא אינו יהודי על פי ההלכה האורתודוקסית; דרישות לשינוי אורח חייהם החילוני של הורים לילדים שאומצו בחו”ל, וצריכים לעבור גיור בישראל; או חיילת צה”ל בקורס גיור שמוכשלת בבית דין כי אינה בקיאה בפלפולים הלכתיים, למרות שבאורח חייה וזהותה העצמית אין לה ולסביבתה ספק לאיזה עם היא משתייכת.
הרבנות הראשית אינה צר ואויב. היא חלק חשוב בעם היהודי, ונדבך מרתק בפסיפס הזהויות של היהדות המודרנית. אך הענקת שליטה בלעדית לפרשנותה על שאלת “מיהו יהודי?” אינה ראויה ואינה מאפשרת ליהודים בארץ לחיות את חייהם וזהותם בלי כפייה. הפתרון היחידי בעיני הוא עיצוב תהליך גיור חילוני. אני יודע שמדובר במדע בדיוני בשיח הציבורי הישראלי וקל וחומר בפוליטיקה הישראלית המשועבדת להסכמים קואליציוניים עם מפלגות הלכתיות. אני גם יודע שלא מדובר בתשובה פשוטה, וכי יידרש דיון ועיסוק הגותי רב על מנת לעצב תהליך גיור שאינו כפוף להלכה דתית כלשהי. אך אם הזרם החילוני בישראל רוצה להוכיח כי הוא אינו “עגלה ריקה” ושיש תוכן ומהות לזהות היהודית שלו, אז הדרך לכך עוברת גם בלקיחת אחריות על שער הכניסה לעם היהודי.
יובל לינדן
מנהל מחלקת מכינות ושנת שירות בבינ”ה
Aug 14, 2017 0
Dec 18, 2022 0
Dec 07, 2022 0
Dec 07, 2022 0
Dec 01, 2022 0
Dec 07, 2022 0
Nov 25, 2022 0
Nov 22, 2022 0
Nov 03, 2021 0
יאיר נתניהו הגיש ערעור על חיובו לפצות את עורך “וואלה” לשעבר ברבע מיליון שקל בתביעת הדיבה שהוגשה נגדו: “עלול לקרוס כלכלית”
אורן פרסיקו 24.08.2021 4
ראש הממשלה בנימין נתניהו עם בנו יאיר, למחרת ניצחון הליכוד בבחירות 2015 (צילום: יונתן זינדל)
יאיר נתניהו, בנו של ראש הממשלה לשעבר, הגיש בקשת רשות ערעור על ההחלטה לחייבו לפצות ב-250 אלף שקלים את עורך “וואלה” לשעבר אבי אלקלעי בגין הוצאת דיבה. בונות הפייסבוק והטוויטר שלו.
ביהמ”ש דחה את בקשתו של יאיר נתניהו לעיכוב תשלום רבע מיליון שקל לעורך “וואלה” לשעבר אבי אלקלעי • “לא הביא ולו בדל ראייה” לכך שהתשלום יגרום ל”קריסה כלכלית” • נתניהו חויב בתשלום נוסף
שוקי טאוסיג 03.09.2021
יאיר נתניהו, בנו של ראש הממשלה, עם עורך-הדין של המשפחה, יוסי כהן (צילום: פלאש 90)
בית משפט המחוזי דחה את בקשתו של יאיר נתניהו, בנו של ראש הממשלה לשעבר, לעכב תשלום פיצוי של רבע מיליון שקל לעורך “וואלה” לשעבר אבי אלקלעי. בית משפט השלום חייב את נתניהו לשלם את מלוא סכום התביעה של אלקלעי נגדו, לאחר שנתניהו לא הגיש כתב הגנה. גם בקשתו של נתניהו לבטל את פסק הדין ולאפשר לו להגיש כתב הגנה – נדחתה והוא חויב בתשלום הוצאות בסך כ-30 אלף שקל (עוד לפני כן איפשר בית המשפט לנתניהו הבן להגיש כתב הגנה בכפוף לתשלום הוצאות של 5,000 שקל, אך הוא סירב).
הסגנון המשתלח של יאיר נתניהו מגיע שוב ושוב לאולמות בית המשפט • נתניהו עצמו – לא תמיד • עם פתק מרופא המשפחה, או סתם כי שכח • כשהוא כן בא, צפו למופע אימים • כעת, אחרי שנדרש לשלם פיצויים בגובה מאות אלפי שקלים, הוא מגייס כסף מהציבור לטובת “עזרה משפטית לאנשי ימין” • אם הכספים יגיעו בסוף לכיסו, הדבר עלול לסבך את אביו בפלילים
שוקי טאוסיג ואורן פרסיקו 07.12.2022 2
קיץ 2009. נתניהו נבחר שוב לראשות הממשלה אחרי עשור במדבר האופוזיציוני, אבל יש לו עניינים דחופים לא פחות מניהול המדינה. כשהוא למד על כך שבמוסף היומי של “ידיעות אחרונות” עומדת להתפרסם כתבת מגזין על יאיר נתניהו לקראת גיוסו, ראש הממשלה עוצר ישיבה במוסד, מפנה מהחדר את ראשי מערכת הביטחון ומנהל מערכה לצינזור הכתבה. בהמשך הוא נפגש עם מו”ל “ידיעות אחרונות”, ארנון (נוני) מוזס, ומבקש ממנו לטפל בעניין..
יהודה נוני צייר ואומן דיגיטלי בשלוב קנווס וצבעי שמן. מופיע בסדנאות של סמסונג בישראל ובניורק. נוני הוא המאייר של תכנית הטלויזיה של אברי גלבוע של מדד ישראל בערוץ 13 ומרצה על חיי האמנות של האוניברסיטה של בר אילן
<nuniy5552@gmail.com>;
מי מאתנו לא בטוח שיש לו מה להגיד, רק שבדרך כלל אין לו למי להגיד את מה שיש לו לומר? מי מאתנו לא חושב שרק הוא יודע ומבין מה שהולך פה, ומי נגד מי, ומי אוכל את מי ומי צודק ומי לא. מי מאתנו לא היה לפחות פעם אחת זבוב על הקיר בחדר הסגלגל בבית הלבן, או לפחות בלשכתו של ראש ממשלת ישראל, ויודע בדיוק – אבל בדיוק, מי אמר מה למי מתי ואיפה, ושלא יבלבלו לו את המוח עם עובדות?
מי מאתנו לא נאלץ להתעמת עם חברים, ידידים או בני משפחה, שגם הם היו זבוב על הקיר, והם שמעו בדיוק הפוך ממה שאתם שמעתם, ואתה חושב שהם לא מבינים כלום, והם בטוחים שאתה טפש שלא יודע כלום ולא מבין שום דבר?
לפעמים מגיעים הדברים לכדי מריבות של ממש, עד כדי סיום של מערכות יחסים ארוכות, או קטיעתם של מערכות יחסים עוד בטרם התחילו.
בתרבות הדיבור והוויכוח העכשוויות, נדמה שחלק מאתנו הסיר את כל הכפפות, ואין לו בעייה לשנוא את בעל הדעה האחרת, עד כדי נכונות לאלימות מילולית ואפילו יותר מזה. מילים של הסתה ושנאה משתחררות היום בקלות בלתי נסבלת, ולעומד מן הצד נדמה שהמרחק בין הצדדים אינו ניתן עוד לגישור.
מילון ממשלת השינוי, מ’מצדה פרטית’ ועד ‘קורח ועדתו’
מילון ממשלת השינוי, מ’מצדה פרטית’ ועד ‘קורח ועדתו’
רוביק רוזנטל | 24 ביוני 2022 |
השנה הסוערת של הממשלה, שלוותה במוטציית קורונה עדכנית, בפיגועי בודדים ובקרבות מילוליים מגיעה לסיומה, ויש מילון עשיר למדי. מי באמת טען שהזנות היא המקצוע העתיק ביותר בעולם, מה אומרות אימהות גרמניות לילד שלא רוצה לגמור מהצלחת, והאם באמת אין קשר בין לחם ומלחמה
הממשלה המאתגרת שקמה בעקבות מערכת הבחירות של 2021 מתפזרת, ונכון לשבוע זה המדינה הולכת לסיבוב בחירות חמישי בשלוש שנים. ימיה של הממשלה הולידו מילון ביטויים חדש, לא כולו על טהרת הנימוס הבריטי.
מקנדה ועד האיים הקריביים, גוברים הקולות הקוראים לנטוש את הקשר הסמלי עם הארמון בלונדון, לצד התחשבנות ציבורית עם מורשת הקולוניאליזם ואף קריאות לפיצויים. עם זאת, ברוב המדינות המהלך יהיה מורכב מבחינה חוקתית
מאת הוושינגטון פוסט
אזרחים בריטים חולקים כבוד אחרון למלכה אליזבת, בשבוע שעבר בלונדון. צילום: איי. אף. פי
ראש ממשלת אנטיגואה וברבודה, מדינת איים בים הקריבי, בישר בשבוע שעבר על כוונתו לקיים משאל עם בסוגיית המלוכה, “כנראה” בשלוש השנים הקרובות. האומה הזעירה באיים האנטיליים – פחות מ־100 אלף איש ואישה, שבריר ממספר האנשים הנתונים באופן טקסי למרותו של הכתר הבריטי – מתכוונת ככל הנראה להפוך לרפובליקה בהקדם. הנסיך אדוארד – בנה הצעיר של אליזבת השנייה, מלכת הממלכה המאוחדת – שמע על כך כבר באפריל, בביקורו באנטיגואה וברבודה. “זה אינו מעשה עוין”, אמר ראש ממשלת אנטיגואה וברבודה גסטון בראון בריאיון טלוויזיוני, אלא “צעד אחרון להשלמת העצמאות”.
עימותים הסתיימו “הודות למעורבות בינלאומית”, מסרה מועצת הביטחון של ארמניה, לאחר ניסיונות כושלים של רוסיה לתווך להפסקת אש
אזרבייג’ן דיווחה בשבוע שעבר ש־71 מחייליה נהרגו בעימותי גבול עם ארמניה ביומיים הקודמים, בקרבות הקשים ביותר שהתחוללו בין שתי המדינות מאז 2020. בארמניה דווח שהפסקת האש שהוכרזה בבוקר נשמרת עדיין לאורך הגבול. ההסלמה באה בזמן שדעתה של רוסיה – בעלת בריתה הקרובה ביותר של ארמניה – מוסחת בשל מלחמתה בת שבעת החודשים באוקראינה.
בממשל האוקראיני גאים בהישגי הצבא, ששחרר שטחים נרחבים מידי הרוסים גם בזכות תרגיל הטעיה, ומבהירים לאלה השוקלים לנסוע מישראל לאומן: זה על אחריותכם
“השבוע הייתי באזורים ששוחררו מהרוסים בחרקיב שבמזרח אוקראינה, וראיתי אנשים שמחים”, סיפר לי סרגיי לשנקו, יועצו של נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי. “יש המון גשרים הרוסים, אתה לא יכול לעבור מעיר לעיר וצריך לעשות עיקופים, יש בעיות עם קליטת הטלפון והאינטרנט ואזורים בלי חשמל. המצב לא טוב, צריך להודות. אבל לאט לאט החיים חוזרים לשגרה, ולמרות הקשיים אנשים אומרים לנו שהם שמחים”.
הגוש בן ארבע המפלגות זכה ב־176 מושבים, ש־73 מהם בידי מפלגת הימין הרדיקלית, “השוודים הדמוקרטים”. בכך רשם רוב זעום על השמאל, שזכה ב־173 מושבים
מנהיג השמרנים וראש הממשלה המיועד של שוודיה, אולף קריסטנסון. צילום: AFP
מנהיג השמרנים בשוודיה אולף קריסטרסון פתח אתמול במלאכת הרכבת הממשלה החדשה, לאחר שגוש מפלגות הימין במדינה זכה בניצחון דחוק בבחירות הכלליות. “עכשיו אני מתחיל במשימת הקמתה של ממשלה חדשה וחזקה”, אמר קריסטרסון בשבוע שעבר, עם פרסום התוצאות הסופיות. “נחזיר את הסדר בשוודיה על כנו”.