Apr 03, 2021 מנהל Featured, תרבות ואמנות 0
‘וגר זאב עם כבש’ ציור קיר על גבי אריחי קרמיקה בחזית בית הספר אחד העם בתל אביב (ויקיפדיה) |
מאת עמי זהבי
ב-24 בפברואר 1965 הופיעה בעיתון מעריב כתבה של יעקב העליון, שכותרתה ‘חיפה – הראשונה בין ערי ישראל שתקשט בניינים ורחובות ביצירות אמנות‘. העליון סיפר לקוראיו, שעיריית חיפה הזמינה את האמן גרשון קניספל (2018-1932) להיות יועץ אמנותי לשיפור חזות העיר. קניספל אכן שימש בתפקיד זה בין השנים 1989-1964 ותרם בעצמו תרומה רבה לעירו (‘תבליטי קיר אמנותיים על בנייני ציבור‘, למרחב, 27 בדצמבר 1965, עמ’ 6). חיפוש באתר ‘סקר אמנות הקיר בישראל’ של יד יצחק בן-צבי מציג מעל שלושים עבודות קיר מרשימות שלו, רובן הגדול בחיפה ובסביבתה הקרובה.
אבא חושי, ראש העיר המיתולוגי של חיפה בין השנים 1969-1951, הבין היטב את חשיבות האמנות בחיים העירוניים והפנה תקציבים מיוחדים על מנת לסייע לסופרים, משוררים ואמנים מתחומים שונים לגור בעיר ולפעול בתוכה ולמענה. כתר הראשונים בתחום עבודות הקיר האמנותיות מגיע, כנראה, לעיריית חיפה שהייתה הראשונה בארץ שהקדישה תקציב מיוחד לכך. מובן שאמנות עיטור הקירות בארץ החלה מוקדם הרבה יותר. תמשיחי תקרה וקירות פנים (פְרֶסְקוֹ) נפוצו בבתי עשירים, טמפלרים, ערבים ויהודים, עוד בסוף המאה ה-19, ובתל אביב קושטו קירות חיצוניים ופנימיים של בתי מגורים זמן לא רב אחרי הקמתה.
אדריכלות שנות העשרים, המכונה ‘הסגנון האקלקטי’, הצטיינה בעיטורים רבים – בעיקר פריטים ארכיטקטוניים, אבל גם עיטורי קירות. אחד המוּכרים הוא חזית בית הספר אחד העם (‘בית הספר העירוני’), ברחוב אחד העם 37 בתל אביב, שעוטרה בשנת 1924 בלוחות קרמיקה של בצלאל על פי ציוריו של זאב רבן (1970-1890), שהיה אחד המורים בבית הספר.
החזית המצויירת של בית הספר אחד העם (ויקיפדיה) |
גם בית הכנסת ‘מושב זקנים’, ברחוב אלנבי 89 בתל אביב, עוטר בשנת 1926 באריחי קרמיקה על פי תכנון של רבן, שתיארו את לוח המזלות ואת שנים-עשר שבטי ישראל. האריחים היפהפיים האלה, שהם בגובה אדם ונגישים לכל, סובלים מהזנחה רבה.
שנים-עשר סמלי השבטים בחזית בית כנסת ‘מושב זקנים’ ברחוב אלנבי (צילום: עמי זהבי) |
בית לדרברג, בשדרות רוטשילד 29 פינת אלנבי 116, קושט באריחי קרמיקה שעיצב אברהם אייזנברג בשנת 1925.
אריחי קרמיקה ‘ברינה יקצורו’ בחזית בית לדרברג (ויקיפדיה) |
בירושלים מוכרים אריחי הקרמיקה הארמנית הכחולה בחזיתו של בית חאג’ מחמוד, ברחוב יפו 222, שנקבעו גם הם באותה שנה (משה גלעד, ‘טיול בעקבות האריחים הארמניים המרהיבים שמסתתרים ברחבי ירושלים, הארץ, 5 בדצמבר 2019).
אדריכלות הארץ בשנות השלושים התאפיינה בסגנון הבינלאומי, שדגל בקווים פשוטים והיעדר עיטורים. לעומת זאת, הגידול העצום בבנייה בארץ, בשנות הארבעים והחמישים, דירבן אדריכלים, בעלי בתים ובעלי בתי קפה להשקיע מכספם בגיוון ובהוספת ייחוד לבתים החדשים. וכך, בשנת 1956 יצר האמן צבי גלי (1962-1921) קיר פסיפס מופשט בקפה ‘ניצה’ בתל אביב (‘לגלות [מחדש] את גלי‘, המחסן של גדעון עפרת, 21 בדצמבר 2019). בשנת 1957 התפרסמה כתבה שבה תוארו ציורי הקיר שמעטרים את קירות בתי הקפה ברחוב דיזנגוף בתל אביב, פרי עמלם של ציירים כמו שרגא וייל, נפתלי בזם, יוסל ברגנר ושמעון צבר. ‘אף אחד מעיטורי הקיר הללו אינו אמנות גדולה … [הם] לא התכוונו אלא לקרב את האמנות לאיש הרגיל’ (א’ מאן, ‘אמנות – על כוס אספרסו‘, מעריב, 18 באוקטובר 1957).
באותה שנה גם פורסמה רשימה קצרה על אליעזר אנסקי (1990-1904), מייסד התיאטרון לילדים ‘בימתנו’, שאהבתו הגדולה הייתה הפסיפס. אנסקי חזר מהשתלמות מקצועית של שנה בעיר רַוֶונָה שבאיטליה, שם למד את סודות המקצוע, ותכניתו הייתה לייסד בעין הוד סדנת אמני פסיפס שיחדשו אמנות עתיקה זו בארץ (‘פסיפס מאחרי הקלעים‘, דבר, 19 ביולי 1957). לימים שיתף אנסקי פעולה עם נחום גוטמן בהכנת פסיפס הקיר של ‘ברכת כהנים‘, באולם הכניסה לבית מועצת הרבנות ברחוב לסר אורי 1 פינת דוד המלך 33 בתל אביב (1961).
נחום גוטמן, פסיפס ברכת כהנים במשרדי הרבנות התל אביב (בלוג בעיר) |
פסיפס נוסף של אנסקי נמצא בכניסה לבית מגורים ברחוב יהודה המכבי 7 בתל אביב. הוא מוקדש לרות המואביה ולבועז ונושא סממנים ארוטיים.
עיטורי הקירות נוצרו מחומרים שונים ובטכניקות מגוונות: טיח, גירוד לעומק בטיח רב-שכבתי (Sgraffito), קרמיקה, ציור ופסיפס. מוסדות ציבור רבים התהדרו בעיטורים מקוריים על קירותיהם. כך למשל, בית הדואר ברחוב ויצמן בתל אביב (ליד בית החייל) מעוטר ביצירת קרמיקה יפה מאד שהכינה ג’ניה ברגר (2000-1907) בשנת 1968 (מצבו המוזנח הנוכחי של קיר זה תואר לאחרונה בבלוג עונג שבת).
ג’ניה ברגר, ציור קרמיקה בסניף הדואר ברחוב ויצמן בתל אביב (צילום: עמי זהבי) |
פרט שבור באריחים של ג’ניה ברגר (צילום: עמי זהבי) |
גם בתי מגורים השקיעו בעיטור הכניסה או החזית. נביא שתי דוגמאות, מתוך רבות.
הכניסה לבית מגורים בשדרות הציונות 8 בתל אביב (עד 1975 נקרא הרחוב שדרות או”ם) עוטרה בעבודת קרמיקה גדולה של הצייר מרדכי אריאלי (1993-1909), ובה אפשר לזהות את סמל האומות המאוחדות ואת יונת השלום.
פסיפס קיר של מרדכי אריאלי בבית מגורים בשדרות הציונות (צילום: עמי זהבי) |
החזית של בית מגורים ברחוב ירושלים 36 בבת ים עוטרה בתמונות בסגנון
Aug 14, 2017 0
Dec 18, 2022 0
Dec 07, 2022 0
Dec 07, 2022 0
Dec 01, 2022 0
Dec 18, 2022 0
Dec 07, 2022 0
Dec 07, 2022 0
Dec 01, 2022 0
יאיר נתניהו הגיש ערעור על חיובו לפצות את עורך “וואלה” לשעבר ברבע מיליון שקל בתביעת הדיבה שהוגשה נגדו: “עלול לקרוס כלכלית”
אורן פרסיקו 24.08.2021 4
ראש הממשלה בנימין נתניהו עם בנו יאיר, למחרת ניצחון הליכוד בבחירות 2015 (צילום: יונתן זינדל)
יאיר נתניהו, בנו של ראש הממשלה לשעבר, הגיש בקשת רשות ערעור על ההחלטה לחייבו לפצות ב-250 אלף שקלים את עורך “וואלה” לשעבר אבי אלקלעי בגין הוצאת דיבה. בונות הפייסבוק והטוויטר שלו.
ביהמ”ש דחה את בקשתו של יאיר נתניהו לעיכוב תשלום רבע מיליון שקל לעורך “וואלה” לשעבר אבי אלקלעי • “לא הביא ולו בדל ראייה” לכך שהתשלום יגרום ל”קריסה כלכלית” • נתניהו חויב בתשלום נוסף
שוקי טאוסיג 03.09.2021
יאיר נתניהו, בנו של ראש הממשלה, עם עורך-הדין של המשפחה, יוסי כהן (צילום: פלאש 90)
בית משפט המחוזי דחה את בקשתו של יאיר נתניהו, בנו של ראש הממשלה לשעבר, לעכב תשלום פיצוי של רבע מיליון שקל לעורך “וואלה” לשעבר אבי אלקלעי. בית משפט השלום חייב את נתניהו לשלם את מלוא סכום התביעה של אלקלעי נגדו, לאחר שנתניהו לא הגיש כתב הגנה. גם בקשתו של נתניהו לבטל את פסק הדין ולאפשר לו להגיש כתב הגנה – נדחתה והוא חויב בתשלום הוצאות בסך כ-30 אלף שקל (עוד לפני כן איפשר בית המשפט לנתניהו הבן להגיש כתב הגנה בכפוף לתשלום הוצאות של 5,000 שקל, אך הוא סירב).
הסגנון המשתלח של יאיר נתניהו מגיע שוב ושוב לאולמות בית המשפט • נתניהו עצמו – לא תמיד • עם פתק מרופא המשפחה, או סתם כי שכח • כשהוא כן בא, צפו למופע אימים • כעת, אחרי שנדרש לשלם פיצויים בגובה מאות אלפי שקלים, הוא מגייס כסף מהציבור לטובת “עזרה משפטית לאנשי ימין” • אם הכספים יגיעו בסוף לכיסו, הדבר עלול לסבך את אביו בפלילים
שוקי טאוסיג ואורן פרסיקו 07.12.2022 2
קיץ 2009. נתניהו נבחר שוב לראשות הממשלה אחרי עשור במדבר האופוזיציוני, אבל יש לו עניינים דחופים לא פחות מניהול המדינה. כשהוא למד על כך שבמוסף היומי של “ידיעות אחרונות” עומדת להתפרסם כתבת מגזין על יאיר נתניהו לקראת גיוסו, ראש הממשלה עוצר ישיבה במוסד, מפנה מהחדר את ראשי מערכת הביטחון ומנהל מערכה לצינזור הכתבה. בהמשך הוא נפגש עם מו”ל “ידיעות אחרונות”, ארנון (נוני) מוזס, ומבקש ממנו לטפל בעניין..
יהודה נוני צייר ואומן דיגיטלי בשלוב קנווס וצבעי שמן. מופיע בסדנאות של סמסונג בישראל ובניורק. נוני הוא המאייר של תכנית הטלויזיה של אברי גלבוע של מדד ישראל בערוץ 13 ומרצה על חיי האמנות של האוניברסיטה של בר אילן
<nuniy5552@gmail.com>;
מי מאתנו לא בטוח שיש לו מה להגיד, רק שבדרך כלל אין לו למי להגיד את מה שיש לו לומר? מי מאתנו לא חושב שרק הוא יודע ומבין מה שהולך פה, ומי נגד מי, ומי אוכל את מי ומי צודק ומי לא. מי מאתנו לא היה לפחות פעם אחת זבוב על הקיר בחדר הסגלגל בבית הלבן, או לפחות בלשכתו של ראש ממשלת ישראל, ויודע בדיוק – אבל בדיוק, מי אמר מה למי מתי ואיפה, ושלא יבלבלו לו את המוח עם עובדות?
מי מאתנו לא נאלץ להתעמת עם חברים, ידידים או בני משפחה, שגם הם היו זבוב על הקיר, והם שמעו בדיוק הפוך ממה שאתם שמעתם, ואתה חושב שהם לא מבינים כלום, והם בטוחים שאתה טפש שלא יודע כלום ולא מבין שום דבר?
לפעמים מגיעים הדברים לכדי מריבות של ממש, עד כדי סיום של מערכות יחסים ארוכות, או קטיעתם של מערכות יחסים עוד בטרם התחילו.
בתרבות הדיבור והוויכוח העכשוויות, נדמה שחלק מאתנו הסיר את כל הכפפות, ואין לו בעייה לשנוא את בעל הדעה האחרת, עד כדי נכונות לאלימות מילולית ואפילו יותר מזה. מילים של הסתה ושנאה משתחררות היום בקלות בלתי נסבלת, ולעומד מן הצד נדמה שהמרחק בין הצדדים אינו ניתן עוד לגישור.
מילון ממשלת השינוי, מ’מצדה פרטית’ ועד ‘קורח ועדתו’
מילון ממשלת השינוי, מ’מצדה פרטית’ ועד ‘קורח ועדתו’
רוביק רוזנטל | 24 ביוני 2022 |
השנה הסוערת של הממשלה, שלוותה במוטציית קורונה עדכנית, בפיגועי בודדים ובקרבות מילוליים מגיעה לסיומה, ויש מילון עשיר למדי. מי באמת טען שהזנות היא המקצוע העתיק ביותר בעולם, מה אומרות אימהות גרמניות לילד שלא רוצה לגמור מהצלחת, והאם באמת אין קשר בין לחם ומלחמה
הממשלה המאתגרת שקמה בעקבות מערכת הבחירות של 2021 מתפזרת, ונכון לשבוע זה המדינה הולכת לסיבוב בחירות חמישי בשלוש שנים. ימיה של הממשלה הולידו מילון ביטויים חדש, לא כולו על טהרת הנימוס הבריטי.
מקנדה ועד האיים הקריביים, גוברים הקולות הקוראים לנטוש את הקשר הסמלי עם הארמון בלונדון, לצד התחשבנות ציבורית עם מורשת הקולוניאליזם ואף קריאות לפיצויים. עם זאת, ברוב המדינות המהלך יהיה מורכב מבחינה חוקתית
מאת הוושינגטון פוסט
אזרחים בריטים חולקים כבוד אחרון למלכה אליזבת, בשבוע שעבר בלונדון. צילום: איי. אף. פי
ראש ממשלת אנטיגואה וברבודה, מדינת איים בים הקריבי, בישר בשבוע שעבר על כוונתו לקיים משאל עם בסוגיית המלוכה, “כנראה” בשלוש השנים הקרובות. האומה הזעירה באיים האנטיליים – פחות מ־100 אלף איש ואישה, שבריר ממספר האנשים הנתונים באופן טקסי למרותו של הכתר הבריטי – מתכוונת ככל הנראה להפוך לרפובליקה בהקדם. הנסיך אדוארד – בנה הצעיר של אליזבת השנייה, מלכת הממלכה המאוחדת – שמע על כך כבר באפריל, בביקורו באנטיגואה וברבודה. “זה אינו מעשה עוין”, אמר ראש ממשלת אנטיגואה וברבודה גסטון בראון בריאיון טלוויזיוני, אלא “צעד אחרון להשלמת העצמאות”.
עימותים הסתיימו “הודות למעורבות בינלאומית”, מסרה מועצת הביטחון של ארמניה, לאחר ניסיונות כושלים של רוסיה לתווך להפסקת אש
אזרבייג’ן דיווחה בשבוע שעבר ש־71 מחייליה נהרגו בעימותי גבול עם ארמניה ביומיים הקודמים, בקרבות הקשים ביותר שהתחוללו בין שתי המדינות מאז 2020. בארמניה דווח שהפסקת האש שהוכרזה בבוקר נשמרת עדיין לאורך הגבול. ההסלמה באה בזמן שדעתה של רוסיה – בעלת בריתה הקרובה ביותר של ארמניה – מוסחת בשל מלחמתה בת שבעת החודשים באוקראינה.
בממשל האוקראיני גאים בהישגי הצבא, ששחרר שטחים נרחבים מידי הרוסים גם בזכות תרגיל הטעיה, ומבהירים לאלה השוקלים לנסוע מישראל לאומן: זה על אחריותכם
“השבוע הייתי באזורים ששוחררו מהרוסים בחרקיב שבמזרח אוקראינה, וראיתי אנשים שמחים”, סיפר לי סרגיי לשנקו, יועצו של נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי. “יש המון גשרים הרוסים, אתה לא יכול לעבור מעיר לעיר וצריך לעשות עיקופים, יש בעיות עם קליטת הטלפון והאינטרנט ואזורים בלי חשמל. המצב לא טוב, צריך להודות. אבל לאט לאט החיים חוזרים לשגרה, ולמרות הקשיים אנשים אומרים לנו שהם שמחים”.
הגוש בן ארבע המפלגות זכה ב־176 מושבים, ש־73 מהם בידי מפלגת הימין הרדיקלית, “השוודים הדמוקרטים”. בכך רשם רוב זעום על השמאל, שזכה ב־173 מושבים
מנהיג השמרנים וראש הממשלה המיועד של שוודיה, אולף קריסטנסון. צילום: AFP
מנהיג השמרנים בשוודיה אולף קריסטרסון פתח אתמול במלאכת הרכבת הממשלה החדשה, לאחר שגוש מפלגות הימין במדינה זכה בניצחון דחוק בבחירות הכלליות. “עכשיו אני מתחיל במשימת הקמתה של ממשלה חדשה וחזקה”, אמר קריסטרסון בשבוע שעבר, עם פרסום התוצאות הסופיות. “נחזיר את הסדר בשוודיה על כנו”.